מה עושים כשהדמעות בוכות מעצמן. בעבודה
שאלה: אני כבת 40 ועובדת כמזכירה במשרד גדול. אם קורה משהו לא נעים או שמבקשים ממני דבר שאינני רוצה לעשות, אני לא מצליחה להתאפק ודמעות עולות בעיניי. יש לי לאן להתקדם במשרד וברור לי שזה מעכב אותי
הפסיכואנלטיקאית מלאני קליין תיארה את הבכי כדרכה של הנפש לנקות את עצמה מרעלים. כשם שהגוף מתנקה על ידי השתן והצואה, כך מתנקה הנפש על ידי הדמעות. כמעט כולם יכולים לספר על בכי משחרר שחוו, ועל תחושת הקלה ברגע שאפשרו לעצמם "לפתוח את הברז" ולתת לבכי לדבר את התסכול, המצוקה או ההתרגשות. אולם, בכל הנוגע לדמעות, השימוש במטאפורת הברז אינו מסתיים בנקודה זו אלא הוא רחב הרבה יותר. כי מעבר לפתיחת הברז והמים הזורמים החוצה, חשוב לזכור שאת פתיחת הברז ניתן לווסת, ובכך לשלוט על העיתוי של הזרימה ובעיקר על עוצמתה. את למעשה מתארת תחושה שבה אינך מצליחה לשלוט על מנגנון הפתיחה והסגירה של הברז ולכן מגיעה להצפה.
מבחינה התפתחותית, אנו מצפים לראות את התינוק ממיר יותר ויותר למילים את הבכי, על מנת להביע את הצרכים שלו. הילד בן החודשיים איננו מסוגל שלא לבכות, אך מהילדה בת הארבע נדרוש שתבקש במילים ותפסיק ליילל. ככל שאנו מתפתחים וגדלים, הבכי חדל להיות אמצעי תקשורת והופך יותר ויותר להבעה רגשית טהורה אך גולמית.
הבעות רגשיות מן הסוג הזה אינן מקובלות בשיח הבוגר בין אנשים. הן נתפסות כפרטיות ואישיות מדי ולעיתים אף כמכה (פסיבית) מתחת לחגורה. מבחינה חברתית, נתפס הבכי כהבעה דרמטית וחריגה של רגשות שעדיף היה לו נחסך מהקהל ונאמר במילים בלבד. אנשים תופסים את הבכי כמניפולציה, ומרגישים כי מנסים לסחוט אותם רגשית. כך, כאשר הבוס מבקש ממך להישאר שעות נוספות ופנייך מתכרכמות, הוא רואה זאת כניסיון זול להיפטר מהמשימה וכילדותיות מאוסה.
חשוב מאוד שתנסי להתבונן ולהבין מה קורה לך בסיטואציות האלה ומה משתחרר בבכי שאיננו מוצא מפלט בכל דרך אחרת. אני משערת שהבקשה להישאר זמן נוסף בעבודה לא תאמה את תוכניותייך האישיות. ניתן גם לנחש שלא הרגשת שאת יכולה לומר זאת לבוס ושזו לא הפעם הראשונה שהוא עושה את זה. נראה לי כי לא יהיה זה ניחוש פרוע להניח כי באופן כללי את מרגישה כי אינך יודעת לעמוד על שלך, לא מולו ולא מול שאר האנשים בחייך, וכי פעמים רבות את נותרת מתוסכלת, טעונה ומוצפת ללא כל יכולת פריקה. פלא אם כך שנשאר רק הבכי? הרי התסכול, הכעס, העלבון על הזלזול בזמן שלך, התחושה שאת מנוצלת ושאר תחושות קשות חייבים לצאת איכשהו.
*
בדיקה מעמיקה של הדפוסים שלך בכל הקשור ליכולת לעמוד על שלך, להכלת תסכול, ליכולת לגמישות, יכולים לגלות לך היכן מתחילה הבעיה, כמו גם לענות לשאלה לאן למקד את עבודת האינסטלציה שעה שצריך לתקן את מנגנון הוויסות של הברז ומערכת הזרימה כולה. נכון, אנשים יצטרכו להתרגל לדמות חדשה, אך זו תהיה איתנה ובוגרת הרבה יותר.
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם