ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בארץ

הדרך לירושלים מתחילה במצפה הראל

מסלול קצר, קרוב לבית, עם הרבה היסטוריה. חלקה הראשון של "דרך בורמה" - עד עין מסילה - נגיש למעבר לכל כלי הרכב. הנתיב נושק לקו המים שהוקם כדי להרוות את צימאונם של תושבי ירושלים הנצורה

 
חום הקיץ הכבד נסוג מעט ופינה מקום למשבים צוננים של סתיו. החצבים לאורך השבילים כבר מתייצבים זקופים, ואחדים כבר השירו את פרחיהם הלבנים. בבוקר עולה צינה מהחלון הפתוח, ואפילו האבק שמלווה את המכונית במעלה השביל נראה דליל. העננים משייטים בשמיים, והשקיעות ארוכות ויפות יותר. בעונה זו בודקים העצים את נזקי הקיץ ותוהים מתי יגיע הגשם הראשון שישטוף את ענפיהם ועליהם מאבק הקיץ.

אמר לי פעם מדריך טיולים ותיק: כל טיול צריך לעשות לפחות פעמיים, בפעם הראשונה בסוף הקיץ ובפעם השנייה באמצע האביב. כך, הסביר המדריך, תוכל ליהנות מהמקום פעמיים כי בכל פעם הוא נראה שונה לחלוטין. לכן מסלול זה יהיה הטיול הראשון, ותוכלו לחזור אליו גם באביב.

תחילת הטיול במצפה הראל, שאליו מגיעים בדרך נוחה המתאימה לכל כלי הרכב. כדאי לעלות למרפסת הצופה אל הנוף. במרכזה מוצב תבליט המציג את הנתיב של דרך בורמה בליווי מילות הסבר. אתם מתחילים לנסוע לאט מזרחה. הנקודה הראשונה היא "עין סוסין", בית המשאבות המהווה חלק ממערכת הצינורות של קו השילוח.

את הקו שנועד להעביר מים לירושלים הכינו אנשי "מקורות" בתוך 30 יום כדי לספק מים לירושלים הנצורה. קו השילוח שימש תחליף לצינור המים הישן שעבר דרך לטרון, שם ישב הצבא הירדני. בחורש פוגשים בימים אלה דקלים מאובקים ומבנה אבן המכסה על משאבות ענק, שממנו יוצאים צינורות בעלי קוטר מרשים.

בהמשך ממתין למטייל מעלה התאנים. היום זאת דרך כורכר די נוחה, אך רכבי השיירות בתקופת מלחמת השחרור התקשו לטפס במעלה הזה, ולעתים הלוחמים העמיסו על כתפיהם את הציוד והעבירו למשאיות בקצה המעלה. שווה לעצור ולראות אם המטיילים שחלפו כאן לפניכם השאירו לכם תאנה או שתיים על העצים. לא רחוק מכאן נותר קטע מן הצינור כאנדרטה לקו השילוח ההיסטורי.

דרך בורמה קיבלה את שמה בהשאלה מדרך בורמה במזרח הרחוק. בתקופת מלחמת העולם השנייה נפרצה שם דרך בידי בעלות הברית כדי להעביר אספקה לכוחות הלוחמים ביפנים. מאז נהפך השם "דרך בורמה" לשם נרדף לפריצת דרך בתוואי נוף קשה.

דרך בורמה המקומית, שאורכה כעשרה ק"מ, מתחילה ליד היישוב בקוע על כביש 3, לא רחוק מצומת נחשון. הדרך מסתיימת ליד היישוב בית מאיר, לא הרחק ממחלף שורש.

דרך זו עקפה את מוצבי לטרון ואת עיקולי באב אל-וואד, והיא נועדה להעלאת אספקה לירושלים הנצורה. לאורכה גם הונח קו מים משפלת יהודה אל הרי יהודה. כיום הוכשרה דרך כורכר בנתיב ההיסטורי. אפשר לנסוע לאורכו עם כלי רכב (למעט הקטע האחרון המיועד לג'יפים).

אנשי קק"ל שילטו את הדרך לכל אורכה ותמצאו שם שלטים המספרים את סיפורה של דרך בורמה. להמחשת הקשיים שהיו נחלת לוחמי תש"ח במקומות מסוימים הוצבו פסלים של משאיות וטרקטורים שהשתתפו בהובלת האספקה לירושלים. כאמור, כדאי להתחיל את המסלול בחניון הראל, ליד קיבוץ הראל (ולדלג על קטע ההתחלה בבקוע). החניון הגדול שימש בזמנו כבית ספר שהקימו האנגלים לתושבי הסביבה, "בית ג'יז". לצדו מתרומם מגדל קק"ל של שומר היערות. שביל ישראל מתחבר לדרך בורמה בחניון התאנים. לאחר כמה קילומטרים מתפצל השביל למסלול הליכה מקסים בשלוחת שיירות.

(אורכו של שביל ישראל המסומן הוא 940 ק"מ. השביל חוצה את המדינה לכל אורכה. קטע זה פעיל מאוד ורבים הולכים בו בכל עונות השנה. השביל מופיע ומסומן בין שבילי ישראל. מפות טיולים וסימון שבילים יצאו בהוצאת החברה להגנת הטבע).

לקראת החציה של כביש 38 (בית שמש - שער הגיא) פוגשים מעיין קטן. קרן אחת בודדה של שמש הסתננה אל תוך הצל הכבד שהטילו העצים על המים. סלעים תוחמים את הבריכה, ורק זרבובית צינור נשלחת אל המים. ישבנו על שפת בריכת המעיין וללא אזהרה מוקדמת הגיח דג זעיר והתחרדן לו תחת קרן השמש. קשקשיו הבהיקו לשנייה, והופ, נעלמה הקרן. הדגיג ביטא בזנבו תנועת ייאוש, והדרמה בבריכה הקטנה הסתיימה.

כעת אנו כמעט בנקודת הסיום של הטיול, על שפת הבריכה הזעירה. במקום יש מעיין, עין מסילה (או בשמו הערבי, ביר דובאן), וזו הייתה נקודת המפגש עם השיירות שירדו מירושלים בדרך בורמה בשנת 1948. המעיין הקטן נבע לצד הדרך והרווה את צימאונם של החולפים על פניו. כיום מתנשאת מעליו בריכת אבן, וצינור שמנמן שואב את מי המעיין הנגזל ושולח אותם בצינורות המקובלים. אנשי קק"ל הכינו כאן בריכה קטנה, מוקפת אבן, בצל העצים. צינור חולף מתחת לשביל ומסתיים בזרבובית הנשלחת לבריכה. שלט נאה הוצב במקום כדי לספר את סיפורו של המקום.

איך מגיעים: נוסעים על כביש 44 מרמלה דרומה. חולפים על פני צומת נחשון וממשיכים מזרחה. אחרי קיבוץ הראל פונים שמאלה לכביש העולה למצפה, ואחר כך נוסעים על השביל (סימון אדום) מזרחה.

1. בעלי רכבי שטח יכולים להמשיך לכיוון בית מאיר. הדרך הופכת קשה ומתאימה לג'יפים בעלי הילוך כוח.
2. חובבי ההליכה יכולים להמשיך בשביל ישר (אחרי שחוצים את כביש 38, שער הגיא - בית שמש) ומכאן לטפס למוצב 16 ומוצב 21 לתצפיות נוף מדהימות. בגלל המרחק אפשר להסתפק בביקור במוצב 21 בלבד. שני המוצבים שולטים על שער הגיא ונכבשו מידי הכוחות הערביים שהתנכלו לשיירות.
3. ממזרח לכביש הוקם חניון קק"ל לכל המשפחה שכולל משחקים לילדים ושולחנות פיקניק.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...