מסורבת הגט: "בית הדין הרבני משאיר אותי בת ערובה"
עירית רון רוצה ללדת עוד ילדים, אבל בעלה מסרב לתת לה גט כבר שמונה שנים, ושנות הפוריות שלה הולכות ואוזלות. בריאיון למגזין 'נשים' היא יוצאת למלחמה מתוקשרת בדייני בית הדין הרבני שלטענתה לא עושים מספיק
הבעל סירב להתגרש ובדיונים שהתקיימו בבית הדין הרבני, לדבריה, ביקש שלום בית. "הוא חזר ואמר שאנחנו יכולים להתפייס", היא אומרת. "אבל את המזונות אני מקבלת כבר שנים מהביטוח הלאומי ואת הבת המשותפת שלנו הוא כמעט ולא פוגש. אנחנו נפגשים רק בבתי המשפט. ובכל זאת, לקח לדיינים שנים עד שהם הבינו את המציאות שבתוכה אני חיה". רק לפני כשנתיים, אחרי שש שנים של סבל, קבעו הדיינים לראשונה כי הבעל צריך להעניק לאשתו גט, אך מאז, למעשה שום דבר לא קרה.
לפני מספר חודשים פנתה רון לארגון 'מבוי סתום', שמעניק סיוע כספי, משפטי ורגשי למסורבות גט. "עירית הגיעה אלינו בייאוש מוחלט, אחרי ששילמה סכומי עתק לעורכי דין פרטיים, שלא הצליחו לקדם את התיק", אומרת בתיה כהנא-דרור, מנכ"לית הארגון. "היא כמעט הצליחה לקנות את חירותה מידיו, באמצעות סכומים גדולים שהסכימה לשלם לו תמורת הגט, אך בסוף אפילו זה לא קרה. העובדה שמדובר בתיק שנגרר כבר שמונה שנים והדיינים עדיין מתלבטים בו, היא עובדה מצערת מאוד. בנוסף, הדיינים יודעים שכל עוד היא רשומה כנשואה, עירית אינה זכאית להטבות כאם חד-הורית. זו בעיה קשה, ולא מובן מדוע עד כה לא נמצא לה פתרון".
לבקשת 'מבוי סתום' נקבע דיון ובו נדרשו הדיינים להכריע האם להפעיל את סנקציית המאסר כלפי הבעל המעגן. הם בינו שכל עוד הרכב הדיינים נשאר קבוע, שום שינוי לא יתחולל ולכן החליטו לנהל במקביל גם מאבק ציבורי מתוקשר, פנייה לערוצי התקשורת, פייסבוק פעיל, אך דבר לא עזר.
רק הפגנה גדולה שנערכה מתחת לחלון בית הדין ביום למחרת גרמה לתחילת השינוי. למעלה ממאה אנשים, חלקם הגדול תלמידות בית הספר 'פלך', הגיעו להפגין. לאורך כל הדיון הם צעקו 'לשחרר את עירית רון' למרבה השמחה הדיינים שמעו את הקריאות. תוך שבוע הועבר התיק לבית הדין הגבוה. בראש ההרכב עומד הרב עמאר. "זה לא חלק מההליך הרגיל ומדובר מבחינתנו בהישג מדהים", אומרת כהנא-דרור.
הרב עמאר הבין את מצוקתה של האשה שעמדה לפניו. בשבתו כאב בית הדין הרבני, פסק הרב עמאר כי יש להכניס את הסרבן לכלא לחודש ימים ולאחר מכן לקיים דיון נוסף, בתקווה שהישיבה בכלא תשכנע אותו לתת גט. אלא שגם בדיון שהתקיים לאחר חודש הבהיר הסרבן שהוא מעדיף להישאר בכלא. באות כוחה של רון ביקשו מבית הדין להושיב את הסרבן בבידוד, אך החלטה בעניין עוד לא התקבלה.
בינתיים האמון של עירית רון במערכת הצדק הולך ויורד. "הכניסו אותו ל-40 יום בכלא, עד לדיון הבא. צריך להבין שמאוד נוח לו בכלא. יש לו שם פינה. כשהוא לא כלוא, הוא ישן על ספה בבית ההורים שלו. בעיניי הכול מסחרה בחסות בית הדין. הוא יודע שיש כאן אלמנט של זמן ואף אחד חוץ ממני לא לחוץ כדי לגמור עם זה כבר".
מה את מרגישה כשעובר עוד דיון ועוד דיון ועדיין לא השגת גט?
"כשאת עולה במדרגות הרבנות, את נזרקת אלפי שנים אחורה, לתקופה שבה לנשים לא הייתה מילה. את כמו כיסא ישן שנשכח בבוידם. את חסרת חשיבות".
למה את מרגישה שהמילה שלך לא חשובה בבית הדין?
"כשהאדם הזה ביקש שלום בית, אני אמרתי: 'איך אפשר? הרי אנחנו לא חיים ביחד ויש לי בן זוג אחר כבר שנתיים'. הוא אמר שזה לא נכון והם האמינו לו. הבאתי אלבומי תמונות שמעידים על השינויים שעברתי במהלך השנים. זה לא עזר".
למה בעצם בחרת שלא להיכנס להיריון, גם ללא הגט?
"אנשים כותבים לי בפייסבוק 'מה אכפת לך שיהיה ממזר'. אבל אכפת לי. לבתי הדין יש כוח והם היו יכולים להשתמש בו כדי להשיג את הגט. הם אומרים שזה מקרה קיצוני ושהוא יושב בכלא, אבל זה לא נכון. המקרה הקיצוני הוא שאני בכלא כבר שמונה שנים".
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם