מרוסיה באהבה: הדוגמנית אניה מרטירוסוב מוציאה שלדים מהארון
הדוגמנית המצליחה אניה מרטירוסוב חושפת את סדר יומה, שנע בין היותה סופר מודל ואם לשתי בנות, בתמונות אינסטגרם רבות. בין לבין היא מחזיקה בסיפור חיים מרתק וקשה, וכעת גם מככבת בסרט תיעודי של עינת ארליך
מרטירוסוב, רק בת 26 ואמא לשתיים, תראה לכם באינסטגרם שלה את הגוף הגבעולי שמתנשא ל-1.82 מ', את חמשת הקעקועים המגניבים שכתובים בכתב ידה על גופה, את הגרדרובה המנצנצת שלה, את הילדות היפות שלה יוצאות מהבריכה ואת שלל הדרינקים שהיא מרביצה עם יתר החברות הגבעוליות שלה ברחבי העיר ("אנחנו מאפיה רוסית, יודעות לשתות, יש לנו קיבולת"). מה שהיא לא תראה לכם זה את הצלקות. לא רואים אותן גם עם פילטר, אבל הן שם, גדולות ונוכחות בחייה. תוצאה של ילדות בצל אבא אלים, שהרביץ והטיל פחד גדול עד שיום אחד פשוט קם ועזב והשאיר אישה ושלושה ילדים עם הר גדול של חובות והקלה עצומה.
מרטירוסוב נולדה בטשקנט, אוזבקיסטן. עד גיל חמש היא קפאה בקור הטשקנטי ואז נחתה על מדרכות בני ברק הלוהטות. הוריה רשמו אותה לבית ספר דתי בעיר, והיא החלה למלמל תפילות לאלוהים לא לה. "אבא שלי יהודי, אבל אמא שלי לא, ככה שאני בכלל לא נחשבת יהודייה. אבא שלי רצה מאוד לעלות לארץ וככה מצאנו את עצמנו פה. הייתי בבית ספר לבנות בלבד, לבשתי חצאית והתפללתי כל בוקר תפילת שמונה עשרה בעמידה, אבל זה לא היה נראה לי מוזר, כי זה הדבר היחיד שהכרתי פה".
אביה,
"אני הייתי הבת האמצעית בין שני בנים וככזו הייתי הייצוגית. הייתי צריכה להיות תמיד נורא נורא מסודרת, ואוי ואבוי אם לא. הוא היה איש עם מזג חם, אלים מילולית ופיזית, הרביץ, נעל אותנו בארון. גם אז, בתור ילדה קטנה, לא אהבתי אותו. לא היה שם מקום לאהבה בכלל, פחדנו ממנו. מי שסבל הכי הרבה ממנו היו אמא שלי ואחי הבכור, שחטף בשביל כולנו ברוב הפעמים. פעם אחת הוא פשוט שבר לו את היד במכה, ואחרי זה הוא גם גיבס אותו לבד, כי הוא לא העז לשלוח אותו לבית חולים, כדי שלא יעלו על זה".
נורא.
"מבחינה כלכלית דווקא היינו מבוססים. הוא עבד במשרה בכירה באיזה ארגון, אמא שלי לא הייתה צריכה לעבוד והייתה לנו דירה יפה, והיינו נוסעים לחופשים ולבושים נורא יפה תמיד, אבל כל עוד הוא היה שם זה היה פשוט גיהנום".
כשאניה הייתה בת שמונה האלוהים שבכלל לא שלה שמע את תפילותיה החרישיות ואבא שלה נעלם. "הוא פשוט עזב. יום אחד הוא ארז מזוודה ואמר שהוא נוסע לענייני עבודה ברוסיה ולא חזר. בדיעבד התברר שהוא השאיר את אמא שלי עם ים של חובות. הוא הסתבך בעסקים, ואמא שלי קיבלה צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי עיקול ממס הכנסה וים של אנשים שהיא חייבת להם כסף. באותו זמן בנינו בית באשדוד ואמא שלי ישר מכרה אותו כדי להחזיר חלק מהחובות. לאט לאט מכרנו הכל. את האקדח שהיה לו, את האוטו, את הריהוט, את מערכות הסטריאו, את הטלוויזיה. הכל.
"עברנו לבית אחר באותו רחוב, ממש קופסת גפרורים עם טלוויזיה אחת פצפונת בשחור לבן וזהו. אמא שלי עבדה בשלוש עבודות, היא הייתה מנקה בבוקר, קופאית אחר צהריים ומנקה עוד פעם בלילה. כל היום. אחרי בית ספר היינו הולכים לפנימייה ששם היינו אוכלים ועושים שיעורים ובשמונה הייתה הסעה שהחזירה אותנו הביתה. זה אולי נשמע לא משהו, אבל מבחינתי הייתה לי ילדות מאושרת. מהרגע שהוא עזב נשמנו לרווחה. מבחינה חברתית היה לי טוב, לא הייתי רוסייה בודדה. היו לי המון חברות, הרגשתי בטוחה. היה לי כיף ככה, גם בלי טלוויזיה בצבע. אני לא יכולה לדמיין מה היה יוצא ממני אם הוא היה נשאר'.
מאז לא שמעת ממנו?
"ראיתי אותו עוד פעמיים מאז. שהייתי בת 16 הוא פתאום הופיע אצלנו בבית וקיווה שאימא שלי תקבל אותו בחזרה, אבל היא גלגלה אותו מכל המדרגות, וכשאיימי, הבת הבכורה שלי, נולדה, הוא הגיע עם זר פרחים, היה בדיוק חמש דקות ונעלם שוב. אין לי שום רצון לראות אותו, כי אני לא מאמינה שאנשים יכולים להשתנות".
קריירת הדוגמנות של מרטירוסוב נסקה בגיל יחסית מאוחר ורק בגיל 18, תחילתו של גיל הזהב במונחי עולם הדוגמנות, היא החלה לעבוד. "מגיל 12 התחילו להציק לי ברחוב שכדאי לי לדגמן. בגיל 14 הגעתי לסוכנות יולי והשתתפתי ב'נערת השנה' אבל לא זכיתי, וזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שבכיתי בגלל המקצוע הזה. כבר אז היו שם כמה סוכנים ממילאנו שהציעו לי לבוא ולעבוד בחו"ל, אבל מפני שאמא שלי עבדה כמו משוגעת לא היה מי שילווה אותי כקטינה לשם וזה ירד מהפרק. ביולי ישבתי על המדף שנים וחשבתי שאני עוף מוזר ושאף אחד לא רוצה אותי כדוגמנית מכיוון שאני לא נראית כמו בר רפאלי. עד שבגיל 18 פגשתי באיזה מועדון מישהו מ-MC2 שאמר שאני חייבת לבוא לסוכנות, והשאר היסטוריה".
הסוכן עופר רפאלי שלח אותה לצלם דודי חסון, שעשה לה את הטסט הראשון ועף עליה. תוך שלושה חודשים היא קיבלה קמפיין ללי קופר ובשנה העוקבת הופיעה בכל מגזין אפשרי, הצטלמה לקטלוג רונן חן ולקמפיינים של טובל'ה וקום איל פו.
וזה בזמן שאחרות עשו צבא?
"רציתי מאוד להתגייס. כל החברות שלי מאוהל שם התגייסו וגם אני רציתי, אבל קיבלתי מכתב פטור בגלל עודף בנות. לא התווכחתי, התחלתי לעבוד במקום. זה היה כמו כדור שלג ובגיל 19 החלטנו שעושים סטופ ועברתי לפריז. היה לי מהמם, גרתי בדירת דוגמניות עם עוד שמונה בנות מכל העולם ורק עשינו חיים".
רוב הדוגמניות מספרות על חוויות קשות מדירות דוגמניות כאלה.
"אני יודעת, אבל לי היה מדהים. בניגוד לכל הסיפורים של האחרות, אין לי דבר אחד רע להגיד על התעשייה הזו. רק דברים טובים קרו לי בה. מה יכול להיות רע בשמונה בנות צעירות מברזיל, מפולין, מארצות הברית, מאיטליה ומישראל, שקמות והולכות לישון ביחד, מבשלות ומבלות? בעבודה אני נורא סוליסטית, ובחיים לא שיתפתי אותן בעבודה שלי ובהצלחות שלי כי ברור שיש קנאה, אבל מעבר לזה זה פשוט כיף. מגיל 19 עד גיל 22 עשיתי את כל הסיבוב: פריז, ניו יורק, לונדון, מילאנו. עשיתי פאשן וויק בכל מקום, הצטלמתי למלא מגזינים, הייתי על מלא מסלולים והטיסו אותי לכל מיני ריזורטים מטורפים במאוריציוס כדי לעבוד שלושה ימים ולנוח בבית מלון סופר מפואר עוד שלושה ימים. זה נשמע רע?".
מה עם הבדידות המזהרת שכולם מדברים עליה?
"דוגמנית בחו"ל זה תרמיל על הגב עם נעלי עקב, בוק, מפה, תפוח ויאללה היידה, כל היום את בכל העיר מאודישן לאודישן. אני אוהבת את זה. טעמתי טעם של כסף אמיתי, אבל זה לוקח זמן. כדוגמנית מתחילה יש המון הוצאות שאת צריכה להחזיר לסוכנות, ועד שאת מגיעה למצב שאת מרוויחה את צריכה סבלנות. אני כבר הרווחתי ויפה".
בגיל 22 וחצי, בשיא ההצלחה, ועם תוכניות שהשפה העברית לא כלולה בהן, מרטירוסוב חזרה לביקור מולדת וגילתה שהיא בהיריון מבן זוגה דאז. היא לא היססה וכעבור כמה חודשים הפכה לאמא של איימי, היום בת שלוש וחודשיים ואחות גדולה לאליס, בת עשרה חודשים. בינתיים היא ואבי בנותיה הספיקו להיפרד והיום היא סינגל מאם שמגדלת את שתי בנותיה לבד.
"את חיים הכרתי עוד שהייתי בת 18. הייתי יוצאת אז עם חברות שלי לבלות. היינו בחורות צעירות מבתים בלי שקל וחיפשנו גברים שיקנו לנו דרינקים ויזמינו אותנו לאכול במסעדות. זו לא הייתה בעיה כל כך גדולה למצוא אותם. היינו הכי מפגרות, עשינו מלא שטויות. חיים הוא מתחום המסעדנות וחיי הלילה ויום אחד הגענו לאיזה בר והוא ראה אותי יורדת במדרגות ולפי מה שהוא אומר הוא ידע כבר אז שאני אהיה אשתו. הוא היה אז בן 38, מבוגר ממני ב-20 שנה ולא ידע שאני כזו צעירה. הוא הזמין אותנו למסעדה שלו, ובאנו. ככה התחברנו, ושנה היינו רק מיודדים, לא נפלתי ממנו. הוא נורא חיזר אחריי והיה הכי ג'נטלמן והכי עדין, ורק אחרי שנה שנסעתי לחו"ל ונורא התגעגעתי אליו הבנתי שזה זה. הכרתי אותו לאמא שלי והיא נפלה ממנו. הוא גבוה ושזוף כזה ויודע לדבר. רציתי את הביטחון הכלכלי הזה והביטחון בכלל שנותן גבר מבוגר, יש כאלה שיגידו שזה חסך אב, אבל מה אכפת לי, אני לא מתעסקת בזה. הוא גבר מדהים, ואבא מדהים".
אז למה בסופו של דבר הקשר גווע?
"אני חושבת שפער הגילים ניצח אותנו. היו לנו בעיות עוד לפני שאליס נולדה, וזה נמשך ונמשך וכשנאלצנו לעבור דירה מהדירה הקודמת שלנו זו הייתה הדלת שלנו לצאת ולהיפרד. אנחנו חברים טובים מאוד".
ועכשיו את לבד עם שתי קטנטנות. לא קל.
"לא קשה לי בכלל, טוב לי. מגיל 18 אני עם חיים, שהיה נורא נוכח בחיים שלי. גם כשהייתי אליו הכי רעה הוא לא זרק אותי. עכשיו אני נורא נהנית מהלבד. אמא שלי, שהחיים סובבו לה את הגלגל, והיום היא סגנית מנהלת בשופרסל ויש לה בן זוג מדהים שחי בברלין שהלוואי והיה אבא שלי, עוזרת לי המון. אבל רוב הזמן זה אני והילדות. לא הייתה להם מטפלת בחיים, ויש לי הרבה אהבה לחיים שלי איתן".
אבל קריירת הדוגמנות שלך בחו"ל נעצרה בגלל הבנות.
"כן, אבל לא סופית. יש לי תוכניות. עכשיו בתעשייה יש המון אמהות שפוסעות על המסלולים: אריזונה מיוז, היידי מאונט, איזבלי פונטנה. זה משהו שיכול לבוא לגמרי בחשבון, אני רוצה לקחת אותן איתי. איימי כבר מתוכננת להיות שחקנית טניס בינלאומית, וזה מצוין בשבילה".
העיקר שאין לך ציפיות.
"אצל רוסים זה ככה. חוגים מסביב לשעון. אני מנתבת אותה לזה. ספורט זה תמיד טוב, אף על פי שהספורט היחיד שאני עושה זה העלאת תמונות".
אפרופו ספורט, את רזה להחריד.
"נכון, אני רזה מאוד, אבל לכל מי שכל הזמן מנג'ס לי לאכול אני מסבירה שאני בטח אוכלת, אחרת הייתי בטח כבר מתה, לא? אני שונאת לבשל ואני אוכלת דברים נורא בסיסיים. אני יכולה לחיות על לחם שחור עם סלמון וחמאה, דייסת סולת ודייסת כוסמת. זה האוכל שגדלתי עליו, אוכל של עניים, אני מתה על זה. אין לי תאוותנות לאוכל, אני לא קמה בבוקר וחושבת על זה, ואני לא מעלה כל היום תמונות של אוכל כמו שכל העולם עושה, איכסה. גם כשהייתי בהיריון עליתי כל פעם איזה שמונה קילו ותוך חודש כבר הייתי בחזרה על המסלול של קסטרו. הגוף שלי הוא לא פח זבל ואני חושבת שאני הרבה יותר בריאה מאנשים אחרים שכל היום אוכלים ואוכלים ואין להם מושג אפילו מה".
בזמן שאניה הולידה שתי בנות היא המשיכה לטפח קריירה עמוסה במיוחד בגבולות הארץ. מירה צבילינגר, רינה צין, שוגר דדי, אליאן סטולרו, סיגל דקל, שרון ברונשר, יוסף וג'רי שי הם רק חלק מהמעצבים ששכרו את שירותיה לאורך השנים. עם זאת, מעיין חודדה הוא עדיין שם מוכר יותר ממרטירוסוב. "זה סיפור חיי', אניה מודה. "מצד אחד אני שם נורא מוכר בתעשייה ועבדתי באמת עם כל המגזינים ועם כל הצלמים, אבל כשאני הולכת ברחוב אף אחד לא מזהה אותי, כי אני לא סלב. היום מקובל לקחת לקמפיינים אנשים מוכרים, ודוגמניות שעובדות בשביל זה שנים מאבדות אותן לטובת פליטי ריאליטי".
אז יאללה, לכי ל"אח הגדול".
"אני יודעת שאני צריכה לעשות משהו, כי ככה זה עובד פה. אני חייבת לצקת קצת יותר בשר בדמות בשביל לקבל קמפיינים גדולים. בינתיים יש לי את האינסטגרם שלי, שאולי כבר יש אנשים שנמאס להם מרוב שאני מציפה אותם שם. בשבילי זה תרפיה, זה הריאליטי של החיים שלי".
רוצים לעקוב אחרי אניה באינסטגרם? חפשו אותה ב: anyamartirosov. צילום: עדו לביא, סטיילינג: מזל חסון, שיער: ז׳אן כהן, איפור: ערן פל, ע. סטיילינג: לירון שמעוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם