שרון אילון: "ניצלתי את הפרסום שלי"
שרון אילון, כבר בת 40, היא אם במשרה מלאה שמרצה בפני נשים על המעבר מהריאליטי למציאות, לא זורמת עם מוסד הנישואים, לא עושה דיאטה וממש לא חולמת על חזרה לימים שבהם בחורים נלחמו על לבה בפריים טיים. בקיצור, הכי לא 2003
"חרטה היא לא מושג שקיים בלקסיקון שלי", אומרת אילון. "גם החלטות שגויות שקיבלתי בחיי נראו נכונות לאותה התקופה, ומטעויות רק לומדים".
את הידע הרב שהיא צברה בשנים האחרונות היא שמחה להעביר הלאה, בהרצאה חדשה שנקראת "מריאליטי למציאות" ומיועדת לנשים בלבד. במהלך ההרצאה מחלקת אילון טיפים מניסיונה האישי ומעודדת כל אחת מהמשתתפות לגלות מהם הקלפים שנפלו בחלקה, ולשחק בהם בצורה הטובה ביותר. אילון, בוגרת תואר ראשון במינהל עסקים, עם התמחות במימון ושיווק, וכן לימודי קואוצ'ינג, אורזת את המסרים בפרזנטציה ברורה וקולחת בת 45 דקות, מגובה במצגת שקופיות. התגובות נלהבות. לדברי אילון, התגובה האופיינית ביותר שהיא מקבלת היא שההרצאה "מובנית ומעוררת השראה".
אילון : "בהרצאה אני מספרת על נקודות ציון מרכזיות בחיים שלי, ומשלבת הרבה כלים של קואוצ'ינג שעזרו לי להבין מה אני באמת רוצה לעשות בחיים. תמיד ידעתי ש'קחי אותי, שרון' זה קרש הקפיצה שלי למחוזות אחרים, ואני חושבת שבסופו של דבר הצלחתי לנצל את הפרסום להשגת היעדים שלי".
אחד היעדים החשובים של אילון היה קשור להתנדבות. "התנדבות הייתה תמיד חלק בלתי נפרד מהחיים שלי", היא מספרת. "כבר כילדה חילקתי פרחים בבתי חולים, ובשנים שעבדתי כדיילת באל-על, לאחר שחרורי מצה"ל, חלמתי על קריירה שמשלבת תרומה לקהילה. בעשור האחרון עשייה חברתית הלכה ותפסה נפח משמעותי בחיים שלי: במשך חמש שנים כיהנתי כמנכ"לית עמותת לב אוהב, וכיום אני עוסקת ביזמות חברתית, ומקשרת בין עמותות לבין גופים מסחריים ואנשים פרטיים שרוצים לתרום. אחד הפרויקטים האחרונים שיזמתי הוא הספר '?התחלות מתוקות' עם דודו אוטמזגין, שמכר למעלה מ-20 אלף עותקים, והכנסותיו הועברו לילדים בסיכון. ממכירות הספר הראשון שלי, 'הפסח שלנו' הצלחנו לגייס למעלה מ-300 אלף שקל לרכישת סלי מזון למשפחות נזקקות, ובקנה יש שני ספרים נוספים".
מה תגידי אם יציעו לך היום להו- ביל קמפיין פרסומי?
"לפני חצי שנה קיבלתי הצעה כזאת ממותג הג'ינסים הישראלי 'אייקון ג'ינס' והרגשתי שכבר לא מתאים לי להיות פרזנטורית בלבד. לשמחתי הגדולה, הם הסכימו לשתף איתי פעולה, ויחד פיתחנו מודל של שיווק לצד עשייה חברתית: כל מי שהביאה ג'ינס ישן לחנות, קיבלה הנחה משמעותית לרכישת ג'ינס חדש. הג'ינסים הישנים הועברו כתרומה למעגל נשים".
רוח ההתנדבות של אילון מקבלת תמיכה מלאה ועידוד מהצמוד שלה, איש העסקים ארז אלוביץ.41. אלוביץ, בנו הבכור של שאול אלוביץ, סומן מגיל צעיר כיורש האימפריה המשפחתית, יורוקום אחזקות, וכיום מכהן כמנהל השיווק של יורוקום שיווק (יבואנית פנסוניק ומוצרי התקשורת של ג'נרל אלקטריק ויונדאי). השניים הכירו בבליינד דייט ("חברה הכירה בינינו") לפני תשע שנים, ומתחזקים זוגיות יציבה, מגובה בשלושה ילדים (קרין, 7, דניאל , 4, ודן , שנה וארבעה חודשים) - גם בלי טבעת.
למה החלטתם לוותר על הטקס? לא רציתם חתונה מתוקשרת עם צלמי פפראצי שמתחבאים בשיחים?
"לא, אני תמיד ידעתי שאני קודם אביא ילדים לעולם ורק אחר כך אולי אתחתן, וכבר בגיל 20 הודעתי לאמא שלי על התוכניות שלי לעתיד. בהתחלה היה להורים שלי קשה לעכל את הרעיון, אבל אחרי תשע שנות זוגיות ושלושה ילדים, זה באמת כבר לא מעניין אף אחד".
אילון מגדירה את עצמה כאם במשרה מלאה, ומודה ששלושה ילדים זה עסק לא קל, שמתחיל מדי בוקר מוקדם בהשכמה והתארגנות לבית-ספר, ממשיך בתפעול מערך הסעות לחוגים ולחברים, ולא מסתיים לעולם. "ילדים זה שמחה, שהיום, לדוגמה, הזדחלה למיטה והעירה אותי בשש בבוקר", אומרת אילון בחיוך. "אבל אין לי בעיה עם זה, אני אוהבת לקום מוקדם, כדי להספיק כמה שיותר דברים. אני תמיד מרגישה שיש לי עוד המון עבודה, הזמן קצר והמלאכה מרובה".
"אני כבר אנוח בקבר?"
" זה משפט של אבא שלי, וגם אמא שלי מאוד אנרגטית, אז כנראה זה משהו שעובר בגנים. אני חושבת שהאמהות גרמה לי לפתח סבלנות שלא הייתה לי בעבר, כמו לשבת עם הבת שלי ולנגן בפסנתר. היום אני יותר רגועה, אבל עדיין בא לי לבלות, לנסוע, ללמוד, לחוות ולאכול את העולם. לחיות את החיים ולא לידם".
כשהיית בת 20 אחותך נפטרה מסרטן. זה מה שמניע אותך להספיק כמה שיותר דברים?
"זה מה שהניע אותי עד גיל 28. באותן שנים גרתי בתל-אביב, בקושי ישנתי וחייתי באטרף. עבדתי כדיילת אוויר, ואחר כך בהיי-טק, הרווחתי טוב, ביליתי טוב, אבל לא הרגשתי טוב. בגיל 28 עשיתי הפסקה מהמירוץ וטסתי לחודשיים במזרח. כשחזרתי החלטתי לא לחזור לעבודה, ובמשך שנה לעשות קורסים שונים בנושאים שמעניינים אותי: צילום, מולטימדיה ומשחק. ואז הגיעה ההצעה להשתתף בתוכנית ריאליטי, כשאף אחד לא ידע מה זה. הצילומים התקיימו במשך ארבעה חודשים, שבהם נאלצתי לדובב 15 גברים, מרביתם מופנמים, לשיחות נפש. זה לא היה קל בכלל".
את הסוף כולם זוכרים: יואב שוורד ודירה במתנה.
"לא קיבלתי דירה במתנה, קיבלתי דירה לשנה במגדלי נאמן, שהיו אז יותר אתר בנייה ופחות מגדל יוקרה".
התוכנית זכתה לסיקור תקשורתי חסר תקדים. אני זוכרת שקראתי ראיון עם נשים שקוראים להן שרון אילון, שסיפרו על המהפך שהתרחש בחייהן בעקבות התוכנית. הפרסום המטורף הפתיע אותך?
"זה הפתיע את כולם. התוכנית שברה שיאי רייטינג, ואני הרגשתי כמו בצונאמי, שאחריו שום דבר כבר לא נשאר אותו הדבר. כמה שמכינים אותך לזה, את לא מבינה על מה מדברים עד שזה מגיע".
נשמע כמו הורות.
"להורות דווקא הסתגלתי די בקלות. רק כשנולד הילד השלישי הפך תחזוק התא המשפחתי למשימה לא קלה, שדורשת יכולת תמרון ועמידה בלו"ז צפוף. אחרי הלידה של בתי השנייה נרשמתי ללימודים במכון אדלר, שבהחלט העשירו את הידע שלי בהורות ונתנו לי כלים מעשיים".
עד כמה בן זוגך נושא בנטל?
"מרבית המשימות שקשורות לגידול הילדים נופלות בחלקי, אבל ארז בהחלט עוזר: יש יום קבוע בשבוע שבו הוא מקפיד לסיים לעבוד מוקדם ולבלות זמן איכות עם הילדים, ואני מקבלת ממנו תמיכה מלאה. אני שומעת הרבה על נשים שמתלוננות על חלוקת תפקידים לא הוגנת: האשה מנסה לייצר סדר ומשמעת, וכשהגבר חוזר מהעבודה הוא שובר את הכללים ונותן לילדים לגיטימציה לעשות כל מה שעולה על רוחם. אצלנו זה ממש לא כך. אם אני קובעת כללי התנהגות, ארז נותן לי גיבוי מלא והולך בעקבותי".
בבית הקפה שבו אנחנו נפגשות אילון מושכת מבטים, ומהר מאוד הופכת את השולחן הפינתי למוקד עלייה לרגל: ממכרה ותיקה ועד לבעל המכולת השכונתית, כולם מגיעים להגיד שלום ומקבלים חיוך פלוס גומות.
את מאוד נגישה.
"כן, והבן שלי דן ירש זאת ממני: אני מטיילת איתו בעגלה, והוא מחייך ואומר לכולם שלום. אני מאוד חברותית, קשה לי להבין ריחוק, התנשאות ומשוא פנים. אני חושבת שבפילנתרופיה יחסי אנוש ונגישות הם כלים חשובים, כי זה הרי מה שאני עושה: מחברת בין אנשים ששמחים לתת תמיכה לאנשים ששמחים לקבל אותה".
אין מצבים שבהם לא בא לך לחייך לאנשים ברחוב או להנחות בהתנדבות ערבי התרמה?
"אני מאוד נגישה, אבל יחד עם זאת גם יודעת להציב גבולות. בשנים האחרונות, ולא מעט בזכות ארז, למדתי להגיד לא. היום, אנשים שלא יודעים לסרב מעצבנים אותי. אני חושבת שצריך לעשות קמפיין למילה 'לא', שהיא בהחלט לגיטימית, ולפעמים גם יותר ידידותית לסביבה. אם, לדוגמה, מפיקה מתקשרת לגייס אותי לערב התרמה ואני לא מעוניינת, אני חושבת שעדיף לסרב מאשר להגיד לה שתתקשר יותר מאוחר, ולסנן שיחות".
אחת הנשים שניגשה לשולחן שלנו התעקשה לסחוף אותך לשיחה על צמצום ההיקפים שלך בשנה האחרונה.
"כל העניין הזה מאוד משעשע אותי. רק לאחרונה התפרסמה ידיעה באחד ממדורי הרכילות, שדיווחה על ירידה חדה במשקל שלי. אני מוכנה לגלות לכולם את סוד הדיאטה שלי: הייתי בהריון וילדתי".
משקל לא מעסיק אותך?
"אני חושבת שהוא מעסיק את הסובבים אותי הרבה יותר מאשר אותי. אני לא בעד דיאטות, אלא בעד אורח חיים בריא וספורטיבי. מגיל צעיר אהבתי ספורט, וגם היום אני מקפידה על שגרת אימונים משתנה, שעכשיו כוללת בעיקר שיעורי פילאטיס, שעושה פלאים לחיזוק השרירים ולטיפוח יציבה, ואימוני טניס, שזאת האהבה החדשה שלי. לאורן בן זקן, המאמן שלי, לקח הרבה זמן להביא אותי למגרש, אבל כשהגעתי נכבשתי בקסם המשחק. דרך הטניס למדתי להכיר את עצמי מחדש, ולגלות שהיום יש בי הרבה יותר רוגע וסבלנות. אם הייתי מגיעה לטניס לפני כמה שנים, צורת המשחק שלי הייתה הרבה יותר התקפית ואגרסיבית".
את שומרת על תזונה נכונה?
"משתדלת. הנושא קרוב עכשיו ללבי בגלל פרויקט של ,Let's Do קבוצת נשים שפועלת למען הקהילה ברמת השרון ומעודדת תזונה נכונה בבתי הספר בעיר. התלמידים מתבקשים להביא לבית הספר מתכונים של אוכל בריאות שחביבים עליהם, ואלה נתלים על קיר מיוחד בבית הספר. כל ילד יכול לקחת הביתה מתכונים של מאכלים שמוצאים חן בעיניו. אני חייבת לציין שעברנו לרמת השרון לפני חצי שנה, והופתעתי לגלות שרוח ההתנדבות והתרומה לקהילה בעיר יכולה לשמש דוגמה לערים אחרות".
ברוח הטרנד של השנים האחרונות, גם את נמנעת מפחמימות?
"אני נמנעת מפיתות, למרות שבשבת האחרונה אכלתי אחת, אבל יש לי תירוץ טוב: היינו על סירה בכנרת וזה מה שהיה לאכול. בלאפות אני לא נוגעת כבר הרבה שנים, ליתר דיוק משנת 1999. הלאפה האחרונה שלי חוסלה באישון לילה, בערב הסילבסטר, בכניסה לנמל תל-אביב. אני לא אשכח את זה בחיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם