אניה בוקשטיין: הטעם שלי הולך ומתייקר
רק לפני חודש אניה בוקשטיין הפכה לאשה נשואה, וכבר היא ניצבת מול אתגר זוגי - בעלה נוסע ללמוד עשרה חודשים באנגליה. מצד שני, בביקור שם היא ודאי תוכל למצוא כמה פריטי אופנה חדשים: "הטעם שלי משתנה, פתאום התחלתי לאהוב יהלומים, איזה מוזר"
"בעלי עשה תואר ראשון בבר אילן, ועבד נורא קשה כדי להתקבל לתואר שני בקיימברידג'. הוא כל כך מבריק וחרוץ שלא היה לי ספק שהוא יתקבל, ובאמת ביום ההולדת שלי, בשבעה ביוני, הודיעו לנו שזה קורה, והוא מתחיל ללמוד בסמסטר הזה תואר שנקרא 'רילאסטייט פייננס', לימודי נדל"ן, למשך עשרה חודשים. זו חוויה שיש בה חששות, אבל אנחנו יחד כבר ארבע שנים והרגשנו בטוחים בחברות שלנו, ושנינו מאוד מאמינים בלחלום ולמצות, ואני מעריכה את האומץ שלו. גם אם יהיו קשיים וגעגועים, זה ישתלם לנו ביג טיים.
"בשבוע שהוא נסע יצאתי עם חברות שלי כל ערב, הוא כבר צחק עליי, אבל החברות שלי נראו לי מבסוטיות. אבל נסעתי אליו עכשיו, והיה מדהים. ירוק ויפה שם, וכולם נחמדים וחכמים בצורה מוגזמת. יש לנו שם דירה לזוגות במעונות, כי יש שם הקצאות כאלה לזוגות נשואים. היא מעוצבת כמו חדר המתנה אומנם, אבל בשביל שגבר יחיה בה עשרה חודשים זה בסדר גמור. קנינו שני זוגות אופניים, ואנחנו מתכננים לטייל שם הרבה. בשבת הבאה אני כבר נוסעת לשם שוב".
"אני לא מבינה מה זו ההקרצה הזו בכלל, שאנשים התחילו 'לדאוג' בגלל שאנחנו מאורסים הרבה זמן (ויינר ובוקשטיין היו מאורסים במשך שנה ושמונה חודשים, מ"ז). אני לא מבינה למה דוחפים את האף לתוך זה. לא הרגשנו שמישהו רודף אחרינו, ועשינו את זה בזמן שלנו. היה לנו עומס משוגע וממש לא בא לי להתחתן בתוך טרפת, זה נשמע לי לא מפרגן לעצמי.
"נכון שגם עברתי סוג של תהליך עם זה. תמיד הייתי אשה מאוד זוגית ונאמנה, אבל בגלל שאני גם קצת אינפנטילית, הרגשתי שנישואים זה משהו שמאוד מבגר אותי ושזה יסגור עליי. מה שמדהים בגבר שהתחתנתי איתו זה שהוא כל כך חכם ואוהב, שהוא נתן לי את הזמן, ומהרגע שהוא הציע הוא אמר שזו רק הצהרת כוונות של אהבה, וברגע שאני אגיד שאני רוצה את זה, אז נעשה את זה. נתתי לעצמי זמן להתרגל למחשבה, וכשכבר התחתנתי, הייתי מאוד מוכנה רגשית לזה".
"עם אפס קלישאות, ידעתי מהר מאוד שדותן יהיה בעלי. נפגשנו ממש במקרה, בהופעה של קרולינה. אני הייתי בתוך חזרות מפרכות והגעתי כדי להתאוורר, והוא הגיע כי הוא מאוד אוהב מוזיקה. היום הוא מתעסק בנדל"ן, אבל לפני זה היה לו מועדון הופעות בשם 'מיוזיק רום'. הוא בא להתחיל איתי והיה לי אפס סבלנות לזה, אמרתי לו שאני הולכת לשירותים והלכתי הביתה.
"יום למחרת הוא התקשר אליי, השיג את המספר דרך מכרה. הוא היה מקסים בטלפון, ויצאנו לארוחת ערב. אחר כך נפגשנו שוב לארוחת צהריים. בפרימיירה שלי, שנערכה כמה ימים אחרי, הוא שלח לי זר פרחים גדול, ואז ערב-ערב במשך חודש הוא היה מחכה לי ליד התיאטרון ומסיע אותי הביתה. זה היה מאוד רומנטי, אבל אל תדאגי, מהר מאוד זה עבר, והיום אנחנו זוג רגיל כמו כולם".
"אבא שלי נוירולוג, והיה כנס נוירולוגים שנתי ב' דן אילת', ונסענו עם ההורים שלי. ישבנו לנו במרפסת של החדר היפה שלנו, הוא אמר שהוא תכף חוזר, ודפק את הראש בטירוף באיזה מעקה, כנראה מהתרגשות. ואז הוא חזר, עם טבעת שמאוד אהבתי, והציע לי. היה ברגע הזה גם משהו מפחיד.
"עם הגיל הבנתי שאין רגעים שהם חד ממדיים, הכל מלא בשכבות וניואנסים, ומה שהוא משמח ומרגש יכול גם להפחיד. ברור שהסכמתי, ואחר כך שלחנו תמונה לחברים, לאמא ואבא שלו, לגלית (גוטמן, מ"ז) שהיא בת דודה ראשונה שלו, והם בקשר מאוד-מאוד טוב, הם גדלו יחד, ואז גם הלכנו לחדר הסמוך לחגוג עם ההורים שלי".
"אחרי החתונה לקחנו מונית למלון כרמים בירושלים ובילינו שם יום וחצי. ירח דבש ממש לא עשינו כי דותן נסע, ויומיים אחרי זה הייתה לי כבר הצגה של'צלילי המוזיקה' בפתח-תקוה".
"היו לי שתיים. לליהי צבילינגר אמרתי 'ליהי, סימפל, ולנטינו', ואני חושבת שהיא קלעה בול. לא רציתי שמלה 'בה-בם', רציתי שזה יהיה נוח, שיתאים לממדים שלי ושיהיה נוטף סטייל, והיא עשתה את זה. עידן לרוס עשה לי את השמלה השנייה, מין שמלה יוונית כזו מקסימה ויותר חשופה, לריקודים".
"עשינו 'חתונה הפוכה'. היו לנו 300 איש, התחתנו ב' אביגדור' ורן שמואלי עשה את האוכל. בתחילת החתונה היה לי קצת קשה - בכל זאת, להגיד שלום ל-300 איש - אבל היה לי יותר קל מלדותן, הסוציאליות שלי עולה על שלו. אחר כך הייתה לנו להקה יוונית, תומר יוסף בא לתת הופעה וסיון טלמור שרה, ואז רקדנו בשיגעון. טראש, מוזיקה ערבית, צוענית, מה לא? בשלב הזה הרגשתי שאני מתרוממת, עפה. נהניתי כמו שלא תיארתי לעצמי".
"ההורים שלי ביחד 35 שנים, יש להם זוגיות יפה והם עומדים לנגד עיניי. כולם עוברים טלטלות, אבל אני לא רוצה לחיות בפחד, כי זה מתיש. ננסה את הכי טוב שאנחנו יכולים. בטוח שהנישואים לא יהיו תמיד מהממים, אבל הבסיס מושתת על אמון וחברות, ואני יודעת שמדובר בהרבה עבודה. אני חושבת שבחרתי טוב. לבעלי לא אכפת מה חושבים עליו, ומגניבות זה הדבר האחרון שמעניין אותו. יש בו המון אמת, והתברכתי בו".
"אנחנו עוד לא שם. אני אתן לזה להבשיל בלי להיכנס לסטרס מהסביבה. אני שולחת את כולם להתעסק בעניינים שלהם. זה כבר מתחיל להצטייר לי ויזואלית, הריון. כשיש לי גזים אני עומדת מול המראה בפרופיל ומנסה לראות איך זה ייראה. פעם גם שמעתי שגובהים סנטימטר בהריון, אז אני מתפללת. אני גם רואה לנגד עיני הרבה חברות שלי שמנסות הרבה מאוד זמן להיכנס להריון ולא מצליחות, וזה מפחיד, אבל זה לא מניע אותי לפעולה, כי אני רוצה להיות מוכנה לזה, כי גם ככה זה קשה בטירוף.
"אני מצדיעה לחברות האמהות שלי. צילמתי עכשיו עם נטע גרטי ומלי לוי את 'עממיות', וראיתי את זה מול עיני. 47 ימי צילום, והן מנהלות אמהות, עובדות, לומדות טקסטים ועובדות על הזוגיות. זה לא קל, והן מדהימות בזה. למלי הייתי קוראת 'מלי אימפריה'. עבדתי איתן יחד בעבר, אבל הסדרה הזו מאוד קירבה בינינו. יש לנו קבוצה בוואטס-אפ עם רותם זיסמן שנקראת 'עממיות', ואנחנו כל היום אוכלות אחת לשנייה את הראש".
"זו כבר העונה הרביעית שיהודה הוא הפרטנר שלי ב'הבורר', אבל עשיתי איתו כבר את 'שושלת שוורץ' ואפילו למדנו יחד בתלמה ילין. הוא שחקן מוכשר נורא, ויש לו את כל מה שצריך להיות לשחקן שרק הולך ומשתבח עם השנים. יש לנו כימיה טבעית וטובה, ונורא כיף לי איתו. אין לי רכילות לספר לך, כי צילמנו את זה כבר לפני שנה וחצי, אבל אני יכולה להגיד לך שבסדרה הבן של יהודה לוי ברחמי. כולן בעונה הזו היו בהריון, באמת - נטע גרטי, עירית בלבן, רותם - ורק אני שיחקתי בהריון. אירנה היא דמות כיפית, למרות שהיא מטורפת. יש משהו באיך שהיא אוהבת שאני נורא יכולה להזדהות איתו".
"בגיל שמונה עליתי לפה עם הורי ולא היה לנו כלום, וכשאני אומרת כלום - זה כלום. התחלתי לעבוד בגיל 12 ולא הפסקתי לרגע. דיבבתי, מלצרתי, הדרכתי בקייטנה, ולנגד עיני כל הזמן עמד דבר אחד - לקנות לעצמי בית. בגיל 26 עשיתי את זה, ואני מאוד שמחה על כך. רציתי מקום שיביא לי עצמאות וחוסר תלות, והיום אני כבר יותר משוחררת עם כסף. היום יש לי את הגב של ההורים שלי. לא שהם עשירים גדולים, אבל זה עניין של תחושה. אני כבר יודעת לפנק את עצמי, אבל אני אף פעם לא נכנסת למינוס.
"באלבום שלי השקעתי ערימות של כסף, אבל הרגשתי שזו השקעה שיום אחד, בטווח הארוך, תחזיר את עצמה. המקצוע שלי לא מבטיח לי כלום, כי כשחקן אין לך פנסיה ואין לך שום דבר, ובתור מוזיקאית, בכלל אני לא מבינה איך מתפרנסים מזה. זה מקצוע שאין לו חוקים, הוא משתנה על בסיס יומיומי, ופרקטית ממש קשה להרוויח בו כסף, כי אתה מוכר משהו שכולם משיגים אותו בחינם. אני לא מדברת על עידן רייכל ושלמה ארצי, אבל מה עם כל השאר?".
"לא מפתיע אותי מה שקורה שם עכשיו עם ההומואים, כי בעיני רוסיה תמיד הייתה כמו גרמניה הנאצית. אני אוהבת את השפה, האמנות, המשמעת העצמית, המקצוענות והרצינות של העם הזה, אבל זו אומה חשוכה, פצועה, שהפערים החברתיים בה עצומים, והיא בפירוש לא מדינה חופשית. אני לא מבינה איך האמנים שם מתמודדים עם הבריונות והטמטום הזה. אבל היא גם נורא טעימה לי. אני ודותן היינו שם בביקור לפני שנה, ומאוד השמנו שם. כל החברים של ההורים שלי הזמינו אותנו לסעודות, ושם סעודה זו סעודה. כל רגע עושים לחיים, ואוכלים במשך שש שעות".
"יש פעמים שמצליח לי יותר ויש פעמים שמצליח לי פחות. אני אוהבת ומעריכה אופנה, אבל זה גם מתיש אותי, לא תמיד יש לי כסף לזה, והרבה פעמים זה תלוי במצב רוח. מעולם לא עבדתי עם סטייליסט, וזה תמיד נראה לי לעשות מזה עניין, אבל אז התחלתי להופיע עם המוזיקה שלי ופתאום זה הצריך הרבה מחשבה, ודויד פרץ, שהוא חבר שלי וגם ביים לי קליפים, הכיר לי את עידן לרוס. עידן בוחר איתי בגדים וגם מעצב לי חלק, ופתאום אני מרגישה שיש לי כיוון. אני אוהבת איכותי ויקר, ואני מתחשבת בגודל שלי, כי יש דברים שמחמיאים לאשה קטנה ויש כאלה שלא. הטעם שלי משתנה ומתייקר עם השנים, ועזבי, התחלתי לאהוב יהלומים פתאום, איזה מוזר".
"החלטתי שבגלל הנסיעה של דותן ובגלל שהשנה שעברה הייתה עבורי עמוסה מאוד, מדהימה ומרגשת, עם 'צלילי המוזיקה' והאלבום שלי, זו תהיה שנה רגועה יותר. אני אקח קצת אוויר ואטייל יותר. שנה פרי-סטייל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם