ויקטוריה'ס סיקרט מציגה: הצצה לעולם התחתון
ההפקה הזו היא לא רק תצוגת אופנה, אלא חגיגה ענקית של התשוקה הגברית עתיקת היומין - לנעוץ מבט בנשים יפות בלבוש מינימלי סיור אל מאחורי הקלעים של תצוגת ויקטוריה'ס סיקרט במנהטן שמשודרת ל-185 מדינות ברחבי העולם
בעת שהיא צועדת על המסלול עם מעיל רכיבה מקטיפה, חזיית פוש אפ "דרים איינג'לס" של ויקטוריה'ס סיקרט, תחתונים תואמים ושוט רכיבה, האם היא תחשוב בליבה "אני לגמרי לוהטת" או אולי היא תחשוב: "אני התגלמות הפנטזיות הכי פרועות שלכם, המון חסר פנים".
היא חושבת רגע. "מה שיעבור לי בראש זה "בבקשה, רק שלא אפול. בבקשה אל תתנו לי להראות לעולם את הפטמות שלי".
עוד כמה שעות תיערך תצוגת האופנה של ויקטוריה'ס סיקרט. קרנבל הלבשה תחתונה שנתי שבשנה שעברה צפו בו יותר מתשעה מיליון אמריקאים, וששודר ב-185 מדינות . אני נמצא מאחורי הקלעים יחד עם הדוגמניות, אלה שמככבות בחלומות הרטובים של נערים. הנה קרלי קלוס בכתונת משי עדינה. שיערה הבלונדיני הכהה מושלם. ובכל זאת, אדם בחולצה שחורה מתכופף מעליה ומנסה להכניס בו שיפורים. ומולי עומדת ה"איט גירל" הבריטית קארה דלווין, נועצת מבט באייפון שלה. והנה הדוגמנית הדרום אפריקאית קנדיס סוונפול, עומדת ליד "יהלומי הכתר" - חזיה ותחתוני חוטיני משובצים באבנים יקרות בשווי מיליון דולר. לבגדי ההלבשה התחתונה האלה יש צוות אבטחה צמוד: שלושה גברים בחליפות שעומדים על המשמר.
תצוגת האופנה נערכת במחסן הנשק של חטיבה 69 בלואר מנהטן. בהתחלה זה נראה כמו בחירה מוזרה, אבל אחרי כמה שעות אתה מבין שזה לגמרי הגיוני. יתקיימו שני מופעים - אחד למצלמות, ואחד סתם בשביל הכיף להסתובב בתחתונים - ושניהם מאורגנים בדייקנות צבאית. גם הסיורים מאחורי הקלעים מתנהלים כמעט באותה קפדנות.
כתבי האופנה חדים כמו היהלומים בתחתונים של סוונפול. הם יכולים לומר לך שלזו קוראים לילי אלדרידג' והיא נשואה לקיילב פולוויל, סולן "קינגז אוף ליאון". הם יודעים שטוני גארן בדיוק נפרדה מליאונרדו דיקפריו. הם גם הבחינו בעובדה שגם דלווין וגם הכוכבת המוזיקלית של הערב, טיילור סוויפט, יצאו עם הארי סטיילס, סולן "וואן דיירקשן". יתכן שבשלב מסוים הן יצעדו יחד על המסלול. אם זה יקרה, בהחלט ישימו לב לעובדות האלה.
כאשר מגיע התור שלנו מצמידים לכל אחד מאיתנו נציגה מלגיון יחסי הציבור. התפקיד שלהן הוא כמו של שומרים בפינת ליטוף בגן חיות - הן צריכות לדאוג שלא נפגע בבעלי החיים. אני הולך בעקבות המלווה שלי - אקרא לה שרה - דרך וילונות ורודים. "ברוך הבא לארץ הפלאות", היא אומרת.
זהו חדר ענק. לאורך אחד הקירות יש מזנון המציע מכל טוב ובשפע. זה קצת אכזרי בנסיבות האלה - כמו העונש שהוטל על המסכן ההוא במיתולוגיה היוונית, שיכול היה רק לראות את הפרי אך לא לאכול אותו. פתאום אני רואה את הדוגמנית ההולנדית דוטזן קרוס מחזיקה מה שנראה כמו צלחת מלאה אוכל. "אלוהים אדירים, היא אוכלת", אני אומר לשרה, שמעירה לי מיד ומזכירה לי להתנהג יפה.
אנו ניגשים אל דלווין הלונדונית בת ה-21, שאומרת שהתצוגה הזו מאוד מלחיצה. כשאני שואל את קארה את השאלה הבאה, קרלי קלוס מגיעה לחיבוק. "נו, איך היה אתמול בלילה?" שואלת קלוס. "יש לי חבלות", עונה דלווין.
זה מעלה כל מיני תהיות אבל עכשיו הן עברו לשוחח על לוחות הזמנים שלהן. "את בלונדון בסוף השבוע? ", שואלת קלוס. "אני חושבת שאף פעם לא הייתי בווגאס", אומרת דלווין.
"למה שתסעי לווגאס?", "כדי לחגוג את החיים!" היא משיבה. דלווין מזכירה את ניו אורלינס וקלוס עונה: "אני הולכת להיות מחר בציריך, וזו עובדה".
קלוס רוצה תמונה למזכרת ונותנת את האייפון שלה לאחת המלוות. "אני הולכת לעשות כאילו שאני גוזרת את שיערך", היא אומרת ולוקחת זוג מספריים. "זוכרת בשנה שעברה שהגעתי בשיער קצר?" ואז , כאילו להתעלות על הזכרון המזעזע הזה, דלווין מחטטת בתיק שלה, שולפת ממחטה העוטפת כמה חתיכות של בייקון מטוגן ותוקעת חתיכה אחת בפה שלה.
כשקלוס הולכת אני שואל על הבייקון. "רציתי לעשות קעקועים, אבל הם לא נתנו לי", אומרת דלווין.
מה זה קשור לבייקון? "אמן הקעקועים שלי לא הסכים", היא אומרת. שרה, המלווה שלי, אומרת שזמני תם.
אבל מה עם הבייקון? אני שואל. "רציתי חיות שונות על האצבעות בשביל כל הילדים שלי", אומרת דלווין. מה, יש לה ילדים? דלווין מביטה בי ומניחה יד על בטנה. "זה יגיע", היא אומרת. אני אומר לה שעדיין אינני מבין מה כל זה קשור לבייקון אבל המלווה מרחיקה אותי מדלווין.
בינתיים סיימה דוטזן קרוס את ארוחת הצהריים שלה. היא דוגמנית של ויקטוריה'ס סיקרט מאז 2005 ובגיל 28, היא נחשבת לאחת מהדוגמניות הוותיקות, למרות שמיותר לציין שהיא שומרת על עצמה טוב מאוד. "אני מתבגרת", היא אומרת, "וילדתי לפני שלוש שנים. זה לא נעשה יותר קל אבל אני שומרת על כושר ועושה כל מה שאני יכולה".
היא מתה לצ' יפס. "אני נמנעת מצ' יפס וסוכר", היא אומרת.
אני שואל אותה איך תצוגת האופנה הזו בהשוואה לתצוגות אחרות ומרגיש שההפקה הזו היא לא באמת תצוגת אופנה, אלא חגיגה ענקית של התשוקה הגברית עתיקת היומין - לנעוץ מבט בנשים יפות בלבוש מינימלי. "אין מה להשוות", היא אומרת. "נכון שיש את ההלבשה התחתונה שאנו מציגות, אבל זה יותר הבנות, המוזיקה, ההופעות. יש לך אינטראקציה אחרת עם הקהל. בדרך כלל בתצוגות אופנה את מביטה ישר קדימה וזה מאוד רציני". בקהל יושבים חברים ובני משפחה שלה. בכל שנה היא מקבלת רשימה ארוכה של אנשים שמבקשים להגיע.
לג'קלין יבלונסקי, 22, מניו ג' רזי, זו כבר התצוגה הרביעית. היא אומרת שבכל תצוגה אחרת היא עשויה לצעוד על המסלול ולהרהר על מה שתאכל בארוחת ערב "אבל כאן את חיה את הרגע".
אני שואל אותה מה היא תגיד לפמיניסטיות שלפעמים מפגינות בחוץ. היא מתחילה לענות אבל שרה קוטעת אותה. "שאלה הבאה", היא אומרת.
אנו עוברים לדבר על משטר הדיאטה של ג'קלין. "בכל שנה לאחר שהאירוע מסתיים, אנו עושות מסיבה ובסוף מזמינות משהו", היא אומרת.
שרה מודיעה שהזמן שלי בארץ הפלאות הסתיים ושעלינו לעזוב מיד. היא מוציאה אותי כל כך מהר אחרי השאלה שלי על הפמיניזם, עד שאני לא יכול שלא לתהות אם יש קשר בין שני הדברים. וכך אני מגורש כמו אדם לאחר שאכל מעץ הדעת.
למחרת אני מגלה עד כמה החטא שלי היה גדול כשאני מקבל אימייל משרה. "אתה יכול בבקשה לאשר לי שלא יהיה בכתבה שלך שום אזכור לזכויות נשים, לפעילות פמיניסטיות או להפגנות נגד המותג? ", היא כותבת.
אני מרגיש קצת כמו באזיל פולטי מהמלון של פולטי, שמגיש ארוחת ערב לאורחים מגרמניה ואומר לאשתו לא להזכיר את המלחמה. הזכרתי את הפמיניזם פעם אחת ונראה לי שיצאתי מזה בשלום.
"ישנן שתי השקפות שונות", אומר דיוויד וויצ' ל, מעצב שיער ומאפר שאני פוגש בתור למופע החי. "האחת אומרת שזה מופע נצלני שמחפש את הסנסציה. השניה אומרת שזו אמנות ושזה יופי. יש פה אוסף שכולל את הנשים הכי יפות בעולם לבושות בהלבשה התחתונה היפה ביותר. מה רע בזה?"
המופע מתחיל. הנה ג' ורדן דאן בבגדי הרכיבה הסקסיים אך המאוד לא פרקטיים שלה. היא לא נופלת וגם לא מראה לאף אחד את הפטמות שלה. דוטזן קרוס עולה למסלול לבושה בכנפי מלאכים, מגפי תחרה ולא הרבה מעבר לזה. הבטן שלה, שחולמת על צ'יפס, נראית קשה כמו קרש חיתוך. קארה דלווין לבושה ככדורגלנית סקסית. קרלי קרוס לובשת בגד גוף עשוי מקריסטל סווארובסקי. דוגמנית אחרת חובשת כובע גדול בצורה של מגדל אייפל.
קל מאוד ללעוג לכל האקסטרווגנזה הזו וזה גם כיף לעשות זאת. אבל מה שבאמת מוזר זה שבסוף כל המלאכיות מתקבצות יחד, רוקדות, מנופפות לקהל ושולחות לו נשיקות.
במובן מסוים זה זוהר אבל זה גם מזכיר לי קצת מועדון שהלכתי אליו בפראג, בעת שהתקיים בו ערב לגברים בלבד. אז הנה הן, חולקות את הבמה עם טיילור סוויפט, ועושות חיים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם