לא רק אולימפיאדה: תערוכות מומלצות בלונדון
בין חיי הנישואים של וויליאם וקייט לבין האולימפיאדה שבפתח, בלונדון מוצאים זמן גם לאמנות בסדרת תערוכות מרתקות המוצגות בעיר
לתייר הזריז צפויה חוויה מרשימה בנשיונל פורטרט גלרי בלונדון, שם מוצגים דיוקנאות של לוסיאן פרויד בתערוכה שמתוכננת להינעל ב-27 למאי. פרויד כינה כל ציור שלו דיוקן, בין אם היה מדובר בדיוקן עצמי של פניו, שצויר בעזרת מראה, דיוקן של אחת מבנותיו בחדר גדול או ציור שבחר
אחרי בהייה בדיוקנאות המהפנטים של פרויד, כדאי להמשיך לאכול במסעדת "נופי" שנמצאת לא רחוק מהפורטרט גלרי, מרחק עשר דקות הליכה. המסעדה, שמתחבאת באחת הסמטאות של סוהו, היא עוד מוסד מקומי מבית היוצר של יותם אוטלנגי, שף ישראלי שהפך לסלב פה בלונדון בזכות המעדניות המפורסמות שלו. "המנות קטנות ומושקעות (הכי כיף לחלוק) ומומלץ לשבת בקומת המרתף ולראות את הטבחים בפעולה" ממליצה מראש נטע, ישראלית תושבת בלונדון.
בעזרת הטיוב תוכלו להגיע לטייט בריטן, שמציג תערוכה עם מבחר מעבודותיו של פבלו פיקאסו בהשוואה ליצירות בריטיות שהושפעו מהן. גם מי שלא מכיר את האמנות של פיקאסו יוכל ליהנות מההשוואות בין היצירה של פרנסיס בייקון הבריטי, שהושפע מיצירותיו הסוריאליסטיות של פיקאסו, לבין זו של דאנקן גרנט, שצייר בסגנון התקופה הקוביסטית ממנה שאב פיקאסו במהלך שנות יצירתו.
אך בעוד שהכניסה לתערוכה של פיקאסו תעלה לכם מעל לעשרה ליש"ט, תערוכה אחרת, של פטריק קלר, הנקראת פרויקט רובינסון, מעניינת לא פחות בהקשרים תרבותיים נרחבים יותר, מציגה בטייט הקטן בחינם. הפרויקט הוא עוד שלב בשלושה סרטים שביים קלר על רובינסון, טייל ברחבי בריטניה המבקש להתבונן בנוף ולהסיק ממנו על ההיסטוריה שלו. "מקום זה יכול להיות בעל חשיבות היסטורית" נכתב באחת מעבודותיו, ומעלה בכך את השאלות שעוסקות במי ובמה קובע חשיבות היסטורית, לצד שאלות על מרחב וזמן.
מהמוזיאון הבריטי כדאי לעלות על שירות הטייט טו טייט, ספינה שתיקח אתכם מטייט אחד לטייט אחר בתשלום של חמישה ליש"ט בלבד. מעבר לכך שמדובר בדרך הקצרה ביותר לעבור בין שני המוזיאונים, השייט עצמו הוא מהנה ומאפשר תצפית מצוינת לעבר הלונדון איי, גשר המילניום, הביג בן ומגדלי הפרלמנט שבעיר.
הכינו לעצמכם מראש כמה שעות טובות כדי לסייר בין החדרים והתצוגות השונות שניתן למצוא בטייט מודרן המרשים שנבנה במבנה ענק של תחנת כוח לשעבר. למי שלא מאס בפיקאסו, תוכלו לראות עוד יצירה שלו בתערוכת "שירה וחלום", המוצגת בחינם במודרן, לצד עבודות סוריאליסטיות של דאלי ואמנות אבסטרקטית של ג'קסון פולוק. מומלצים במיוחד הם הסרטים הדוקומנטריים הקצרים של ז'אן פנלבה שמוצגים בתערוכה ומתארים את חייהם של העטלפים, סוסוני הים והתמנונים באופן מאוד שונה מזה של סרטי הנשיונל גאוגרפיק של היום.
מלבד התערוכות החופשיות במוזיאון אחת מהתערוכות המעניינות המוצגות בטייט היא זו של אליגיירו בואטי מקבוצת הארט פוברה האיטלקית שחיפשה דרכים חדשניות לשימוש בחומרים פשוטים. כך שבגלריה, תוכלו לראות את מפות העולם, שנתפרו על ידי אפגנים מהמלון שפתח בקאבול בשנות השבעים, כשכל מדינה מיוצגת לפי דגל הלאום שלה. עוד מיצג מעניין של בואטי תוכלו למצוא מחוץ לתערוכה דווקא במרפסת העישון, שם ניצב דיוקן עצמי של בואטי עשוי ברונזה, שמשפריץ על ראשו מים ומעלה אדים במקביל.
אבל אין ספק שגולת הכותרת היא התערוכה של האמן העשיר ביותר בעולם כיום, דמיאן הירסט, שפרץ לתודעה עם פוחלצים המשומרים בפורמאלין, פרפרים מודבקים וגם ה-Hymm, פסל ענק של גוף האדם שנמכר במיליון ליש"ט וגולגולת מעוטרת ביהלומים ששווה לא מעט בעצמה. את הים תוכלו לראות בכניסה למוזיאון וגם את הגולגולת שנמצאת בקומה התחתונה של המוזיאון וההתבוננות בה דורשת בדיקה ביטחונית קלה.
יתר המוצגים נמצאים בתערוכה בקומה הרביעית של המוזיאון וההתבוננות בהם דורשת תשלום של כ-15 ליש"ט. למי שמאוד רוצה להעמיק, מומלץ לצפות בסרטים הדוקומנטריים על הירסט, המוקרנים במוזיאון ליד בית הקפה. למתעייפים ולרעבים מומלץ לסיים בטעימונת מהמסעדה בקומה השביעית וליהנות במקביל מכוס יין איכותי בעודכם צופים על נהר התמזה והנוף הנצפה מבחוץ.
מלבד המוזיאונים המוכרים, כדאי לתת צ'אנס גם לסאצ'י גלרי שבצ'לסי, שגילתה את דמיאן הירסט ואמנים רבים אחרים. בחודש מאי הדגש הוא דווקא על צילום. מחוץ לפוקוס הוא שמה של תערוכה ששמה לה למטרה לחקור מהי משמעות הצילום כיום, בעידן הטכנולוגי, מה ההבדל בין צלם מקצועי לצלם חובב, מהי ההשפעה של האינטרנט על הצילום, כשהחשיפה לצילומים היא יומיומית ורגעית?
הצילומים בתערוכה, שמתעמקים בגוף, בגיל ובאדם בין תיעוד דוקומנטרי לפרסומי, לא עונים על השאלות האלה אלא רק מחזקים אותן, אבל הדיון שמתעורר בעקבות ההתבוננות מרתק.
ואיך אפשר בלי קצת גאווה מקומית. בסאצ'י תוכלו גם להתבונן בתמונות שהגיעו לשלב הגמר בתחרות הצילום של גוגל. אמנם בפרס הראשון זכה בחור שוודי, אבל לא פחות משלושה ישראלים הגיעו לעשרת המקומות הראשונים. וכן, הכרה ובהצגה במקום כמו סאצ'י הוא פרס לא קטן בכלל.
אם אתם מחפשים מקום מומלץ לאכול ליד הסאצ'י, כדאי לבדוק את המרקט פלייס בצ'לסי שברחוב סידני. המרקט פלייס הוא בראסרי קטן וחמוד והכי חשוב - לא יקר שתוכלו למצוא בו מגוון יפה של סלטים, דבר שנדיר בעיר של המלכה ואפילו חומוס. למרות שלא צריך להגזים בפטריוטיות. לכו על סלט הסלמון והאספרגוס הטעים, ותוכלו ליהנות מביצי שליו וירקות במנה אחת ייחודית וטעימה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם