לא להאמין: אירופה בתמונה

כומר כפרי מטיף לאווזים שסביבו, חייכן וזחוח. סאטירה על שחיתות הכנסייה או אולי אגדת עם? התשובות ברגנסבורג

תלמה ארמון | 5/6/2012 13:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
רגנסבורג (Regensburg), גרמניה. כשהגיעו לרגנסבורג, הוצפה העיר באור נוצתי כתום. אפשר היה לתרץ זאת בהתכנסות קרני השמש, בגון בתי הרובע העתיק ובקרינה הרכה שעלתה מן הנהר אל כרכובי הבניינים. בעוד הגברת התיירת מתפעלת מקשתות האבן של הגשר העתיק, חיטטה ידה בתיקה. עיניה התרחבו למראה הזרימה השלווה של שני הנהרות הנושאים בחיקם את העיר הקטנה, הרגן והדנובה, וגם מפני שהתחוור לה שמפתח לא-לה נקלע לבין אצבעותיה. המפתח לביתם היפה של המארחים מהאנובר נשכח בתיקה מתחת לחפיסת ממחטות נייר.

החברים אמנם סלחו בטלפון וביקשו להשיב את המפתח בדואר, אך הגברת חשה מועקה. בית הדואר היה סגור ונבצר מהם לשלוח את המעטפה בדואר רשום. הם שלשלו אותה לחריץ תיבת הדואר והמשיכו אל כיכר הדום המופזת. הגברת חשה הקלה מסוימת ונפנתה לצלם את צדודית הקתדרלה השופעת צריחים מחודדים.

>>> עוד אירופה בתמונה
צילום: תלמה אדמון
כומר כפרי, פני צדיק תמים לו. רגנסבורג צילום: תלמה אדמון

בכיכר הקטנה שבצל מלון בישוף, בקראוטמארקט (האם באמת התקיים אי-פעם שוק שיוחד לראשי כרוב בלבד?) ניצב פסל ברונזה תמים. כומר כפרי, פני צדיק חביב לו, פורש כפיים מעל ראשי אווזים הנאספים אליו, לשתות את דבריו או לחטוף מפירורי מזונו. האיש השמנמן מחייך כמו לבדיחה עצמית זחוחה, נהנה להטיף לאווזים ולהשתזף בהערצתם.

האווזים, כמו התיירים, כולם פתיים מאמינים. סובו את הפסל, בעלי כנף חביבים, גם אתם, צלמים חובבים. סובו והקיפוהו. אם לא תגלו את שם הפסל (ומצער הדבר, כי ברבים מפסלי החוצות בעולם אין קרדיט ליוצר), לפחות ייחשף בפניכם אופיו האמיתי של הכומר. אחוריו הם שועל טורף המגיח משסע מעילו. השועל המדושן בעונג ההרג סוגר במלתעותיו על צוואר אווז אחד שהאמין לכומר.

>>> עוד אירופה בתמונה

ברגנסבורג אומרים שהפסל נוצר כסאטירה על השחיתות שנהגה הכנסייה בפשוטי העם. ואומרים גם שהפסל מבוסס על אגדת עם שגיבורה הוא שועל שהתחפש לכומר כדי לשאת חן בעיני קורבנותיו. אם יטרחו התיירים לחזור ולהציץ בפני הכומר העולץ, יגלו עתה שהיתממותו מסתירה סוד מתועב.

כמאתיים וחמישים מטרים משם משתרעת ככר מוקפת חנויות. הנויפארפלאץ. רחבה גדולה, פרושה מתחת לאור-צל

של חלוף העננים, ובמרכזה עבודה בוהקת של דני קרוואן, הפסל הישראלי. במקום שבו עמד בית הכנסת לפני שהוחרב בידי הנאצים, קומם קרוואן את יסודות הבניין. הוא הציב גזעי עמודים לבנים שנקטעו באיבם. בצד מגרעת הרצפה המנוחשת חקוקה באבן מלה אחת בעברית: מזרח.
הגברת התיירת חשה אשמה כשהיא מביטה לעתים בתמונת שער העיר הצופה אל הדנובה. המפתח מעולם לא הגיע ליעדו.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בעולם''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים