ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בעולם

צ'ק אאוט: המלון הגאה הראשון בניו יורק

העיר שראתה וניסתה הכל עדיין לא הכילה מלון שהוקם למען הקהילה הגאה. תכירו את אאוט, המלון הראשון להומואים וללסביות בניו–יורק

 
יאן רייזנר לוקח אותי לסיבוב במלון הבוטיק החדש שהוא פתח ביום חמישי האחרון במרכז מנהטן. ריח חזק של התחדשות עומד באוויר. הכל מבריק ונוצץ, ומה שלא - ממורק מיד בידי עובדי התחזוקה הרבים שלא מרפים מהמטלית לרגע. קל להתרשם כי המלון החדש תואם את הסטיגמות שנקשרות בדרך כלל בשמה של הקהילה הגאה, מטופח ומודע לעצמו עד כדי כאב, אסתטי ואלגנטי בקיצוניות, בולט בשטח וזוהר למרחוק, כפי שמדגיש יאן כשהוא מצביע על הקיר החיצוני של הבניין שאמור לזהור ולהאיר בלילה.

חדר כושר מרשים לצד מדשאה מטופחת ועליה כריות גדולות בצבעים צהוב ואדום. מצד אחד יוקרתי וסולידי, מצד אחר בועט וצעקני. חדרי אירוח יוקרתיים בעיצוב ייחודי שכוללים לא הרבה יותר ממיטה זוגית ומראה גדולה. כמעט הכל צבוע שחור ולבן שמשדרים תחושה חזקה של מיניות מתפרצת. לא מפתיע אם מביאים בחשבון שמדובר במלון הראשון בעיר שהקים חבר הקהילה הגאה בשם הקהילה הגאה ולמען הקהילה הגאה. ברוכים הבאים למלון אאוט, רחוב 42 בין השדרה העשירית ל-11.

אנחנו נפגשים לסיור ולשיחה 4 ימים לאחר חנוכת המלון שעוררה לא מעט עניין בכלי התקשורת המקומיים. בעיר שראתה וניסתה הכל די מפתיע לגלות שזה המלון הגאה הראשון בה. 105 חדרים, ספא, חדר ישיבות, מועדון לילה ענק שהוא מועדון הגייז הגדול ביותר בניו יורק, מסעדה וחצר פתוחה שאירחה ביום שלישי האחרון את החתונה הראשונה שלה.

באופן לא מפתיע כשמדובר במנהטן, היו אלה שתי יהודיות שהחליטו למסד את הקשר אחרי 20 שנה יחד. את הטקס ערכה לא אחרת מאשר הקומיקאית וכוכבת הסדרה הקומית המצליחה "נני" פראן דרשר, מי שבגופה הזעיר ובקולה המאנפף מגלמת טוב יותר מכל שחקנית בארה"ב את התנגשות התרבויות בין זהותה היהודית לבין הקהילה ההומו-לסבית. דרשר הפכה להיות מזוהה כל כך עם הקהילה לאחר שבעלה לשעבר, המפיק והבמאי פיטר ג'ייקובסון, שהיתה נשואה לו 20 שנה, יצא מהארון.

כשרייזנר החל לפני 3 שנים את עבודות הפיתוח של המלון, שעלותו 35 מיליון דולר, הוא לא שיער שכעבור פחות משנה מאז פתיחתו תשלים מדינת ניו יורק את המהפכה המינית שהחלה במהומות האלימות שפרצו בבר סטונוול ב-1969. מאז הפכה ניו יורק לאחת הערים הידידותיות בעולם לקהילת הגייז. אך העיר, שנחשבה לאחת מחלוצות המהפכה המינית, ראתה בשנים האחרונות איך היא מאבדת גובה לטובת מדינות אחרות בארה"ב שאישרו בחוק נישואים חד-מיניים והותירו אותה בשורה השנייה של המאבק החברתי.

בחודש יוני האחרון הושלמה המהפכה רשמית עם אישור החוק שמתיר נישואים חד-מיניים גם בניו יורק, המדינה השישית בסך הכל והגדולה ביותר שאימצה את החוק עד

כה. זה צעד גדול במאבק לשוויון זכויות של הקהילה הגאה בארה"ב ודחיפה כלכלית אדירה למלון החדש.
"כשהתחלתי לתכנן את המלון, המאבק לאישור נישואים חד-מיניים צבר תאוצה בקליפורניה ובמדינות נוספות, כך שהיה לי ברור שזו רק שאלה של זמן עד שזה יקרה בניו יורק", הוא מספר. יזם נדל"ן בן 43, לבוש חליפה שחורה, נעלי העור שלרגליו בוהקות, כל שערה משיער ראשו במקומה. גופו חף מכל גרם מיותר של שומן ומראהו כשל מי שנלקח מאחד מעמודי האמצע של מגזין לייף סטייל. "מובן שלא יכולתי לחלום שהוא יאושר כמה חודשים לפני פתיחת המלון, אין ספק שזה נתן למלון דחיפה גדולה. חתונות רבות מתוכננות להתקיים במקום בחודשים הקרובים".

לא מעט כסף שווה הקהילה ההומו-לסבית למדינת ניו יורק. שכונות שלמות כמו צ'לסי והלס קיצ'ן נצבעו בשנים האחרונות בצבעיו הססגוניים של דגל הגאווה ומחירי הנדל"ן בשטחיהן האמירו. ברים ומועדוני לילה מצליחים באזור חייבים את עיקר פרנסתם לקהילה הגאה, שידועה בהרגלי הצריכה והבילוי יוצאי הדופן שלה.

עם אישור החוק שמתיר נישואים חד-מיניים בניו יורק פורסם דוח מיוחד שהוכן לבקשת חברי הסנאט הדמוקרטים של המדינה, ולפיו החוק צפוי להזרים לכלכלה המקומית 500 מיליון דולר. רייזנר, שמקווה לקבל את החלק שלו בעוגת החתונות המקומית, מציג במפתיע תמונה שונה לחלוטין: מצד אחד מהפכה חוקתית ופתיחות חברתית, ומצד אחר תרבות הבילוי הססגונית הולכת ונעלמת בשנים האחרונות.

"הסיבה העיקרית לפתיחת המלון היתה התחושה הקשה שבשנים האחרונות איבדה הקהילה ההומו-לסבית כל כך הרבה מחיי הלילה שאפיינו אותה בעבר", הוא אומר. "הבנתי את זה בביקור האחרון שלי בישראל, בשנת 2006. כשהסתובבתי במועדוני הגייז בתל אביב הבנתי שזה מה שחסר לנו בניו יורק, שהגענו למצב שבו אין מועדון טוב לבלות בו. מקומות שהיו שם דבר נעלמו בשנים האחרונות, מועדונים כמו רוקסי, ליים לייט, טאנל, סאונד פקטורי, ביג קאפ".

דווקא בתקופה שאתה בעצמך מודה שהמהפכה המינית הגיעה לשיאה. איך אתה מסביר את זה?
"מהפכת הנדל"ן המטורפת הפכה את המועדונים ללא כדאיים לבעלי השטח, ואלה העדיפו לבנות על אותה הקרקע בנייני דירות רבי קומות. רוקסי לדוגמה, הבעלים שלו פינה את המועדון כדי לבנות בניין דירות, אבל אז החל משבר הנדל"ן, וכשהוא הבין שאינו יכול לבנות את הבניין הוא ניסה לפתוח את המועדון מחדש, אך כבר היה מאוחר מדי. המקום הפך לאזור מגורים צפוף והתושבים סביב לא היו מוכנים שיוקם להם מועדון בחצר".

בחירת המיקום של המועדון החדש, בלב שכונת הלס קיצ'ן, שני בלוקים מההדסון ובמרחק הליכה של 5 דקות מהטיימס סקוור, מסמלת במובהק את מגמת הנדל"ן העדכנית בקרב חברי הקהילה ההומו-לסבית בעיר. אלה נדחקו ממרכז הכובד הגאה ורווי היצרים של צ'לסי בדרום לטובת אזורים חדשים וזולים יותר מצפון. רייזנר, יזם נדל"ן במקצועו, יליד ניו יורק ודמות מוכרת בקהילה הגאה, שופך מעט אור על הקשר בין נדל"ן לגאווה. "הקהילה הגאה התרכזה בשנות ה-60 וה-70 בעיקר בווסט וילג'. בשנות ה-80 וה-90 הרבה ממנה עברו לשכונת צ'לסי, והחל מראשית המאה יש תנועה גדולה להלס קיצ'ן, שהפכה בשנים האחרונות למוקד של הקהילה עם פתיחת עשרות פאבים ומועדונים להומואים וללסביות, שכמעט אי אפשר למצוא היום בצ'לסי".

אולי זה מפני שהם כבר לא צריכים מועדונים נפרדים. כלומר, כל מועדון מלא גם כך ב-80% הומואים ולסביות.
"זה היה נכון בעבר אולי, כשאותם מועדונים היו מלאים ב-80%-90% הומואים ולסביות, אבל היום המצב שונה לחלוטין. יותר ויותר סטרייטים עוברים לשכונה, ומספר זוגות ההורים בצ'לסי גדול לאין שיעור ביחס למצב שהיה לפני 10 שנים".

מנקודת מבט של איש נדל"ן, איזו ההשפעה יש למעבר של כמות הומואים ולסביות כזאת לשכונה חדשה?
"ההומואים הם חלוצים. הם משקיעים זמן ואנרגיה רבים בטיפוח הבתים והשכונות שלהם, בעיקר כיוון שיש להם זמן וכסף כמי שאין להם ילדים לרוב. יש להם רצון ויכולת להתמקד בנדל"ן וגם מודעות גדולה וידע לגבי הדרך לחולל מהפכה בשכונה; ערך השכונה עולה וכולם רוצים לגור בה, הומואים וגם מי שלא. הדור הצעיר רוצה גם הזדמנות כזאת, אולם השכונה כבר מסודרת והמחירים בשמים, אז הם עוברים לשכונה חדשה. הומואים ולסביות אוהבים לעבור לשכונות חדשות ולנקות אותן בעצמם. צ'לסי נקייה מדי ולכן אין להם מה לעשות בה".

המקרה של הלס קיצ'ן הוא דוגמה מובהקת לתופעה שרייזנר מדבר עליה. השכונה משתרעת בין הרחובות 34 בדרום ל-50 בצפון, בין השדרה השמינית לנהר ההדסון. במשך שנים היא היתה אזור המפעלים ובתי המלאכה של מנהטן, יעד מועדף על אנשי צווארון כחול ועל מהגרי עבודה ואחת השכונות המסוכנות והאלימות במנהטן, הכי רחוק שאפשר מהשיק של צ'לסי בדרום ומהמולת התיירים של הטיימס סקוור במזרח. עליית המחירים בצ'לסי הסמוכה בשנים האחרונות ובתי הספר לאמנות שנבנו בשכונה סמוך לתאטראות של ברודווי גרמו להלס קיצ'ן להפוך את עורה. את הפועלים והמהגרים מחליפים זוגות צעירים וגם לא מעט הומואים ולסביות. מחירי הדירות עלו בהתאם, והם עדיין נמוכים בכ-20% מממוצע המחירים בצ'לסי.

כמה תושבים מהקהילה ההומו-לסבית יש היום בניו יורק?
"ההערכה היא שמתגוררים בעיר 800 אלף הומואים ולסביות, ומתוך 50 מיליון התיירים שמגיעים לניו־יורק בכל שנה, 8 מיליון הומואים. ידוע שהעיר היא יעד התיירות המועדף על חברי הקהילה הגאה, שנמשכים לחיי הלילה, לאופנה, לאוכל, להופעות ולמוזאונים".

ניו יורק צריכה עוד בתי מלון בעת הזאת של מיתון?
"יש בניו יורק 90 אלף חדרי מלון ו-50 מיליון תיירים בשנה, כך שישנו ביקוש למלונות נוספים בעיר. אבל המלון שלי ייחודי כי הוא הראשון המיועד לקהילה ההומו-לסבית שאינו ידידותי רק להומואים וללסביות, אלא גם לסטרייטים. הכל אמור לגרום להומואים להרגיש בנוח וגם למשפחות רגילות שרוצות להתארח פה. נוספים לזה המיקום המצוין והמחיר - 200-300 דולר ללילה, ויש בו 8 חדרים על בסיס משותף שמציעים ל-4 תיירים לישון בחדר אחד עבור 99 דולר לאדם ללילה כדי למשוך תיירים צעירים עם אפשרויות כלכליות מוגבלות יותר. זו הזדמנות כלכלית מצוינת גם להומואים וגם לסטרייטים".

מלונות המיועדים לגייז אינם תופעה חדשה, אולם כאלה אפשר היה למצוא עד לאחרונה בעיקר באתרי נופש שטופי שמש שמאפשרים לאורחים הרבים להציג את גופם החטוב לראווה ובעיקר להשתזף. במקרה הזה לא מדובר בחוף נודיסטים מבודד רחוק מעין הציבור ופטור מביקורת, אלא בתקיעת יתד במרכז הכובד של הכלכלה, הבידור והסחר העולמיים.

"באופן מסורתי מלונות לגייז מוקמו באתרי נופש וכוונו עבורם כמעט בבלעדיות", מסביר דארן קופר, יועץ בכיר בחברת הייעוץ Out Now, אחת מחברות הפרסום הגדולות בעולם שמתמקדות בקהילת הגייז. "בשנים האחרונות, עם פתיחתם של מלונות בוטיק בלב הערים הגדולות, הודיעה קהילת הגייז שמעכשיו היא חלק מהמיינסטרים ושגם סטרייטים מוזמנים לאותם מלונות, בניגוד לנהוג באתרי הנופש המבודדים".

גם אם רייזנר חושש שהפנייה לקהילה ההומו-לסבית תעלה לו בקהל הסטרייטים, הוא לא מסגיר זאת. אכפת לו מהקהילה וממידת הקבלה שתזכה לה במלון שלו.

אתה מדבר על חגיגה של הזהות המינית, של 100% נוחות. זה יכול להרתיע לא מעט אנשים.
"כשזוג הומואים מבקש היום מיטה זוגית במלון רגיל, הוא מקבל מבט מוזר ונשאל לגבי שתי מיטות נפרדות. במלון שלי 90% מהחדרים כוללים מיטה זוגית. אם הומואים רוצים להחזיק ידיים, ייתכן שהם ירגישו לא בנוח לעשות זאת במקומות ציבוריים. פה הם יוכלו להרגיש בנוח להביע בחופשיות את התשוקה לבן או בת הזוג שלהם בלי שאנשים ישאלו אותם שאלות".

בחדרים המשותפים שמציעים 4 מיטות ל-4 תיירים זרים יכול להיווצר מצב שבו 3 מהם הומואים והרביעי סטרייט. אתה מבין שזה יכול להיגמר בלא מעט תלונות?
"המטרה שלנו היא למלא אחר כל החוקים והנהלים שמקובלים בהוסטלים אחרים. אין לנו כוונה לעודד התנהגות פרועה במלון. בשל הרגישות הגדולה יש לכל מיטה באותם חדרים משותפים וילון שניתן לסגור כדי ליהנות מפרטיות, ונוסף לכך יצרנו דלתות נפרדות לשירותים, למקלחת ולכיור, כך שיכולים להיות שם 3 אנשים במקביל בלי להפריע זה לזה. אנחנו עושים פה ניסוי, ואני מקווה שהוא יצליח".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...