ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בארץ

בודקים את הבידוק: מה משפיע על אמון הנוסעים בבידוק הביטחוני?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בחנו את תהליך בידוק הנוסעים הערבים בנתב"ג. המסקנה היא כי יחסו של איש הביטחון הוא שיקבע את תגובת הנוסע לבדיקה המחמירה יותר

 
מחקר חדש שנערך במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, בוחן את תהליכי הבידוק הביטחוני בנתב"ג בנוגע ליחס לערבים ישראלים. התשאול במהלך הבידוק נערך בהתאם לפרופיל הנוסע, ועל כן גורר ביקורת רבה והתמרמרות בקרב ציבור זה. מנגד, טוענות רשויות הביטחון בשדה התעופה כי עמדות הנוסעים הערבים מושפעות בעיקר מהזהות שלהם ("רגישות גבוהה") ואינן בהכרח תוצאה של שוני מהותי בבידוק.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Law and Society Review, בדקו ד"ר באדי חסייסי ופרופ' דיוויד וייסבורד מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית מה משפיע על רמת האמון של הנוסעים בבודקים הביטחוניים. השניים בחנו בקרב 900 נוסעים שהמתינו בתור לבידוק את השפעתם של משתנים כגון מוצא, גיל ומעמד לעומת השפעתם של משתנים הקשורים באיכות הבידוק הביטחוני עצמו. מטרתו הראשונית של המחקר הייתה למפות את עמדות הנוסעים כלפי תהליך הבידוק הביטחוני בשדה התעופה.

"הממצא הבולט במחקר מראה שדווקא איכות הבידוק הביטחוני - יחס הבודק לנוסע, אופן ביצוע הבדיקה, נראות הבדיקה - מסבירה טוב יותר את עמדותיו של כל נוסע כלפי הבידוק. זאת בשונה מהתפיסה המקובלת שעמדות הנוסע  מושפעות ממוצאו", מסבירים ד"ר חסייסי ופרופ' וייסבורד. עוד מצא המחקר שבסך הכל לנוסעים הערבים יש עמדה טובה יחסית כלפי הבידוק הביטחוני, "שנותן להם תחושת ביטחון והם מעריכים את המוצר הסופי - טיסה בטוחה יותר".

ד"ר חסייסי טוען, כי "עובדי שדה התעופה יכולים לשלוט באיכות הבידוק ולכן יש לכך חשיבות", לדבריו, "מהמחקר עולה כי כמעט כל נוסע ערבי שני מתבקש לפתוח את התיק לבידוק נוסף, לעומת רק כעשרה אחוזים מהנוסעים היהודים. מדובר בבדיקה שנעשית בפרהסיה, ועלולה לבייש כל אחד שמתבקש לעבור אותה. במחקר המשך אנו מראים שבהשוואה לנוסעים זרים, הנוסעים הערבים תופסים את פתיחת התיק כדבר משמעותי ומעליב בעיקר בגלל הדרך בה הבדיקה נעשית. זה מחזק את תחושת האפליה בקרבם".

לא מדובר רק בתהליך פתיחת התיק, כי אם ביחס של הבודק כלפי הנוסע. "לבודק הביטחוני יש שני תפקידים - שמירה על ביטחון הנוסעים מצד אחד והגברת הלגיטימציה של המערכת בעיני הנוסעים הנבדקים מצד אחר. זו תפיסה קצת מהפכנית בארץ, שלמגע בין איש הביטחון

בשדה התעופה לאזרח יש ערך מוסף", מסביר ד"ר חסייסי.

שתי המלצות עיקריות של החוקרים: האחת, הגברת השימוש בטכנולוגיות שונות (ביומטרי, CT, MRI) לשם השגת מידע ללא מגע פיזי והשנייה, העמקת ההכשרה של צוות הבודקים תוך התייחסות לעניין הלגיטימציה של הבידוק בעיני הנוסע, כדי שירגיש שהמערכת פעלה ללא לאות כדי להבטיח את ביטחונו ואת ביטחון יתר הנוסעים. "יחס אדיב, אכפתי ונייטרלי יכול לשנות  את הרגשתו של הנבדק ולהקטין את תחושת האפליה", מסכם ד"ר חסייסי.

זהו המחקר הראשון שבחן את היחס הדיפרנציאלי כלפי נוסעים ערבים ויהודים בישראל. והוא חלק משיתוף פעולה בין חוקרים מהאוניברסיטה העברית,  תל אביב והמרכז הבינתחומי בהרצליה, ונעשה בשיתוף פעולה  עם חטיבת הביטחון בנמל התעופה בן גוריון.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...