טיול של חורף: יורדים לים בעונה הקרה

קטעי החוף בין ראשל"צ לאשדוד ובין אשדוד לאשקלון, נחשבים לחופי פרא. מחוץ לחופים מחכה לכם ההיסטוריה המרתקת של האזור

מאיר בלייך | 3/3/2012 8:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תיירים שבאו לבקרנו מאירופה המושלגת ציינו כיעד מבוקש בארץ הקודש את חופי הים התיכון. בהכירנו את חופי הים הבלטי של גרמניה, ידענו שהים החורפי שלנו עשוי להראות כים קיצי שלהם. ויש עוד הבדל: בגרמניה נדרשו לנו 6 שעות נסיעה מהירה כדי להגיע לים. כאן לקח לנו 30 דקות נסיעה ועד לרגע שבו התמקמנו על החוף. חופי פלמחים, ניצנים וזיקים הם הקרובים לבית ומצאנו שראוי להמליץ עליהם עוד לפני עונת הרחצה והזיעה.

קטעי החוף בין ראשל"צ לאשדוד וזה בין אשדוד לאשקלון, נחשבים לחופי פרא גם בזכות העובדה שלכוחות הביטחון לגווניהם יש מה לומר בקשר לשימוש שלהם. רצועת החוף בין אשקלון לרצועת עזה מארחת את נמלי קצא"א וחברת החשמל, כך שהשטח שנותר חופשי הוא מכווץ יותר.

חופי הרחצה המסודרים בחופים הללו נקראים על שמם של הישובים השכנים להם. הצפוני שבהם, קיבוץ פלמחים, הוקם בידי משוחררי הפלמ"ח ב‭1949-‬ והוא שוכן מצפון לחוף הציבורי (הכניסה אליו היא דרך מחלפי גן-רווה ועין-הקורא).‬ החוף הוא חלק מגן לאומי, בקרבת השפך של נחל שורק.
ארי ישראל
כדאי לבקר גם לפני עונת הרחצה. חוף בישראל ארי ישראל

סעו לכיוון החוף אך אל תרחיקו עד מגרש החניה שלו. אנחנו חנינו בחניון של "חורשת הצנחנים‭."‬ מכאן יש אפשרויות טיול אחדות. הפופולרית שבהן היא מסלול בן כ‭3.5-‬ קילומטרים שיביא אתכם עד לחוף הים. הנחל שוקם והוכשר בו מסלול הליכה מתאים לכל המשפחה. בדרך חולפים דרך תצפית על קורמורנים, מעפילים על גבעה הצופה אל הים ונוגעים במי המלח בקרבת השפך של הנחל.

בקרבת מקום מצויה חורבת מינת-רובין המופיעה במפות כיבנה-ים. זהו תל בולט, שהיה מיושב בידי הכנענים ואחריהם בתקופה הישראלית הקדומה. מבנים של ממש לא נותרו על התל ולידו רואים שרידיו של נמל, שהיה נמלה של העיר יבנה, שאירחה לאחר חורבן בית שני את הסנהדרין. בקרבת

מקום וגם בקרבת החוף של הקיבוץ אפשר למצוא מערות קבורה חצובות בסלע שחלק ממיצאיהן מוצג במוזיאון בית מרים של הקיבוץ. כדי להגיע עם רכב פרטי מפלמחים לאשדוד צריך לשוב לצומת פלמחים ולנסוע דרך כביש 42 עד מחלף אשדוד ומשם מערבה לעיר הנמל.

אשדוד, כעיר קולטת עליה, מציעה פסיפס של תרבויות ומסעדות ברבעיה השונים, כשאלה הקרובים לחוף הים מזכירים עיירות ללא שם לחופי הים, בספרד, בצרפת וגם בארה"ב. בכניסה הצפונית לעיר חוצים את נחל לכיש, שהוא חלק מפארק המשתרע על מאות דונמים. פארק זה הוקם כדי לשקם את הנחל המזוהם וכדי להעניק ריאה ירוקה לעיר. כיום יש בפארק טיילת, ומצפון לנחל מצוי תל לא גבוה, תל מור, שהיה כנראה אשדוד-ים הקדומה.

אדי ישראל
חורף אשקלוני אדי ישראל

בעזרת אחד מכבישי האורך החותכים את אשדוד מצפון לדרום מגיעים עד לכניסה הדרומית לעיר בצומת עד-הלום. הדיונה הגדולה, שהיא הר החול הגבוה בארץ ושניצלה מציפורני הקבלנים, לא תיעלם מעיניכם. על כביש הכניסה לאשדוד, מול הדיונה, מצויה תחנת דלק. סעו צפונה בכביש הפנימי שממערב לה ופנו מזרחה, לכיוון שתי אנדרטאות שגם הן בולטות בשטח. האחת היא לזכרם של עשרות לוחמי גבעתי שעצרו את המצרים במלחמת העצמאות, האחרת היא לזכרם של 4 חיילים מצרים שנפלו בקרבות ההם. הכתובות וההסברים מכבדים את שני הצבאות והחיילים, אשר הסכם השלום בין מדינותיהם - שהרי שלום עושים בין אויבים - איפשר את הקמתה של האנדרטה המצרית. במקום יש אתר לפיקניקים ומי שימהר יספיק לקטוף פומלית בפרדס השכן.

הנסיעה מצומת עד-הלום לחוף ניצנים אורכת זמן קצר. מותר להניח שבקרב תושבי פתחת רפיח ששוכנו באורח ארעי בניצני-ים וטרם נמצא להם מושב קבע, מודדים את הזמן אחרת. מאחורי הקארווילות ממוקם בי"ס שדה שיקמים, שהשתכן במבנה מרשים שנבנה בידי עשיר לבנוני שמכרו לקק"ל בעיצומה של מלחמת העולם השניה. חברי קיבוץ ניצנים, שהתיישבו ב‭1943-‬ במקום, כינו את הבית, המשמש כיום את בית ספר השדה‭" ,‬הארמון‭."‬

אדי ישראל
החוף באשקלון אדי ישראל

קיבוץ ניצנים, שהיה כלוא בין אשדוד למגדל אשקלון, הותקף ב‭7-‬ ביוני ‭'48‬ בידי המצרים לאחר נפילת יד-מרדכי. 37 מקרב המתגוננים נפלו ובשלב מסויים בחר המפקד אברהם שוורצשטיין להיכנע. הוא יצא עם הקשרית מירה בן-ארי לעבר הקצינים המצרים כשהם מניפים בדים לבנים. אחד הקצינים ירה במפקד ניצנה, הקשרית ירתה בו וקצין מצרי אחר הרגה. שאר המגינים נתפסו בשבי והועברו לאשקלון, שם ערכו המצרים מצעד נצחון.

לזכרה של מירה בן-ארי הוקמה אנדרטה ממזרח לארמון. קיבוץ ניצנים עצמו עלה שוב על הקרקע ב‭'51-‬ במרחק של 3 ק"מ ממזרח לישוב המקורי. מצפון לישוב ניצני-ים, היושב במקום ניצנים המקורית, מצויה גבעה ועליה מגדלי מים והיא משקיפה על הנוף וגם על בית הקברות של ניצנים.

אשקלון היא הראשונה מבין הערים המוזכרות כאן שמנסה לממש את יומרותיה התיירותיות. תל-אשקלון, מרינה ובתי מלון אחדים מרמזים שהפוטנציאל טרם מוצה. היא אחת מחמש ערי הפלישתים ומגדל-אשקלון היה בסיסו של הצבא המצרי שפלש ב‭.1948-‬

גולת הכותרת של העיר היא הגן הלאומי, עם חוף, מדשאות ואפשרויות בילוי לצד שרידים ארכיאולוגיים של אחת הערים העתיקות בעולם. אתר חדיש הרבה יותר, שהוקם בשיתוף רשות העתיקות, הוא מוזיאון הבירה הממוקם במבשלות בירה קרלסברג באזור התעשיה הדרומי.

מאזור התעשיה הדרומי נוסעים דרומה לכיוון תחנת הכח רוטנברג וקיבוץ זיקים. אפשרות אחרת היא לצאת מאזור התעשיה לכביש אשקלון-יד מרדכי רק כדי לנסוע שוב מערבה אל חוף זיקים בין שתי שמורות של חולות, וליד שני קיבוצי השומר הצעיר, כרמיה וזיקים.

שמורת כרמיה אליה מגיעים על גבי דרך היוצאת מן הקיבוץ לכיוון יד-מרדכי מציגה את הצמיחה הטבעית של מישור החוף וגם בוסתנים וכרמים נטושים שטופחו בידי כפריים, החיים כיום קילומטרים אחדים דרומה משם. מערבה מן השמורה, מדרום לקיבוץ זיקים, מצוי מאגר שיקמה והכביש לכיוונו ממשיך לישובי צפון הרצועה, אך מומלץ להתמקד בחוף זיקים.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בארץ''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים