שיגעון השיטפון: טיול בעקבות הזרמים
בשבת האחרונה נטש דובי זכאי את המיטה החמה ויצא עם הג'יפ בעקבות השיטפונות והנחלים השוצפים במרכז הארץ ובדרומה. לנסוע מהר, לפני שייגמר
שבת 6:00, הטלפון מצלצל, מצידו השני של קו הטלפון נשמע קול עירני למדי. אני, רבוץ במיטה, בקושי ער, "כן" אני לוחש. "קדימה", עונה לי הנמרץ, "קדימה, יש שלג ויש שיטפונות". מיד התנערתי, כמו בימי הצבא הרחוקים, במהרה הייתי ער לחלוטין, "מתי? מי דווח?" שתי שאלות כדי להתמצא במרחב. תוך דקות רעייתי המנומנמת אוחזת קפה חם, זורקים קצת ציוד לתרמיל, מים ונעלי בוץ.
6:30. רכובים על הג'יפ החבוט בדרך מזרחה.
בחוץ המתין לנו מזג אוויר קודר למדי. בשעות הבוקר האלה על הכביש משוטטות דבוקות של קרעי עננים ללא רועה. עננים כבדים משחרים את השמיים, מפעם לפעם ניתך עלינו גשם חזק בתוספת ברד. ככול שמטפסים בהרי יהודה, קרעי ערפל מתקבצים למסך ערפל סמיך, נח קרוב לקרקע, אור היום העולה מתקשה לפרוץ את מסך הערפל, שמפעם לפעם מתפזר הערפל, מתגלות שלוליות ענק לצד הכביש ונחלים קטנים אוספים את מי הגשמים. אנחנו מכונסים במכונית, ספלי קפה רותחים ביד, ממהרים לטפס בכביש צדדי אל צור הדסה שם ממתינים הזוג שצלצל בבוקר .
"שם בטוח יש שלג", כך חשבנו. כ-700 מ' מעל פני הים. טעינו. הבוקר מתחיל לשלוח קרניים טובות, הערפל רווי בטיפות גשם וברד, שלג אין. לרגע עלתה התקווה, אולי אולי, אך אלה היו טיפות גשם מעורב בשלג, מסתבר שצור הדסה לא מספיק גבוהה לשלג ורק 4 מעלות מחוץ למכונית. לשלג נדרש 1-0 מעלות כדי להיות
את השלג פגשנו רק בגוש עציון, (כביש 35), היישובים בגוש נחים בערפל כבד וסמיך, מהכביש ההולך לקיבוץ כפר עציון רואים את השלג. מטעי הנשירים בצד הדרך טובלים בלבן, הבתים והכבישים מכוסים בשלג רב, מעט מאוד מכוניות נעות בשבת בציר המרכזי של גוש עציון.
ישובי גוש עציון מתנשאים ברובם מעל 900 מ' מעל פני הים, לכן שיש שלג בסביבות ירושלים כדאי להגיע אליהם, למרות שבימים כאלה הם בדרך כלל תחת עננים כבדים, מקום יפה לראות את השלג ליד עץ האלון הבודד שנמצא בדרך לראש צורים. רוב הישובים דתיים, כך שרובם השערים סגורים. המראה הלבן משגע, קור של מעלה אחת ומכאן עם הרבה תקוות בלב נוסעים דרך כביש המנהרות לירושלים (כביש 35). אולי הבירה תהיה ככלה זוהרת בלבן.
אכזבה. התנועה בבירה דלילה, שלג אין, העננים חולפים במהירות על פני הבירה, ממטירים מעט גשם וממשיכים הלאה, מזרחה. בתי העיר רחוצים והרחובות נקיים. קרן שמש שובבה נשלפת מבין העננים לרגע, מוסיפה יופי למראות העיר העתיקה. אבל שלג אין, וקר מאוד. בבירור קצר שעושים עם חברים שנמצאים במדבר יהודה מגלים שמתחילה זרימה בנחלים. מתחילים לרדת (בכביש 1) לעבר ים המלח ונחלי מדבר יהודה.

המרחק בקו אווירי בין ירושלים לים המלח הוא כ-30 ק"מ, בטווח הקצר הזה יורדים ההרים כאלף מ' בסדרה מדהימה של מצוקים ומפלים. טיפות הגשם שיורדות בהרי ירושלים והרי חברון נאספים וגולשים במהירות אל ים המלח, בימים כאלה כמו שהיו בשבת אין ספק שעם כמות הגשם הזו תהיה זרימה חזקה בנחלים. ואמנם הזרימה כבר החלה.
כדי לקבל מעט חום ותגבורת קפה עוצרים בתחנת הדלק הקטנה שבצד כביש 1, בשעה זו כבר יורדים רבים אל ים המלח ונחליו כדי לצפות בשיטפונות. רובם מבקשים קפה וקצת ממתקים להתחמם, העובד האומלל שניצב בחנות התחנה לא מבין מאיפה הגיעו כל האנשים האלה בסתם שבת חורפית, אוהבי הקפה והשטח כבר רוחש ג'יפאים.

מהמרשימים שבנחלי מדבר יהודה, נחל אוג מתפתל לאורך 30 ק"מ. את שמו קיבל משיחי האוג שגדלים במורדותיו ועל המצוקים. תחילתו במורדות הר הצופים וחלק ממסלולו חצב הנחל במצוקי הקרטון, בחלקו התחתון יוצר הנחל פיתולים צרים ועמוקים, סדרת מפלים מרשימים, בעת שיטפון המים הרבים נדחקים אל הקניון הצר והמראה מרשים, את המראה אפשר לראות רק מלמעלה.
סכנה חמורה להימצא בערוצו, אחרי המפל האחרון, נפתח הקניון הצר ומהלך של שישה ק"מ עד שמגיע לים המלח בזרם חזק שאינו ממלא את כל ערוצו. כמה נקודת תצפית בלתי מסוכנות שמוכרות למטיילים, האחד בבקעת הורקניה, זהו כביש קטן ומשובש שמוליך דרומה מהכניסה של נבי מוסא, (על כביש 1). במקום זה כבר הגיעו מכוניות רבות, מטיילים עמדו וצלמו את המים הזורמים בערוצו. (אל נחל אוג נשוב בהמשך המסלול).
השיטפון בנחל מזכיר את פעולתה של הניאגרה בשירותים. מי הנחל נאספים במורדות העיר העתיקה בירושלים וזורמים לכיוון ים המלח, מי השיטפונות מהולים במי ביוב שזורם בערוץ הנחל כל השנה. מי השיטפון מסיעים את הביוב מהר יותר ובזרם חזק בערוץ הנחל ושם, במים השוצפים והמעופשים, גילינו רכב שטח תקוע במים.
הניסה לעבור אבל לא צלח והוא לכוד במים שמאיימים להפוך את הרכב על יושביו. בתוך הרכב שתי בנות ונהג. מחוץ לנחל עומד בחור האוחז בחגורת גרירה וממתין לרכב שיגיע לחלץ ולהושיע. כשהגענו למקום הרכב כבר התנדנד, בעוד רגעים ספורים יתחיל לזרום עם מי הנחל המזוהמים. החילוץ נעשה מהר ותוך רגעים הרכב בחוץ. כשנפתחו הדלתות זרמו מתוכו מי ביוב רבים. ככל הנראה הריח ליווה את המטיילים במשך כל הטיול.

בסמוך לקיבוץ אלמוג ישנה ירידה תלולה לערוצו של נחל אוג. המקום כבר רוחש בג'יפים היורדים אל הערוץ, הנחל שוצף אל ים המלח ומי הסחף שמוליך הנחל יצרו פטרייה ענקית שנראית היטב על מי הטורקיז. מסלול ההליכה אל תחילת הקניון קצר, קשה להגיע ונאלצים להתבונן מרחוק. חלק מהג'יפים מגלים חוסר סבלנות ומתחילה חצייה של המים השוצפים.
המסלול הקבוע של חובבי השיטפונות מטפס עד למרומי מצוקי דרגות מעל ים המלח. בתחילה כל חובב מצוי מטפס למצפה האפס (400 מ' מעל ים המלח ונקודת גובה אפס), צופה אל נחל דרגה שערוצו נפתח בדלתא ענקית אל ים המלח. גם בקצהו רואים את הפטריה החומה העגולה שתוצאה ממי הסחף שמזרים הנחל אל מי הטורקיז של ים המלח. בנקודה זו רואים את הפיתול האחרון של נחל דרגה ושומעים היטב את המים הזורמים (שמגיעים עיקול האחרון לפני מצוקי דרגות, בקצה העליות. משמאל עליה חזקה ומיד יורדים בשביל נוח לכל רכב דרומה).

ממצוקי דרגות מתחיל שביל, (סימון ירוק), שמתאים לכל רכב. (בתנאי שנוהגים מאוד בזהירות), הדרך מובילה אל עיקול גדול ששם זורם נחל דרגה, הקניון שהנחל חצב לעצמו אלפי שנים, בכל שיטפון המים משתחלים, מחליקים ומבהיקים את הסלע הלבן. כמה מפלים קטנים שהמים שוצפים בהם. מטיילים נוהגים להגיע לכאן לעקוב על הסלעים על מסלול התלול של נחל דרגה.
שביל מוליך אל נקודת תצפית מרהיבה על ים המלח, על הערוץ העמוק של נחל דרגה. מצפה יפה, ואפשר לעקוב מכאן אחר מסלול של ציפורי המדבר.

ערוצו של נחל תקוע מציב אתגרים בפני הג'יפאים, שתי מדרגות סלע גולשות אל ערוץ הנחל, ובערוץ עצמו ממתינים מים שוצפים. נוצר פקק קטן של רכבי שטח, פגוש אל פגוש כולם ממתינים בסבלנות למעבר הקשה של הג'יפים, מתאים רק לרכבי שטח גבוהים וחסונים.
בהמשך מגיעים להצטלבות שבילים, נוטשים את השביל הירוק לשביל כחול שנמתח מזרחה אל מצפה יפה, מצפה מכוור. התצפית הנפלאה אל צידו השני של ים המלח, שם נמצאת מצודה חשמונאית הרודיאנית הנקראת מצודת מכוור. הערבים קוראים למקום "ראס נקב חמר" (ראש מעלה חמור). מכאן תצאו לתצפית נפלאה על ים המלח ממנה אפשר לראות את הפטריות החומות החודרות אל הים של שפכי הנחלים. במקום ישבו משפחה פלסטינית על ילדיה. כשהגענו, הדבר ראשון שעשו היה לברך אותנו לשלום ולהציע לנו תה חם ותמרים. ישבנו אתם בסככה, צופים על הצבעים היפים של ים המלח וצידו המזרחי.
סרט הווידאו צולם במצלמת סמסונג S10 - באדיבות קבוצת חברות שמעוני בע"מ
