לא להאמין: אירופה בתמונה
כומר כפרי מטיף לאווזים שסביבו, חייכן וזחוח. סאטירה על שחיתות הכנסייה או אולי אגדת עם? התשובות ברגנסבורג
החברים אמנם סלחו בטלפון וביקשו להשיב את המפתח בדואר, אך הגברת חשה מועקה. בית הדואר היה סגור ונבצר מהם לשלוח את המעטפה בדואר רשום. הם שלשלו אותה לחריץ תיבת הדואר והמשיכו אל כיכר הדום המופזת. הגברת חשה הקלה מסוימת ונפנתה לצלם את צדודית הקתדרלה השופעת צריחים מחודדים.
>>> עוד אירופה בתמונה
בכיכר הקטנה שבצל מלון בישוף, בקראוטמארקט (האם באמת התקיים אי-פעם שוק שיוחד לראשי כרוב בלבד?) ניצב פסל ברונזה תמים. כומר כפרי, פני צדיק חביב לו, פורש כפיים מעל ראשי אווזים הנאספים אליו, לשתות את דבריו או לחטוף מפירורי מזונו. האיש השמנמן מחייך כמו לבדיחה עצמית זחוחה, נהנה להטיף לאווזים ולהשתזף בהערצתם.
האווזים, כמו התיירים, כולם פתיים מאמינים. סובו את הפסל, בעלי כנף חביבים, גם אתם, צלמים חובבים. סובו והקיפוהו. אם לא תגלו את שם הפסל (ומצער הדבר, כי ברבים מפסלי החוצות בעולם אין קרדיט ליוצר), לפחות ייחשף בפניכם אופיו האמיתי של הכומר. אחוריו הם שועל טורף המגיח משסע מעילו. השועל המדושן בעונג ההרג סוגר במלתעותיו על צוואר אווז אחד שהאמין לכומר.
>>> עוד אירופה בתמונה
ברגנסבורג אומרים שהפסל נוצר כסאטירה על השחיתות שנהגה הכנסייה בפשוטי העם. ואומרים גם שהפסל מבוסס על אגדת עם שגיבורה הוא שועל שהתחפש לכומר כדי לשאת חן בעיני קורבנותיו. אם יטרחו התיירים לחזור ולהציץ בפני הכומר העולץ, יגלו עתה שהיתממותו מסתירה סוד מתועב.
כמאתיים וחמישים מטרים משם משתרעת ככר מוקפת חנויות. הנויפארפלאץ. רחבה גדולה, פרושה מתחת לאור-צל
הגברת התיירת חשה אשמה כשהיא מביטה לעתים בתמונת שער העיר הצופה אל הדנובה. המפתח מעולם לא הגיע ליעדו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם