פרא עוצר נשימה: חבל הסוואנטי
בחלק המערבי של הרי הקווקז מסתתר לו חבל ארץ כפרי, פראי, ראשוני, שהוא ותושביו כאילו עצרו מלכת וזהו גם סוד קסמם. מסע אל חבל הסוואנטי
בחלק המערבי של הרי הקווקז הגבוהים מסתתר לו חבל ארץ כפרי, שבו נדמה כאילו הוחזר הזמן לאחור. אזור זה נקרא סוונאטי ותושביו – סוואנים. לסוואניים שפה משלהם, מאכלים, דרך עבודת אדמה – שרחוקה מכל מה שמוכר בגרוזיה בכלל ובקווקז בפרט. אך כל זאת ועוד, הוא חלק מהקסם האופייני של האזור שגורר אליו תיירי עומק מכל העולם ובו בזמן מעכב את השלטונות מלפתחו.
המסע מתובל באירוח בבתיהם של המקומיים והארוחות מעשה ידם. במסעות אל חבל הסוונאטי ישנו שילוב בין אתרים היסטוריים חשובים יחד עם נופים הרריים מרשימים ואוכלוסיה מבודדת ומרתקת, מסע שהוא חוויה בלתי רגילה של נופים דרמטיים עם אירוח ביתי יוצא דופן. "התחושה היא כמו מסע באלפים של ימי הביניים", מסביר נעם בן משה- אקולוג ומדריך טיולים בדגש טבע ותרבות באיילה גיאוגרפית: "אזור שבו הזמן קפא מלכת ותחושת המטייל היא שהגיע למוזיאון חי".
עם התפרקות ברית המועצות ב-1989, נטשה רוסיה את מדינות חבר העמים וכך הפיתוח פסק בחבל הארץ. התושבים התרגלו להפסקות חשמל וגז, ומרבית הכבישים המובילים לחבל הפכו לדרכים משובשות; כפרים שלמים ננטשו כאשר תושביהם זרמו לכיוון הערים הגדולות, כמו קותאיסי, באתומי, גורי והבירה טביליסי, בניסיון למצוא פרנסה.
המשק החקלאי של התושבים שנותרו הפך למעשה למשק אוטרקי – המקיים את עצמו ומשתמש בעודפים כדי לסחור למשקים סמוכים. הם מגדלים פרות, שוורים לעבודה, כבשים, חזירים ותרנגולות. בשטחי החקלאות הם מגדלים בראש וראשונה תפוחי אדמה כמזון עמילני יומיומי ובסיסי בעיקר לתקופת החורף, ופירות כמו תפוחים, שזיפים, אגסים ומשמשים. הם מלקטים פטריות ופירות אדומים של צמח הבר ורד הכלב המיועד לריבות. עונת הזריעה, הגידול, הקציר והאיסוף של התבואות קצרה, תחילתה ביוני ועד ספטמבר, לפני בוא החורף.
"לפני מספר שנים יצאנו בליווי הצבא הגרוזיני לפתיחת מסלולי טיולים בחבל הפראי שעדיין נשלט בידי ראשי חמולות מקומיות. בהתחלה ישנו בבתים בכפרים כחלק מהחוויה, כאשר דאגנו להביא איתנו ניאגרות (שירותים) כדי שהתיירים לא יצטרכו להשתמש בשירותי ה"בול פגיעה" המקומיים. כך יצרנו תשתית ראשונה לקבוצת תיירים.
"עם הזמן התחילו להגיע יותר ויותר מטיילים וסקרנים, הממשלה הגיאורגית החליטה להשקיע במשאבים כדי לנצל את הפוטנציאל האדיר של האזור המנותק והמרוחק. היום הממשלה משקיעה בהנגשתו ע"י פיתוח נרחב דרך הקמת כבישים ושדה תעופה. מן המתבקש כי נגישות האזור תביא גאות של תיירים - לכן ללא כל ספק יהיה שינוי משמעותי בשנים הקרובות מבחינת הבתוליות של חבל הסוונאטי".
חבל הסוונאטי מחולק לשני חלקים: החלק העליון, המכונה זמו, הוא אלפיני, מכיל קרחונים, עמקים הרריים מכוסי אחו ויערות מחטניים. החלק התחתון של החבל, המכונה קוומו, מכיל קניונים עמוקים וההרים בו מכוסים יערות עבותים ומפלים. סוונאטי מחולקת ע"י רכס סוונאטי לעליונה ותחתונה כשגבהים משתרעים מ-300 עד 5300 מטר וכך גם השינוי בצומח בין שני החלקים, ככל שעולים.
הכפר אושגולי, שהוכרז על ידי אונסק"ו ב-1966 כאתר מורשת עולמית, נמצא בחלק העליון של החבל, בחלק המערבי של הרי הקווקז הגבוה, במעלה עמק נהר אנגורי. הנהר חותר מתחת לתשע הפסגות המכוסות קרחוני-עד, הנישאות לרום של מעל ל-4,000 מ', כשהגבוהה שבהן היא הר שחארה, וכך אושגולי הוא הכפר הגבוה ביותר באירופה - בגובה 2,300 מ'. דרום רכסי הקווקז גובלים בעמקי נהרות הזורמים לים השחור ולים הכספי לאורך קווי שבר ושקעים טקטוניים, ששימשו את דרכי המעבר ממזרח אסיה לחופי הים האגאי כחלק מדרך המשי.
הסוואנים הם באופן כללי אנשים חמי מזג, אך בכפר קטן ומבודד שבו חצי מהשנה אנשים סגורים בבתים בגלל הקור, יכולים להתפתח ריבים שלא תמיד נגמרים בשלום. חלקם הובילו למלחמות ואף לנקמות דם בין המשפחות. מלחמות תוך-שבטיות אלה בכפרים המבודדים הובילה לפלא ארכיטקטוני נדיר: מגדלים הצמודים לכל בית שנועדו להגנה והתבצרות כנגד תוקפים.
בתי הכפר בנויים מאבני צפחה וגרניט, אך סביב חצרות הבתים, מזדקרים המגדלים המסיביים, ככל שכפר יותר מנותק יש בו יותר מגדלי שמירה עד שבסוף הכפרים הכי מנותקים נראים כמו גרסא עתיקה של העיר מנהטן.
האזור המבודד של צפון-מערב הקווקז בחבל סוונאטי שימש מקום מקלט להסתיר בו כתבי קודש, חפצי אמנות דתיים ואיקונות של הנצרות הגיאורגית, ומקום מפלט לתושבים מפני הפולשים השונים: המונגולים, המלך טימור, ג'ינגס חאן, המוסלמים, שבטים טורקמנים והפרסים. לאורך כל השנים האזור שמר על התרבות והמנהגים הגיאורגים המקוריים.
בכפר מסטיה, בירת מחוז סוונאטי, מרפאה גדולה, בית ספר תיכון ושירותים מוניציפאליים. בין בתי הכפר העתיק, חצרות, רפתות, אסמים, ומבנים נטושים שנבנו לפני מאות שנים. בכפר מוזיאון של התרבות הקמאית בחבל סוונאטי ובקווקז, מהעבר הפרהיסטורי מתקופת הברונזה, דרך ימי הביניים ועד היום. מוצגים בו כתבי יד וספרים עתיקים של הברית החדשה מהמאות 9-13 לספירה, ציורי איקונות של קדושים הקשורים לסיפורי הנצרות הקווקזית.
בחבל נמצא היער הירוק הסוב-אלפיני שמוביל לקרחון דולקארה (שארית מתקופת הקרח האחרונה) המפשיר ונסוג באזור הר אושבה – 4,700 מ'. הדרך לקרחון עוברת בתוך עמק הנוצר בתהליך תנועת הקרחון ובו הנהר זורם בעצמה מתוך מערה בתחתית הקרחון המתמוסס.
הדרך היחידה המובילה לחבל סוונאטי ולעשרות הכפרים הקטנים הפזורים לאורכו, שבחלקם רק כמה בתים בודדים, עוברת לאורך נהר האנגורי עליו נבנה סכר הידרואלקטרי מרשים המספק חשמל לכל החבל. רוב הכפרים מרוכזים לאורך צדו הצפוני של הנהר, שם עוברת הדרך היחידה המקשרת בין הכפרים. כאשר החורף מגיע בכל עוזו הדרך חסומה למעבר עד לחודש יוני בכל שנה, והתושבים מנותקים למעשה ממרכז המדינה ואילו התיירים מנועים מלהגיע אליה.
להרפתקנים, שמונה ימים בג'יפים
המסע כולל נסיעה בג'יפים 3,500 סמ"ק (הדלק כלול במחיר), כאשר תחילתו מתרכז בסוונאטי העליונה, זמו, סיור באתר המערות וארדזיה. יום שטח במרומי שמורת חרגולי-בורוג'ומי. במהלך הטיול חשיפה לשני מופעי פולקלור עם מוזיקה וריקודים גיאורגיים מרהיבים. הטיול מתחיל לאורך מורדות הקווקז הנמוך: הגעה לעיר אלחליקי, עיר דרומית עם שוק אוכל מסוגנן. משם לכיוון מערב על לורדזיה.
בורדזיה נחצבה כעיר שלמה בסלע במאה ה-12, תחילה כמבצר על הגבול הטורקי ובהמשך המלכה תמר הפכה והגדילה את ההר לקומפלקס של אלפי חדרים חצובים בסלע עד לעומק של כ-12 קומות. בנוסף ישנן פרסקות רבות וציורי קיר מרשימים שנשארו שם עד היום.
במהלך המסע ייערך סיור מרגש בבית הכנסת העתיק של אלחליצה ולאחריו ימשיך בטיפוס הררי מרהיב אל תוך שמורת חרגולי - יער עבות ובו מעיינות עם מים מינרלים ומעיינות מרפא. בחציית הרכס יפגשו התיירים רועים העולים עם עדריהם בקיץ למרעה. לאחר שתחצו את הרכס מערבה בגובה של מעל ל-2,000 מטר, תגיעו לעת ערב לעיר קוטאיסי, העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה. האירוח מתבצע בפונדקים בבתי המגורים של המקומיים ובעלי הבית מגישים אוכל ביתי עשיר מגוון ומשתנה כל יום למעשי ידיהם.
מקוטאיסי עולים מערבה וצפונה אל נבכי החבל המסתורי והאותנטי, הסוונאטי, וחוצים לאזור ההררי היפה ביותר בארץ הזו. האזור נחשב קשה להגעה ולכן לא הופיע על מפות התיירות עקב חוסר הגישה אליו. התושבים פיתחו להם תרבות עצמאית, שפה משלהם - סוונורי, וכך גם אמנות דתית המערבת עד היום נצרות עם סממנים פגאניים כמקובל בעוד אזורים הררים מרוחקים. במסע הג'יפים נקודת הציון המשמעותית היא הגעה לכפר הגדול מסטיה ביום הרביעי, הנמצא בקצה הר המסטיה, שמצפונו הר אושבה בגובה 4,700 מטר (רמת אושבה המושלגת בחלקה העליון כל השנה).
הטיול ימשיך לאזור הכפר חה, ומשם ימשיך לכפר אושגולי, המקום המיושב הגבוה ביותר באירופה. הלינה היא בתנאים פשוטים יחסית לגרוזיה, אבל חוויית השהייה שווה כל מאמץ. אושגולי נמצאת למרגלות הר שחרה, הגבוה בהרי גיאורגיה (5,060 מטר). באזור נראה את המגדלים הפזורים ששימשו למטרות מסתור והגנה. מכאן ממשיך המסע אל מעבר בגובה 2,600 מטר, מעבר הסגור רוב השנה, וניסע למשך שעות אחדות לאורך יערות ונהרות שנפש חיה לא מגיעה אליהם בגלל שהמקום מבודד מפאת השלג. יום מיוחד ולא קל חותם את המסע, אך החוויה היא אדירה. לעת ערב חוזרים לציוויליזציה, קוטיאסי.
כלל בסיסי בטרקים באיילה - מינימום הקפצות ונסיעות שהן על חשבון שעות הליכה, לכן, כבר מהיום השני צועדים לנקודת לינה שהיא גם ראשית הטרק של היום למחרת. בטיול נוגעים בקרחונים למרגלות רכס הקווקז בגובה של עד 5,000 מטר, וכל זה בחיבור נפלא של לינות בצימרים מקומיים של המארחים.
עולים למחוז הסוונאטי דרך הקניון המרשים של נהר האנגורי השוצף, המנקז כמה מהפסגות הגבוהות ביותר ברכס הקווקז. בדרך ניחשף לטבע פראי ונוף אנושי מרתק. במסע הרגלי נעלה לכיוון הר באקי ונמשיך במישורי האחו הנהדרים כארשת פסגות רכס סוונאטי מדרום, "מאסיב אושבה מזרי" מצפון מזרח ומתחתינו העמק בו שוכנים ריכוז כפרי בצ'ו והכפר רמזי.
הטרק מתקיים למרגלות הר אושבה שגובהו 4,700 מטר בשביל שיעלה אותנו למעבר גולי. מהמעבר נשקפת תצפית מרהיבה לעבר פסגות הקווקז הגבוה ופסגת אושבה האימתנית על קרחוניה ונגיע לקצה הקרחון. משם נתחיל לרדת דרומה לכיוון הר מסטיה כאשר ממולנו רכס סוונאטי ונרד לעירה מסטיה ללינה בבית מקומי.
המסע יחשוף את המשתתפים לתרבות החומרים הייחודית למחוז הסוונאטי, שבמשך שנים כמעט והתנתק מהעולם. הטרק ישלב צעידה בין כפרי מגדלים עתיקים, חלקות חקלאיות המתקיימות בשיטות ימי הביניים, יערות ושדות שלג ומעבר הרים בגובה 2,600 מטר שיוריד אותנו לכפר העתיק אידישי.
משם נצעד במעלה העמק לרגלי הקרחונים המרשימים של רכס הקווקז הראשי למעבר צ'וחונדרי שגובהו 2,722 מ' ונלך כשמעלינו שיאו של הר שחרה. גם במסע זה ייערך סיור בכפר אושגולי הגבוה והיפה בכפרי הסוונאטי. בשיא הכושר מסיימים את הטיול בחציית סוונאטי העליונה אל סוונאטי התחתונה דרך מעבר אטפארי, 2,890 מטר שבין הערים מושוני וגורו ואשי. עד לכפר מאי ולינה בכפר הגדול אנטחי לכיוון הקוטיאסי ולאורך הים השחור עד באטומי.
"הנופים נשארו והחוויה הראשונית הולכת ונעלמת. התחושה להגיע למקום שקפא בזמן משתנה ומי שרוצה עדיין לטעום מזה זו אולי ההזדמנות האחרונה", מסביר נעם בן משה, אקולוג ומדריך טיולים בדגש על טבע ותרבות באיילה גיאוגרפית.
"בטיולים הראשונים הגענו לכפר נידח בעמק והקבוצות היו ישנות בבית ראש הכפר באופן קבוע. לבית היו תנאים טובים לעומת שאר הבתים, שהיו מאוד פשוטים וחסרי מתקנים בסיסיים. אחרי מספר ביקורים, תושבי הכפר כעסו שאנו לא באים להתארח גם בבתים שלהם.
"פעם אחת, בעודנו מגיעים עם הג'יפים, חיכו לנו בכניסה לכפר על הגשר חבורת מקומיים עם קילשונים. בזמן ההתדיינות בביתו של ראש הכפר, כאשר כל מקומי מחזיק את קילשונו צמוד אליו כאילו היה זה רובה, לקחנו את הקבוצה לפיקניק, ובישיבה בבית ראש הכפר סיכמנו שכחלק מהמסע נבקר בכל בית. רעיון שניסינו היה שבכל בית תהיה תחנה שונה שבה אוכל או אירוח.
"בפעמים הבאות התושבים הבינו שאינם יכולים באמת לארח את התיירים ולענות על צרכיהם וכך 'תחנות האירוח' לא חזרו על עצמן. לסיכומו של עניין, חוויית הקילשונים אמנם הייתה באווירה חיובית, מתוך עלבון נאיבי, אבל זה היה מחזה", מסכם בן משה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם