מכורה לשופינג: "קונה, מסתירה מבעלי וקונה עוד"
ממבט ראשון זה נראה כמו נטייה בלתי אחראית לבזבוזים, אבל ההתמכרות לקניות היא קשה כמו כל התמכרות אחרת, ומדובר בתופעה הולכת ומתרחבת. איך נראים חייהם של המכורים?
בעלך מודע למסעות השופינג שלך?
"אני משתדלת שהוא לא יראה את הבזבוזים שלי. זה לא פשוט להסתיר, מדובר בלוגיסטיקה שלמה. בדרך כלל אני משאירה את השקיות ברכב ומעלה אותן הביתה רק כשהוא לא נמצא. לעיתים צריך להחביא את הדברים במחסן".
אפרת היא דוגמה לתופעה הולכת ומתפשטת הנקראת "אוניומאניה", המונח הרפואי המתייחס להפרעת קנייה כפייתית, הנקראת גם "שופהוליזם". חוסר יכולת להפסיק לקנות.
חמישה אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מכורים לקניות. הם נמצאים המון בקניון, והם קונים וקונים. וקונים. אחר כך מתחרטים. ואז, מתוך האומללות, שוב קונים.
"אני מבזבזת בחודש כספים רבים. הולכת לקניון וקונה כל מה שאני רואה", מסבירה גם דנה, בשנות ה-20 לחייה. "במשפחתי אומנם מעירים לי שאני מגזימה, אבל לא אִכפת לי. הקניות גורמות לי לשמחה ומבחינתי, מה שעושה אותי מאושרת, שווה את ההשקעה".
כמה כסף את מוציאה בחודש על קניות?
"החודש בזבזתי למעלה מ-20 אלף שקל".
אצל שולי הבעיה קצת שונה. היא מכורה לקניות בעיקר דרך האינטרנט. "בארץ אין כל כך מה לקנות ולכן בחרתי לקנות מחו"ל. בהתחלה קניתי מעט פריטים, ועם הזמן הצורך לקנות עוד ועוד הלך וגדל. התחושה לאחר שקניתי בגד או תכשיט היא נהדרת. אני מחכה לחזור הביתה כדי לשבת מול המחשב ולבצע רכישות נוספות. אלא שתחושת ההיי שאני חווה היא לזמן קצר מאוד", היא מודה. "הקניות לא רק רוקנו את חשבון הבנק שלי אלא הם גם גוזלות הרבה זמן ואנרגיה. מה שהחל ככיף התדרדר להתנהגות אובססיבית והרסנית".
קונה כפייתי מוגדר כמי שהקניות משבשות את חייו האישיים והמקצועיים או מביאות אותו לפשיטת רגל. ההתמכרות מתרחשת בדרך כלל אצל אנשים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה. לא עשירים, אבל אנשים שמרווחים טוב. "בין העשירון השמיני לתשיעי".
טלי כהן אלדר, עובדת סוציאלית ובעלת המכון הישראלי לגמילה מהתמכרויות, מתארת כי "הקניינות הכפייתית התפתחה בעיקר בעקבות תרבות השפע של העולם המערבי: הקמתם של קניונים ומרכזי קניות גדולים סייעה מאוד להתרחבות התופעה".
פרופ' פנחס דנון, פסיכיאטר מתמחה בטיפול בהתמכרויות (כתב את הספר 'כולנו מכורים' עם נטע שינפלד). לדבריו, תופעת הקניינות הכפייתית אינה חדשה, אלא מדובר בתופעה שיש עליה עדויות עוד מימי העת העתיקה".
מה גורם לאנשים מסוימים להתמכר לקניות, בניגוד לאחרים?
"בסוג ההתמכרות הזה קיים מרכיב פיזיולוגי, שנוגע לייצור דופמין וסרוטונין במוח. אצל גברים, קניינות כפייתית תבוא לידי ביטוי בקניות בסופרמרקט. הם ירכשו מצרכים שאינם זקוקים להם. רבים מהם ישקיעו את כספם במוצרי טכנולוגיה וגאדג'טים למיניהם".
מה עובר על מכור? למה הוא לא מסוגל להפסיק?
כהן אלדר מסבירה כי לפי ספר האבחנה הפסיכיאטרי האמריקני, ה-DSM, "בזמן רכישת המוצרים, ישנה תחושת אושר עילאית המתפוגגת עד לחזרה הביתה עם המוצרים שנקנו. כאשר מתחילים לקנות, מאבדים את יכולת המחשבה והשליטה, והקונה הכפייתי מוצא את עצמו חוזר וקונה שוב ושוב ללא יכולת להפסיק את המעשה. הוא קונה כמעט כל דבר בלי הבחנה, בלי צורך, רק כדי לספק את דחף הקנייה שאינו ניתן לשליטה. הדבר מביא אותו שוב לרכישה מחודשת ולתחילת המעגל הכפייתי".
מעבר לרמה הפיזיולוגית של התחושה הטובה הנגרמת במוח, אומרת כהן אלדר, "ישנו רובד רגשי- פסיכולוגי. בדרך כלל מדובר באנשים עם ביטחון עצמי נמוך. דרך הקנייה הם מצפים להעלות את הביטחון העצמי או לפצות עת עצמם על החוסרים שיש להם בחייהם. אפשר לשמוע לא פעם את הטענה 'אם בעלי לא מפנק אותי אז אני אפנק את עצמי'. רובד נוסף הוא ברמה רוחנית. האדם המכור מרגיש מעין ריקנות פנימית נפשית. הקניות באות למלא את החלל שקיים אצלו, לתת לו סיפוק בחייו. אלא שברור שגם ברמה זו הם לא מצליחים למלא את הריק".
לא מעט ידוענים לקו בהפרעה הזו, ביניהם הזמר המנוח מייקל ג'קסון, הנסיכה דיאנה, אשת נשיא ארצות הברית לשעבר ג'קלין קנדי, ואפילו המלכה מארי אנטואנט.
כיצד יודעים שיש בעיה ושלא מדובר בחלק מתרבות הבילוי?
פרופ' דנון: "ישנם ארבעה קריטריונים להתמכרות. ראשית, מהם גבולות הגזרה. כלומר, כמה בזבזנו לעומת מה שיש לנו. שנית, האם זה בא על חשבון דברים חיוניים יותר. האם למשל קונים חולצה במקום לשלם את חשבון החשמל. שלישית, האם האדם מוכן לתחמן כדי להגיע לתוצאה. בחלק נכבד מהמקרים אנחנו רואים אנשים שלוקחים הלוואות מבני משפחה וחברים, תוך שימוש בכל מיני תואנות כדי לקנות מוצר שהם מעוניינים בו. והקריטריון האחרון הוא האם זה פוגע באדם באופן אישי. כלומר, מה קורה כשהוא מנסה להיגמל. האם זה גורם לו לדיכאון ולחרדות".
מי פונה בבקשת עזרה?
"בדרך כלל בני המשפחה. האדם עצמו נמצא לרוב בהכחשה. עד שלא נסגרים כל הברזים על ידי הבנקים וחברות האשראי, הוא לא מבקש סיוע".
איך מטפלים בתופעה?
"בשתי שיטות. טיפול קוגניטיבי וקבוצתי. אם מוצאים תופעות כמו דיכאון או חרדה, נותנים גם טיפול תרופתי. וכהן אלדר מוסיפה: "הכי חשוב הוא לחזק את הביטחון העצמי. כי בסופו של דבר, כל התמכרות יש בה הרס עצמי גדול. כשאני מתחיל להעריך ולאהוב את עצמי, לא אעשה דברים שיגרמו לי נזק. מדובר בעבודה לעומק".
(באדיבות טלי כהן אלדר מהמכון הישראלי לגמילה מהתמכרויות)
1. האם אין לכם שליטה על הרגלי הקנייה שלכם, ואינכם יודעים מתי להפסיק?
2. האם אתם קונים מתוך דחף שאינו בר שליטה?
3. האם אתם חשים צורך לצאת למסע קניות על מנת לפצות את עצמכם על אכזבה כלשהי, כעס או פחד?
4. האם הרגלי הקניות שלכם יוצרים מתח ויכוחים עם הסביבה?
5. האם אתם חשים תחושת אובדן קשה בעקבות אובדן או הגבלת כרטיס האשראי?
6. האם אתם רוכשים מוצרים בכרטיס אשראי שלא הייתם קונים בכסף מזומן?
7. האם אתם חשים אשמים או מתביישים לאחר בזבוז כסף?
8. האם בזבוז כסף מעורר בכם גל אושר וחרדה בעת ובעונה אחת?
9. האם פריטים רבים שרכשתם רובצים בביתכם כאבן שאין לה הופכין?
10. האם אתם חיים בפחד מתמיד שמא מנהל הבנק יתקשר לעצור את הסחף?
11. האם אתם נאלצים להשתמש בשקרים בנוגע לְמה נרכש ובכמה כסף?
12. האם יש לכם מחשבות אובססיביות על כסף?
13. האם אתם מקדישים זמן רב לתכנון בנוגע לבזבוז כספים?
14. האם אתם מבזבזים סכומי כסף רבים ללא כל זיקה לתקציב העומד לרשותכם?
מרבית הקונים הכפייתיים יענו באופן חיובי לפחות על שבע מהשאלות הנ"ל
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם