קווקז בהרי הגליל: טיול בכפרי הצ'רקסים
שתי דרכי נוף יפות מוליכות אל שני כפרי הצ'רקסים בגליל. ריחאניה ממוקם במזרח הגליל העליון על כביש 886 לצד קברי צדיקים, כפר כמא נח על כביש 767 המוליך אל בקעת יבניאל והכנרת
אל הכפר הצ'רקסי ריחנאיה מוליך מדרום כביש 886. הוא פולח עמק יפה חולף וליד דלתון בדרכו צפונה מצומת עין זיתים. בתי הישוב נראים כנחים בשלווה מסודרת ומצוחצחת. הכפר הצ'רקסי נח בין שני קברי צדיקים: קברו המשוער של ר' יוסי בן זמרא, תנא שחי במאה ה-3 והיה בן דורו של ר' עקיבא. ר' יוסי היה ידוע כאיש רב חסד ומספרים שאפילו דאג לפרנס את גרושתו ואת בעלה. רבים מגיעים לקברו כדי לבקש שלום בית ופרי בטן.
הישוב כרם בו זימרה שעל הדרך נקרא על שמו. בהמשך הדרך, מצפון לריחנאיה, בדרך למושב עלמה, פוגשים את קברו של אלעזר בן ערך, שחי במאה ה-2 והיה אחד מתלמידיו החשובים של יוחנן בן זכאי. שביל כורכר מסודר מתפתל בין כרמים ומוליך אליו שלט המסמן את מקומו של הקבר, שרבים מגיעים לפקוד.
איך מגיעים: כביש 89 מוליך מצומת מירון ועד לצפת. בצומת עין זיתים פונים צפונה, לכביש 886, שעובר ליד 'עין זיתים' עם חניון יפה ומקומות לפיקניק. באזור התעשיה רמת דלתון אפשר להיכנס לגבינות אדיר, למבשלת הבירה בטרפליי, ליקב דלתון ועוד.

הצ'רקסים הגיעו לכאן ממערב קווקז. הכיבוש הרוסי של חבלי ארצם היה מלווה בטבח של בני העם הצ'רקסי ובהגלייתם. הצ'רקסים יצאו למסע נדודים והוזמנו להתיישב אצל השכנים, האימפריה העותמאנית. הטורקים ידעו שהצ'רקסים לוחמים עזי נפש, והושיבו אותם לאורך גבולות האימפריה. הם מוסלמים סוניים שמקפידים על הפרדה מוחלטת בין דת ולאום.
בישראל חיים כ-4,000 צ'רקסים. בימי חג ומועד הם לובשים את הלבוש המסורתי, לראשם כובע שעיר, לגופם בגד שחור, המקושט בכדורי רובה על החזה. חרב חדה נעוצה בחגורתם. לרגליהם מגפי עור מבהיקים מצחצוח. אחד הריקודים המוכרים גם לנו הישראלים, הצ'רקסיה.
לארץ הגיעו משפחות ראשונות

כפר כמא חבוי באחד הכבישים היפים היורדים לכנרת מכפר תבור. הכביש מתחיל בכפר תבור ממש למרגלות הר תבור, נושק לשדמות דבורה ועובר דרך כפר כמא. הסימטאות הצרות בכפר זוהרות בניקיונן וחצרות הבתים מטופחות. הרחובות מחופים בשילוב של אבן גלילית ואבן בזלת וגם חלק מהבתים העתיקים.
הבתים השמורים מוקפים בצמחיה. במרכז הכפר מתנשא מסגד גבוה, עטוף בשורות של אבן רגילה ושורות של אבן בזלת, עבודת מחשבת. הטיול בכפר נעים, מדי פעם פוגשים בתושבים ואלה מברכים בשלום, שמחים לראות את המטיילים הישראליים. את המאכל הלאומי אפשר לקנות במכולת במרכז הישוב. המאכל נקרא "חלוש", והוא מורכב ממאפה בצק מיוחד, מטוגן, בתוכו גבינת עיזים ונעשה על פי מתכון צ'רקסי עתיק. כמעט רוב הכפר מתחיל עם ה"חלוש" את הבוקר.
במרכז הכפר מצוי מוזיאון המאפשר ללמוד מעט על התרבות הצ'רקסית. אחד המנהגים המיוחדים המוצגים שם הוא מעשה החיזור בין הגבר לאישה. אומנם במאה ה-21 קהו מעט המנהגים אך ותיקי הצ'רקסים מתרפקים על סיפור החיזור. החטיפה היא השיא בתקופת החיזור. זהו למעשה השלב אחרון במערכת יחסים מתפתחת בין צעיר לצעירה בכפר צ'רקסי.

החטיפה נעשית על פי המסורת בהסכמת הנערה בעזרת סימנים מוסכמים. הנערה נהנית להאריך את תקופת החיזור: בתחילה היא מאותת לו בריקוד ארוך שהיא מוכנה לתפירת הקשר, אך מכאן ועד אקט החטיפה ייקח זמן רב, של מאמצי השתדלות המחזר הנלהב. לעיתים תקופת החיזור נמשכת שנים.
כולם בכפר יודעים, אבל משתדלים להצניע את הידיעה ואפילו "מקשים" (כאילו) על הגבר המחזר (בעיקר אבי הכלה המיועדת), שיתאמץ קצת הבחור. גם הרדיפה אחרי הרוכב שחטף את הנערה הוא סמלי. הרוכב חייב להוכיח את יכולתו ואומץ ליבו לחטוף ולברוח אל כפרו. כאמור כיום התקהתה מעט המסורת, כבר אין ממש חטיפות אלא משהו יותר סמלי, אך הזקנים עדין מתרפקים על סיפורי החטיפה.
איך מגיעים: כביש 65 מוליך מעפולה צפונה, בכפר תבור פונים מזרחה, לכביש 767. זהו כביש צר, בתחילת הדרך רואים את הר תבור המעוגל, עוברים את שדמות דבורה ואחר כך כפר כמא. כשעוברים את הכפר נכנסים אל מראות בקעת יבנאל. במדרונות הר ארמי פזורים מטעי נשירים, עוד מעט הם יעטפו בצבעי השלכת. חוצים את יבנאל ומתחילים במורד לעבר הישובים פוריה ואלומות. מצומת אלומות יורד כביש מפותל, החושף את מראות דרום הכנרת, עמק הירדן ורמת הגולן. רגע לפני הירידה, בצומת אלומות, יש נקודת תצפית מדהימה על הכנרת מצפה הוד, לזכרו של מוטי הוד, מי שהיה מפקד חיל האוויר ואחת מנקודת התצפית היפות על הכנרת.
טיפ 1: בכפר תבור יש את מוזיאון המרציפן, כדאי להיכנס גם טעים וגם יפה. 04-6772111.
טיפ 2: מוזיאון ההתיישבות כפר תבור, מספר על ההתיישבות באזור של בני העליות הראשונות בשנת 1901 בעזרת יק"א. 04-6765844
טיפ 3: כדאי להיכנס אל המושבה כנרת, שם נמצא בית האבן שעליו נכתב השיר על שפת ים כנרת. ארמון רב תפארת. בכניסה למושבה "רחוב המייסדים", הבתים הראשונים הבנויים מאבן בזלת. אחד הבתים הוא בית משפחה טריידל, גבוה משאר הבתים ברחוב יעקב פיכמן כתב עליו את שירו "ארמון רב תפארת". בבית אחר ברחוב זה נמצא "מוזיאון כנרת" הכולל את ארכיון המושבה ומוצגים מראשיתה.
