אודטה: איך להתייחס לכעס של ילדים (ומבוגרים)
וגם: רעיון מקסים להטענת אנרגיות וספר עוגיות חדש
סיפר לי ארז שוורץ, אב חד־הורי מצטיין לבן 12 ולתאומים (בן ובת) בני 8: "כשאחד מילדיי צורח מולי בהתקף כעס, אני מדמיין במרכז הגוף שלי חור גדול, כזה שממש אפשר לראות דרכו את מה שיש מאחוריי. ואז, מבחינתי, כל הכעס, האש והלהבות של הקטינא פשוט עוברים דרך ה'חלון' הזה החוצה, ומתפיידים. הרעיון הזה מאפשר לי להיות נוכח מולו לחלוטין. בלי להתעצבן עליו או לכעוס, להטיף, להרצות, לנאום או לחסום לו את פרץ הרגשות. אני רק מתבונן בו ביציבות, בתשומת לב, ומאפשר לילד שלי לרוקן את כל המטען הזה שלו.
פורק־פורק־פורק, הוא נרגע, ואז אני גם יכול לנהל איתו שיחה הגיונית. לא מדובר בהתנהגות אלימה, שאני לא מאפשר, אלא רק בביטוי מילולי של הכעס. וזה כל כך יותר נכון בעיניי מאשר לשאוג עליו בחזרה, או להיות 'יותר גדול מהכעס שלו כדי להכיל אותו'. התוצאה הסופית היא, כמובן, שאני כן "מכיל' את הכעס שלו, אבל לא באמת, כשאני מדמיין איך הכעס הזה שלו עובר דרכי החוצה.
זו, אגב, הדרך הכי קצרה שאני מכיר לסיום הסערה. בלי לחסום להם את הלגיטימציה להרגיש ככה, ובלי שהם ירדו למחתרת עם הכעסים, כמו הרבה אנשים שאני מכיר, שמגדלים בתוכם מורסות כעס מוסתרות שמרעילות אותם, כי אסור להם לכעוס".
מה לומר, חברים, אחלה רעיון.
לעוד טורים של אודטה:
נגד עין רעה: אודטה מטפלת בשעורה
איך להתנתק מהתמכרות לניצחונות
לקחת משכנתא ולצאת ווינרים
“לכל אחד מאיתנו יש סוללה בלתי נראית, שמלווה אותו לכל מקום. הסוללה הזו מכילה את כל האנרגיות החיוביות שלנו ואת כל הדברים הטובים שאנחנו מרגישים וחושבים על עצמנו. וכן, גם לך יש סוללה כזו! זוהי ה'סולי' שלך. כשהסוללה שלך מלאה - אתה מרגיש נהדר עם עצמך, אתה שמח, וטוב לך בלב. כשהסוללה שלך מרוקנת אתה מרגיש רע, אתה עצוב ואין לך אנרגיות.
"כל מי שפוגש אותך יכול להטעין את הסוללה שלך, וגם אתה יכול להטעין סוללות של אחרים. כשאתה גורם למישהו להרגיש טוב ואהוב ומגלה כלפיו נדיבות, אתה מטעין את הסוללה שלו והופך להיות 'מטעין סוללות'. חיוכים, מילים טובות, מחמאות, עזרה והבנה, כל אלה מטעינים סוללות. וכשאתה מטעין למישהו את הסוללה שלו, גם הסוללה שלך נטענת. אתה מתמלא אנרגיות חיוביות ומרגיש יותר טוב עם עצמך. אבל זה לא הכל. כל אחד מאיתנו יכול גם לרוקן סוללה של מישהו אחר. כשאתה גורם למישהו להרגיש רע, פגוע ולא רצוי, אתה מרוקן לו את הסוללה שלו. אתה הופך להיות 'מרוקן סוללות'. מילים פוגעות, אלימות והתעלמות - כל אלה הם מרוקני סוללות.
"יש אנשים שמנסים למלא את הסוללה של עצמם דרך ריקון סוללות של אחרים. אבל זה לא עובד ככה. כי כשמישהו מרוקן את הסוללה של אדם אחר, רק נדמה לו באותו הרגע שהסוללה שלו עצמו מתמלאת, אבל בעצם היא מתרוקנת. למעשה בכל פעם שאנחנו פוגשים מישהו - אנחנו מטעינים או מרוקנים את הסוללה שלו. הכל תלוי במה שאנחנו אומרים או עושים. חשוב לזכור שלכולם יש סוללות - אפילו לחיות המחמד יש סוללה. כשאתה רואה מישהו מחייך, שמח וקורן, זה הסימן שהסוללה שלו מלאה.
"כשאתה רואה מישהו שנראה עצוב ובודד זה יכול להיות רמז שהסוללה שלו ריקה, ואתה יכול לעזור לו למלא אותה. אז אם אתה רוצה להרגיש טוב יותר עם עצמך וליצור סביבה נעימה יותר בבית, בבית הספר ובשכונה, הצטרף למועדון 'מטעיני הסוללות'. כל שעליך לעשות הוא להקפיד על שני כללים פשוטים:
כלל מס' 1: הקפד להטעין בכל יום כמה שיותר סוללות.
כלל מס' 2: הימנע מלרוקן סוללות של אחרים (ואם קרה שרוקנת סוללה בלי כוונה, מהר להתנצל והטען אותה בחזרה). שלכם, סולי".
ואת הטקסט המקסים הזה, המלווה את הסרטון המצויר ביוטיוב, כתבה סיגל אלבז, שעוסקת ב"הטענת סוללות" של ילדים, מתבגרים והורים. היא מאמינה, ובצדק, שדימוי עצמי חיובי ותחושת ערך עצמי הם הבסיס לתחושת הרווחה של כל אדם ולהתנהלותו המוצלחת בכל תחומי החיים. אדם שמרגיש טוב עם עצמו הוא אדם אופטימי וחיובי יותר כלפי סביבתו. מתוך כך, עם השנים, היא פיתחה שיטת טיפול שמסייעת לילדים ומתבגרים להאמין בעצמם וביכולותיהם. השיטה מבוססת על שילוב של התנסויות יצירתיות, כלי אימון ולימוד מיומנויות חברתיות.
"מטאפורת הסוללה, הלקוחה מחיי היומיום שלנו, הופכת את העולם הרגשי הפנימי של כל אחד מאיתנו למוחשי, וחושפת אותנו לשפה חדשה", מספרת סיגל. "התוכנית מאפשרת למשתתפיה ללמוד איך להטעין את הסוללה האישית שלהם דרך מתן כלים לשיפור הדימוי העצמי והעצמה אישית. במקביל, היא מעודדת 'הטענת סוללות חברתית' דרך שיפור מיומנויות התקשורת ופיתוח המודעות החברתית. ייחודה של התוכנית הוא בפשטותה: היא קלה להבנה וקלה ליישום, החל בילדים צעירים מאוד (4־5), דרך מתבגרים ועד מבוגרים".
ליצירת קשר: דף הפייסבוק של “סולי הסוללה", והאתר: www.souly.co.il
הוא שם ספרו החדש והמרהיב (בהוצאת “על השולחן") של הקונדיטור האהוב. "נשביתי בקסם העוגיות במטבחה של סבתא מתילדה", מספר שם שמו, רס"ן בגולני, ומגיסט (מגיסט!). ואכן, כמה מעוגיות הדגל שלה מככבות שם, פלוס כמאה עוגיות נוספות (חמאה, ממולאות, מלוחות, חיתוכיות, בראוניז, חטיפי בריאות, עוגיות ללא קמח, מקרונים ועוגיות מכל העולם – מהמדלנים הצרפתיים ועד השורטברדים הסקוטיים).
חותמים את הספר "בית ספר לעוגיות" סקירה של ציוד וחומרי גלם, וכן מדריך לאפייה, עיצוב ואחסון העוגיות. והכל עם הסברים מפורטים ושפע טיפים ועצות לאופה הביתי. “אם עוגה היא רומן, הרי שעוגייה היא סיפור קצר או שיר: ביס אחד מושלם המשלב בין מרקם, טעם, מראה ולא פעם זיכרון ילדות מתוק", הוא כותב, ואתם ממש רוצים את הספר הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם