בלאק אאוט: למה דוגמניות שחורות לא מצליחות בארץ?

המצב הנפיץ עם הפליטים הוא הזדמנות טובה לבדוק למה דוגמניות כהות עור עדיין לא מצליחות למצוא את מקומן בתעשייה הישראלית. טוב מה הפלא כשאפילו איפור מתאים אין כאן

רעות ענבר | 28/5/2012 17:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני עשור החליטו באו"ם להקדיש את התאריך 21 במאי ליום השונות התרבותית הבינלאומי. פרויקט משותף של בית המרקחת שור טבצ'ניק בתל אביב ושל בעלת בית הספר לאיפור עדה לזורגן נתן את הטוויסט המקומי בזכות מיצג נגד אפליית האתיופים שנערך בשבוע שעבר, שכותרתו "עור שונה - אדם שווה". דוגמניות ואנשי ציבור ובידור נפגשו בדיזנגוף סנטר בעיר כדי למחות ולדבר עם העוברים והשבים על גזענות ועל שוויון, מה שמעלה את השאלה, למה בישראל של שנת 2012 עדיין צריך לנקוט צעדים כאלה כדי לעורר מודעות לגזענות, ועוד כלפי עדה שחיה כאן יותר מ-20 שנה?

משנה לכם איזו דוגמנית מפרסמת את המוצר? ספרו לנו בפייסבוק

"לוריאל פריז עשו קמפיין קיץ לפני שנה עם שבעה מאפרים מובילים, ואני היחידה שהביאה דוגמנית אתיופית", אומרת לזורגן, מאפרת שעבדה עם מריה קארי וטיירה בנקס בשנותיה בניו יורק. "שאלו אותי, 'למה הבאת אתיופית?', אמרתי 'כי הצבעים המהממים האלו ייראו הכי יפה על עור כהה'. בלאק איז ביוטיפול".

לזורגן מספרת שהמוזות שלה מאז ומעולם היו נשים שחורות. "גדלתי בבאר שבע בשנות החמישים, היינו האשכנזים היחידים", היא אומרת. "אני זוכרת שכשאחותי הביאה את המרוקאי הראשון הביתה היא חטפה מכות רצח. זה עניין של איך אנחנו מחנכים את הילדים שלנו וזה תמיד היה ככה, רק שזה התחלף ממרוקאים לגרוזינים, לרוסים, לאתיופים. זאת המחלה של העם שלנו, ולפי דעתי זה מה שיגמור אותנו".
אמיר מאירי
מאחורי הגב אומרים ששחור זה פחות מוכר. אסתי ממו אמיר מאירי

רק לפני שנים ספורות היה נדמה שכוכבן של הדוגמניות כהות העור בישראל דרך, ושסצנת האופנה הישראלית פתחת את שעריה לסוגים שונים של יופי; "קנוולו", מותג אופנה שבינתיים ירד מהארץ, ליהק את אסתי ממו לקמפיין סקסי, שהכניס אותה לדירוגי אנשי אופנה משפיעים; מימי טדסה הגיעה לשלישיית הגמר של "הדוגמניות" בשנת 2006; ושנה אחר כך ייבאה רשת "אירוקה" את דוגמנית-העל נעמי קמפבל במיוחד לצילומים.

"עבדתי יפה והתפרנסתי יפה", מספרת הדוגמנית ממוצא אתיופי פאנטה פראדה. "חשבתי שסתם אומרים שלשחומות אין עבודה. אבל בדיעבד - אף פעם לא הובלתי קמפיין לבד. לתומי חשבתי שככה זה, אבל לימים הבנתי שכל החברות הגדולות נורא חוששות לקחת מישהי שהיא שחומת עור כי היא לא הבחורה שכולם מזדהים איתה. בשנתיים האחרונות אני כמעט לא עובדת. אנחנו צריכים להיות בזכות ולא בחסד. זה צבע מדהים וזה מוסיף. צריך לנער את הקודקודים שמובילים את האופנה, כי זאת פשוט אטימות".

"דוגמניות שחורות לא יתפסו את מרכז הבמה כי רוב השוק הוא לבן. לא בקטע רע ולא בקטע טוב", אומר יאיר שחם, בוקר בסוכנות MC2, שלה סניפים בניו יורק ובמיאמי. "בעולם האופנה

אין גזענות. זה עניין של גודל הבריכה. אם יש לך יותר שחורים בשיקנו, אז יש לך שוק גדול יותר. בגלל שהשוק הישראלי הוא פצפון, אז זאת בעיה. עדיין מנסים אבל זה לא קל. אלה דוגמניות שהן נישה. גם בחו"ל דוגמניות שחורות לא יתפסו מעולם את רוב העבודה. לא השחורות ולא האסיאתיות".

אלא שדווקא מעבר לים וחרף היותן מיעוט, חוו הדוגמניות כהות העור אביב תעסוקתי בעיקר סביב 2008, יש שיגידו שגם בזכות ההיסטריה שאפפה את בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב. גיליון יולי של מגזין ווג איטליה הוקדש כולו לנשים שחורות, והפך בן רגע לפריט אספנות. על השער התנוססו ארבע יפהפיות: נעמי קמפבל, ג'ורדן דאן, ססילי לופז וליה קבדה. כמות הנשים שאינן לבנות על מסלולים הולכת וגדלה מאז 2008 כמעט בכל עונה.

לפי האתר jezebel.com, שעוקב אחר התופעה בשבוע האופנה האחרון בניו יורק, 20.1 אחוזים מהדוגמניות היו לא לבנות, לעומת 13 אחוזים ב-2008. משום מה, הטרנד עבר תהפוכה משונה כשעשה עלייה שנתיים אחר כך: רשת האופנה המובילה twentyfourseven שכרה לצורך צילומי הקטלוג שלה דוגמנית בהירת עור וצבעה אותה בשחור מקרקפת ועד כפות הרגליים.

עידו לביא, איפור: עדה לזורגן ל''לוריאל''
החברות חוששות לקחת כהות עור כי לא יזדהו איתה. פאנטה פראדה עידו לביא, איפור: עדה לזורגן ל''לוריאל''

בעיני נורית אורגל, בעלת סוכנות דה ז'ה וו שבה חתומות שלוש דוגמניות שחורות - נתון יוצא דופן ביחס לסוכנות ישראלית - המצב לא עתיד להשתנות בקרוב, "אלא אם מישהו יחליט להכתיב פה את האופנה, ואני חושבת שהן לגמרי יכולות להוביל קמפיין".

אז למה זה לא קורה?
"קשה מאוד להיות דוגמניות שחורות בארץ. יש פה איזה סוג של סטיגמה, יש הרבה מאפרות שלא יודעות לאפר דוגמניות שחורות, ויש צלמים שלא אוהבים לצלם אותן. הן עובדות בחו"ל בטירוף כי הן יפות מאוד, אבל החברות שפונות לקהל הישראלי רוצות למכור דימוי מסוים".

איזה דימוי?
"רוצים לשדר משהו יותר אירופי. זה מצחיק, כי דווקא באירופה הן עובדות".

בארץ עובדות בין ארבע לעשר דוגמניות ממוצא אתיופי, תלוי את מי שואלים. בשנים האחרונות רשמו הדוגמניות הכהות קמפיין אחד. בשנת 2008 מנתה הקהילה האתיופית כ-119 אלף נפשות, כך שאם החשש של המפרסמים הוא לאבד קהל לקוחות, ייתכן שדווקא עצימת העיניים כלפי קהילה שהולכת וגדלה היא זאת שתגרום לכך. בכל זאת, ועל אף כוחם הכלכלי ההולך וגדל, אפילו אם כבר הוחלט לצלם דוגמנית שעורה כהה, עדיין יהיה קשה למצוא עבורה איפור מתאים.

"ישראל נחשבת אצל המשווקים חלק מאירופה", מסבירה לזורגן. "זה אומר שכל הצבעים שמגיעים לכאן הם לעור בהיר עד מדיום. וזה אומר שכל מי שכהה, נגיד אתיופים, הודים, מזרחים - הם לא מקבלים מענה. בתור בית ספר אנחנו מזמינים בבלעדיות גוונים מאמריקה של חברות קוסמטיקה שיתאימו לכמה גוונים של שחור. ברגע שהם רואים שיש מכירה מסיבית הם מיד מבטלים בלעדיות ומוציאים לשוק, וככה עשינו מהפכה קטנה בזמינות של צבעים. אסתי לאודר נתנו לנו שני גוונים של מייקאפ שאמרנו שאנחנו חייבים אותם, וברגע שהם ראו שיש ביקוש הם מיד התחילו לשווק בארץ. לנקום הוציאו עכשיו מייקאפ מדהים. זה מתחיל לקרות".

ראובן קסטרו
ללקוח לא אכפת אם הדוגמנית רוסייה או ערבייה. מימי טדסה עם חברותיה ל''הדוגמניות'' ראובן קסטרו

שי אביטל, מנכ"ל עלית מודלס, סוכנות שבה חתומה היום דוגמנית אחת ממוצא אתיופי וביוני תגיע מאנגולה דוגמנית חדשה בשם ברונה דרך רשת עלית העולמית, לא מסכים עם האמירות שלפיהן יש בעיה בשוק. "הבעיה היא בבנות שלא מאמינות שהן יכולות להצליח", הוא אומר. "בעשר שנים שומעים על שלוש דוגמניות, איך זה יכול להיות? אני בזמנו עבדתי עם ישראלה אבתאו והיא עבדה יפה מאוד".

איפה היא עבדה?
"היא עבדה הרבה, היא הצליחה מאוד".

אתה יכול לתת דוגמה לקמפיין?
"בקמפיינים לקנוולו, לבזק, לאיל מקיאז'. כולם טוענים לקיפוח, זה בולשיט! בעשר השנים שאני הבעלים של הסוכנות פנו אליי אולי ארבע בנות אתיופיות".

אז מה צריך להשתנות?
"צריך לקום ולנסות! הסביבה שלהן משרה פחד וחוסר ביטחון, יש אווירת קיפוח והן מפחדות לנסות. הקיפוח קיים בהרבה דברים, אבל צריך לדעת להעז. לא קורה שאנשים שבאו מכלום מגיעים למקומות בחיים שלהם? קורה".

אמיר מאירי
מודל החיקוי שלנו הוא אמריקאי יותר. ישראלה אבתאו אמיר מאירי

"אני חושב שזה לא תלוי בצלמים", אומר צלם אופנה שמעדיף להישאר בעילום שם. "הצלמים בדרך כלל מצלמים מה שהתעשייה מכתיבה. אפילו אם הייתי רוצה, נגיד, הפקת אופנה לעיתון, זה לא רק בחירה אישית, זה תלוי בהרבה גורמים. אני אישית אוהב מאוד דוגמניות שחורות ואני יכול להציע לעיתון, אבל אני כמעט בטוח שאני אקבל 'זה לא מתאים לנו, לא החודש, זה לא הנושא'".

והצעת?
"לא".

בכל זאת אנחנו שמחים שבאת לבקר. נעמי קמפבל
בכל זאת אנחנו שמחים שבאת לבקר. נעמי קמפבל EPAצילום:
"אני לא הולכת להגיד 'האשכנזים אשמים' ואני לא אאשים את הסוכנים, אבל זה נתפס לי כמשהו חלש, מישהו שלא רוצה לעשות שינויים", אומרת הדוגמנית מימי טדסה. "אמרו לי 'להכניס דוגמן ערבי משתלם יותר מאתיופי כי ככה יהיה באזז'. ללקוח לא אכפת אם הדוגמנית רוסייה או ערבייה, אבל הלמעלה, המדיה, זה מה שהם חושבים. אני חושבת שהמדיה אחראית לכל השינוי. הופ, בייבי וערוץ הילדים-אם הם יכניסו ילדים כהים אז זה יתפס כמשהו שהוא חלק. אם אלה שמכתיבים לא מראים ולא משפיעים, אז מה החכמה".

גם לדעת צלם האופנה רון קדמי, חברה גדולה שתבחר בדוגמנית שעורה כהה יכולה לשנות את המצב. הבעיה, לשיטתו, היא שמודל היופי והחיקוי שלנו הוא אמריקאי יותר, "שיער בהיר ועיניים בהירות, תמיד יש איזה מצב שאוהבים את מה שאין, את המשהו האחר. אני משתדל כן לפרגן ולצלם, בעיקר את ישראלה אבתאו ואת אסתי ממו".

"אף פעם לא אמרו את זה פנים מול פנים, אבל מאחורי הגב אומרים ששחור זה פחות מוכר", מוסיפה הדוגמנית אסתי ממו. "זה כן פוגע לי בעבודה, כן קיבלתי פחות עבודות. אני לא מרגישה שעשיתי איזה קמפיין מטורף - תמיד חשבו עליי, תמיד דיברו עליי ושקלו אותי כאופציה, אבל אף פעם לא נגעתי בצלחת הזאת וזה באמת מקומם אותי".

אומרים שבגלל צבע העור הציבור לא יזדהה איתך.
"אני לא רק אתיופית, אני של כולם! אני משתמשת בכל המוצרים שכולם משתמשים, זה לא נכון לקטלג לפי צבע עור. בטח שלקוח לבן יכול להזדהות. כמה שלא ישאלו אותי אני עדיין לא אבין איך זאת בכלל שאלה לגיטימית".

- ביקרנו במיצג נגד גזענות
- מה מצב הפליטים בדרום תל אביב?

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים