בין שבילי הזהב: טיול לחג
והפעם, לכבוד חג השבועות: טיולים קלילים ונעימים בשדות החיטה ברחבי הארץ, לפני ואחרי הקציר
למראה היפה הבא נחשפים כשנוסעים מצומת פוריה (חיבור כביש 77 ו-768). הכביש נע על רכס פוריה לכיוון דרום (לצומת אלומות). מימינכם שרועה ביופי בקעת יבנאל, והשדות הקצורים בוהקים בזהב. אבל עוד לא תמו המראות: כשתגיעו לכניסה ליישוב פוריה, פנו מזרחה לכביש קטן שמוליך לתוכו. בצומת פנו שמאלה, לתוך כביש שנסלל מחדש בימים אלה. מכאן מתחיל מסע של יופי. שדות החיטה, גם במקרה זה כבר קצורים, מתגלים
מול המראה הזה קשה שלא לעצור, להביט, ולרוץ על קצה השדה. הגידולים נמתחים עד המורד התלול, והשילוב של זהב החיטה, כחול הכנרת והרי הגולן הרחוקים - מהמם ביופיו. מכאן מתחיל לרדת בסדרת סיבובים כביש יפה, צר מאוד, אל הכנרת. הכביש יורד עד לחיבור עם כביש 90 לאורך האגם הלאומי, חוף בריניקי.
בסביבה: באמצע הסיבובים כניסה לדרך נוף יער שווייץ. חפשו את השלט לעין פוריה, דרך עפר סבירה עד לפינה קסומה שלאחרונה טופחה בידי קק"ל.
כביש 98 מטפס לדרום מזרח רמת הגולן מצומת חמת גדר. מעבר לגבול, במדרונות התלולים, מטעים של שכנינו הירדנים ומעט שדות חיטה. ממשיכים לטפס בכביש עד לגמר הסיבובים הקשים. כשהכביש מתיישר ונמתח צפונה, ממזרח לו שדות ענק שממלאים את האופק. עד לאחרונה "הזהב" המתנשא המתין לקציר. שדות החיטה מלווים את הנוסעים על הכביש, ולקראת שקיעה השדה מאדים מיופי. מי שיגיע דווקא בבוקר יחזה בצבע שדה החיטה הופך מזהב מלוכלך לצהוב רענן. כדי להדגיש ולהעצים את היופי, שבילים בצבע חום פולחים את השדות.
בסביבה: כביש משובש מוליך ליישוב הכי מזרחי בדרום הגולן, מיצר. חולפים על פני היישוב וממשיכים ישר. בצומת פונים ימינה ומיד שמאלה לדרך צרה היורדת לעבר נהר הרוקד. מראות נוף מרתקים של הגבול בין סוריה לירדן. ליד רפת נטושה תמצאו שער ברזל, בדרך כלל פתוח, ושביל קטן משמאל. ליד חורשת האיקליפטוסים יש עץ שיזף ענקי ומעיין קטן של מים צלולים. המקום נקרא עין אי"ה (לזכרו של אילון יעקב הורביץ ז"ל, חבריו שיפצו את המקום), אנא שמרו עליו.
אין טיולי חיטה בלי שדות עמק יזרעאל. מול קיבוץ משמר העמק (כביש 66 התשבי-מגידו) תבחינו בירידה לשדות. פונים ימינה ונוסעים בדרך קצרה עד לשביל ארוך שיורד צפונה. משמאל לשביל - שורות ברושים. מכאן נמתחים שדות חיטה ענקיים ויפהפיים. השביל מתאים לכל רכב (למעט בעת השקיית השדות או בחורף).
בסביבה: בתחילת הדרך קבוצת ברושים שמקיפה קבר של טייס שנהרג (מוזכר בספר "פונטונלה" של מאיר שלו), בהמשך השביל עלייה לבריכות הדגים. בנוסף לכך בימים אלה מפליאים בפריחתם ההרדופים בהמשך הדרך.
קשה להתאפק. בעונה זו אני חוזר למקום (בין תל צפית וקיבוץ ניר בנים) כמה פעמים. זה המקום לראות את כל שלבי הקציר, שביל לאורך כ-12 ק"מ, מנותק מאורבניות, רק שדות של חיטה וכרמים. מסלול נסיעה גם במכוניות פרטיות (אך יש לנהוג בזהירות). כאן תוכלו לראות את החיטה לפני הקציר, וגם את כלי הענק של החקלאים, הקומביין, כמו גם את הערמות הארוכות של הגבעולים לאחר הקציר שייאספו לחבילות חציר. אטרקציה נוספת היא תמונת נוף נדירה של שדות חיטה הצמודים לירוק העז של הכרם לענבי יין. (מגיעים דרך כביש ,383 הכניסה דרך יער חרובית).
בסביבה: לתצפית על הסביבה, ניתן לטפס לתל צפית.
טיפ טעים: נסים קריספיל מספר באנציקלופדיה שכתב "ילקוט הצמחים" איך להכין גרעיני חיטה קלויים: יש לאסוף אלומה של כמה שיבולים אחרי קציר, להניח פיסת בד על סלע ולחבוט את השיבולים עד שהגרעינים ייפלו על הבד. אחר כך יש לאסוף את הגרעינים בכפות הידיים ולהניח לרוח לקחת את המוץ. קלייה של חמש דקות במחבת תעניק להם טעם נפלא ומרקם אכיל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם