אודטה: האורז הפשוט הכי טעים שאכלתם בחיים
וגם: איך לשמוע בסביבה רועשת, אחת קטנה והצגה מצחיקה
מעט פעמים יוצא לי להתלהב כל כך מאביזר, או מפטנט בישול - אבל הנה, זה קרה לי, עם "כובע הקסמים של דישוויש".
מבשלים את האורז 7 דקות בלבד (הוראות להלן), מכבים את האש, ושמים את סיר האורז (המכוסה) על קרש עץ, לבידוד. מלבישים על הסיר את כובע הקסמים המרופד והענק, מחכים חצי שעה על הטיימר, וכשפותחים מתגלה נס: אורז סקסי, רך, דלישס, הכי אחד־אחד שראיתם - כזה שלכל גרגיר בו יש שם ושם משפחה. ואני אומרת את זה בתור אלופת אורז, עם רזומה ותיק בתחום. אה, ובלי שום שכבה “תפוסה" או דבוקה על התחתית, שמקשה על הניקוי. לא, פשוט אין דברים כאלה.
כובע הקסמים הזה לא רק מבשל את האורז באופן מושלם ובמהירות, הוא גם משמר את חום האורז לשעות ארוכות: כי אפשר לפתוח את הסיר אחרי חצי שעה, אבל אפשר גם אחרי 6 שעות, והאורז עדיין יהיה חם ונהדר. 7 דקות טרחה בבוקר, כיסוי הסיר, ולילדים יש סיר חם ונהדר לצהריים. תוסיפו על זה גם את מתכון האורז הביתי הטעים שתכף יגיע (שלכל ארוחת חברים שאני מגיעה, קודם כל אני צריכה להושיט אותו, ורק אז גם אני יכולה להיכנס בדלת), ואתם מקבלים פה לא פחות משמחת בית השואבה. נו, מה אתם מתפננים לי פה מהסיפורים? יאללה, לעבודה:
חומרים:
(1 כוס= 200 מ"ל)
2 כוסות (400 גרם) אורז בסמטי “טילדה" (חומר הגלם הכי טעים שאני מכירה)
2 כפות חמאה (30 גרם, או קצת יותר מרבע חבילה של 100 גרם)
2 כפיות מחוקות מלח אטלנטי (שהוא מלח “מלא", ולכן בריא יותר)
2 כפיות מחוקות אבקת מרק בטעם עוף של “קנור"
4 כוסות (800 מ"ל) מים רותחים (רותחים!) מהקומקום. כן, לא פחות מים.
אופן ההכנה:
1. בסיר 4 ליטר גבוה שמים את האורז היבש. אין צורך לשטוף אותו.
2. מוסיפים לסיר את החמאה. מדליקים אש גדולה ובוחשים 5 דקות על השעון עם כף עץ. גרגרי האורז מלבינים והחמאה טיפה נשרפת בריח משגע.
3. בתום 5 דקות זורקים פנימה גם את המלח ואת אבקת המרק ומוסיפים את המים הרותחים ישר מהקומקום (זהירות! המים האלה קופצים, מתיזים ומתפקעים לגובה בבועות רותחות, כי התחתית לוהטת. לכן כדאי להכין את האורז הזה בסיר גבוה יחסית). מערבבים כמה שניות בכף העץ כדי שהתבלינים יתמוססו, מכסים במכסה, מנמיכים אש, ובתום 2 דקות מכבים את האש.
4. מעבירים את הסיר דירה למשטח עץ מבודד, מלבישים עליו למינימום חצי שעה את כובע הקסמים, ואחרי חצי שעה – פלא!
נו, מה אמרתי לכם? נביאה, או מה?
גיוונים לטעם “סיני"
1. על מחבת טפלון מרוחה בכף שמן מקשקשים 4 ביצים עד דרגת פירורים יבשים מאוד בגודל זית קטן. ממליחים ומניחים בצד.
2. על אותה מחבת ובלי לרחוץ אותה, מחממים כמה דקות גם כוס אפונה קפואה. כשהאפונה רק מאבדת את הטעם החי שלה, אבל לא את הצבע, שופכים אותה לתוך סיר האורז המוכן ביחד עם הביצים המקושקשות.
3. אם האורז על שמן, באותה מחבת מטגנים בלי כלום, עד פריכות, גם 20 פרוסות נקניק קבנוס דקות. שופכים לסיר האורז המוכן את הביצים המקושקשות, האפונה (והקבנוס על תנאי), מערבבים הכל, וזה מדהים.
אז איך גם אתם?
מגגלים "כובע הקסמים של דישוויש", ומגיעים לדף הנחיתה של הכובע הזה. בוחרים גודל לארג', שמכסה כל סיר, ואתם ממש, אבל ממש רוצים אותו. לעצמכם, ולכל מי שתתארחו אצלו בראש השנה הזה.
“חזרתי עכשיו מדי־ג'יי בורגור בגני התערוכה" (סמיילי)", כתבתי בפייס שלי, “אין חיה כזו, אין שמחה כזאת, איזה אנרגיות מטורפוווווווווווווות!!!! יו, כמה רקדתי עם כל הילדים שם! (סמיילי), בורגור הוא שלנו, אנד היא רוקס!!! (סמיילי) איזה כיף אלוהי היה, איזה כייף!!!!!!!!!!!! (סמיילי, וכן, כל שמונת אלפי סימני הקריאה במקור, כי כשאני מתלהבת, אני צועייייקייית!)".
אוקצור, חוץ מזה שזה היה לילה מדהים בכל קנה מידה, וחוץ מזה שדי־ג'יי בורגור (אסף בורגר הישראלי בן ה־25, שהוא הבן של אורלי, ידידתי, והנה נפתרה התעלומה איך הגעתי לשם...) הוא הצלחה בינלאומית מדהימה בסצנת הדאבסטפ, שעשה סינגל עם מיילי סיירוס (גגלו, גגלו, תתעדכנו), הרי החדשות ועיקרן תחילה:
הריקוד העכשווי הוא קפיצות אפריקניות מהירות קצביות במקום ולגובה, וזה גם משעשע, גם משמח לאללה וגם עושה היי פיזי למוח.
“מוב" מקובל על הצוציקים: להדביק את הישבן של האחד לאגן של השנייה או השני, וככה לנוע ממקום למקום ולנפנף בידיים וברגליים תוך כדי ריקוד, כמו שני עכבישים שנתקעו. לטיני ארוטי, עלאק, אבל מבחוץ זה מגלגל מצחוק.
פטנט אדיר לשמוע מצוין, גם בתוך מרק של מאה אלף דציבלים מסביב: ללחוץ פנימה, לבן/בת שיחכם, על הבליטה הקטנה הזו באוזן, שתסתום ותכסה מעט (אבל לא לגמרי) את תעלת השמע שלהם ולדבר קרוב מאוד לאוזן הזו. בלי הלחיצה, זה הגיהינום של דאנטה. לא שומעים כלום גם מקרוב. עם הלחיצה שומעים הכל ברור. אחלה פטנט שבעולם. ולהשומע ינעם.
“שיגעון האופרה" (הפקה משותפת של תיאטרון חיפה והתיאטרון הקאמרי), היא מהתלה מצחיקה בצורה בלתי רגילה, שכתב קן לודוויג, תרגם דורי פרנס וביים משה נאור. בחוצלארץ היא זכתה בשלושה פרסי טוני, וזה בדיוק מה שרשם הדוקטור לימים אלה.
לשחקנים המצוינים (דביר בנדק, עירית קפלן, מוטי כץ, עידו רוזנברג, יעל טל, אסף פריינטא, תמר קינן, גילת אנקורי) יש טיימינג קומי נהדר, והם ממש משבחים את העסק. לכו לזה דחוף, לא תצטערו.
זה ממש לא יפה מצדי, זה סקסיסטי, פוי, שאתבייש לי, וסרט זה ישמיד את עצמו מיד בתום ההשמעה - אבל מה לעשות שצחקתי מזה שנתיים?
-מי יודע למה גברים יושבים עם הרגליים פתוחות? כדי לא למחוץ לעצמם את המוח, כמובן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם