טבע האדם: שלושה מסלולים מוצלחים

שפע המים, פריחתו של הפרג וגם מבצר מרשים: כל אחד בוחר את מה שהוא אוהב. מכיוון שכולם יוצאים לטייל עכשיו, הכנו לכם שלושה מסלולים שכל אחד מהם מחבר את האדם לטבע בצורה שונה

דובי זכאי | 11/4/2012 12:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בימים אלה שופעת ישראל טבע ואטרקציות, מצפון עד דרום, אבל לא כולם אוהבים את אותו הדבר. חלקינו מעדיפים את הפריחה ואחרים אוהבים את ההרפקאות שהטבע מציע. במיוחד בגלל זה בחרנו עבורכם שלושה מסלולים מסוגים שונים, כך שתוכלו לבחור את הדרך האהובה עליכם להתחבר עם נופי הארץ. הרפתקה, תצפית או פריחה - כולן טובות.
דובי זכאי
מערת האסורים שליד נחל אדוריים דובי זכאי
נחל אדוריים

תחילת המסלול בנחל אדוריים מתחיל בסכר. השנה הוא לא אגר את כל כמות המים וחלקם גלש אל ערוץ הנחל. כאן מתחיל גם הסיפור שלנו. מספרים שבתקופת השלטון הטורקי היו מעבירים אסירים מירושלים או מחברון למערה באזור, שם היו עוצרים למנוחת לילה. נוכל לדמיין את אותם אומללים הולכים כבולים בידיהם וברגליהם, יורדים בשקשוק שלשלאות אל המערה האפלה (יש אומרים שאם תקפידו על שקט תוכלו לשמוע את רעש השלשלאות).

בתקופה קדומה יותר המערה שימשה נזירים מתבודדים

בדרכם לירושלים. אל המקום הענקי יורדות מדרגות שבורות ותלולות שמוליכות למבוך קטן ואחריהן נגלה אולם ענקי. בתקרת האולם יש פתח שממנו חודר אור למערה. פתח קטן למטה מוליך לעוד שני חדרים.

המערה נקראת מערת האסורים (מערת חבס) ונמצאת לצד ערוצו של נחל אדוריים. כדי להגיע אל המקום אתם זקוקים לרכב שטח או להליכה בת חמישה ק"מ. בתקופה המקרא הייתה אדוריים עיר קדומה ביהודה. שמה כנראה נגזר מהשם "אדר", שפירושו גורן. אדוריים הם שני גרנות.

איך מגיעים: נוסעים בכביש 35 מזרחה מקריית גת, בצומת לכיש פונים דרומה לכביש 3415, היורד עד צומת אמציה, ושם פונים דרומה לכביש המוליך למערות חזן ולסכר אדוריים. מהסכר הולכים לצד נחל אדוריים, לא רחוק מאמציה (סימון שביל ירוק כ-1.5 ק"מ). ממשיכים ישר (סימון שביל ירוק) עם השביל כ-1.5 ק"מ, והוא מתעקל שמאלה. במפגש שבילים פונים ימינה (סימון שביל כחול). מימין תראו עמק גדול בקצה ערוצו של נחל אדוריים. ואז תראו את תעלת ההסטה של ערוץ נחל אדוריים (סימון שביל אדום), מכאן תמשיכו כ-2.5 ק"מ, עד שמתפצלת שמאלה דרך קטנה, 50 עד 100 מטר מהשביל המרכזי.

מפת טיולים וסימון שבילים מס' 12 יתאימו. פתח המערה צמוד למדרון הגבעה. יש להביא פנס.

הערה חשובה: המקום הוא שטח אש, ומותר לטיול בו רק בחגים, מועדים ושבתות.

דובי זכאי
המפרץ שימש את הפיניקים כנמל. תצפית על מצודת עתלית. דובי זכאי
מצודת עתלית

שביל שמסתיים בכמה מדרגות מטפס למרפסת נוף שצופה אל מצודת עתלית. הוא מתחיל בחורש איקליפטוסים בכניסה לעיר, שנקרא על שמה של לימור, בת למשפחת ג'יניאו, ממייסדי מפעל המלח בעתלית. מהמרפסת נשקף המבצר העתיק. לצערנו לא נוכל להיכנס בשעריו - מבצר עתלית מוקף בחומות, ויושב לבטח על חצי האי הקטן הנשלח למי הים ויוצר בשני צדדיו מפרץ נאה.

מפרץ זה נוצל על ידי הפיניקים כבסיס יציאה לים כבר במאה השמינית לפנה"ס. ספינותיהם הפליגו מכאן למרחקים. את המבצר הקימו אבירים טמפלרים, ולכבודם נקרא המקום "מבצר עולי הרגל". מסביב למבנה פרחה עיר גדולה.

המקום שממנו רואים את הנוף נקרא חירבת קרתא. זהו מקום יפה בפני עצמו, ששימש כעמדת תצפית ומעבר למצודה הגדולה. כדאי לרדת מהתצפית ולסייר באזור, תמצאו שם מערות חצובות, ובקצה הדרומי גם חפיר ענקי.

איך מגיעים: נוסעים בכביש 2 (תל אביב - חיפה), יורדים במחלף עתלית, ממשיכים ישר לכיוון הים עד לפני פסי הרכבת ושם יש חניה משמאל. אפשר גם להגיע דרך חורשת לימור: פונים לכיוון עתלית, אחרי תחנת הדלק חונים באזור חורש איקליפטוס והמדרגות נמצאות בקצה המערבי של היער.

דובי זכאי
שדה פרגים לנצח דובי זכאי
דרך השקמה

אחרי שהתפעמנו ממרבדי הרקפות והכלניות, בימים אלה שורדים משטחים צהובים של חרצית מצויה. בנוסף לכך הצפון מקושט בפריחה הוורודה של הכרמלית הנאה.

אבל האמת היא שזו שעתו של הפרג, שצבעו אדום אש. לבלובו המדהים מסמן את סיום עונת הפריחה. עם זאת, פריחת הפרג עוד לא בשיאה. פה ושם כבר צצים כתמים אדומים בתוך הירוק, אבל מלוא תפארתו של הפרח עודמצפה לנו.

עמיקם ריקלין, איש קק"ל מדופלם, דיווח לי שהפרג כבר מרביץ הופעה ב"דרך השקמה", לא רחוק מתל נגליה (נג'ילה), באזור נחל סיד.

בהמשך, לצד הפריחה המטורפת של כרוב הבר, משטחים של צהוב וכתמים אדומים של פרגים. שמונה מיני פרג מוכרים, הפרג האגסי הוא הנפוץ ביותר. מלאכת ההאבקה מופקדת בידי חיפושית יסודית ויעילה, ששמה אינו מריח טוב - "זיבלית". ביכולתה לזהות את הצבע האדום.

את הפרג קל לזהות: הכתמים השחורים בבסיס עלי הכותרת כמשיכות מכחול. זהו צמח זקוף, גבעולו שעיר ונושא בקצהו ארבעה עלי כותרת רכים. וריחו? ממש לא נעים. כשהרוח נושבת בשדה מתכופפים הפרחים ומזכירים למתבונן גל אדום.

איך מגיעים: דרך השקמה על כביש 40, דרומית מקריית גת מיד אחרי חיבור כביש 6 וכביש 40 (סימון שביל כחול).

פרי השדה

עטיפת הספר דברים שאוכלים מכאן
עטיפת הספר דברים שאוכלים מכאן עטיפת הספר
אורי מאיר צ'יזיק עשה דוקטורט שמתמקד בפילוסופיה הרפואית של הרמב"ם. הוא גם ד"ר להיסטוריה של הרפואה והתזונה הארץ-ישראלית. במשך שנה תמימה גזר על עצמו לאכול את תנובת השדה הטבעית ואכל מה שגדל בארץ. את הממצאים כינס לספר שמאפשר לנו לדעת מהיכן הגיע המזון שלנו. זהו מסע צבעוני אל מזונות מקוריים ובעזרת הידע שנצבר כאן, ניתן לשפר את התזונה. הספר מלווה בצילומים יפים של אסף רונן.

דברים שאוכלים מכאן מאת אורי מאיר-צ'יזיק. הוצאת מפה. 129 שקל. (הערה: הוצאת מפה מוציאה את המפות והאטלסים במחיר מיוחד).

הטיפ של דובי

למרגלות תל גזר, על סימון שביל אדום, תמצאו את מעיין עין ורד היפה. זוהי בריכה שנמצאת תחת עץ תאנה גדול. לאחרונה המקום הפך לאתר לזכרו של איתי שטיינברג, בן כרמי יוסף, שנפל במלחמת לבנון השנייה. כיום נקרא המעיין עין ורדא - שמו המקורי.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים