אודטה: איך להוציא קוציץ מהאצבע
וגם: איך לעשות ספונג'ה בלי כאבי גב, לטשטש שריטות על רהיטי עץ, למנוע טריקת רפפות תריס, לגלות הרכבי מזונות ולנקות בלנדר
"אני חייבת לספר לך", כתבה ט"ש, "על רגע ההתגלות השמימית שקרתה לי בזמן שהייתי כפופה על דלי הספונג'ה וקיללתי נמרצות את כאבי הגב שלי. ואז-אאוריקה הרי יש לי כיסא פלסטיק בבית שעליו אני יכולה לשים את הדלי הכבד והנמוך, ככה שאני לא חייבת להתכופף אליו יותר. שמתי את הדלי על הכיסא הזה, ועכשיו כשהוא מגיע למותניים שלי, כל מלאכת הטבילה והסחיטה נעשתה ידידותית יותר למשתמשת. אני שמה את הכיסא מחוץ לדלת החדר, וניגשת לשם בכל פעם כדי לטבול סמרטוט. כן, יש מתקנים ייעודיים כאלה המשמשים את עובדי הניקיון במשרדים למיניהם, אבל זה מחייב מקום אחזקה מסורבל מדי בבית. נכון חכם?"
להדביק עליו סרט סלוטייפ, לשפשף חזק שיידבק טוב, ואז למשוך את הסלוטייפ. ברוב המקרים הקוציץ יהיה דבוק אליו. ולמקרים קשים יותר, למרוח על אזור הקוציץ שעוות שרף חמימה ונוזלית, כזו שמחממים כדי להוריד איתה שיער מהרגליים בלי בד, יענו כזו שיש לה "אחיזת כביש" מטורפת (להשיג אצל היבואן "בוקי", בן יהודה 1, תל אביב, פלוס מקלות עץ של ארטיק כדי למרוח אותה).
אוקצור , מורחים אותה על האצבע איפה שהקוץ, מחכים כמה שניות שהיא תתייבש ותולשים אותה. ומכיוון שהיא מוציאה את השערות הזעירות ביותר מהשפם, אין מצב שהיא לא מוציאה על הדרך גם קוץ זערורי.
אגב, כשהיא נוזלית כדאי למלא בשעווה הזו צנצנת זעירה וריקה (של ריבות בית מלון, למשל) מהמיכל הראשי. ולמה? כדי לחמם כמות קטנה במהירות במיקרו, בכל פעם שצריך "לעשות שפם" (חצי דקה ועוד חצי דקה, ללא מכסה המתכת, כמובן).
"בטעות שרטתי בפצירה דלת מעץ. מה אפשר לעשות?", שואלת מ"ד.
משתמשים בפטנט אמריקני ישן ומוצלח: אם זה עץ טבעי ולא צבוע, משפשפים את השריטה בחצי אגוז מלך חצוי עד שהשריטה מתמלאת.
"האם יש לך במקרה פטנט לתסכול הזה?" שואלת מ"ג, "אני פותחת את התריסים (מהסוג הישן, עם הרפפות) והרוחות המשתוללות בלילה במקום מגוריי סוגרות אותם בחבטה. יש איזה פתרון?"
כן , יקירה. מזמינים טכנאי של תריסים (תפתחי גוגל או דפי זהב) שיחליף לך את כל הידיות הישנות, כי זה קורה מפני שהן כבר זקנות ולא הדוקות.
"אני יודעת שאינך תזונאית", כתבה לי ת"א, "ובכל זאת. במסגרת בדיקת דם שעשיתי נמצא שיש לי עודף באשלגן ובנתרן, וכך יצא גם בבדיקה החוזרת. התבקשתי על ידי הרופאה להוריד מאכלים שעשירים באשלגן ולחזור שוב על הבדיקה בעוד כ-10 ימים . "הפכתי את האינטרנט בניסיון למצוא תפריט כזה, העליתי בקשה אצלי בסטטוס, בפייס, ובינתיים גורנישט. האם? אולי? במקרה? יש מצב שיש לך רעיון עבורי? תורים לדיאטניות בקופת חולים בעירי יש רק לעוד חודש-חודשיים. . . תודה מראש".
אענה לך, אבל קודם תשמעי סיפור: כשאבי, האחיין החמוד של דודתי, היה קטן, הוריו לקחו אותו ואת אחותו הצעירה ממנו לבקר בעיר העתיקה בירושלים. הם ראו שם ערביות נושאות על ראשיהן טסי נחושת עצומים עם בקלאוות, ואחותו שאלה את ההורים איך המגש הענק לא נופל להן מראש. "זה פסוט מאוד", התנדב אבי הקטן להסביר לה, "סה עם המס'מר"
אז הנה לך איך "פסוט עם המס'מר": גגלי "מזונות עתירי אשלגן" ויצא לך המון. יש שם טבלה ארוכה שבה מפורטים בטור יורד ערכי האשלגן לפי פריט, כמות ותכולה במ"ג. וכבר מהסוף אני מגלה לך שהכי עשירים באשלגן הם עלי הסלק המבושלים, שמכילים 650 מ"ג לחצי ספל, והכי דלים בו הם האטריות המבושלות, הסולת, הפתיתים והאורז הלבן, עם 35 מ"ג אשלגן לחצי ספל מבושל. עשי לך "העתק-הדבק" של הטבלה הזו למסמך וורד, הדפיסי, ותלי אותה על המקרר. תקראי מה ומי הם אלופי האשלגן, ופשוט הימנעי מהם. אכלי רק את הדלים בו. יהיה לך קל יותר לדעת מה לאכול אם תמרקרי בצהוב את דלי האשלגן. אחר כך עשי ככה גם עם ערך הנתרן ("מזונות עתירי נתרן") והצליבי מידע. קיפ איט סימפל, יקירה, זה כל הסוד. כי לפעמים, מרוב שבטוחים שמשהו מסובך, מפספסים שזה בעצם כל כך "פסוט". . .
"איך לגרום לבלנדר להתנקות מעצמו?" היה כתוב בכותרת הטיפ ששלח לי חבר טוב, כשהרעיון הוא להפעיל את הבלנדר המלוכלך עם כמה טיפות סבון, הרבה מים ומכסה, והבלנדר אמור לנקות ככה את עצמו.
"תודה ששלחת", כתבתי לו, "אבל בעיניי, חרא טיפ. אל תעשה את זה. זה טוב, אולי, רק לשלב הניקיון הראשוני. כי כל סיפור ניקיון הבלנדר הוא בלפרק את הזכוכית מהתושבת. בין הגומי לסף הבלנדר מתרכז מלא לכלוך, ועכשיו, לפי הטיפ הזה, גם סבון, שבפעם הבאה יתערבל באוכל שלך. צריך לפרק אותו, ורק אחרי שתפרק תוכל להיווכח כמה ג'יפה נתקעת שם.
ואגב, פירוק נוח: שים את הבלנדר המלוכלך (אך הריק ממים) על התושבת שלו, ותן לו סיבוב לכיוון המנוגד להברגה שלו. ההברגה הכי עיקשת של הבסיס תיעתר ותיפתח ככה, כי תושבת הבלנדר תהווה לה קונטרה נוחה. אבל אגיד לך מה כן אפשר לרחוץ נהדר ככה, "בזמן הפעולה": את הבלנדר מוט. מכניסים אותו לכלי עם חצי ליטר מים וכמה טיפות סבון, מערבלים חזק, וכל אזור הסכין מתנקה יופי יופי. מוציאים מיד מהתקע, שוטפים במים רק את המוט ואת אזור הסכין, וטדאם . . .