"כלום לא מביך אותי": הדוגמנית הערבייה שלא שמה זין
צילומים בלבוש תחתון? "לא מתביישת". ביקורת על דוגמניות בחברה הערבית? "זה לא העניין שלהם". בר רפאלי? "אני לא מתחברת לא לגוף, לא ליופי, לא לכלום". הודא נקאש, הדוגמנית הראשונה שהצטלמה בביקיני לשער מגזין ערבי, שוב מסירה בגדים
- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון
שלא כדוגמניות אחרות בתחילת דרכן, נקאש משדרת ענייניות וקורקטיות. נראה שהחזון שלה מאוד ברור לה. "כסף גדול ושם בינלאומי זה החלום שלי בתחום הדוגמנות", היא מכריזה. "אני עובדת בזה כי אני אוהבת את זה, על הדרך בא גם הכסף, שזה סכומים מכובדים כשמגיעים מספיק רחוק. אם יודעים לשמור טוב על הכסף, אפשר להשיג כל מיני דברים טובים, כמו לקנות בית, ללמוד, לספק כל מה שצריך לילדים בלי לעבוד ולקרוע את התחת הרבה שנים".
מי המודל שלך?
"אני אוהבת את אדריאנה לימה, ג'יזל בונדשן, מורן אטיאס".
מה עם בר רפאלי?
"אני לא מתחברת לא לגוף, לא ליופי, לא לכלום. בלונדיניות הן לא הטעם שלי".
נקאש, 23, ערבייה נוצרייה, תמיד הרגישה יפה, ובניגוד למקובל בתחום גם לא אכפת לה לומר את זה. "מאז כיתה ז'-ח' אני אוהבת את עצמי. כל שנה אני מסתכלת על התמונות שלי מהשנים הקודמות ואומרת 'וואו, אז חשבתי שאני יפה, אבל היום אני יותר יפה', וזה קורה כל שנה, עד עכשיו".
היא נולדה בחיפה, בת בכורה במשפחה של שלושה ילדים. אמה מורה, אביה ארכיטקט. כשהייתה בת שנה עברה עם משפחתה להתגורר בנצרת, ולפני כארבע שנים חזרה לחיפה. הרצון להיות דוגמנית קינן בה עוד מכיתה ט'. "ראיתי בעיתונים בחורות שדומות לי, אז אמרתי, למה שלא אהיה אחת מהן? קסם לי להצטלם, לעשות קמפיינים", היא מספרת. "אבל ההורים
העובדה שבמגזר הערבי בחורות שרוצות להיות דוגמניות עדיין נחשבות לכאלה שיוצאות נגד המוסכמות, לא גרמה לנקאש להתלבט ולו לרגע. "החברה הערבית בחיפה היא לא שמרנית, זה לא מה שיש בכפרים", היא טוענת. "מי שמפותח רואה בדוגמנות עבודה כמו כל העבודות, לא רואים בזה משהו פסול. אף אחד לא פנה אלי ישירות ולא אמר לי 'למה את עוסקת בזה'. וזה גם לא עניין שלהם למה ולמה. מבחינתי שכל אחד יסתכל על הדברים שהוא מתעסק בהם, שישקיעו בזה את כל האנרגיות שלהם ושיפסיקו להסתכל על מה אחרים עושים".
למקרה של הדוגמנית הדרוזית אנג'לינה פארס, שנאלצה לפני חמש שנים לפרוש מתחרות מלכת היופי בגלל לחצים שהופעלו עליה, נקאש מסרבת להתייחס, אבל היא בהחלט מודה ש"יש הרבה בנות מהמגזר הערבי שרוצות לעסוק בדוגמנות, וחוששות בגלל הסביבה וההורים. החלק של ההורים משחק יותר חזק מהחלק של הסביבה. הבעיה העיקרית אלה אותם הורים שעדיין לא פתוחים לרעיון, או שחוששים מהסביבה, או שחושבים שהעיסוק בדוגמנות יפחית את הסיכוי של הבת למצוא חתן, אם לא יעלים אותו לגמרי.
"ברגע שההורים יהיו פתוחים יותר, לבנות האלה יהיה יותר קל, והדוגמה הכי טובה אלה ההורים שלי, שתומכים בי ולא אכפת להם בגרוש מה אחרים אומרים. זה עולם מסוכן, אבל ההורים שלי רואים עד כמה אני רוצה את זה. בכל דבר בחיים צריך לקחת סיכון, אז הם מסתכנים ואני מסתכנת".
מה הסיכון העיקרי מבחינתך?
"החשש העיקרי שלי זה להיסחף אחרי התהילה, לאבד את האיזון ולהפסיק להיות עם רגליים על הקרקע, כי זה עולם שסוחף אותך. חוץ מזה, העולם הזה full of sharks. כל הכרישים וכל הטובים נראים אותו דבר מבחוץ, ואת צריכה לדעת איך להבדיל, את צריכה להיות חכמה. לכרישים יש סגנון מסוים בדיבור ובשכנוע ש'את הכי יפה', 'אני אשיג לך מלא עבודות, רק תבואי ותחתמי על חוזה עכשיו'. כל אלה סימני אזהרה די בולטים. אז יש חשש שינצלו אותך, אבל אני יודעת שזה לא יקרה לי".
ומה לגבי ניצול מיני?
"בדבר כזה לא נתקלתי עדיין בארץ, אבל בתקופה האחרונה אני עוברת סדנאות קרב מגע להגנה עצמית".
נקאש החלה את דרכה אצל מעצב שמלות מקומי בחיפה. בדצמבר 2011 ייצגה את ישראל בתחרות היופי העולמית Miss Earth, שהתקיימה בפיליפינים. יארא משעור, עורכת המגזין לנשים Lilac בשפה הערבית מבית א-סנארה, ראיינה את נקאש כשזו רק החלה לחלום על דוגמנות, וכעבור כמה שנים נזכרה בה והמליצה עליה כמועמדת לתחרות. לפני התחרות עשתה נקאש סט צילומים, שבמסגרתם הצטלמה גם בעירום חלקי. "הצטלמתי בלי חלק עליון. היה מעיל שמכסה, אבל ראו את החזה, ואחת התמונות גם התפרסמה באינטרנט", היא מספרת.
ואיך הרגשת עם זה?
"הרגשתי נוח, וגם לא התביישתי לעמוד ככה מול הצלם. בתחום הדוגמנות כלום לא יכול להביך אותי".
ומה אמרו ההורים?
"הם לא עושים ביג דיל מכל תמונה שלי. עירום מלא אני לא אעשה, בלי חלק עליון כן. אני לא יודעת אם ימציאו תמונות בלי חלק תחתון ועם חלק עליון...", היא צוחקת.
איך את שומרת על הרזון שלך?
"אני רזה מטבעי, אני לא מקיאה ולא כלום. אני אוכלת מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה וכמה שאני רוצה, כולל מתוקים ועוגות. לאחרונה התחלתי להשתדל לאכול בריא יותר, ואני גם הולכת למכון כושר שלוש פעמים בשבוע ועושה אירובי כמעט כל יום".
היית רוצה לשנות משהו בגוף שלך?
"לא. אני אוהבת בי הכל".
כשנקאש החליטה לעסוק בתחום הדוגמנות, היא סימנה לעצמה קווים אדומים. "בתחילת דרכי לא חשבתי למשל שיגיע היום ואצטלם בבגד ים", היא מפתיעה. מאז הגבולות האלה כבר נפרצו. התהודה שלה זכה בעולם צילומה בביקיני חושפני, הפתיעה אותה.
"פתאום אני רואה את זה בכל מיני אתרי אינטרנט, וזה קצת הכניס אותי להלם", מספרת נקאש. "זה הופץ בכל האתרים החשובים בעולם, דיברו על זה בחדשות, כתבו במגזינים ועיתונים. באופן אישי קיבלתי רק מחמאות, והייתי המומה מהפרסום. טוקבקים לא קראתי, כי זה לא מעניין אותי".
בקמפיין לג'ק קובה את שוב מצטלמת בלבוש תחתון. את לא חוששת קצת מהמיתוג הפרובוקטיבי שלך?
"לא, כי זאת העבודה שלי. אני מקבלת הצעות, אם זה מתאים לי אני עובדת, ואם לא - אז לא. אני דוגמנית שעושה עבודה והולכת הביתה. זהו. נקודה. יום אחד אני מתעוררת, והסוכנת שלי אומרת לי 'את הולכת להיות הפרזנטורית של ג'ק קובה', וזהו. בלי אודישנים אפילו. מאוד התרגשתי, כי מבחינתי זה היה חלום לקבל קמפיין. זה קרה די מהר, וזה משהו שכמעט היה בלתי אפשרי שיקרה לדוגמנית ערבייה, שתהיה פרזנטורית לקמפיין ישראלי".
אולי בכוונה בחרו בך כדי ליצור גימיק?
"זה ביזנס שלהם למה בחרו בי".
בתעוזה שלך את מעבירה מסר לבנות המגזר הערבי?
"אין לי מסר מיוחד. אני עושה את הדברים כי אני ככה, הניסיונות שעברתי בחיים הפכו אותי למי שאני עכשיו. כשהייתי בכיתה ז' אח שלי חלה במחלה קשה, והייתי צריכה להיות אחראית על אחותי ועל כל הבית, כל עוד ההורים שלי היו בבית חולים עם אחי. לא ממש עברתי את תקופת ההתבגרות כמו שהייתי צריכה לעבור. לתקופת ההתבגרות הגעתי כבר בוגרת בטירוף. זה לימד אותי שהחיים הם לא קלים, ואני מרגישה שהפכתי ליותר מחושלת".
את מרגישה שלדוגמניות ערביות יש אותן ההזדמנויות כמו ליהודיות?
"לא. יש עדיפות לדוגמניות יהודיות, עדיין יש גזענות בדברים האלה".
וזה כואב לך?
"לא, כי אין לי מה להפסיד. גם ככה לא עושים פה כסף, גם אם אני יהודייה, אז אין על מה לבכות. הכסף הגדול זה בחו"ל".
חוץ מחלום הדוגמנות שהחל להתגשם, נקאש היא גם סטודנטית שנה ג' לארכיאולוגיה וגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. "לא אעסוק בארכיאולוגיה, אבל כן אתמחה בתיירות. כסף גדול מדוגמנות יכול לעזור לי לפתוח סוכנות נסיעות או לנהל בית מלון".
פוליטיקה מעניינת אותך?
"לא ממש, אבל הייתי רוצה שיהיה יחס שווה לכולם, מה שעדיין לא קיים. לאחרונה אני טסה הרבה, ואני רואה בשדה התעופה את היחס החרא לערבים לעומת היהודים. אני מרגישה עם זה חרא, זה עושה לי הרגשה כאילו שאני רוצה להקיא. אני רואה איך בחו"ל מתייחסים לכולם אותו דבר, אבל בישראל מחליטים שבדיקת האקס ריי לא מספיקה לערבים, ובגלל זה הם מחליטים לפתוח את המזוודה ולהוציא את הכל רק בשביל להראות לך מול העיניים שאנחנו רוצים להשפיל אותך. אחרי שעשו את עבודת ההשפלה כמו שצריך, מותר לך להיכנס ולעבור את ההשפלה בחלק השני בבדיקת תיקי היד שעולים איתך על המטוס".
מה את עושה עם הכסף שאת מרוויחה?
"אני מסתכלת על מה אפשר לעשות עם הכסף לטווח ארוך, ולא רוצה לבזבז אותו עכשיו על מסיבות ובגדים. אני למשל לא קונה מותגים. זה סתם יקר, אני רואה בזה בזבוז כסף".
דוגמניות רבות נשואות לגברים מאוד עשירים. היית גם רוצה?
"אני לא אתחתן עם עני, אבל בטח שאני לא מחפשת מגה עשיר, כי כסף לא עושה בן אדם, והאישיות הרבה יותר חשובה. אני חולמת על משפחה וילדים, אבל לא עכשיו. אני עדיין לא מוכנה, אני צריכה עוד לעשות כל מיני דברים לפני שאני מביאה ילדים לעולם. אף פעם לא היה לי ארוס, לא בעל, לא כלום, ואם אני כבר משתפשפת עם גברים זה בכלל לא בארץ. פה אני עובדת ולומדת, פה אני פול טיים ג'וב, ובחו"ל אני נפגשת עם גברים ואנחנו מכירים בקטע של להיות ידידים, לא בקטע רומנטי. בקשר זוגי צריך להשקיע, ואין לי את הזמן לזה".
איפור ושיער: מנחם חלובה, סטיילינג: ולרי מזור. חולצה לבנה: H&M, שמלה: קסטרו, טבעת: אלדו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם