ושם היער: אירופה בתמונה
כשמגדל השמירה במחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף עוד היה בשימוש, צבעו לא היה תכול. הוא השתלב עם נוף היערות שמסביב, נוף שלעג לכלואים במחנה
מגדל השמירה היה, כנראה, חשוף מצבע, כשהמחנה החל לפעול במאי .1941 יש להניח שגון העץ הטבעי תאם את היער שברקע. לצורך הבלטתו, או כדי לשוות נוי שוליים לקדרות אתר ההנצחה, נצבע המבנה המוגבה בתכול תינוקות, מן הגוונים הכחולים המרגיעים את הנפש ושומרים מפני עין הרע. אלמלא הגדר החשמלית אפשר היה לראות בו עמדת שמירה של פקח יערות, או עמדת מארב של צייד. הרי היער הירוק בכל מיני צלליו הירוקים מבשר על טבע פרוץ, שופע.
מחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף היה מחנה יחיד מסוגו (מחנה דראנסי שבפרבר הפריזאי נועד לאיסוף יהודי צרפת לפני שילוחם מזרחה), שהוקם על אדמת צרפת ממערב לשטרסבורג. הנאצים השיבו את העיר לחיק גרמניה, ומיהרו להחיות את רחובותיה שנתרוקנו מתושביהם ופתחו את האוניברסיטות. למעבדות המחקר נדרשו גופות אדם. מחנה הריכוז סיפק אותן.
בין האסירים היו יהודים ממזרח אירופה ומדרומה ולוחמי רזיסטאנס צרפתיים. הם הועסקו בעבודת פרך במחצבה שנכרתה במרחק מאות מטרים במעלה הדרך. עמודי השער עדיין ניצבים מכורסמים על פתחה של דרך עפר זנוחה המוליכה אל המחצבה. המחנה עצמו נבנה על מדרון ארוך. כדי להגיע אל מגרש המסדרים היה על האסירים להעפיל מצריפיהם בשיפוע תובעני. משם המשיכו לטפס אל הכביש המוליך אל המחצבה, לבושים בסחבות שלא הגנו מן הרוח הצולפת בהרי הווז.‘
>>> עוד אירופה בתמונה
צבוע בכחול תינוקות. מגדל השמירה במחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף
תלמה אדמון
מסביב לעג להם נוף יערות, שהתנשא וחמק מגבעה לגבעה עד מלוא האופק. מי שלא מת בעבודה הקשה, בקור, בחום וברעב, מת בייסורים בחדרי הניסויים "הרפואיים.“ חדרים אלה מוצגים כפי שנשתמרו מאז פינוי המחנה בספטמבר .1944 אריחי חרסינה לבנה מבהיקים על הקירות, ובפתח כל דלת נקבע תיאור המומים שהוטלו בקורבנות. הרופאים משטרסבורג הדביקו אותם במחלות חשוכות מרפא וקטעו את איבריהם. הסופר בוריס פאהור הסלובני, שרד את המחנה וכתב עליו בספרו "נקרופוליס.“
לתיירים
המתקשים בהכלת הזוועה מותר לצאת ולנשום עמוק בחוץ. ושם היער. ישות מתעתעת ואדישה לזיכרונותיה. מעל המחנה מזדקר גלעד לזכר המגורשים. מבנה שתלטני ממריא ככנף האוספת אליה נגטיב של דמות אנוש נטולת זהות. ליהודים אין כאן אזכור מיוחד. מרבית המסמכים המוצגים במוזיאון המחנה עוסקים בלוחמי רזיסטאנס. 86 יהודים הומתו בתא הגזים, שלא הופעל, בדרך כלל. הקרמטוריום פעל תמיד. הוא מוצג לעיני מי שמסוגל להתבונן בדלתית הברזל הפעורה.
אלזס מזמינה לטעום מיינותיה הלבנים, אבל נדבר בהם, בזמן אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם