פוטרתם? תמציאו את עצמכם מחדש
שנים של נאמנות, עבודה קשה וראש גדול לא מספיקים בשוק העבודה הישראלי, ורבים מבני ה-40 פלוס מגלים שמעסיקים לא רוצים אותם. המצב הזה משפיע על כל הבית ועלול לפגוע בזוגיות ובמשפחה. מה עושים? חושבים מחוץ לקופסה
על פי תיאורו, לפטל רזומה מרשים בעבודה והצלחות מוכחות. אלא שהחברה שבה עבד עברה תהליך מיזוג, והוא נדרש לעבור לסין או להתפטר. מאז הוא מחפש עבודה. "שיטת החיפוש הקלאסית של שליחת קורות חיים למעסיקים וחברות השמה כבר לא רלוונטית, ורוב המשרות נסגרות בשיטת החבר מביא חבר", תיאר. "היה והתמזל מזלי וכבר פותחים את קובץ קורות החיים שלי, הדבר הראשון שרואים זה הגיל. הניסיון, מגוון התפקידים וכל הידע המקצועי שצברתי לאורך השנים הופכים ללא רלוונטיים".
גם י' העלה פוסט דומה. "אני בן 36", כתב י', "אשתי בהיריון בחודש השישי ואנחנו מצפים לזוג תאומים. בחודשים הראשונים (אחרי שצומצמה פעילות החברה שבה עבד והוא נשלח למעגל מחפשי העבודה, ח"ג) חיפשתי תפקידים דומים למה שעשיתי בתחום המקצועי שלי. היו מעט מאוד משרות ושום דבר לא תפס. בהמשך חיפשתי תפקידים שאינם ניהוליים בתחום שלי (ירידה של 25 אחוז לפחות ברמת השכר). כאן היו אפילו פחות משרות בשוק. זומנתי לראיונות ספורים בלבד, ומי שכבר ענה לי אמר שאני "Overqualified.
שנתיים וחצי אחרי, י' כבר מוכן לעבוד בכל עבודה, גם כמוקדן או נציג שירות, אבל הוא נדחה שוב ושוב. "אני רוצה להתפרנס ולפרנס את אשתי ושני בניי שעוד רגע מגיעים", חשף. "אני מודאג, ורוצה לקום כל בוקר, לצאת לעבודה ולחזור הביתה בסוף החודש עם תלוש משכורת כלשהו."
"תהליך הפיטורים דומה מאוד לתהליך של אבל", מסביר דני וולקן, בעל חברה לייעוץ ארגוני ומאמן בתחום הקריירה וההעצמה האישית. "חוויית הפסקת העבודה היא חוויה מאוד קשה. הביטחון העצמי והדימוי העצמי נפגעים. יש כעסים גדולים".
"גם המונח 'פיטורים' הוא בעייתי", מוסיפה אורלי צדוק-לויתן, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ופסיכולוגית ראשית בשירות התעסוקה. "הוא מזכיר פטירה, יציאה ממעגל החיים. הצורך להיות שייך הוא צורך ביולוגי. אפילו אצל בעלי חיים, חיה שמורחקת מהעדר תעשה הכול שזה לא יקרה. בעולם שבו אנו חיים, העבודה מגדירה את האני שלך, במיוחד כשהמעגל המשפחתי כל כך מתרופף".
המחקרים, אומרת צדוק-לויתן, מלמדים שפיטורים נחשבים לסטרסור (גורם שבכוחו לערער את היציבות הפיזית והנפשית, ח"ש) הקשה ביותר לאחר אובדן אדם קרוב. על פי דירוג חומרת מצבי המשבר, תהליך גירושין הוא רק השלישי בחומרתו ונחשב פחות חמור מתהליך פיטורים".
"לנשים כקבוצה קל יותר להתמודד עם פיטורים", אומר וולקן. "מקובל יותר שאשה לא עובדת ויש לה לגיטימציה להיפגש בשעות היום לקפה עם חברות. לגברים הלגיטימציה הזאת לא קיימת ולכן אצל הגברים, כקבוצה, הפגיעה בדימוי העצמי תהיה בדרך כלל גבוהה יותר".
בסוף שנת 2012 עמדו נתוני האבטלה בישראל על כ-6.8 אחוזים, ובכירי המשק הסבירו שמדובר באחד מנתוני האבטלה הנמוכים בישראל מאז ומעולם. אלא שהנתון הזה רחוק מלשקף את כל התמונה. עובד מפוטר זכאי לקבל דמי אבטלה למשך תקופה מסוימת (תלוי בגילו). לאחר שתמה התקופה הזו, נשאר המובטל ללא רשת תמיכה, ויוצא מנתוני לשכת התעסוקה. הנתונים הרשמיים מגלים מי האנשים שמקבלים קצבה כלשהי מהביטוח הלאומי. האנשים שכבר לא נמצאים ברשימות, הולכים לאיבוד.
לדברי וולקן, רוב האנשים שאינם עובדים מעל לשנה-שנתיים, חצו את גיל 45. "יש קבוצה של צעירים שאינם עובדים, אך בדרך כלל זה קורה בשל סיבות סוציאליות, פסיכולוגיות או פסיכיאטריות. מבין הלא מועסקים האחרים, אנחנו יכולים לראות שכ-36 אחוז הם בערך בגיל 45 ומעלה".
למה לדעתך קשה כל כך למצוא עבודה חדשה?
"קודם כול, בשל היעדר האופק. ארגונים אוהבים להיות דינמיים ומשתנים, ולאנשים מבוגרים קשה להשתנות. בנוסף, מנהלים צעירים רבים חשים חוסר נוחות להנחית הוראות על אדם מבוגר. ולצד כל אלו, נמצא גם נושא השכר. אדם מבוגר, שעשה מספר תפקידים בחייו, מצפה למשכורת גבוהה. גם אם הוא יסכים למשכורת נמוכה, הוא לא יהיה שבע רצון".
יש משמעות לנושא היציבות בעבודה? אדם בן 45 פלוס הרי יכול להשקיע בעבודה יותר מבני השלושים, שמגדלים ילדים קטנים ויוצאים למילואים ולחופשות לידה.
"נכון, אבל היציבות כבר אינה נתפסת כיום כאלמנט חשוב. בהייטק אנשים מחליפים עד גיל 35 כחמש קריירות. בעבר אדם עם תזוזות רבות כל כך נחשב לא יציב, כיום זה נורמלי".
אצל אפרת (שם בדוי), הפיטורים יצרו משבר חריף בזוגיות. "בעלי היה בעמדה ניהולית בתעשייה, אך המפעל שלו נסגר והוא נשאר בבית", היא מספרת. "בהתחלה הוא חיפש עבודה וניסה להיות פעיל. הוא גם קיבל דמי אבטלה כך שהסתדרנו איכשהו. הבעיות התחילו לאחר שנגמרה תקופת האבטלה".
אחרי שבעלה פוטר, לקחה אפרת שעות עבודה נוספות והתחילה לחזור הביתה אחרי רדת החשיכה. "כל עבודות הבית חיכו לי גם כשחזרתי מאוחר. הוא ישב בבית כל היום ולא עשה דבר". ההבנה וההכלה פינו את מקומם לכעס. "הגעתי לאפיסת כוחות ונראה לי שהוא אפילו לא ראה את זה".
עכשיו היא מנסה לשכנע אותו ללכת ולעבוד כקופאי בסופר, כדי להרגיע את התחושות הקשות שמלוות את היומיום המשפחתי. "שלפחות יביא הביתה משכורת מינימום", היא מסבירה.
"ברמה הכלכלית הפשוטה, בוודאי שעדיף להשתכר 3,000 שקל מאשר לא להרוויח בכלל", מסביר וולקן, "אבל אני יכול להבין את הקושי הרגשי. לאנשים שהיו בעמדות בכירות יש בעיה אמיתית. התחושה שפעם ניהלת והיום אתה שומר ואנשים עוברים על פניך ורואים אותך, היא תחושה לא קלה".
כשעוברות השנים ואדם לא מוצא עבודה, מה ניתן לעשות?
"עבודה היא לא רק עניין טכני", אומרת צדוק-לויתן, "מדובר בנושא רגשי עמוק. העבודה היא הזהות שלנו. היא יכולה להיות הגאווה שלנו, והיא יכולה גם לגרום לתחושת תקיעות. אני ממליצה למי שלא מצליח למצוא עבודה במשך זמן רב ללכת ולקבל עזרה מקצועית. ייתכן שקיים בו חסם שמונע ממנו להצליח וצריך לעזור לו להשתחרר ממנו. המחקרים מלמדים שאנשים מצליחים הם דווקא כאלה שיודעים לקבל עזרה".
"השירות פתוח גם בפני אותם אלו שנקראים 'אינו דורש'. כלומר, אנשים שאינם מגיעים אלינו כדי לדרוש קצבה, אלא כדי לחפש עבודה", אומר בועז הירש, מנכ"ל הרשות. "מבחינתנו מדובר באנשים בעלי מוטיבציה גבוהה לעבודה".
מה אתם מציעים?
"קודם כול אנחנו מציעים להם קוד וסיסמה שמאפשר להם גישה לאלפי משרות בכל הארץ. כרגע יש במאגר שלנו היצע של 10,742 משרות בכל מיני תחומים ובכל מיני מקומות בארץ. בנוסף, אנחנו נותנים להם תמיכה כמו אבחון תעסוקתי, סדנאות לחיפוש עבודה, הכשרות מקצועיות וחלוקת שוברים ללימודים בקורסים שונים". לדברי הירש, ב-2012 חולקו 1,000 שוברים. "ניצלנו את כל התקציב שעמד לרשותנו ובשנה הקרובה הסכום שיועבר יגדל. זה כלי מאוד חזק שנותן דרגות גמישות גבוהות לאוכלוסייה".
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם