זיוף המוני: מזייפים מוצרים עממיים
גוצ'י אאוט, גאפ אין: ההאטה בכלכלה העולמית ומלחמת החורמה שהמותגים הגדולים הכריזו על הזייפנים הובילו לפריחת תעשיית זיופים של מוצרים עממיים יותר, המיועדים לצרכנים בעלי טעם ותקציב צנועים בהרבה
עד לא מזמן התמקדו זייפנים בעיקר בזיוף מוצרי יוקרה כגון "פראדה" או "גוצ'י". אך חמש שנים של דעיכה כלכלית דחפו אמני זיופים לייצר סחורות עבור אנשים בעלי טעם ותקציב צנועים יותר. בסמטת סאנטי, כמו במקומות רבים אחרים, ניתן למצוא זיופים של חולצות, של מכנסיים ושל נעליים של מותגים כגון "גאפ", "דיקיז" ו"ואנס".
"ניתן למצוא פה דברים שבדרך כלל נמצאים ברשתות ביגוד זולות יותר כמו "טארגט", ולא רק דברים שמוצאים במייסיז", אומר מת'יו סנט-פייר ממחלקת הפשעים המסחריים של משטרת לוס אנג'לס, "לפני חמש שנים לא היינו מוצאים זיופים של חולצות שעולות 10 או 15 דולר כמו עכשיו". סנט-פייר אומר כי המשטרה יודעת שזיופים נמכרים בסמטת סאנטי וכי נערכות חקירות רבות בנושא, אך מוסיף כי ההתמודדות עם הזייפנים היא מלחמה יום-יומית שמוקצים לה משאבים מוגבלים.
לאיש אין נתונים מדויקים, אך מומחי תעשיית האופנה טוענים כי זיופים זולים הציפו את השוק בשנים האחרונות, במיוחד בקליפורניה. "זו בעיה ענקית, דווקא משום שהזיופים הם של מותגים לא יקרים", אומר איל מטצ'ק, נשיא אגודת האופנה של קליפורניה, "אנחנו לא קלווין קליין או דונה קארן. אנחנו תעשייה של אופנה מהירה. ניתן להעתיק את העיצובים תוך שבוע מהופעתם ולשים עליהם תווית מזויפת".
מצב הכלכלה מספק סיבה אחת למגמה. "המיתון גורם לאנשים לחפש סחורות זולות יותר", אומרת סוזאן סקפידי, ראש המכון לדיני אופנה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פורדהם. "אפילו מותגים זולים יותר מרגישים את הפגיעה בכלכלה, והגיוני שאנשים רבים יותר יקנו זיופים". סיבות נוספות שמניעות את מגמת הזיופים הן האינטרנט, השינוי בתפיסה הצרכנית ומאמציהם המרוכזים של חברות האופנה הגדולות במלחמה בתעשיית הזיופים של מוצרי היוקרה.
בשנה שעברה זכה מותג האופנה של טורי בורץ' ב-164 מיליון דולר במסגרת תביעה נגד קבוצה שמכרה באינטרנט נעליים, ארנקים ואקססוריז
לעומת חברות אלו, המותגים הקטנים יותר לא יכולים להרשות לעצמם לשכור צי של עורכי דין ובלשים פרטיים. הם הופכים למטרות קלות יותר עבור זייפנים. "זוהי אסטרטגיית ההתרחבות של החבר'ה הרעים", אמר טום טיילור, נשיא הגנת המותגים של אופסק ביטחון, חברה הממוקמת בבוסטון ומפקחת על תעשיית הזיופים, "ההרעה במצב הכלכלי יצרה משרות רבות פנויות במפעלים באסיה, וכעת הם מוצאים דרכים למלא את החלל".
הצרכנים עצמם מעודדים את המגמה. אדם המועסק בשכר זעום יתקשה לשכנע את מכריו כי רכש תיק של "הרמס" ב-10,000 דולר. אך מי ישאל שאלות על נעלי תומאס ב-44 דולר? "בכל הנוגע למותגים בינוניים שנמכרים במחירי אמצע, אנשים לא חושדים שהסחורה מזויפת", אומר קלייב ווסטביי, סגן נשיא המכירות של אד הארדי, מותג של ביגוד רחוב מלוס אנג'לס. עד שמכרה את זכויות היוצרים של מוצריה בשנה שעברה, העסיקה החברה צוות שנלחם בזייפנים בשיתוף הממשלה. ווסטביי סיפר כי בשנת 2006 החל המותג להטביע רצועות נגד זיופים בתגי הבגדים שלו, בדומה לרצועות האבטחה שיש על שטרות כסף.
"סחורות מזויפות נראות אותנטיות לחלוטין: החל באיכות הביצוע, דרך אריזת המוצר וכלה בזיוף תווית המותג", אומר ווסטביי, "קשה להילחם בזה". נוסף על כך, הזיופים הזולים עשויים להכניס לזייפנים כסף רב יותר מאשר היקרים, משום שקל יותר למכור כמויות גדולות של פריטים זולים. הגיוני להניח כי אנשים רבים יותר יקנו חולצות ומכנסיים מזויפים ב-15 דולר מאשר תיק "לואי ויטון" מזויף ב-100 דולר.
"אם ניתן להרוויח מכך, סחורות תמיד יזויפו, ולא מדובר בפרטי יוקרה בלבד", מסכמת קריסטין הוגו, יועצת לסוכנות המכס ובקרת הגבול בנמלי לוס אנג'לס ולונג ביץ'.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם