לכל אבן יש סיפור: בעקבות הקהילה האורפלית
לבני הקהילה האורפלית המסתורית יש היסטוריה של 2,500שנה שמתחילה בבית המקדש הראשון, עוברת בסוריה ומסתיימת במושבה ראשון לציון. שם הוקם בית הכנסת המיוחד שלהם, שמציין 102 שנים לבנייתו
מסלול הטיול שלנו חוזר הפעם במנהרת הזמן 102 שנים לאחור, לעדה ששמה מעורר מסתורין ולחגיגות השמחה בבית הכנסת של האורפלים בראשון לציון. 28 בדצמבר 1895, מלחמה קשה ניטשת בין הטורקים לארמנים בעקבות הפרעות הרבות שעושה בהם הסולטן עבדול חמיד השני. באותה שנה החלו פרעות גם ביהודים מהעיר אורפה שבדרום מזרח אנטוליה שבטורקיה.
לפי ההערכות מדובר בקהילה בת 2,500 שנה, צאצאי הגולים מבית המקדש הראשון וצאצאי שבט לוי. ואכן, שמות המשפחה של בני העדה הם לרוב לוי עבוד, לוי אסלן, לוי חממי וכו'. הפרעות הקשות הביאו את היהודים לנדוד לארץ הקודש ולהותיר אחריהם חיי קהילה עשירים ורכוש רב. בחלק מהמקורות מוזכרת העיר אורפה בשמה היווני אדסה (בירת חבל פלה, עיר של פלגי מים במקדוניה שבצפון יוון).
במהלך הנדודים חלפו חלק מבני הקהילה דרך חאלב שבסוריה, כמה נשארו בה ואחרים עלו ארצה והתיישבו בירושלים, בטבריה ובראשון לציון. האורפלים ידועים כיהודים גבוהים וחסונים, חזקים מאוד ובעיקר בעלי שמחת חיים, צניעות וענווה. הם דבקים ביצירת חיי משפחה ואוהבים לחיות בקהילה. ניחוחות המטבח שלהם הביאו רבים מבני ראשון לציון להציץ אל תוך סיריהם.
בשנת 1897 החלו להגיע ראשוני העולים מאורפה, בהם גם אסתר סולימן וחמשת בניה. הם התיישבו בירושלים וניסו לשקם בה את חייהם אחרי שהאב נהרג במלחמה בין טורקיה לארמניה. אלה היו ימים קשים לאיתור פרנסה. באותה תקופה אנשי היקב בראשון לציון היו עולים לירושלים כדי לגייס עובדים, שהיו חייבים להיות יראי שמים בגלל נושא הכשרות. בעונת הבציר נדרשו גם אנשים חזקים כדי להרים את חביות היין הכבדות, לבצור ענבים ולשאת סלים.
בינתיים, סביב משפחת סולימן התלכדו עוד משפחות מאורפה ומארם צובה, שם הגברים גויסו לעבודת היקב ונשים עזבו את בתיהן כדי לשבת בסוכות לא הרחק מהמקום. אחרי הבציר והעונה הבוערת היו המשפחות שבות לירושלים.
בעוד בני העדה האורפלית מתלבטים בין החיים בירושלים לבין החיים בראשון לציון, חלקם הפכו לסוחרים בשוק מחנה יהודה לצד יוצאי חאלב שבסוריה. החאלבים מוכרים כסוחרים ממולחים שמכירים היטב את המלאכה. האורפלים, לעומת זאת, היו פחות סוחרים ויותר אנשי נתינה רחמנים. כך, הסוחרים מאורפה
מבין כל העדות שהתקבצו במושבה ראשון לציון: תימנים, קווקזים, בולגרים, יקים וכמובן פולנים, דווקא האורפלים הם שביקשו להקים לעצמם שכונה ורכשו לשם כך מגרשים לבניית בתיהם. בשל אופיים המיוחד והנעים השתלבו בני הקהילה היטב בחיי המושבה המתפתחת. הם זכו לכבוד רב בזכות החריצות והעצמאות שהפגינו וחוסר התלות שלהם באחרים.
מעמדם המיוחד והכבוד העצמי לצד הנתינה לזולת הביאו אל הקהילה מאורפה הרבה מבני המושבה, ובני עדות אחרות בחרו להפוך לאורפלים מרצון. הגדיל לעשות איש המושבה אברהם מרכוס, שתרם את האדמה שעליה בנו את בית הכנסת שלהם. דמות חשובה נוספת בחיי הקהילה הוא הרב חיים דוד הלוי, מי שהיה רב העיר הראשון והקפיד להתפלל בבית הכנסת. הרב הלוי קיבל בשנת 1977 את פרס ישראל לספרות תורנית. בבית הכנסת הקדישו לרב פינת זיכרון.
בשנת 1902 התיישבו בני סולימן ומשפחות נוספות בראשון לציון, קיבלו חלקות אדמה והקימו את תחילתה של שכונת האורפלים במזרח המושבה. ראשון לציון באותם ימים היתה מושבה צנועה של חקלאים מתחילים, פועלים חסרי ידע ובעלי משקים קטנים. עובדים קשיי יום שעבודתם החלה לפנות בוקר והסתיימה בלילה.
האורפלים, שהיו אנשים דתיים, החלו לבנות בחלק מהאדמה שהוכשרה לכך את בית הכנסת. אבן אחר אבן, אגף אחר אגף. בסוף יום העבודה הקשה התלכדו הגברים וכל אחד תרם את חלקו בהנחת עוד יסודות למבנה שבימים אלה מלאו לו 102 שנים.
בית הכנסת, שהפך למקום מפגש מלכד עבור בני העדה, מטופח מבפנים. כל אבן מחזיקה בסיפור של בן העדה האורפלית שהניח אותה. עד היום מתכנסים בני העדה לתפילות, והדור הצעיר מלווה את הקשישים. בתקופת החגים מתמלא בית הכנסת אור. הצעירים מגיעים לבית הכנסת ברחוב שפעם היה מאוכלס בצאצאי האורפלים. גם בני העדה שאינם גרים במקום ממהרים לבית הכנסת להכיר את קרובי המשפחה.
סמוך לכניסה מוצבים לוחות הנצחה לחללי צה"ל שנהרגו במלחמת העצמאות ובמלחמות שבאו בעקבותיה ונר הדולק תמיד. בימים אלה מתקיימות הסליחות בבית הכנסת בשעות הבוקר המוקדמות. עיריית ראשון לציון טיפחה גן קטן שמתחיל ברחוב בלפור ומשמש כניסה לבית הכנסת ושמו "גן האורפלים".
איך מגיעים: ראשון לציון, רחוב ירושלים. ברמזור מספר 43 פונים צפונה לרחוב בלפור. מימין ישנה גינה ציבורית קטנה ששמה "גן האורפלים". עוברים דרכו ומגיעים אל בית הכנסת המיוחד.
"מפת עצי תפארת, 110 עצים נבחרים בישראל". עורך: עמיקם ריקלין, צלם: חנן יששכר. הוצאת קק"ל. אפשר להשיג את המפה ללא תשלום בפנייה לטלפון 1-800-350-550.
סליחות (ירושלים). באזורים חרדיים ומסורתיים עד לבוקר שבו הולכים לכותל. לילה לבן בחמישי, 22:30, בית שמואל. 02-6203461. בתשלום.
קבלת שבת (מעגן מיכאל). טיולי צפרות בין בריכות דגים בשעות הערב. ציפורים המתכנסות לקראת הלילה וקבלת שבת בהדלקת נרות חגיגית. שישי בערב. 03-6388688. בתשלום.
איטליה בבירה (ירושלים). גם איטלקים, יהודים ונוצרים בנו בירושלים וגרו בה. הנוצרים בנו מבני חסד לציבור מרהיבים ביופיים, והיהודים הביאו מאוספיהם לעיר הקודש. המבנים במרכז העיר, בסיום המוזיאון האיטלקי ובבית הכנסת בנוסח בני רומא. שישי, 9:00, בית שמואל. 02-6203461. בתשלום.
רטוב ויבש (עמק בית שאן). מסלול בנחל יצפור. נתחיל בהליכה בין עצי אורן, נמשיך בירידות מעט מאתגרות עם יתדות וסולמות. שבת. 03-6388688. בתשלום.
קבלת שבת (ירושלים). בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה, תפילת מנחה וקבלת שבת. יש לבוא בלבוש צנוע. שישי, 18:30, במסגרת פסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת. בתשלום.
מוזיקה ביזנטית (ירושלים). המוזיקה בכנסייה המזרחית שונה מהמוזיקה שבכנסייה המערבית. מפגש עם האב אריסטובולוס, נזיר יווני אורתודוכסי שכותב מוזיקה ביזנטית. בהרשמה מראש. שישי, 9:30, תחנת המידע במגדל דוד. 6226*.
ימי החג מושכים מטיילים רבים לחו"ל, אחרים נופשים באתרי המים, בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע. הערים נשארות יחסית ריקות, יש חניה ואפשר ללכת לים ולא להידחק עם ההמונים. נצלו את הזמן לטיול עירוני במקומות שאתם אוהבים ולא מגיעים אליהם בגלל פחד קהל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם