דנה גרוצקי מנפצת את בועת הסלבס
דנה גרוצקי, כתבת השטח החייכנית של 'גיא פינס', מכירה את עולם הבידור מכל צדדיו. וזה כולל את הכאב של פליטי הריאליטי אחרי שהפרסום גווע, ואת האנשים הנחמדים שהתפרסמו והפכו לדיוות מהגיהינום. עכשיו נשאר לה רק לגלות איך עולם הבידור עובד באמת

ובכל זאת, יש בארץ סלבס שחושבים שהם כוכבים בקנה מידה הוליוודי. איך מתמודדים עם דיוות?
"עם הזמן למדתי שבמקצוע הזה צריך לשים את האגו בצד. לא כולם אנשים טובים, והיו גם כאלו שדרכו עליי ומחצו אותי. היום אני מבינה שלא שווה להתעצבן ולבזבז אנרגיה על טיפשות של אחרים, וזו טיפשות".
המפורסמים משתפים איתך פעולה כשאת באה לראיין אותם או שקשה להוציא מהם וידויים לעיני המצלמות?
"לרוב הם נענים בחיוב כי זה משרת גם את המטרה שלהם. יד רוחצת יד. זה טוב שמדברים עליך. זה מזכיר לבמאי או למלהק שאתה קיים והקהל מכיר אותך טוב יותר ורוצה לראות אותך. אם ייצא סרט שלך, הם יבואו לראות. לפעמים מתראיינים לצורך קידום ויח"צ למשהו, ולעיתים זה נטו כדי לקדם את עצמך".
"אנשים הולכים לתוכניות ריאליטי כי כולם היום רוצים להתפרסם", מסבירה גרוצקי, "אבל האמת היא שלא כל פליט ריאליטי הופך לסלב. המוכשרים והכריזמטיים, אלו שיש להם מה להציע, נשארים. נינט, שירי מימון ומארינה מקסימיליאן קרני, שהיא בחורה מדהימה מכל הבחינות, נשארו על המפה כי היה להם מה להציע מעבר לריאליטי. גם עידן חביב הלך ל'הישרדות' כי הוא רצה להיכנס לתחום המוזיקה, ראה בתוכנית מקפצה והצליח לו. היום שיריו מושמעים בגלגלצ ויש לו שיתופי פעולה עם עידן רייכל".
ריאליטי יכול לשמש מקפצה להצלחה בעולם המוזיקה והמשחק?
"ריאליטי חד משמעית יכול לשמש כמקפצה חיובית ולהביא להכרה אנשים מוכשרים שרוצים להצליח. אלו שלא, חצי שנה ידברו עליהם, יצלמו אותם, יזמינו אותם להשקות וייתנו להם, ואז הם ייעלמו כלא היו".
מה הפרסום עושה לאנשים?
"כל אחד מתמודד עם פרסום בצורה שונה. יש שזה עושה להם נורא טוב והם פורחים, יוצרים ומתפתחים מהמקום הזה. ויש שעולה להם השתן לראש והם נהיים דיוות ומגעילים. אלו מתעוררים יום אחד ומגלים שכל מה שהכירו, והחברים שהיו להם, כבר אינם וקשה להחזיר את הגלגל לאחור".

"אני קצת מרחמת עליהם. לדעתי, כל מי שיאמר שהגיע לריאילטי רק בשביל החוויה, הוא שקרן. אני בטוחה שלכל אחד יש חלום נסתר שיגלו אותו והוא יהפוך למשהו. אלא שאז מגיעה אכזבה גדולה, ואתה מגלה שהיית טוב רק בשביל הריאליטי. אינך זמר, לא שחקן ולא מנחה. יש ביניהם שפונים אלינו ומבקשים להישאר בתודעה, אבל אנחנו לא ממציאים אייטמים. אין לי דרך לעזור, אבל לבי יוצא אליהם".
יש לך חברים מהעולם הזה?
"הרבה אנשים לא סומכים עליי. 'את נחמדה ובא לי להיות חברה שלך, אבל לא אספר לך דברים כי את כתבת ב'גיא פינס' ותרוצי לעשות מהם אייטם'. מה גם שיש לי הרבה חברים בתחום, כולל רכילאים אחרים. לא אשקר, בהתחלה היה לי מאוד לא נעים שחושבים שאני לא בן אדם טוב, שאפגע ואכאיב. אני באה בטוב. היום אני מבינה ומקבלת את זה. אבל מי שמכיר אותי ועובר את המחסום, מגלה שאני קודם כול נאמנה לעצמי ולחבריי ולעולם לא אעשה דבר על חשבונם".
יש שטוענים שעיתונאות הבידור היא שטחית ורדודה, זה מפריע לך?
"לא אכפת לי מה חושבים. בעיניי זו תוכנית מבריקה וגיא פינס הוא גאון. להיות שנים בתחום, להביא את הידיעות הכי טובות ולהמשיך לייצר עניין בציבור ורייטינג גבוה, זה לא פשוט. מי שמסתכל על כך בעין ביקורתית ומזלזלת, זכותו. אני מאושרת, גאה בעצמי ואוהבת את עבודתי. כמו שלאה שנירר אומרת, פאן לי, ולרגע איני מרגישה צורך להתנצל".
את חלומה בתחילת הדרך להחליף את מיקי חיימוביץ' על כס כמגישת החדשות, היא זנחה כבר מזמן, ולא רק בגלל שהמקום כבר נתפס. "הסתקרנתי ובדקתי, אבל אני לא רואה את עצמי מתעסקת בנושאי כנסת, אקטואליה ותאונות. אני בן אדם אופטימי וחיובי ובנושאים הללו אשאיר לאחרים לעסוק. איני יודעת עדיין לאיזו פסגה אני רוצה להגיע. אני רוצה לטעום מהכול. כיום אני לומדת ניהול ותקשורת ובנוסף עובדת במשרה מלאה כעורכת משנה בתוכנית, שעדיין לא ניתן לדבר עליה. יש לי הרבה חלומות שאני מעדיפה לשמור לעצמי, אך הם ללא ספק קשורים בטלוויזיה".
גרוצקי (27).ילדה טובה יבנה, בת למורה בדימוס ומנהלת מרכז לימודי ערב למבוגרים, ולאב רופא שיניים שעלה מארצות הברית. יש לה אחות גדולה ושני אחים קטנים ("המשפחה במקום הראשון, הם החברים הכי טובים שלי"). כילדה חלמה להיות מנחה בערוץ הילדים ועד שזה יקרה, לקחה חלק בנבחרת ישראל בשחייה אמנותית ובנבחרת יבנה בטניס.

למה?
"כי אני לא בממדים של דוגמנית. זה הזוי, אבל בעולם המעוות שבו אנו חיים, במידה 38 אני כבר נחשבת למידות גדולות. אני לא חושבת כך. אני נורמלית, אני נהנית מאוכל.
רגע לפני שאנו נפרדות, גרוצקי מודה שאם יש תובנה אחת אליה הגיעה מאז התוודעה לעולם הבידור, הוא ללמוד מקצוע. "אם הילדה שלי תרצה להיכנס לתחום, אומר לה ללכת ללמוד. זה תחום קשה ללא כל יציבות, שדורש הרבה אורך רוח, סבלנות ומרפקים, לעיתים אף אכזרי. אני מרגישה שהצלחתי להיכנס לעולם הזה, אך אני עדיין בדלת. מבחינת השאיפות הרצונות שלי, אני רק בתחילת הדרך".
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg