נגע בשמיים: אלון ליבנה מעצב לביונסה
אמרו עליו שהוא יהיר, שהוא מעתיק, שהוא לוקח קרדיטים לא לו, אבל אלון ליבנה לא ראה אף אחד ממטר בדהירה שלו לפסגה. עכשיו הוא מסביר איך הגיע מזכייה בתוכנית ריאליטי לעיצוב שמלה עבור ביונסה, הכוכבת הגדולה בעולם. מבחינתו זוהי רק ההתחלה
נו, אז אתה על גג העולם?
"תראי, התרגשות גדולה. זה משהו שאני עובד עליו כבר כמה שבועות, זה כמובן חלום גדול ועוד לא עשיתי משהו בסדר גודל כזה. זה מטורף ששמלה שלי תהיה בכל כך הרבה מקומות בעולם, על הכוכבת הכי גדולה בעולם, באחד מסיבובי ההופעות הכי מושקעים שהיו אי פעם. אז להגיד לך שזה לא מרגש? זה מאוד מרגש, בטח".
וליבנה נמצא בחברה טובה. מלבד דגמיו ביונסה ארזה לטור שלה גם דגמים של אמיליו פוצ'י, בגד גוף של המעצב הצעיר דיוויד קומה, שכמייה של ג'יבנשי, שני פיסים מבית אופנת הקוטור הבריטי ראלף אנד רוסו, ובגד גוף נועז של דה בלונד האמריקאי. מדובר, אם כן, במהלך שמכניס את ליבנה לליגה של הגדולים. הממש גדולים.
לא במקרה נופלת כזו הזדמנות על כל מעצב צעיר. נראה שמיומו הראשון בתעשייה, ליבנה כאן כדי ללמד את כולנו איך עושים את זה, ובגדול. אה, וגם מבלי להניד עפעף על מה שיחשבו או שיגידו עליו. בתחילת 2009 ליבנה השתתף וגם זכה בגרסה הישראלית לריאליטי האמריקאי "פרויקט מסלול", ובסוף אותה שנה הוא השיק את הקולקציה המסחרית הראשונה שלו. ל"פרויקט מסלול" הוא הגיע משופשף, אחרי לימודים בשנקר (אותם הפסיק אחרי שנתיים כשהואשם ב"השראת יתר") והתמחות אצל רוברטו קבאלי ואלכסנדר מקווין. כמעט מיד, כוכבות הביצה אימצו אותו באהבה: שירי מימון ומארינה מקסימיליאן קרני התחתנו בשמלות בעיצובו, לירז צ'רכי לבשה שמלה בעיצובו לבכורת סרטה בפסטיבל הסרטים בטורונטו, ואלו הן רק כמה דוגמאות.
לצד כל אלה, אמרו עליו שהוא יהיר, מעתיק, ולאחרונה אף האשימו אותו שהוא לוקח קרדיטים לא לו - כשבעמוד הפייסבוק של יחסי הציבור שלו פורסם שליבנה תיקן שמלה למדונה בזמן שהותה בישראל, כשבפועל הסתבר שהוא רק ייעץ לאיש ההפקה של המלכה. בין אם יש אמת בהאשמות האלה ובין אם מדובר בצרות עין של תעשייה קטנה מדי, בואו נודה - ליבנה רץ קדימה, ומשאיר אותנו עם האבק מאחור. כי מלבד ים של כישרון וטונה של נחישות, ליבנה השכיל לבנות לעצמו מערך משומן לעילא, הכולל את בן זוגו בעשור האחרון, גיל אילון, שותפו לחברה והמנהל העסקי שלה; אמא שלו, ומשרד יחסי ציבור ששומר עליו כאילו היה לא פחות מכוכב הוליוודי. אך נראה שכל אלה משתלמים. בכל זאת, ביונסה
אז איך, לעזאזל, אפשר להגיע לביונסה?
"זה התחיל בפברואר, בתצוגה שלי בשבוע האופנה בניו יורק. הסטייליסטית של ביונסה הייתה שם, ראתה את הדגמים וביקשה לקחת כמה פריטים מהקולקציה לקליפ של ההופעה (מדובר בקליפ בן שמונה דקות, שבו ביונסה מבצעת את Grown Woman, השיר שהיא מבצעת גם בפרסומת של פפסי ומשמש כמעין "הפסקת מחצית" של ההופעה, ל.ל). אחרי הקשר הראשון הזה, אותה סטייליסטית והסטייליסט הנוסף של ביונסה רצו שניפגש. הם סיפרו שדיברו עם ביונסה והיא מאוד אהבה את הדברים, וחשבה שאולי אני אכין לה בגד במיוחד להופעה.
חודשיים לאחר מכן, בפסח, הוא כבר שוב בתפוח הגדול. בזמן שאנשים מעלים תמונות של ליל הסדר לאינסטגרם (והוא אוכל את עצמו, שבמקום לחגוג עם המשפחה הוא הולך לאכול פיצה), ליבנה מגיע לפגישה עם הסטייליסטים מצויד בסקיצות של בגדי גוף, חצאיות ושמלות. ביחד הם בוחרים מספר דגמים, שתוך יומיים צוות הסטודיו שלו בארץ מייצר ושולח בחזרה לניו יורק. אחרי יומיים, הוא מספר, קיבל מייל שביונסה בעצמה רוצה לפגוש אותו.
נו ואיך הגבת? איך התכוננת?
"לא היה לי בכלל זמן להתכונן, על מה את מדברת? גיל אמר לי שקיבלנו מייל שביונסה רוצה לפגוש אותי. ברור שבהתחלה לא האמנתי, ואז הבנתי שיש לנו כמה שעות עד שבאים לאסוף אותנו. הייתי עם המעיל שלי כי היה קור אימים, ועם ג'ינס - שום התכוננות. זה נשמע כמו בסרטים. הזמינו לי ואן שחורה, ענקית כזו עם נהג, לקחו אותנו לניו ג'רזי לאיצטדיון ענק שביונסה שכרה לחזרות, והכניסו אותי לחדר אחורי כזה. היו שם הרקדניות של המופע, לבושות כבר בשמלות שלי. היא בעצמה לא הייתה שם, אבל נפגשתי עם אמא שלה, טינה (מעצבת האופנה טינה נואלס, בעלת המותג "האוס אוף דראון", שעיצבה בעבר את התלבושות של ביונסה ו"דסטיני'ס צ' יילד", ל .ל), שאחראית על כל הלוק של הבגדים. משהו שם לא ישב טוב בחזה ובחצאית, אז סידרתי הכל עם סיכות".
כמה פיסים כאלה שלחת לרקדניות?
"שבעה פיסים מאותו דגם בצבעים שונים".
רגע , שאותם באמת ייצרת ושלחת תוך יומיים? זה מרשים.
"כן, זה היה מהיר. ואז הסטייליסטית אמרה'ועכשיו הולכים אליה'. היא התכוונה לביונסה. הייתי בהלם. לקחו אותי לחדר שלה, זה היה סטודיו ענק מרוהט בטירוף, היה בו בופה גדול. שתביני שזה איצטדיון, לא חדר במלון, הכל בנו במיוחד-במיוחד בשבילה. הבאתי איתי את השמלה שהיא הייתה מיועדת ללבוש. הגעתי לחדר, היא נכנסה. היה כבר מאוחר, משהו כמו תשע בערב. היא חייכה ונראתה מותשת מכל החזרות. זה היה ממש יומיים לפני החזרה הגנרלית שלה. היא אמרה שהיא מצטערת על השעה ותודה שבאתי, ושאלה אם אני רוצה שהיא תמדוד את השמלה. אמרתי לה'בטח', ונכנסנו לעוד חדר, שזה כמו מין תא מדידה גדול כזה. היינו צריכים לתקן כמה דברים, להצמיד קצת, לסדר קצת את החצאית, אז סימנתי לה הכל עם סיכות. כל ההתעסקות שלי איתה הייתה קרובה לשעה".
ומה עשיתם בשעה הזאת?
"באיזשהו שלב, היא אמרה לי'אתה יודע ששמלה שלך נמצאת גם בקליפ שלי', וביקשה מהסטייליסטית שלה להביא את הקליפ כדי להראות לי. נדהמתי. זה היה קליפ היסטרי ברמות. אני רואה אותה עם איפור ועיצוב שיער ועם שמלה שלי שהצגתי פה, בשבוע האופנה בישראל. זה היה מאוד מרגש. לפני שנפרדנו הסטייליסט אמר לי'רק שתדע לך, הם אף פעם לא מגיעים יומיים לפני כזאת הופעה בלי בגדים, בשביל השמלות האלה הזזנו מעצב מאוד גדול וחשוב".
מי ?
"עד היום אין לי מושג מי זה, והוא לא הסכים להגיד לי. אבל אני מתאר לעצמי שזה אחד הגדולים. לחשוב שהזיזו אותו בשביל השמלות שלי. זה עשה לי ממש וואו. אבל עד הרגע האחרון, עד שלא ראיתי אותה עם השמלה בהופעה, לא באמת ידענו בוודאות מה יקרה. פשוט ישבתי וחיכיתי לרגע שהיא תופיע, כי אי אפשר לדעת, דברים כאלה משתנים מרגע לרגע. היא פתאום יכולה לראות משהו שהיא יותר תידלק עליו וזה ישתנה, הרי כל האופציות בעולם פתוחות בפניה. אם היא רוצה, היא יכולה להזעיק גם את ז'אן פול גוטייה, והוא יטוס ויכין לה בגד במיוחד".
ומתי נשמת לרווחה?
"גיליתי את זה ביום העצמאות, שלחו לי תמונה עם שמלה שלה מההופעה".
והשאלה המתבקשת היא, את מי עכשיו בא לך להלביש?
"תראי, אין מעל ביונסה. אם היית אומרת לי לבחור כל אשה בעולם, כל אחת מכל השחקניות והזמרות, סביר להניח שהייתי בוחר את ביונסה. מדובר פה באייקון עולמי שכולם סוגדים לו. אין מישהי יותר ממנה. יש ליידי גאגא ומדונה שהן בז'אנר הזה, אבל הפייבוריטית שלי זאת ביונסה, אז אני לא רואה את המדרגה הבאה. אבל אני כן אשמח להמשיך לעבוד איתה, וכן להמשיך להלביש עוד נשים משפיעות וחזקות. שזה תמיד היה המוטו שלי גם מבחינה עיצובית, תמיד העיצובים שלי התאימו לנשים חזקות שמקצינות את הנשיות שלהן והכוח שלהן, וזה הכי ביונסה. היא אמזונה".
אחרי כל הטוב הזה, אתה לא בנפילת מתח?
"על איזו נפילת מתח את מדברת? יש לי עוד מעט עוד תצוגה בניו יורק, בספטמבר". ספטמבר ? יש עוד זמן, לא? "זה בעוד שלושה חודשים, וכבר מלפני שבועיים הראש שלי עמוק עמוק בתוך הסקיצות והחומרים וההשראות, וזאת עבודה מטורפת שלא נגמרת. קולקציה לא נעשית סתם ככה. במיוחד שהיא מוצגת בבמה כל כך מכובדת וגדולה".
אז בעצם נכנסת ללופ של שבוע האופנה בניו יורק?
"כן. אבל אני חייב שיהיה ברור שהעבודה היא מטורפת. אתה צריך להכין את הקרקע, את העובדים, להכין את הסטודיו ואת כל המערכות שיעבדו בצורה מסוימת, כזו שבארץ לא רגילים לעבוד על פיה. לגיל, למשל, היה אכפת מהיום הראשון שכל דבר שיוצא מהחנות, אפילו אם הוא יוצא רק מהחנות לסטודיו, יעבור ויירשם במחשב, ייצא עם תעודת משלוח, והכל יהיה מאוד מסודר, כדי שהמכונה תהיה משומנת.
"אי אפשר להתאים את עצמך לסטנדרטים הגבוהים של ניו יורק ביום בהיר אחד. אתה צריך להיכנס אליהם בהדרגתיות, וזה משהו שאנחנו עובדים עליו בשלוש השנים האחרונות בצורה מאוד מאוד אגרסיבית. שום דבר לא קרה סתם כי ביונסה ראתה במקרה את השמלה, והתקשרה אלי והבאתי לה את השמלה, לא. כל יום אני עובד כמו משוגע, לילות כימים, אין יום ואין לילה. אני אובססיבי לגבי כל דבר בעסק, החל מזה שלכל צוות התופרות שלי יש מדים מגוהצים, שייראו אחידות ונקיות, דרך ספירת המלאי של כל כפתור וכל בד בסטודיו, ועד ליחס לכל לקוחה, מהכי קטנה שקונה חגורה בחנות עד זו שקונה ארבע שמלות כלה להחלפה באירוע שלה. מחר, למשל, יש לי 12 פגישות עם כלות שאני יודע שבכל אחת אני צריך להשקיע את המאה אחוז שלי כאילו היא הכלה היחידה והאחרונה בעולם. זה שביונסה לבשה שמלה שלי, זה לא מעניין את הלקוחה שלי, יש לה אירוע והיא צריכה להיות הכי מדהימה שיש, וזה משהו שאני צריך לדאוג לו. אז הכל ביחד יוצר אינטנסיביות מאוד גדולה".
אז מתי אתה נהנה?
"אני יכול למצוא בד מדהים, או לקבל מכתב תודה מאחת הכלות שלי עם כל מיני עוגיות שהן שאריות מהחינה שלה, ואני יכול להיות שמח מההישגים שלי כמעצב, כמו כשכוכבות גדולות לובשות את הבגדים שלי. וגם התצוגה בניו יורק הייתה רגע שיא מאוד גדול, בעיקר התמיכה שקיבלתי מהתקשורת. מאוד פירגנו לי והייתה ביקורת מאוד טובה יחסית למישהו זר, ודווקא אני, כמעצב ישראלי שגדל פה ויצר פה, הרבה פעמים קיבלתי כאפות לא קטנות מהביקורות מהביצה המקומית. באיזשהו מקום זה הפתיע לקרוא את הביקורות הטובות האלה".
למה? כי פה לא מפרגנים?
"בואי רק נגיד שבשלוש שנים שאתה עושה קולקציות, יש עליות ומורדות. זה מקצוע מאוד אינטנסיבי ומתיש, ואני צריך להמציא את עצמי כל הזמן מחדש. עוד לא סיימת משהו אחד, ואתה כבר במקום הבא. ואת בטח יודעת שעולם האופנה הוא מאוד אכזרי, כמו שממליכים אותך ככה מפילים אותך. אם מישהו כתב משהו לא מפרגן? נקסט. בפעם הבאה הוא יכתוב יותר טוב. או לא. לא משנה לי. נכון, אני לא זומבי או רובוט וחשוב לי לקבל את ההערכה, אבל צריך גם לקחת את הדברים האלה בפרופורציה. דונטלה ורסאצ'ה חטפה מלא בחיים שלה, וואו. אני לא חטפתי עשירית ממנה, והיא ממשיכה ועובדת ומעריצים אותה בכל העולם, והיא בית אופנה ענק. וככה גם גוצ'י ומקווין וג'יבנשי וכולם. זה עולם של טרנדים, עולם צעיר, וחייבים מלא כוח. אתה יכול בקולקציה אחת להרוס את מה שבנית בקריירה שלמה. זה עולם מאוד תחרותי ומאוד קשה, וכל הזמן יהיה מי שיחפש. אבל מצד שני, הסיפוק במקצוע הזה הוא עצום, בגלל שהעולם הזה כזה מהיר ובגלל שזה ריגוש אחרי ריגוש אחרי ריגוש".
בשביל להגיע להצלחות בסדר גודל כזה, צריך אישיות מסוימת. מהי לדעתך נקודת החוזק שלך בעניין הזה?
"המון פעמים במהלך הדרך היו לי נקודות שבירה ויכולתי להגיד: אלון, מה אתה צריך את זה".
בכל מיני מהמורות או ביקורות שהעבירו עליך, למשל?
"כן. אבל אחד הדברים החשובים זה להקיף את עצמך באנשים שתומכים בך".
אם לסכם את שלושת החודשים האחרונים, מה היה הכי מספק?
"כשראיתי את התמונה של ביונסה לובשת את השמלה שלי, זה היה הדבר הכי גדול. כי זה באמת בלתי נתפס. אני מרגיש כאילו זכיתי בלוטו. להציג בניו יורק? זה עניין של פרוצדורה עניין של מנהלות. אבל זה אפשרי זה משהו שצפיתי וידעתי שמוקדם או מאוחר הוא יקרה, אם לא עכשיו אז עוד שנה, אם לא עוד שנה אז עוד שנתיים. אבל זה יקרה. כי זה משהו שאני עובד עליו קשה, ובדרך כלל דברים שאני עובד עליהם בכל הכוח קורים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם