מציאות נושכת: איך השפיע הריאליזם הבריטי על הקמפיינים לחורף?
שיער הדוגמניות והאווירה הכללית בקמפיינים לחורף של אלכסנדר וואנג, H&M ו"בלמן" מושפע מז'אנר "ריאליזם כיור המטבח", שהיה פופולרי בשנות החמישים והשישים
עבור קמפיין החורף של הלייבל הבריטי "ג'וזף", צילם סימס את הדוגמנית זוזונה ביוך בשחור-לבן. באחד התצלומים נראית ביוך כשידיה תחובות בתוך כיסי מעיל-שמלה עשוי צמר ושיערה מעוך וכאילו נע באוויר. בפריים אחר היא מצולמת בתספורת מדורגת עם פוני שנראה שומני, מטונף ומוטען בחשמל סטטי.
גם עיצוב השיער בקמפיין החורף של אלכסנדר וואנג מזכיר מאוד את זה שב"ג'וזף", עליו אחראים הצמד סימס ופלאו, שהצהירו לא פעם על חיבתם לז'אנר המדובר. גם הקמפיין של וואנג צולם בשחור-לבן ומככבת בו הטופ-מודל החדשה קטי נשר עם שיער שמנוני ולא מעובד, כשהיא מציגה את הלוק המיליטנטי של הקולקציה.
הצמד סימס את פלאו אחראי גם על הקמפיין של McQ, הקו הצעיר של בית אלכסנדר מקווין, שבו מצולמת הדוגמנית הצרפתייה אמלין ולאד במבחר מראות, שוב בתצלומי שחור-לבן. באחד הפריימים ולאד לבושה בטופ שחציו עור וחציו צמר כשעל פדחתה נראה שהונחה פאה בלונדינית מדורגת ומלאת פריז. בשני פריימים נוספים שיערה מתנועע לכל הכיוונים במראה מט וחסר גלאם.
העונה בית "בלמן" החליט לוותר על שירותיו של צמד הצלמים אינס ואן למסוורדה
הקמפיינים האלה מעוררים תחושת דז'ה וו קלה, בעיקר משום שגווידו, כהרגלו, היה שם הרבה קודם. עוד לשער גיליון אפריל 2010 של ה"ווג" האיטלקי הוא יצר את אותו המראה עבור צילום השער שבו כיכבה הסופר-מודל אמבר ולטה ושצולם על ידי סטיבן מייזל. בתצלום היא לובשת סוודר דקיק שקוף מעל חולצת פסים, פניה היפות אופרו בקפידה ורק השיער נראה כמו אחרי מלחמת עולם.
אבל לא רק גווידו וסימס: גם הצלם אלסדיר מקלילן נדבק בחיידק וצילם לשער ולכתבה המרכזית של גיליון חורף 2011 של מגזין "סלף סרוויס" את אריזונה מיוז, שהתהדרה אז בתספורת קארה א-סימטרית בגוון שטני, באותו מראה. בתוך הגיליון הודפסו תמונות בצבע ובשחור-לבן של מיוז והדוגמנית דפני גרונוולד. השתיים צולמו בחוץ על רקע שיכונים אנגליים, כשהן נראות כשתי נערות פוחזות שלא הסתרקו ונעזרות בסיכות סבתא על מנת להחזיק את שיערן במקום.
הפקת האופנה הזו הסתמכה באופן בולט על הסרט A Taste of Honey משנת 1961, את תסריטו כתבה שילה דילייני בהשראת המחזה שכתבה בהיותה בת 18 בלבד ושנחשב ליצירה פורצת דרך של הז'אנר. הסיפור עוסק בנערה בת 17 ממעמד הפועלים בבריטניה שנכנסת להיריון בעקבות סטוץ עם יורד ים שחור שנעלם מחייה. בסרט, שצולם על רקע שיכונים ומבני בטון אפורים ומדכאים, שיער הכוכבת, ריטה טאשינגהאם, נראה כמו שיער של בובה שנגזר בצורה עקומה על ידי ילדה קטנה. הלוק הכללי השפיע על אינספור מעצבים, ובעיקר על המעצבת מיוצ'ה פראדה במהלך הניינטיז.
קמפיינים אלה מוכיחים שסימס, מקלילן ופלאו בקיאים מאוד בז'אנר ה"קיטשן סינק" וערכו עבודת מחקר מעמיקה. הדמויות בסרטים אלה היו אנטי גיבורים, לרוב גברים צעירים, כועסים ולא מרוצים מחייהם העלובים. עלילת הסרטים התמקדה לרוב בחיי היומיום של אנשי מעמד הפועלים הבריטי שכילו את זמנו בפאבים עלובים ודיברו במבטאים ובסלנג של קהילות קשות יום.
מצד אחד נחמד לגלות שבעולם האופנה פועלים אנשים בעלי רקע תרבותי נרחב ומעמיק שאותו הם מתרגמים לעולם המסחרי. זו מעין בעיטה בבטן עולם הקמפיינים בחסות קברניטי הקריאטיב הבריטיים. מצד שני לא ניתן להתעלם מהניצול הציני של אותו ז'אנר, והשימוש בו למטרות מסחריות מותיר טעם מר בפה. טוני ריצ'ארדסון, אחד הבמאים המרכזיים, בוודאי היה מתהפך בקברו לו היה רואה את קמפיין "בלמן", בית אופנה שבגדיו עולים הון, שצולם ליד כיור מטבח מלוכלך במטרה להנגיש את עיצובי הבארוק היוקרתיים שלו לקהל לקוחותיו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם