חננה ושמלת השבת: המייקאובר של שירלי החנונית
עד היום הכרתם אותה כשירלי ארנוביץ, החנונית מ"היפה והחנון". אבל תראו מה קרה כשהצמדנו לה סטייליסטית, מאפרת ומעצב שיער, והזמנו שתי מאמנות אישיות להעניק לה טיפים להמשך הדרך. המהפך של שירלי מתחיל עכשיו
מי אני: "ביישנית, מאז שזוכרת את עצמי. ההורים אומרים שנולדתי ביישנית. בבית אני צוחקת ומדברת, בבית יש לי ביטחון. בחוץ אני מתביישת. חוסר הביטחון התחיל בכיתה א', ואני זוכרת את התמונה. המורה נותנת לנו לעשות תרגיל בספר, ואני לא שמה לב שהיא יצאה מהכיתה. אני מתקשה בתרגיל, קמה מהכיסא, עומדת ומחפשת את המורה, וכל הילדים מסתכלים עלי ומתחילים לצחוק. חזרתי לשבת, והצלחתי לפתור בעצמי את התרגיל. ההורים שלי, שמאוד אוהבים אותי ואכפת להם ממני, רצו שיהיה לי יותר ביטחון עצמי ודחפו אותי ללכת למסיבות כיתה. הלכתי כמה פעמים והפסקתי. לא שעשו עלי חרם או נידו אותי. הרגשתי שקופה. שירלי הלא נראית. הפסקתי ללכת".
- עשו לייק לעמוד הפייסבוק של סגנון
לב שבור: "בבית הספר היסודי התאהבתי בילד מהכיתה, וסיפרתי לחברות. הן אמרו לו שאני מחבבת אותו, והציעו שניפגש בגן של היישוב. בערב, כשכולנו הגענו, הן אמרו לו: 'זאתי החנונית שאוהבת אותך', והתחילו לצחוק. ברחתי הביתה, ומאז פחדתי להיות דחויה. הסיפור הזה סגר אותי. רק בשנה שעברה, עם מוטיבציה חזקה לשינוי, הצעתי את עצמי ל'היפה
חנונית: "אני חנונית. אני לא נעלבת כשאומרים 'הנה החנונית'. עוד לפני ש'היפה והחנון' עלתה בטלוויזיה אנשים קראו לי 'חנונית', ולא נפגעתי. כשאומרים לך שאת חנונית לא מתכוונים שמנת המשכל שלך נמוכה. חנונית אומר שהראש שלי יותר בלימודים, ואני לא מצליחה לפתח כישורים חברתיים מחוץ למסגרת של המשפחה".
חברים: "היו לי שתי חברות, מאיה ויעל. מאיה הייתה שכנה שלי. אני ויעל היינו ביחד בכיתה ויחד בצבא, אבל אני לא יודעת איפה היא היום. לא שמרנו על קשר. החברים שלי הם הספרים. עם הספרים שלי אני כאילו בורחת מהמציאות, יוצאת מהשגרה לפנטזיה. תמיד ליד המיטה שלי יש ספר קומיקס. אני אוהבת קומיקס עם גיבורי על: ספיידרמן, סופרמן. בקומיקס הכל אפשרי. ספיידרמן מציל את הבחורה שיכולה להיות אני. בפנטזיות סופרמן לא מתחתן איתי. לא מפני שהוא לא מתאהב בשירלי, אלא כי גיבורי הקומיקס לא מתחתנים. הם מצילים את הבחורה ועפים הלאה להציל אחרים".
עצמאות: "כל החיים שלי גרתי שנה מחוץ לבית, בקריית מלאכי, כשלמדתי הוראה במכללת אחווה. היה נחמד, אבל כל הזמן התגעגעתי למשפחה שלי, לפינוק של אבא ואמא. אני אוהבת את המשפחה שלי. עד עכשיו זו האהבה היחידה שאני מכירה. כששירתתי בצבא ביקשתי להיות קרוב לבית. כשהשתחררתי, לא עלה על דעתי לנסוע לחו"ל כמו כולם. הייתי פעמיים בכל החיים שלי בחו"ל - טיול בת מצווה עם ההורים, ועוד טיול באירופה כל המשפחה. אני כאילו לא רואה את עצמי נוסעת לבד לחו"ל. אפילו רישיון נהיגה אין לי. אני ואמא די לא אוהבות לנהוג - גם לאמא אין רישיון. פתאום אני מרגישה שאני רוצה להוציא רישיון נהיגה. להיות כמו כולם".
קריירה: "אחרי הצבא עשיתי פסיכומטרי, קיבלתי 640 והחלטתי שאלמד הוראת אנגלית. את הלימודים במכללה עזבתי אחרי שנתיים וחצי, כי ברגע שהייתי צריכה לעמוד מול כיתה הבנתי שאני לא יכולה לצעוק, ולא אצליח אף פעם להשליט משמעת על רבים. הכי אהבתי את העבודה שלי בפר"ח - עזרה לילדים שמתקשים בלימודים. כל שנה לקחתי תלמיד אחד, וההורים אמרו לי שמאוד עזרתי לילדים שלהם. אני עדיין מחפשת את עצמי. היום שני תחומים מושכים אותי: להיות מזכירה רפואית, או להגשים את החלום האמיתי שלי - להיות סופרת. לכתוב ספרים, וללמוד משהו בתחום הכתיבה היוצרת ותסריטאות. לא יודעת אם אצליח לממש את החלום השני".
בחורים: "כן. אני בתולה. אף פעם לא היה לי חבר. כשנכנסתי לחדר בתוכנית של'היפה והחנון' ואמרו לי שמייקל עצור הוא בן הזוג שלי, ככה הסתכלתי - איזה חתיך, איזה חמוד. אני לא פוגשת בחורים יפים כאלו כל יום. אני יוצאת עם מייקל לאירועים במסגרת יחסי הציבור לתוכנית, ומרגישה שהוא פרם לי את הקצוות. אף פעם לא היה לי אומץ לגשת לבחור, אפילו חנון כמוני, להתחיל לדבר איתו, לתת לו את הטלפון שלי או לקחת את הטלפון שלו. עכשיו אני יכולה לעשות את זה, אחרי שבתוכנית נתנו לי משימה להיכנס למכון כושר, להתחיל לדבר עם בחור זר ולקחת ממנו את מספר הטלפון שלו. לפני המשימה הייתי לחוצה ממש. עמדתי להתעלף. לא האמנתי שעשיתי את זה. עמדתי במשימה. היום, אם מייקל היה מנשק אותי לא הייתי נרתעת. היום, אם בחור ינשק אותי אני כבר לא אפחד מאינטימיות ולא אירתע".
מייקל ניסה לנשק אותך?
"לא, אנחנו רק חברים טובים".
אהבה ופרפרים: "בבית הספר התיכון חיכיתי שמישהו יעשה לי פרפרים בבטן, ואף פרפר לא הגיע. כמו בספרים שאליהם אני בורחת, חיכיתי לאביר על הסוס הלבן. אני, עם הביישנות שלי, אפילו לא הייתי מסוגלת לגשת לבחור ולהגיד לו 'היי, מה נשמע'. אחרי הצבא אמא הציעה שאירשם לאתר היכרויות. נרשמתי, והתחילו שיחות בצ'ט ובפייסבוק עם בחור בן 28 שכותב מוזיקה. קצת מלא בגוף, אבל אהבתי את הפנים שלו, ואחרי הרבה שיחות באמת הרגשתי פרפרים. הוא רצה להיפגש איתי. רציתי להיפגש איתו, אבל לא יצא. אף פעם לא נפגשנו.
"היום אני חולמת על מישהו שיהיו לו תחומי עניין כמו שלי. שנלך לסרטים של מדע בדיוני. שהוא יראה מבחוץ את היופי שיש לי בפנים. אני לא חולמת על חתיך עולמי, מייקל לואיס כאילו. חתיך על זה לא החלום שלי. אני מסתכלת בפנוכו. יש סדנה לבניית קשרים חברתיים? הייתי שמחה להשתתף בסדנה כזאת. החלום שלי זה לגור עם ההורים עד שאצא מהבית עם בן זוג".
דיאטה: "לתוכנית הגעתי 75 ק"ג, שזה הרבה ביחס לגובה שלי. עכשיו אני 68, עם שאיפה להמשיך ולהגיע ל-55 קילו . אולי 50? מייקל (עצור), בן הזוג שלי לתוכנית, הוא מאמן כושר, ואני באה אליו למכון שלו שלוש פעמים בשבוע. מייקל מאמן אותי בחינם וכל הזמן מעודד אותי לא רק לרזות, אלא גם לצאת לעצמאות. הוא אומר לי'תקחי דירה בתל-אביב'. התוכנית עכשיו רצה והגמר בספטמבר. את הצילומים, שנמשכו חודשיים וחצי, כבר סיימתי, אבל בתוכנית ממשיכים לדאוג לי. מייקל אומר לי שרק כושר בלי דיאטה לא עוזר. לקחו אותי מהתוכנית למכון לסילוק רעלים של ד"ר עדי סאקר, שבונה לי דיאטה. איך אוותר על הצ'יפס שאני אוכלת כל יום, ועל בשר עם שומן? צריך הרבה רצון".
הלוק שלי: "אני לא מתגנדרת. כשהייתי בת 12 אמא שלי לחצה, ועשו לי עגילים באוזניים. העגילים הם התכשיט היחיד שלי. היום, כשאני מתחילה לרזות, אני מתחילה לאהוב יותר את עצמי מול המראה. כשארזה עוד אקנה לי גם שמלות ונעלי עקב. יש לי בארון שמלות שקניתי עם אמא. כל שמלה עלתה 300-200 שקל. אני אתחיל להתאפר מהבוקר, מייק-אפ, רימל ושפתון. עד עכשיו קניתי מכנסיים נוחים וחולצות רק כשנחוץ. אני לא אוהבת את הגליות של השיער הג'ינג'י שלי. אמא קנתה לי מחליק שיער ואני חושבת להסתפר. מעדשות מגע אני מפחדת - העיניים שלי רגישות, אני נשארת במשקפיים. קרם גוף לא מרחתי בחיים שלי. אמא קנתה לי בושם של ורסאצ'ה, ולפעמים אני משתמשת".
קול: "כשמצלצלים לבית שלנו ואני עונה בקול הילדותי שלי, תמיד שואלים: אבא או אמא בבית? אולי כדאי ללכת לשיעורים לפיתוח קול, ולצאת עם קול יותר בוגר שמתאים לגילי?".
סלב: "אני לא סלב. באתי לתוכנית לא כדי להיות מפורסמת. ממצב של אפס, אפילו מינוס בביטחון והאישיות שלי, באתי במטרה להשתנות, לצמוח, להראות שיש לי אופי יפה. אני, שתמיד לא אהבתי לראות את עצמי בצילומים, מקבלת פידבקים לא רק מהמשפחה שלי. הרחוב אוהב אותי".
סולם האושר: "לפני התוכנית הייתי 2 בסולם האושר. היום הגעתי ל-6, והמטרה היא להגיע ל-8. אני לא חולמת על 10, כי כזאת אני, הרוב הדומם. אני אפילו רוצה שאחרי שהתוכנית תיגמר ישכחו אותי. אני היום רוצה להרגיש אשה מהרגע שאני מתעוררת בבוקר. להיות יפה מהבוקר ולמצוא בן זוג. אני מרגישה בקליק הדדי עם חנון מהתוכנית. עדיין הוא לא עושה לי את הפרפרים, אבל קליק יש. אולי הוא ביישן, ומפחד ליזום קשר מעבר לדיבורים שלנו? אני לא יודעת אם הוא בתול כמוני, אבל ביישן הוא בטוח, ואולי אני אהיה היוזמת. אדבר איתו, אזכיר לו מילים שהחלפנו בתוכנית. הגיע הזמן שלי לאושר מחוץ למשפחה. בתוך המשפחה קוראים לי 'הנסיכה'. יש לי שני אחים צעירים, ואני בת יחידה להורי ונכדה יחידה לסבתא שלי. נשאר לי להיפגש עם הצפרדע שתתגלגל לנסיך שלי".
לייט בלומרית: "מה זה? אני מבינה את התרגום מאנגלית לעברית, אבל לא מכירה את המושג. לייט בלומרית זו מי שמתפתחת מאוחר? אז אני לייט בלומרית. הגיע הזמן שלי".
שרון רובינשטיין, מאמנת אישית, מומחית לדייטים ויחסים, מחברת הספר "למה היא ולא את": "גברים הם מאוד ויזואליים. כששירלי תשפר את מראה הדובונית, בחורים יבחינו בנעימות שלה, בעדינות ובשמחת החיים. לשירלי יש קסם אישי מסוים, אלא ששפת הגוף שלה לא מושכת. היא חייבת לעדן את הופעתה. ללבוש פחות מכנסיים ויותר שמלות. גם נשים גבריות, כשהן לובשות שמלות הן יושבות וצועדות אחרת. שירלי חייבת לאהוב את הנשיות שלה.
"שירלי מבטיחה שתיגש לבחור שימצא חן בעיניה ותבקש ממנו את הטלפון שלו. היא תחטוף עוד כאפות בגלל התמימות, ולצערי גברים ינצלו את זה. לכן עליה ללמוד מה זה מוח גברי. היא מדברת על בחור שילך איתה לסרטי מדע בדיוני? אני לא משוכנעת שהיא מחפשת ללכת אל השקיעה עם בתול. נראה לי שהיא הייתה רוצה את הגולש שיוצא מהים עם קעקוע על הזרוע, שיציע לה לצאת איתו לגלים באופנוע הים שלו.
"בניגוד לשירלי, שמציינת את הביישנות כחסם עיקרי בחייה, התרשמתי שהביישנות היא לא בעיה מספר אחת שלה. היכולות התקשורתיות שלה לוקות בחסר. אבל לבחורה יש אומץ ואמונה בעצמה. לדעתי, שירלי לא מפנטזת באמת להיגאל על ידי סופרמן - היא רוצה להיות סופרמן בעצמה, ולכן הגיעה לתוכנית. הניצוצות והברק בעיניים שלה מעידים על הפנטזיה והרצון לנסוק כלפי מעלה. כמו סופרמן, שירלי יודעת שעליה להמריא ולהתרחק מהמשפחה. היא רוצה לברוח והיא תדע לעזוב. כמו סופרמן היא רוצה לעזור, וכמו סופרמן היא חייבת להתרחק מחיק המשפחה כדי שתוכל לעזור לילדים.
"בתחושת הבטן שלי, שירלי רעבה לחיים. אפילו אם יישבר לה הלב מבחירות לא נכונות, היא לא תישבר. היא תמימה כי זה עולמה, אבל לא טיפשה. היא תלמד מהר, ודוגמה טובה היא נתנה כשרמזה שמול חנון כמוה היא תהיה יוזמת. היא לא רק לומדת מהר, היא לומדת להתפשר, מתחילה להתמודד עם המציאות ולא נבהלת. לדעתי היא תלמד להתנהל ותפתיע".
סנדרה רינגלר, סטייליסטית ויועצת אופנה: "אני מאמינה ויודעת שכל אשה יכולה להיות יפה אם היא מודעת ומשקיעה. כל אחד הוא יחיד ומיוחד. לשירלי שיער יפהפה ושופע בעל צבע טבעי מדהים, ועיניים יפות. בתלבושות שבחרתי עבורה רציתי להדגיש צללית נשית. בחרתי לה חצאית שחורה וחולצת זהב, ובגלל המבנה הדי מלבני של גופה, הוספתי לפלג הגוף העליון בלייזר שחור. לא לחינם נשות עסקים וטלוויזיה מופיעות על המסך במראה מחויט, שעושה טוב לגוף ומשדר כוח.
"לשירלי יש מראה רך ועדין, אותו שברתי בצבעים חזקים. בחרתי לה שמלות בכתום עז וכחול טורקיז, שמחמיאות לשיער הג'ינג'י שלה. שמלת הטורקיז תפוחה מעט בכתפיים, ולכן מעניקה אשליה של מותניים צרים. לא פחדתי ממחשוף, כי לשירלי יש חזה מאד יפה, ולא משרשראות גדולות. כשהלבשתי לה מכנסי ג'ינס במידה 42, צירפתי חולצה די רפויה, נשפכת ומנומרת, ומעליה וסט עור קולי. על שירלי להימנע מחולצות לייקרה. ברור שבגלל שהיא כל כך קטנה, היא צריכה לנעול נעלי עקב, בגובה של 10 ס"מ מינימום.
"מול המראה, שירלי הכל כך עדינה לא האמינה כמה היא מהממת. אמרתי לה: 'תחשבי בר רפאלי. תשדרי שאת כוכבת'. גם לי מול המצלמה יש את חוסר הביטחון שלי. מהמקום הכי אישי שלי, הצעתי לשירלי: 'תתחברי לדמות אחרת. שחקי אותה כמו גדולה'. אחרי שש שעות של צילומים, אין לי ספק ששירלי יצאה מאושרת מהחוויה המעצימה. לאט לאט היא תטמיע: אני מהממת. אני יפה. היא תחליף את המשקפיים, תשקיע בהופעה, תשבור את הקו העדין ותצא ממעגל החנוניות".
חן אלקבץ, מאפרת אופנה וכלות: "העיניים של שירלי קטנות, ולכן היא לא יכולה למסגר אותן. כדי להעניק לה גלאם, טיפלתי בחלק העליון של העין ולא נגעתי בחלק התחתון. הנחתי צלליות בגוונים חומים, והדבקתי לה ריסים אחד אחד, לסגנון חתולי-הוליוודי. בתוך העיניים העברתי עיפרון בגוון שמנת, כדי להאיר אותן. השפתיים של שירלי קטנות, ולכן היא זקוקה לשפתונים בגוונים רכים. איפרתי אותה בשפתון בגוון ורדרד, ובצילומים אחרים בגוון נועז - דובדבן-כתמתם רך.
"שירלי צריכה להתאפר תמיד. בחיי היומיום שלה כדאי לשירלי להשתמש באייליינר ולהניח שלוש שכבות של מסקרה טובה, בתחום העפעף העליון בלבד. אני ממליצה לה להשתמש במייק-אפ בגוון מעט כהה מעורה הלבן, אבל לא להסתיר את כל הנמשים. בנוסף, כדאי 'לחמם' את המראה החיוור בברונזר על עצמות הלחיים והמצח. מרטתי לה את הגבות, והיא חייבת להמשיך למרוט וגם להכהות את הגבות לגוון בלונד כהה".
שרה ארבל, מומחית באימון הנהלה בכירה בארגונים ופיתוח קריירה: "בניגוד לחנונים המופיעים ב'היפה והחנון', שירלי לא גאונה ולא מחוננת. היא חנונית. לכאורה, מול היפות בתוכנית היא אינטליגנטית, אך בניגוד להן, בגילה היא עדיין לא פיתחה מיומנויות חיים. חברותיה היפות לתוכנית יודעות לבצע מניפולציות, קוראות את המפה. הן חתולות רחוב שורדות, שיודעות להשתמש ביופיין לסיפוק צורכיהן. הן לא יודעות מה מקור האור, אבל אם נזרוק אותן לג'ונגל הן תשרודנה.
"אני דואגת לשירלי, שבגיל 27 עדיין מאוד תלויה במעגל הגרעיני המשפחתי. היא בונה חיים סביב מלכודת דבש מסוכנת - הכנפיים של אמא. המראה היחידה בחייה זו המראה של אמה ומשפחתה, וחשוב לה לרצות את אמא, לקיים את החלטותיה וליישם רצונות שלה. לעומתה, היפות בתוכנית עומדות מול מעגלים רחבים של מראות, למשל של חברות. לא אכפת להן להחליט ולטעות. אין להן ספק בעצמן, הן יודעות שהחלטות הן ערך בריא וחזק. אצל שירלי מקבלי ההחלטות הם אנשים אחרים. היא פוחדת מהבלתי ידוע, ומונעת מעצמה שינויים. היא בעלת תמימות ילדותית, אבל הילדותיות שלה היא לא ילדותיות שובבה. היא ילדותית ברמות ארכאיות.
"הייתי ממליצה לשירלי לעזוב מיד את הבית, וכשתחיה מחוץ לבית - לצמצם את השיחות עם אמה לפעם-פעמיים בשבוע. כעצמאית, שירלי תיחשף לשגיאות וטעויות, ותיתן דרור לבלתי ידוע. הביישנות וחוסר היכולת לתקשר הם סימפטום לבעיה יותר עמוקה. אין לי ספק שהיא צריכה ללכת לייעוץ מקצועי. הייתי ממליצה שתיקח יועץ גבר ולא יועצת, כי אמא שלה, שתפקדה כיועצת, נתנה לה מעל ומעבר, ויועץ גבר יכול להוליך אותה למערכת יחסים מתקנת ובריאה. בנוסף, הייתי ממליצה לה לקחת מספר שיעורים בפיתוח קול כדי להוסיף קצת נפח לקולה, שנשמע מתיילד קמעה.
"בניגוד לשירלי, שרוצה ללמוד מזכירות רפואית, אני ממליצה לה לעבוד עם ילדים. הילדותיות שלה נותנת לה יתרון יחסי. בזכות הילדותיות והביישנות היא יכולה לתקשר עם ילדים".
- לכל הטורים של "היפה והחנון"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם