ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

על שלושה חלקים: מה לובשות נשים מצליחות?

מה לובשות נשים מצליחות ולמה כולם מתעסקים להן במלתחה? "הרי לא היו עושים כתבה על הטעם של ראש הממשלה בעניבות", אומרת ציפי לבני

לאורך מאות שנים גברים שלטו ונשים תמרנו. אחר כך הן ניסו את הטריק של "אם אינך יכולה להביס אותם, שלחי אותם למלחמה וחקי אותם". נשים קמו בבוקר, ארגנו את הילדים, נעלו נעלי עור, לבשו בלייזרים רחבים ונסעו להתעמר בעובדים שלהן, בהוכיחן שהן יכולות למרר את החיים במשרד לא פחות טוב מעמיתיהן הגברים. ההתקוממות של המיעוט הגדול בעולם היתה חשובה והכרחית לקידום זכויות אלמנטריות, אולם כמה נשים היו מוכנות להסתפק בכוח שהושג בטשטוש מסוים של הזהות המגדרית שלהן, ולאורך איזו תקופה? נראה שבשנים האחרונות נשים מחפשות תשובה חדשה לשאלה.

"יש לנו זכות להיות כאן. אל תשימו אותנו במשבצת של הנשים שנמצאות בבית", אומרת ד"ר אביגיל מור, פסיכולוגית קלינית וראש התוכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית תל חי, על המסר שהעבירו בגדי המנהלת בתחילת הדרך. "הן לא רק אמרו שהן רוצות להיראות כמו גבר אלא שיהיה להן נוח כמו לגבר. האופנה הנשית דורשת מהנשים סטנדרטים מאוד לא נוחים. אני מאוד מקווה שהשלב הבא יהיה מתן רשות להיות נשים אבל שיהיה לנו נוח. שננעל נעליים שטוחות ונלבש חצאית שאפשר לשבת בה".

למה הנשים לא נשארו בחליפות הרחבות האלה?
"ככל שהיה יותר ברור שנשים לא חוזרות הביתה ירד הצורך להוכיח שאישה דומה לגבר. פתאום היא התעקשה לעשות את זה כאישה. הן הרשו לעצמן לאמץ לבוש חדש שמשלב בתוכו אמירה כפולה. הלבוש שרואים היום הוא מצד אחד לבוש ביזנס-לייק - יש לו כללים עסקיים - אבל הוא גם נשי. ובנשי הכוונה היא לכזה שמתייחס למבנה הגוף. אנחנו מתלבשות בצורה שתואמת את מבנה הגוף שלנו, אנחנו גאות בו ולא מסתירות אותו. אני גם חושבת שנשים משתמשות במיניות הרבה פחות מפעם. בעבר שימוש במיניות היה תחליף ללגיטימציה להתקדם. זאת אמירה חשובה - 'אני אשת מקצוע רצינית ואני גאה בהיותי אישה'".

"נשים מחפשות את החליפות עם הצללית הנשית יותר", אומרת אירה גולדמן, מעצבת הבית של "קום איל פו", מותג חביב על נשים מצליחות. "בשנות השמונים כל המגמה של 'דרס פור סקסס' התחילה. החליפות היו ממש

מוקצנות, עם כריות בכתפיים כמו של גברים כי הנשים נלחמו על משרות גבריות. היום יותר נשים מגיעות לעמדות מפתח, זה פחות מלחמת המינים, ונשים מרגישות בטוחות גם כשהן מתלבשות בצורה יותר נשית".

והלקוחות לא מתגעגעות לקו הנוקשה של אז?
"אני חושבת שמה שמאפיין את הנשים בארץ זה חיפוש אחרי מחויט פחות נוקשה, נינוח יותר, מחומרים רכים יותר, גם בגלל האקלים החם. יש לקוחות שמתגעגעות לעבר, וצריך להסביר שהשינוי לא בא להגחיך אותן או לשנות להן את הסגנון אלא לעדכן אותו".

במה זה בא לידי ביטוי?
"בשנים האחרונות החולצות המכופתרות עשויות בדים רכים ונוזליים, כמו ויסקוזה ומשי, והמראה שנוצר הוא יותר נוזלי ונשי. יש גם מגמה של צבעוניות עזה יותר. עושים היום חליפות מבדי קרפ, חומר שפעם תפרו ממנו רק שמלות ערב. יש משהו מאוד סקסי בלבישה של הבגד הזה, כי הוא נוגע-לא-נוגע".

"אני מאוד מקפידה על הופעה של לקוחות שלי בתקשורת", מבהירה תמי שינקמן, יועצת התקשורת הבכירה שמסייעת לכל המי ומי בתחום התדמית הציבורית וזכורה כמי שליוותה את משפחת שליט. "היא לא חייבת להיות לא נשית, אבל היא לא תלבש חצאית מיני. בדרך כלל לנשים במעמד של מנכ"ל הדבר האחרון שאני אמליץ זה הופעה פרובוקטיבית - הווה אומר סקסית. רצינות, ניהול ונשיות, אבל נשיות מאופקת. אצלי במשרד, ממזכירה ועד תקציבאית, אף אחת לא תלבש מכנסיים קצרים לעבודה".

מתי הבנת שלבגדים יש משמעות בייצוג?
"השינוי הגדול היה כשהלכתי להיות הדוברת של פואד. פה התפקיד חייב: זה יכול היה להיות פגישות עם ערפאת או עבדאללה, היה לי ברור שכשאני יוצאת לאירועים רשמיים עם פואד זה מחייב חליפה. הלבוש היה מאוד-מאוד רשמי".

הרגשת שאת צריכה להחביא את הנשיות שלך בגלל הסביבה?
"אני - גם אם הייתי שמה שק על הראש - הייתי מרגישה אישה. לא התביישתי להחצין את הנשיות שלי, אבל זה לא התבטא בפרובוקציה. דוברת היא מייצגת, ויש לזה משמעות גדולה. בדיוק כמו שהוא לבש חליפה ועניבה, גם אני חייבתי את עצמי להתלבש בהתאם".

את מרגישה שחל שינוי בצורה שבה החברה תופסת את ההופעה הנשית?
"בעבר ציפורניים ארוכות ולק אדום היו פרובוקטיביים, היום כבר לא. נשים בעמדות מפתח פוליטיות נמנעו בעבר מללכת על עקבים גבוהים, זה שידר מיניות ולא תפקידים רציניים. היום זה הרבה יותר מקובל שנשים נועלות את הסטילטו גם אם הן מנהלות בכירות - אני הדוגמה הכי טובה לזה".

חוד החנית של השינוי הנשי ממוקם בפוליטיקה. השיער הקצר והאסוף והחליפות הנוקשות פינו את מקומם לשמלות, עקבים ופן מחמיא ומתוחזק. מעתה לא רק נשות נסיכים אלא גם שרות אוצר ברחבי העולם מעוררות דיון סביב שאלת הגרדרובה. אמנם שמלות ערב לא רואים בכנסת, אבל פוליטיקאיות ישראליות בהחלט מודעות לכך שלא כל הדיונים בנוגע אליהן יהיו ענייניים.

יו"ר קדימה לשעבר ציפי לבני מתייחסת לעניין בשוויון נפש מסוים. "אין מה לעשות, השיח שמתנהל מול נשים הוא שונה", היא אומרת. "הרי לא היית עושה כתבה על הטעם של ראש הממשלה בעניבות. אני לא אשכח שבאחד הראיונות הטלוויזיוניים שעשיתי שעסקו בנושאי חוץ, ביטחון וכלכלה, הביקורת בעיתונים היתה על השיער שלי ולא על מה שאמרתי".

איך מתייחסים ללבוש של פוליטיקאיות בימינו?
"שמעתי את אחד המומחים האסטרטגיים הגדולים בעולם מסביר שאישה שרוצה להנהיג צריכה ללבוש מכנסיים, אבל אני למדתי עם השנים שאת המסר צריך להעביר בדיבור ובהחלטות וללבוש את מה שרוצים, לפי איך שמרגישים באותו יום. אני מגיעה לישיבות ומעבירה החלטות גם בשמלה וזה לא מפריע לי לקבל החלטות ולקבוע מדיניות".

ואת יכולה להתלבש איך שאת רוצה?
"אני דמות ייצוגית ואני צריכה להקפיד להתלבש בהתאם. משרד החוץ מאוד חידד את זה שלדברים יש משמעות ייצוגית, וכשאני בתפקיד אני לבושה לתפקיד. בסוף השבוע אני בג'ינס וטריקו, תמיד".

את מרגישה שהיה עם השנים שינוי לכיוון נשי יותר?
"היה שינוי, אבל הוא היה פחות מודע. אני קיבלתי החלטה שאני רוצה להרגיש טוב עם עצמי ואני מתלבשת בהתאם. אני מאמינה בכלל שאני צריכה ללבוש ולומר את מה שאני באמת מרגישה וחושבת שאני צריכה ללבוש או להגיד, זה הכי אמין וכן".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...