דורית בר אור: "בשנים האחרונות אין לי הפרעות אכילה"

קופצת למילאנו, נופשת בתאילנד, עושה מסז' באילת, בודקת את המסעדות בקייב, מעצבת שמלה לבר רפאלי, עובדת על הריון שני ומפטפטת בטלפון עם "ווג" הבריטי, שהכניס אותה לרשימת המעצבים החמים של הקיץ. החיים הטובים על פי דורית (דודו) בר אור

סגנון
מלי זיידמן | 24/5/2013 16:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"אני נוסעת המון לחו"ל במסגרת העבודה, בעיקר לאירופה. בערך פעם בחודש אני על מטוס, כי אני מוכרת את הבגדים שלי בכל העולם. ב' הרודס' באנגליה, ב' צום' במוסקבה, ואל תשאלי בפעם הבאה מה זה, כי זה הדיפרטמנט סטור הכי ידוע שם; בברלין, ביוון, באיטליה, בקייב וגם ברשת. זה נורא כיף, אבל זו לא חופשה. גם אם אני נוסעת עם חברים כמו מוטי רייף וגלית שלוש, וכל האינסטגרם שלי מלא בתמונות של בילויים שלנו, זה בילוי שהוא עבודה, אני לא אשקר אותך. אני חוזרת הביתה כדי לנוח מזה. בחודש שעבר הייתי בקייב, שזו המוסקבה החדשה. כל הרוסים העשירים עוברים לשם עכשיו, יש שם חיי לילה ומסעדות שחבל על הזמן, פותחים שם שדרת מעצבים מהממת עם שאנל ודולצ'ה, יש שם חנויות קונספט מהממות וזה שיא הסטייל. זה המקום להיות בו עכשיו".
מיסיס אלה ורבר

"מיסיס אלה ורבר היא חברה מאוד טובה שלי. היא ה-CEO של חברת מרקורי, שזו חברת ענק שיש להם את כל הדיפרטמנט סטורס ברוסיה, ולפי ה'טיים מגזין' היא אחת הנשים החזקות היום בעולם האופנה. היא הגיעה לתחום כשאף אחד לא ידע מה זה רוסיה, ושכנעה את כל המעצבים לבוא לשם כשזה עוד היה מדינת עולם שלישי. היא חברה הכי טובה של נעמי קמפבל, טום פורד מעצב לה אישית, והיא יושבת פרונט רואו בכל תצוגת אופנה נחשבת שיש היום. אהובתי וחברתי, מעצבת התכשיטים גלית שלוש, הכירה לי אותה. גלית לבשה בגד שלי ואלה ראתה אותה ושאלה של מי הבגד, אז מיד הגעתי לרוסיה ונהיינו משפחה. היא בת חמישים ומשהו, אשה מכובדת שעושים לה ריספקט בכל מקום, והעליתי אותה איתי על טוסטוס וככה נסענו בקייב".

ווג

"ה'ווג' הבריטי הכתיר אותי בגיליון מאי שלו כאחת משמונה מעצבים שהם'מייקרס אוף סאמר', יעני , יעשו לנו את הקיץ. לא ברור לי איך זה קרה בכלל. בגלל שהתחלתי למכור ב' צום' הרוסי, התקשרו אלי מ'ווג' הרוסי וביקשו תמונות כדי לכתוב עלי, שלחתי וזהו. הייתי אמורה לעשות שם גם איוונט פתיחה, סידרתי שמרסלו בורלון, החבר של מוטי רייף, יתקלט, והכל היה כבר סגור, אבל בגלל ההריון ביטלתי הכל, כי זה היה אמור להיות עכשיו, ולא רציתי להגיע שמנה.

שבוע אחרי זה קיבלתי טלפון מ'ווג' הבריטי עם אותה בקשה, וחשבתי שזה בגלל שאני מוכרת ב'הרודס'. שלחתי להם תמונות מהקולקציה שעברה, כי זה מה שאני מציגה בכלבו, ואז קיבלתי מייל מהדירקטור שהסביר לי במילים יפות שזה לא מה שהם התכוונו, שמעניין להם את התחת מה אני מוכרת ב'הרודס' והם לא עובדים בשביל'הרודס', ושאני אשלח תמונות של דגמים שהם בחרו מהאתר, כי הם רוצים לתת לי את התואר הזה. התפדחתי לשאול אותם איך הם הגיעו אלי, אז לא שאלתי. עכשיו כבר התקשרו גם ממגזין W, וגם אותם לא שאלתי. זה הכי מסקרן, אבל זה חסר פאסון".

אוכל

"עם כמה שאני מצטערת שזה קורה, ההריון משפריץ לי חומרים למוח שגורמים לי לא להפסיק לאכול. אני רק מתבשרת שאני בהריון, אני כבר עולה בחמישה קילו. בהריון עם מונה עליתי 23 קילו, ועכשיו אני רק בחודש שישי וכבר עליתי 11. כל בוקר אני מגיעה לעבודה ומזמזמת את השיר של השטוזונים'מה? מה? מה? מה אוכלים היום?'. אני גם מתענגת במסעדות, גם יורדת על שווארמה של בינו וגם אוכלת גועל, לא בוררת. ואם זיו מעיר לי, אני יכולה לאכול גם אותו, ואז אני בוכה. זו מפלצת.

"בשנים האחרונות אין לי הפרעת אכילה, די נרגעתי. בגיל 16 כבר עברתי הכל, צומות ומה שאת לא רוצה. היום אני אוכלת ארוחה אחת חמה ביום, ויעידו על כך חברי פה ב'דלאל'. עם ההנקה זה הכי מפחיד. את מונה הינקתי שלושה חודשים, ובגלל זה נשארתי פרה. הייתה לי צלחת של תמרים ושוקולדים בשביל להתעורר בלילה להיניק אותה. בגלל זה לא בא לי להיניק, אבל זיו רב איתי על זה. הוא אומר לי 'גם ככה את לא אמא איי איי איי, אז לפחות תיניקי'. הוא רוצה שיהיה לי בונדינג עם התינוקת. יש לי עוד בת, איזה כיף".

הצלחה

"רק בינלאומית. אם לא הייתי מצליחה לעשות את זה, סביר להניח שלא הייתי ממשיכה עם זה. אני רואה הלאה. יש לי עכשיו סוכן, קוראים לו דוידה והוא גם הסוכן של ריקרדו טישי. הוא לא סוכן של המותג של פה פור טואה, אלא של דורית בר אור. הוא כמו הבועז בן ציון של המעצבים. הוא זה שהכניס את ריקרדו לג'יבנשי.
אם יקרה כזה משהו איתי? אני לא יכולה לספר, אבל אני יכולה להגיד לך שכל שני וחמישי אני עכשיו במילאנו, ואולי בקרוב יהיו לי חדשות".

טיפוח

"אין לי קרם פנים ואין לי שום שגרת טיפוח. אני חוסכת הכל לפייסליפט. ב-80 אחוז מהמקרים תראי אותי רק עם אודם אדום, אפילו לא פודרה. אני נוסעת לחו"ל, ובתיק איפור יש לי רק דיאודורנט ואודם. בדיוטי פרי אני קונה רק סיגריות, מאוד חסכונית.

אני חושבת שאם כבר בסופו של דבר נצטרך את הניתוח, אז בשביל מה להשקיע בכל הקרמים האלה. זה כמו כל החיים לא לאכול ובסוף לעשות שאיבת שומן, לא חבל?".

בית

"שנים גרתי במרכז תל-אביב, באזור בזל, ועכשיו עברנו לתל ברוך. זה בית שקנינו כבר לפני כמה שנים ולא רצינו לעבור אליו כי רצינו להישאר בעיר, אבל עכשיו עם ההריון השני הבנו שזה הזמן. לא קל לי עם המעבר, ביום שעברנו ישר הלכתי לעשות עוד קעקוע.

גדלתי בהרצליה פיתוח ודי השתעממתי שם, חיפשתי יצירתיות ומצאתי אותה ב' פינגווין' וב' שירוקו'. הכל היה מאופק כל כך, ואני רק רציתי לתפוס את המפה ולהעיף איתה את כל הסרוויס. ברחתי משם ברגע שיכולתי, קשה לי עם הצפונבוניות.
"אני גרה בתל ברוך הישנה, ולא מתקרבת לתל ברוך צפון. הייתי פעם אחת במרכז הזה שלהם,'מיקדו' שאני קוראת לו'מקיאהדו', וברחתי אחרי חמש דקות. מאז הילדה מבודדת.

כרגע הבית נראה כמו בית שהוצאה לפועל הייתה בו, רוקנה את הכל, ובגלל שלא היה להם נעים מהאשה בהריון, הם השאירו את הספה. זה בית ריק עם ספה. אני מתכוננת לשיפוץ, אבל אין לי כוונה לעשות בית מטורף אלא בית עם אופי. שטיחי משי, וילונות, יצירות אמנות. אני לא מתחברת לכל הבתים הנקיים, הלבנים האלה. זה לא אני. אני אשה עם נוכחות ואני צריכה בית עם נוכחות. אדריכל לא יהיה. אני האדריכל. אם יהיה אדריכל הוא בטוח יתפטר".

מילאנו

"פעם פריז הייתה הבית השני שלי, והיום זו מילאנו. מרסלו בורלון, שהוא חבר מאוד טוב שלי, גר שם, וגם חברה שלי ולנטינה מצ'טי. ולנטינה היא חזק בתעשייה והיא חברה הכי טובה של בר רפאלי, וככה הכרתי אותה. היא עבדה שנים בורסאצ'ה ובקבאלי, והיא זו שקיבלה את הטלפון הראשון במשרד שלו כשורסאצ'ה מת. היום יש לה שואו רום מאוד רציני באל.איי שנקרא 'פיבר אל.איי', והיא מחלקת את הזמן שלה בין מילאנו לאל.איי. את גיא אדלר היא הכירה פה ב' דלאל' איתי, אני הכרתי לה אותו, ועכשיו היא בהריון ממנו, וכבר אין לה ברירה, היא מחוברת לישראל. למרות שהם לא גרים פה, הוא נוסע איתה".

לידה עם דולפינים?

"ממש. הייתה לי חברה שסיפרה לי שהיא הולכת ללדת בבית, טבעי, ניתקתי לה את הטלפון. זה חוסר אחריות וזה נורא. אני הולכת על קיסרי, כי כבר היה קיסרי אחד וכבר הרסו את הבטן, אז למה להרוס גם ת'זה? אני מגיעה לבושה יפה, עם התיק שלי, עושה צ' ק-אין אירופאי. ברור שאני מפחדת, בגלל זה אני צריכה חדר ניתוח ומאתיים רופאים מסביבי. אחרי הלידה אני מביאה אחיות הביתה, חברים, כולם באים.

"אחרי הלידה של מונה הייתי בקומה חודשיים. לא החזקתי תינוקת לפניה בחיים, בהיתי באותה נקודה בקיר ולא ידעתי מה נהיה איתי. לא יודעת להגיד לך אם זה היה דיכאון, אבל הייתי כמו רובוט, קמתי, החלפתי, חיתלתי. זה שיתק אותי, לא היה עוד מקום לאהבה בכלל. היא יצאה נורא קטנה, שני קילו ארבע מאות, ונורא פחדתי עליה, הייתי בהיסטריה. כל היום ישבתי עם הטרנינג ובלי חולצה ועם שד אחד מחוץ לחזייה, ושמרתי עליה, בדקתי שהיא נושמת".

בר רפאלי

"לקוחה שהפכה כבר לחברה. בר לבשה בגדים שלי כבר בכמה אירועים, שהגדול ביניהם היה כמובן הפרסומת לסופרבול. היא תמיד מתעקשת לשלם על הבגדים, ואם היא שואלת לאירוע היא תמיד מחזירה. אני אומרת לה 'למה את מחזירה?' והיא אומרת: 'למה, מתי אני אלבש את זה עוד פעם?'. זו לא התנהגות ישראלית.

אני כמעט לא נותנת בחינם, גם חברה שלי, יעל פוליאקוב, קונה את הבגדים. בר היא יוצאת מן הכלל, ואני תמיד צועקת עליה. היא רוצה לשלם ואני רבה איתה. מתקשרים אלי כל מיני סוכנים של סלבס ומבקשים ממני בגדים בשבילם, ואומרים לי 'כדאי לך, יש לזה מלא רייטינג', אז אני אומרת להם 'באמת? יותר מלסופרבול? יותר מ-130 מיליון צופים?'".

סלבס

"הקשר עם סלינה גומז נוצר דרך ולנטינה. היא הייתה בשואו רום של ולנטינה בלוס אנג'לס וכשסיפרו לי, בחיי שבקושי ידעתי מי זו. המון סלבס כבר לבשו את הבגדים שלי: מייגן פוקס, שזה עדיין לא התפרסם, ג'נסיס רודריגז, שהיא אחת השחקניות הכי חמות היום, איזו זמרת קאנטרי נורא מפורסמת בארה"ב, ובר רפאלי כמובן.

"אני אשבור פה אשליה - כשסלב לובש בגדים שלך, גם אם זה סלב-על וגם אם זה בסופרבול, זה לא משנה חיים. כשבר הצטלמה לפרסומת סידרו לי לדבר עם חברת פי.אר מאוד גדולה בחו"ל, כי נורא התרגשתי וחשבתי שמשהו גדול נורא קרה, והתייעצתי איתם איך אני ממנפת את זה, ואז הוא אמר לי משפט שנחנקתי -'אוורי דיי אנדר סלב וורינג אנדר דרס', יעני , כל יום סלבריטאית אחרת לובשת מעצב אחר, ויש מיליון השקות ואירועים ושטיחים אדומים ואתרים שכותבים מי לבש מה, אז אין מה לעשות, זה נחמד וזה טוב לרזומה, אבל זה לא מה שיוביל את הקריירה שלי".

לפנק , לפנק, לפנק

"מה, עוד פעם לדבר על יובל סגל שהיה חבר שלי לפני 600 שנה? אה, את רוצה לדבר על פינוקים? עוד שבועיים אני באורכידאה באילת עם יעל (פוליאקוב). יש לנו מסורת כזו, שפעם בשלושה חודשים בערך אנחנו נוסעות לשם, לוקחות את הסוויטה עם הבריכה ולא יוצאות מהחדר. אנחנו קוראות לזה'אורכידלקה'. תמיד אנחנו מזמינות לשלושה ימים ונשארות לשבוע, לא חוזרות. פעם שעברה היה לנו לא נעים, אז הזמנו אחרי שלושה ימים את הבני זוג להצטרף. בדרך כלל זה רק אנחנו, עירומות, מזמינות כל היום רום סרוויס, כל אחת תופסת את הפינה שלה, ופעם בשעה מסתכלות אחת על השנייה ואומרות 'מושלם'. זה מושלם איתה, כי גם היא כמוני, לא יודעת שובע.

"פעם ביום שישי בשמונה בערב החלטנו שאנחנו רוצות מסז', מתקשרות לקבלה של המלון, אומרים לנו 'מה פתאום עכשיו?'. עשיתי טלפון לחברים, ובעשר בלילה הגיעו שניים ועשו לנו עיסויים. השארנו אותם שלוש שעות. כל שעה אמרנו להם, 'טוב, עוד פעם', ' טוב, עכשיו תחליפו ביניכם'. הם כבר מתים ואנחנו צורחות 'עוד'".

שופינג

"אני לא קונה כמעט בגדים ואני ממעטת לעשות שופינג. אני קונה תיקים ונעליים של מעצבים, זה כן. בכל עונה אני יודעת בדיוק איזו נעל אני רוצה ואיזה תיק, ואני קונה אותם, או בנסיעה לחו"ל או שאני מזמינה ושולחים לי. אין לי סבלנות לשופינג, בטח לא עם חברות. אני לא מהמתלבטות - לוקחת, קונה ואין לי סבלנות לזה. מה שכן, לאחרונה התחלתי לבזבז הרבה על תכשיטים. אין לי חלום על איזה שמונה קראט. אני מעדיפה אמרלד גדול. גלית שלוש נורא פתחה לי את העולם הזה, ועכשיו הכסף הולך או על שטיחים או על תכשיטים".

או-פר

"בדרך כלל זה מבוגר מטפל בארבעה ילדים, ואצלנו זה ילד מטופל על ידי ארבעה מבוגרים. יש אצלנו צי של עזרה בבית, לא רק או-פר. מונה הולכת בקניון עם זיו, אמא שלי, מטפלת ואיז'ק, שהוא חבר טוב שלי ואני כל הזמן קוראת לו להיות עם מונה. את מונה מקלחים בדרך כלל מינימום שלושה אנשים.

תהיה לי או-פר אחרי הלידה, גם עם מונה הייתה לי. עכשיו יש לי רק ילדות מהשכונה שבאות להיות עם מונה אחר הצהריים. אני לא יכולה לסבול את הגינה, אז הן הולכות איתה.

"היינו עכשיו שבועיים בתאילנד עם מונה, בבית של גלית שלוש,'וילה מיה' בקוסמוי, והבאתי מטפלת תאילנדית לילדה, היו ימים שהבאתי גם שתיים. אמא נחה, שותה כוס יין והן מתרוצצות איתה. כמה שאני אמא עסוקה, והיא רגילה להיות עם אחרים, הילדה אובססיבית עלי. אני יכולה לשכב על הספה, והיא תעזוב את כולם ותבוא אלי לחירמונים, תקבל את מנת האמא שלה ותחזור אליהם".

אירוח

"אם אני כבר מבשלת, וזה האופי המסריח שלי, אני עושה ארוחה לעשרים איש, מתייעצת עם כמה שפים און ליין, במיוחד שגב, כפרה עליו, שכל היום אני משגעת אותו, והוא שומר לי את הדגים הכי טובים אצל הדייג שלו.

זה ארוחות עם פרפריישן של שלושה ימים, עם ים של מנות, פירה כרובית עם מולים, ריזוטו שאני מסיימת את ההכנה שלו בעוד האורחים יושבים, וקינוחים שאת לא מבינה לאיזו רמת דיוק אני מגיעה. מאסטר שף זה קטן עלי. זיו אומר לי 'די, אני לא רוצה ארוחות לעשרים איש ולא רוצה ריזוטו, רוצה שתעשי לי שניצל כל יום', אבל אני שניצל לא רוצה לעשות. זה כמו שתגידי לי'תעשי טי שירט לבנה', לא מעניין. שניצל לך תקנה במקדונלד'ס".

חתונה

"אנחנו מאורסים כבר שנתיים, אבל בסוף נתחתן. בהתחלה חשבנו על וגאס, אבל עכשיו בא לי תאילנד. עם שמלת כלה של תאילנדיות עשויה סאטן ובונבוניירה, וזיו עם חליפת פדלאפון עלובה ונגיע על פיל, חייבת פיל. ואני מלבישה את כל השושבינות שלי בשמלות מכוערות כאלה, כולם מכוערים, אסור להביא בגדים מהארץ, ומאפרים תאילנדים וציפורניים של תאילנדיות, צבעוניות עם יהלומים. עם זה זיו יזרום, אם זה יהיה ספונטני ומצחיק הוא יזרום עם זה ". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''עיצוב ואדריכלות''

פייסבוק