נותנת גז: לירז דרור מסתערת על תעשיית האופנה
היא מדגמנת עבור מותגי על, אבל לא מוכרת בארץ. היא מסתובבת בבירות האופנה בעולם, אבל בסוף חוזרת לדירה בראשון לציון ולחבר מגיל 15. הגיע הזמן שגם אתם תכירו את לירז דרור, הפרזנטורית החדשה של "קסטרו"
היא מזדעזעת מהעליהום בכנסת על הפרסומת הפרובוקטיבית של קסטרו: "לקרוא לזה פורנוגרפיה זו הגזמה, אנחנו לא חיים באיזה עידן חשוך". היא מסבירה שהיא מובילה את הקו הצעיר של החברה, אבל אז נבהלת ("אל תכתבי שגל גדות מובילה את הקו הבוגר"). בקיצור , לדרור נורא חשוב לצאת בסדר עם אנשי החברה, ובכלל, עם כולם.
אבל למה, בעצם? זה לא שהקמפיין של קסטרו זו העבודה הראשונה של דרור. היא עובדת מגיל 14, ובמהלך השנים שחלפו מאז הספיקה לדגמן עבור מותגי על כאיב סן לורן, לוריאל, בנטון, בולגרי, ניוואה, קרולינה הררה ומוסקינו. היא הייתה הפרזנטורית של קו ההלבשה התחתונה של "אמריקן איגל" ארבע שנים ברציפות, דגמנה עבור קו ההלבשה התחתונה של zara ופרסמה את הבושם של אנטוניו בנדרס. היא הצטלמה עבור מגזינים כמו "ואניטי פייר", "ווג", "גרציה", "גלאמור", "מקסים" ו-Elle, והופיעה על שערים לא מעטים, ביניהם זה של "מארי קלייר" הצרפתי.
אז למה קסטרו כל כך חשובים לדרור? דבר אחד ברור: לא בגלל הכסף. "כספית, זה לא הדבר
ואם לא הכסף, מה כן? ובכן, קסטרו נותנת לדרור משהו לא פחות חשוב - את ההזדמנות לפרוץ לתודעה. איכשהו, אף שבחו"ל היא עובדת חזק, בארץ השם שלה עוד לא ממש תפס. בבית הקפה שאלו בלכתה מי זו היפה שראיינתי, וגם היא מודה שברחוב לא רבים מזהים אותה. ההסבר שלה נשמע כך: "בארץ, כשבוחרים דוגמנית, לרוב חושבים גם על יחסי הציבור, ואני לא טיפוס של לצאת לבלות וללכת למקומות שכותבים עליהם ברכילות. עד עכשיו עבדתי יותר בחו"ל, כך שבארץ אני די אנונימית ".
אז את רואה בקסטרו סוג של עליית מדרגה?
"ברור. קסטרו זה הקמפיין הכי גדול בארץ. כשקיבלתי את הקמפיין, התרגשתי. בערב שבו נחתם החוזה יצאתי עם החבר שלי למסעדה להרים כוסית".
גל גדות משחקת בסרטים. זה משהו שיכול לעניין אותך?
"זה משהו שאשמח לבדוק. בקרוב אקח שיעורי משחק ונראה אם זה בכלל קורץ לי".
דרור, 21, השתחררה ממש עכשיו מצה"ל, בטיימינג מושלם עם חג החירות. היא שירתה כמש"קית הדרכה במשטרה הצבאית: "היה לי חשוב לשרת. זו לא הייתה שאלה בכלל", היא חורצת. שנתיים וחודשיים היא הייתה במדים, משום שהיא החזירה את הימים שהחסירה כשטסה לחו"ל לדגמן.
אז זה אומר שבמהלך השירות היית חודשיים בחו"ל?
"לא, הייתי הרבה יותר, אבל צה"ל בא לקראת אמנים".
והנסיעות לחו"ל לא ניקרו עיניים לשאר החיילים?
"לא. בהתחלה נתקלתי באמירות כמו, את יודעת,'לא חשבתי שתהיי ככה, היינו בטוחים שתרימי את האף'. אנשים שופטים רק בגלל הטייטל'דוגמנית'. אבל הם הבינו שאפשר לדבר איתי, ושאני אנושית בדיוק כמוהם".
כל כך אנושית, עד שבטירונות לא הייתה לה בעיה להתקלח עם הבנות ("אני לא פרנואידית בקשר לזה"), והיא אפילו אוכלת שוקולד, ופה ושם גם המבורגרים תעשייתיים. מיץ גזר, לעומת זאת, היא שותה לראשונה בראיון ("אף פעם לא טעמתי, זה טוב?").
זמן לחגוג את השחרור לא בדיוק היה לה - לא מזמן היא חזרה מפריז, שם צילמה פרסומת לטלוויזיה עבור חברה-בת של לוריאל, ומארה"ב, שם הצטלמה למגזין "מארי קלייר". "יצאתי עם החבר ועם המשפחה למסעדה, אני טסה שוב לפריז, וכשאחזור אחגוג כמו שצריך, שזה אומר לקום כל בוקר מתי שאני רוצה בלי שאף אחד יגיד לי מה לעשות", היא מפנטזת. "על טיול תרמילאים אני כנראה אוותר, כי אני מטיילת בעולם גם ככה".
מהצד נדמה שהיא עוד לא ממש יצאה מהחממה. הכל אצלה נראה חלק: השיער, העור, החיים. היא גדלה עם שני אחיה הבוגרים בקיבוץ רביבים, ובגיל שש עברה עם משפחתה למושב ניר משה. אמה מנהלת את קריירת הדוגמנות שלה ("אני לא יודעת מה אמא של בר עושה, אבל נראה לי שאצלי זה אחרת"). ובעוד האם הגיעה בצעירותה מאנגליה לבקר את סבתה ברביבים, קנתה כרטיס לשבועיים, הכירה את אביה ונשארה מאז, דרור הצעירה פגשה את אהבת חייה בגיל 15.
כבר שש שנים היא בזוגיות צמודה עם איציק פינטו, שאותו הכירה כשחברה סיפרה לה שהגיע לבית הספר תלמיד חדש, וביקשה שתאסוף עליו פרטים בשבילה. החברה הזאת, ודאי כבר הבנתם, הייתה קצת נאיבית: "התחלתי לדבר איתו באיי-סי-קיו, ובאיזשהו שלב אמרתי לה שאני לא רוצה לדבר איתו יותר, כי אני לא יודעת לאן זה יוביל, והיא ברוב נחמדותה אמרה שזה בסדר, הוא כבר לא מעניין אותה, ונתנה לי אור ירוק. וזהו, ביום האהבה הוא הביא לי זר ענק בצורת לב לכיתה, וכמה ימים אחרי זה נהיינו יחד".
הראשון והאחרון?
"אני חושבת שזה כיף גדול שבגיל צעיר כבר הספקתי להכיר את הבנאדם שאיתו אני רוצה להיות. הרבה אנשים מחכים כל החיים בשביל המפגש הזה, ולי זה קרה בגיל צעיר, אז אני בת מזל".
שום בהלה מזה שיהיה לך רק גבר אחד כל החיים?
"לא, הוא האחד. אני לא חושבת על מה הפסדתי, אני חושבת מה הרווחתי מזה שהכרנו בגיל צעיר ואנחנו גדלים ומתפתחים יחד. אני לא נבהלת, כי זה המקום שאני מרגישה בו הכי טבעי. אני שלמה עם זה שאני איתו. ככה טוב לי, אז למה לנסות עוד משהו? תשמעי, אני יודעת מה יש לי בידיים, גבר החלומות. אני מאוהבת בו, והוא הכי מכיר אותי".
החבר שלה מנהל עם אביו חברה לשיווק מוצרי מזון, ולומד במקביל משפטים, מנהל עסקים וראיית חשבון. בחצי השנה האחרונה הם גרים יחד בראשון לציון עקב לימודיו, אחרי שגרו שנה וחצי בדירה נפרדת במושב. היציאה מהחממה נעשתה בהדרגה גם בקריירה. דרור התגלתה במסיבת בר מצווה של ילד מהכיתה שלה, שבה נכחה אסתריקה נגיד, מארגנת תחרות היופי "השמנה והיפה". נגיד חיברה אותה לסוכנות של רוברטו, וכשהיא התחילה לטוס בעולם, אמה עזבה את עבודתה והתמסרה לליווי בתה. הליווי הצמוד נמשך עד גיל 18, כשאמה נוסעת איתה לכל הצילומים.
גם היום, כשדרור טסה לבד, היא מעדיפה לחזור למלון ולא להתרועע עם אנשים שהיא פוגשת על הסט: "אני עובדת עם בנאדם, ואחרי יומיים אני לא אראה אותו יותר בחיים. את מגיעה למקום שאת לא מכירה ואת צריכה להסתדר, אבל היום כבר למדתי איך להתנהג עם זה. פעם לכל עבודה אמא הייתה באה איתי, אבל עכשיו, כשאני טסה לחו"ל, אין לי כל כך עם מי לשבת במסעדה, אז אני חוזרת לחדר, מזמינה משהו לאכול, רואה סדרה באייפד, מכינה לי אמבטיה כיפית עם מוזיקה שאני אוהבת, ופשוט נרגעת. בהתחלה זה היה לי קשה - מה, אני אלך למסעדה ואשב לבד? למדתי איך להתמודד עם זה, והרבה פעמים כיף לי הלבד הזה. זה גורם לי לחשוב עם עצמי על דברים".
זה גם הופך אותך ליותר חשופה.
"נכון, ובאחת הנסיעות באמת הותקפתי. נסעתי לעבודה ואמרתי, אני לא אקח מונית, אני אסע ברכבת תחתית, סתם בשביל להרגיש את החוויה של העיר. בשמונה בבוקר לא תיארתי לעצמי שמסוכן להסתובב בגרמניה. באחת התחנות פתאום כל האנשים ירדו, ונשארתי עם גברת מבוגרת ועם שיכור שהיה לו בקבוק יין ביד. התרחקתי ממנו, עברתי כמה מושבים, אבל הוא הגיע והתיישב לידי והתחיל לגעת לי ברגל. עברתי שוב מושב, והאשה מסתכלת ולא יודעת מה לעשות, אם לעזור או לא, היא פחדה בעצמה כי היה לו בקבוק ביד, וכל שנייה הוא יכול פשוט לשבור אותו ולעשות לנו משהו. הוא לחץ אותי לקיר, והיה לי מזל שבאותה שנייה הרכבת עצרה וירדתי בתחנה. התקשרתי למקום שהייתי צריכה לעבוד בו ולאמא שלי, מאוד נלחצתי, אבל הבנתי שזה יכול לקרות לכל אחד והתגברתי. זה לא שנאנסתי, חלילה, למרות שאני לא ממעיטה במה שהיה, אבל המשכתי את יום העבודה".
כי המקצוענות יותר חשובה מהכל?
"כשהגעתי לסט סיפרתי מה קרה לי, בכיתי והייתי קצת בהיסטריה. הם שאלו אותי אם אני רוצה להתקשר למשטרה והחלטתי שלא, כי ידעתי שאני צריכה להיות מקצוענית, וגם ידעתי שיהיה קשה לאתר את התוקף. בסוף יום העבודה הסוכן שלי בגרמניה הגיע וישן בחדר סמוך במלון, מאוד דאגו לי. אבל בסופו של דבר זה משהו שקרה, ואני לא צריכה להיתקע על זה. בכל מקום יש את האנשים עם הסיבוב, גם בתל אביב".
במסגרת עבודתה הזדמן לדרור להצטלם בהלבשה תחתונה בשלג, לעשות צילומי וידיאו מתחת למים ולעמוד על זקיף גבוה במערת נטיפים, אבל דווקא הפגישה עם המעצב הנודע ולנטינו הותירה בה חותם: "הוא בא עם שישה פקינזים ועם שני שומרי ראש, היה בזה משהו ציורי", היא אומרת. האמת היא שדרור בעצמה נראית כאילו פוסלה בשיש ("בטח שיוצא לי פצעון מדי פעם, למי לא?").
אז כן, היא יודעת שהיא יפה, והיא מתפרנסת מזה יפה, אבל זה אף פעם לא עלה לה לראש: "גדלתי בקיבוץ ובמושב, ושם הערכים שונים, לא מסתמכים על יופי. תמיד אמרו לי שאני יפה, אבל זה אף פעם לא גרם לי לחשוב'וואו, אני מהממת, אז מגיע לי יותר וכולם חייבים לאהוב אותי'. יופי פותח דלתות, אבל לא משאיר אותך במקומות".
נשמע כמו סטטוס טוב לקיר הפייסבוק שלך.
"אין לי פייסבוק. אני לא מתחברת למקום של לכתוב סטטוס כל יום. מי שמספיק חשוב לי, יקבל ממני טלפון".
צילום: דביר כחלון, סטיילינג: ראובן כהן, עיצוב שיער: לירז אגם ל"רמינגטון", איפור: חן אלקבץ במוצרי "איב סן לורן", ע' סטיילינג: לירון שטייניץ, ע' צלם: סשה פרילוצקי, מכונית: car4us.co.il, טל' 052-2510550. חנויות בתל אביב: תיאודורה, הירקון 59, בוטיק דפנה - ה' באייר 14, הלגה עיצובים - ה' באייר 12. שאר הפריטים בחנויות הרשת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם