ראשי » סגנון » אופנה ועיצוב » אופנה

רזון אחרית הימים: הנשים הרזות יוצאות לקרב

תהיי רזה ותשתקי? אז זהו, שכבר לא. עם כל הכבוד לחוק הדוגמניות, נשים רזות לא מוכנות יותר שיקראו להן אנורקסיות. הגיע הזמן לשמוע גם אותן

בעולם כמו שלנו, שמקדש את אידיאל הרזון והשדיפות, נדמה שלנשים רזות אין שום זכות להתלונן. אחת לכמה זמן מעיזה כוכבת רזה כלשהי לומר בפומבי שנמאס לה לשמוע שהיא אנורקטית, אבל בשורה התחתונה, זה די ברור שידן של הרזות על העליונה, ושדווקא הנשים המלאות והשמנות הן אלה שהרוויחו ביושר את הזכות לקטר ולהרגיש מקופחות.

- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון

אחרי הכל, תעשיית האופנה מייצרת עבור הרזות, וכך גם תעשיית הפרסום, הטלוויזיה והעולם שלנו בכללותו, עם תעשיית דיאטות שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. אנשים רזים נחשבים בעשורים האחרונים ליפים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה אולי לא תמיד נכון, אבל זו התפיסה הרווחת.

ופתאום באה דנה פרימן - דוגמנית, אשת יחסי ציבור ובת זוגו של אסף אמדורסקי - ומכריזה שנמאס לה. נמאס לה לשמוע נשים שמנות מקניטות אותה, מקנאות בה, ובאופן כללי היא רק רוצה להבהיר שהיא אוהבת אנשים רזים ואתלטיים. "שומן זה עידוד למחלה, וחוק הפוטושופ יחד עם כל הממורמרות והלא מרוצות מעצמן יכולים לקפוץ לי. נמאסתן, ממורמרות, הקנאה העבירה אתכן על דעתכן". הסטטוס הזה של פרימן, שעלה בשבוע שעבר בפייסבוק, הצליח לחולל סערה קטנה ולגרור אחריו מאות תגובות.  

הטענה שהעלתה פרימן מצביעה על תופעה משונה: נשים רזות, שעד כה נחשבו למושא קנאתן של שאר הנשים בעולם, טוענות לפתע שמקפחים אותן, ואפילו שמנוהל נגדן ציד מכשפות. נמאס להן לשמוע שהן מרעיבות את עצמן, או שהן לא "נשים אמיתיות", רק משום שניחנו בנתונים טבעיים צנומים. נמאס להן לשמוע נשים מלאות מצקצקות מולן ומסננות "תאכלי משהו" ברשעות.

רק בשבוע שעבר, מגישת הטלוויזיה ואייקון האופנה אלכסה צ'אנג הבריטית ירתה בכל המבקרים שכתבו לה שהיא "כל כך

רזה שזה מגעיל" בפרופיל האינסטגרם שלה. צ'אנג העלתה תמונה טריוויאלית של עצמה, ואלפי העוקבים שלה הגיבו בטענה שהיא מייצגת רזון לא שפוי.

המוחים האלה מפגיזים לאחרונה בכל הכוח תופעה המכונה בבלוגוספירה Thinspiration או Thoinspo, במסגרתה אנשים מעלים תמונות שנועדו לעודד רזון קיצוני. "אוקיי כולם, תודה על הדיון ה'בוגר'", כתבה צ'אנג. "אנשים מגיעים במידות שונות. אני לא מנסה במודע לעודד אף אחד להיות רזה, ועכשיו החשבון שלי הופך לפרטי". 

מצד אחד, אם כן, מתנהלת מלחמה עיקשת נגד רזון. נשים שבעבר היו זוכות לתגובות נפעמות ומלאות התרשמות תודות לגזרה הדקיקה שלהן, סובלות היום ממתקפות שקוראות להן להשמין ו"להפסיק להיראות כמו שלד". מצד שני, הנשים האלה, שעד לאחרונה נהגו להבליג על המתקפות, החלו להשיב מלחמה. הנחת היסוד של הרזים היא שהשמנים מקנאים, הנחת היסוד של השמנים היא שהרזים מורעבים. על רקע חוק הדוגמניות החדש, והמגמה הכללית המעודדת בשנה וחצי האחרונות חזרה למודל גוף עגול ובריא יותר, נשאלת השאלה החשובה: האם הניסיונות לפתח סובלנות רבה יותר כלפי אנשים בעלי עודף משקל, באים על חשבונם של הרזים?

"נשים מלאות תמיד מעירות הערות, וזה ככה מאז שהייתי ממש צעירה", מספרת שינה ריי, שחקנית בת 35 ואם לילד בן תשע - אשה קטנה בגובה 1.49 מטר, ורזה מאוד באופן טבעי. "יש לי מבנה עצמות דק ושברירי, זה תמיד היה ככה, וכל חיי הייתי בדיאטות השמנה. במקביל, תמיד קיבלתי הערות כמו 'אמא'לה, איזו רזה ומפחידה את. את אנורקטית? איך גברים עושים איתך סקס? זה ממש מפחיד'. לאחרונה יש להן אפילו יותר לגיטימציה, כי מלאות קיבלו קצת יותר כוח במדיה. הן לא מבינות שגם נשים רזות נעלבות מהערות כאלה, בדיוק כמו שמישהו יגיד להן 'יו, איך שמנת'.

"לפני חודש ניגשה אלי בחורה מלאה ומוזנחת מאוד עם שיניים מוזנחות, בחורה שנראית ממש רע, וזה היה ביום שיצאתי מאופרת ומתוקתקת שלא כהרגלי, כי אני בחורה שמעדיפה את המראה הטבעי, והיא פשוט אמרה לי 'עצמות זה לכלבים'. לא יכולתי להתאפק ואמרתי לה שהיא חייבת להיפטר מהצלוליטיס. הרגשתי מטומטמת שירדתי נמוך, אבל זה פשוט מקומם".

יעל דרוקמן, מאפרת מקצועית בת 37, 49 ק"ג על 1.65 מטר, הייתה רזה מאז ומעולם, ובשנים האחרונות אף החלה להתאמן כדי להוסיף לעצמה נפח שריר. היא בהחלט מרגישה שינוי ביחס כלפיה. "יש בדיחה קבועה בחדר הכושר שלי: שאני אוכלת חצי חטיף אנרגיה בכל פעם, ושומרת את החצי לחודש הבא. בהחלט יש עלייה ברמת ההתערבות באיך שהגוף שלי נראה וההערות לגבי הרזון שלי, יותר מתמיד. אנשים מסרבים להאמין שאני אוכלת שש ארוחות ביום, ואפילו כשאני מכניסה משהו לפה תוך כדי יום איפור עמוס, אני שומעת הערות בסגנון 'הנה היא אוכלת תפוח, בגלל זה היא כזאת רזה'. מציק לי גם לראות תגובות נאצה כלפי גל גדות. אנשים תוהים לגבי כישורי האמהות שלה רק בגלל שהיא חזרה לג'ינס מיד אחרי הלידה, או שמנסים כל הזמן לתפוס את רותם סלע עם ביס בפה".

את חושבת שזה נובע מקנאה או ממרירות?
"אני לא יודעת. אני רק יודעת שאם את רזה, אז את בטוח אנורקטית, מקיאה וחולה. זה מה שנותנים לך לחשוב. אני זוכה גם להערות נוסח 'נכון שעוד לא ילדת?', וכשאני מאשרת אז מגיעה התגובה: 'אהה, נו, אז הבטן שלך תיהרס כמו לכולנו כשתלדי'".

אפשר להעלות כאן את סוגיית הטאקט באופן כללי, והנטייה הישראלית להתערב שלא לצורך בחייהם של אחרים. ממש כשם שנשים הסובלות מעודף משקל זוכות לנעיצת מבטים ולהערות מרושעות, כך, מסתבר, גם נשים רזות. אלא שמשום מה, בעוד רוב הנשים המלאות יזכו בעיקר בשתיקה רועמת, הרוב מרגישים שלרזות דווקא אפשר להעיר.

"התגובה המרגיזה ביותר היא 'איכס, אנורקטית שתאכל משהו'", מספרת ליאן לב, דוגמנית ושחקנית בת 26, 47 ק"ג על 1.65 מטר. "התחושה באותו הרגע היא פשוט כמו אגרוף בבטן. איך אפשר להגיד על אדם איכס? לקרוא לו חולה? אחרי שהבנתי שלקרוא טוקבקים זה רק להתרגז, הפסקתי עם זה. אבל כל הזמן שואלים: 'את בטח מקפידה נורא... בטוח חורשת את מכון הכושר'. אני חושבת שכל אשה, לא משנה מה משקלה, נתקלת בהערות נוראיות כלפיה - בהכרח מנשים אחרות. גבר מעולם לא שאל אותי על משקלי או על משטר התזונה שלי".

"הדבר הכי מזעזע בעיני היה כששאלו חברה שלי אם אני נרקומנית ובגלל זה אני כל כך רזה", אומרת שירן רז, סטודנטית בת 28 מתל אביב. היא מתנשאת לגובה של 1.63 מטר ושוקלת 43 ק"ג. "המון ניגשים אלי ושואלים בלי בושה אם אני אנורקטית. הייתה בחורה אחת, מלאה קצת, שעבדה איתי במקום העבודה הקודם שלי, ופשוט נטפלה אלי כל יום. הייתה אומרת לי 'איך את נראית, זה מחליא אותי'. עד שיום אחד פשוט עניתי לה, ושאלתי אותה למה נראה לה שזה בסדר להגיד לי דבר כזה? אנשים חושבים שאם את רזה, הם יכולים לומר מה שעולה בדעתם, אבל הם לא יגידו לאשה שמנה, 'יו איך שמנת, תעשי דיאטה'. הם לא מבינים שאני כל החיים רזה ואוכלת המון. בטוחים שאני חיה על חסה.

"כשהייתי צעירה יותר עשיתי דיאטות השמנה, החבאתי שוקולדים מתחת למיטה ואכלתי אותם בלילה כדי לנסות להשמין. זה פוגע מאוד בביטחון העצמי, התחלתי לחשוב שמשהו באמת לא בסדר איתי, אם אנשים אומרים שאני נראית מפחידה. כשאת מקבלת הערות כל הזמן, את מתחילה לחשוב שהן האמת".

מאיפה את חושבת שההערות האלה מגיעות?
"יש הרבה בנות מלאות שמעירות, ואת רואה שזה בא מרוע ומכוונה לפגוע, ויש בנות שבאמת מתעניינות איך אני כל כך רזה, וכשאני אומרת להן שזה טבעי, הן לא מאמינות לי. אני משתגעת מזה. אני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי, שאני לא מרעיבה את עצמי ושאני באמת אוכלת".

האבסורד בכל העניין הזה הוא שדווקא נשים רזות לא חושבות בהכרח שלהיות רזה זו האופציה היפה ביותר, ורובן לא מסכימות עם טענותיה של פרימן, שרזון הוא היופי האולטימטיבי. "אני עצמי לא אוהבת את הרזון הזה, תמיד ניסיתי להשמין קצת", אומרת רז. "אני באמת חושבת שזה יותר נשי להיות קצת עגולה. אבל לא, אני לא חושבת שהעובדה שאני רזה מאוד הופכת אותי לפחות אשה. היום גם גברים אומרים לי שאשה מלאה זה יותר יפה בעיניהם, ואני גם מרגישה יותר בנוח לדבר על זה איתם. כשזה בא מגברים זה נשמע לי יותר אמיתי. אצל בחורות אי אפשר".

"אני דווקא לא אוהבת רק אנשים רזים, וגם לא נישאתי לגבר מאוד רזה", אומרת דרוקמן. "ביונסה מדהימה בעיני, וכנראה שהייתי בוחרת באשה כמו נעה תשבי להיות בת זוגי, הרבה לפני דוגמנית דקיקה. הרואין שיק לא נראה לי כמו משהו שהייתי מתאמצת עבורו. עובדה שדווקא ניסיתי לצאת מהמראה הגבעולי לטובת מראה חטוב ושרירי יותר. בחתונה שלי נראיתי נורא רזה לטעמי, למשל. חלק גדול מהעבודה שלי הוא הדגשת הטוב והיפה בכל אשה. כשאני רואה אשה, אני מיד מחפשת בה את הטוב כדי שאוכל להדגיש אותו, על זה משלמים לי. לכן קשה לי התפיסה שבה נשים מנסות לעמעם את הנתונים הטובים שלי בכל מיני הסברים שליליים כמו 'חולת נפש', 'אובססיבית לספורט', 'תראי, איך רואים לך את עצמות הבריח' ועוד מטעמים".

שרון סטרול, בת 41 ואם לשניים, שוקלת 42 ק"ג על 1.60 מטר. היא דווקא מציעה מבט מעט מפוכח יותר על כל העניין: "כשהייתי ילדה, אופנת הרזון עדיין לא התקיימה, והיו נטפלים לכל אחד מסיבות אחרות - היו מציקים לך אם היית שמנה או אם היית רזה. ברגע שהתחילה אופנת הרזון, יש יותר הצקה בכיוון של 'כנראה שאת עושה משהו כדי להיות כזאת'. אנשים כבר לא מאמינים שמישהי יכולה להיות רזה בלי לעבוד בזה. עכשיו זה הולך לקיצוניות השנייה, שזה לא יפה להיות רזה ושצריך להשמין. החברה הלכה למקום של 'תהיי כזו או תהיי כזו', במקום למקום של 'תהיי מי שאת'.

"יש כל כך הרבה מראות שונים. מי אמר שלהיות רזה זה יפה יותר? מי אמר שלהיות מלאה זה יפה יותר? אז כולם ידחפו מלא אוכל ומלא שומנים כי זה מה שנחשב יפה עכשיו? כל ההסתכלות היא מעוותת. תהיה מי שאתה, אל תילחם ואל תעשה לעצמך איזשהם נזקים גופניים ורגשיים, כי בעוד 50 שנה יגידו שזה יפה לשקול 150 ק"ג, ואז מה?".

בסופו של דבר, כולן מסכימות שהסוד הוא לאהוב את עצמך כמו שאת, ולא לנסות לדרוך על נשים אחרות בדרך. "אני חושבת שאם יש מישהי ששמה לעצמה למטרה להשפיל מישהי אחרת, הסיבה או המשקל בכלל לא משנים", אומרת שלומית מיגאי, אמנית ציורי גוף ומאפרת בת 28 שמתגוררת בווינה, 1.63 מטר על 44-43 ק"ג. "זה כי היא לא מרגישה שלמה עם עצמה, ומחפשת להעצים את עצמה על ידי הקטנת האחר. עצוב לי על נשים כאלו שלא אוהבות את עצמן ואת איך שהן נראות, עד כדי כך שבגלל זה הן מרגישות צורך למגר מהסביבה הציבורית את כל אלו שנראות שונה מהן. 

"אשה ששלמה עם עצמה, אוהבת את עצמה ומרגישה סקסית בגוף שלה, בעיני תהיה יפה ומושכת, ולא משנה הגודל. לטעמי האישי, אם מדברים על מבנה גוף נטו ומוציאים מהמשוואה את האישיות, אז אני אוהבת נשים קצת עסיסיות, בסגנון בטי פייג' האלמותית או קאט דנינגס. לדעתי זהו מבנה הגוף הסקסי ביותר, וכבחורה רזה שלעולם לא תצליח להיראות ככה - יש לי את הקנאה ההפוכה לאלו שכן".

"בעיני, אשה שמודעת לעצמה היא מושכת", מסכימה לב. "אשה שעושה את מה שטוב לבריאות שלה, הפיזית והנפשית הכרתי נשים רזות שהיו מלאות בשנאה עצמית, ונשים מלאות עם ביטחון עצמי עצום שהיו סופר סקסיות. החשיפה שלנו לפרסומות ומדיה עלתה בשנים האחרונות, ואנחנו מופגזים באידיאלים. להיות רזה יותר, להיות צעיר יותר, להיות מוצלח יותר. איך אפשר לעמוד בכל היעדים האלה? אז אם אני לא רזה מספיק כמו הדמות שעברה רטוש מאסיבי בפוטושופ, אז משהו לא בסדר איתי. יכול להיות שזה מה שמוביל לרדיפת ולקטילת הנשים הרזות יותר. אני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית.

"לא נראה לי שכולנו רוצות להיות רזות. נראה שכולנו רוצות הכרה בנו, במבנה הגוף שלנו, כמשהו שהוא בסדר גמור. שזה אחלה להיות רזה, מלאה, שמנה. ברגע שאנחנו, הנשים, נרד אחת מהשנייה ונפסיק להתעסק בכמה ההיא שוקלת ושצריך לשנוא אותה על זה, ונעסוק בבריאות שלנו ובנפש שלנו - נראה לי שתיפסק הרדיפה הזאת אחרי רזות או שמנות".

- מה דעתכם בנושא? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...