איך הפך חנוכה מחג המכבים לחג המופעים?
הצגות, מופעים, מחזות ופסטיבלים - בתוך כל שפע אירועי חנוכה, נראה שעם השנים משמעותו מתפוגגת. "בעבר התוכן העיקרי היה הליכה בעקבות המכבים והמרד שלהם", מסביר ד"ר חזי עמיאור. כיצד הפך חנוכה מחג המכבים לפסטיבל רווי טאלנטים ושואו?
המסקנה לא מבוששת לבוא והר-גיל כותב: "נעשה כאן מאמץ כן להרוויח כסף מבלי להתאמץ". הוא מראיין את עמוס אטינגר, שמתוודה: "הממונים על היכל הספורט רצו בראש ובראשונה למצוא מופע שימלא את ההיכל בימי חורף אלה כשהוא ריק מאדם וצוותו מובטל מעבודה".
הרבה ריבה זלגה כאן מאז, אבל דבר אחד השתנה בוודאות: הצצה בהיצע המופעים המועלים בחנוכה מלמדת שהרצון להרוויח כסף גרם בדיוק להפך ממה שתיאר הר-גיל ב"מעריב" של אז. המאמצים שוברים שיאים.
הפקות יוקרה המועלות בלופ בימי החנוכה נעות בין "קרקס האש והמים", המציע בין היתר אחים מעופפים, "X פסטיגל", שגייס את מרינה מקסימיליאן בלומין, מריאנו אידלמן ועוד כוכבים, "הופ! מותק של פסטיבל", הטוען לכתר "הכי ישראלי שיש" ונעזר בשירותיהם של יהורם גאון, יובל המבולבל ועוד, "הגיבורים" - מסע אל הג'ונגל", הביאו במופע מאת אסף אשתר את קופיקו והדוד חיים כשעל דגלם חרוטה אהבת אדם ובעלי החיים, ו"בגדי המלך החדשים" של תיאטרון נדנדה, בכיכובם של אבי גרייניק ולירית בלבן עם מוזיקה מקורית של שלמה גרוניך.
מצד אחר, אגם רודברג, דניאל סולומון, ועוד רבים ייפגשו על בימת חג המחזמר, במחווה למחזות זמר מקוריים כמו "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ו"בוסתן ספרדי" שהולידו אינסוף להיטים. ב"אלאדין ויסמין" יככבו הראל סקעת, שירי מימון ואלי יצפאן, ויש גם הצצה לחיי הזוגיות של יעל בר זוהר וגיא זוארץ, שמתאחדים גם על הבמה ב"שלגייה והצייד". עוד : "עוץ לי גוץ לי", " מומנטיטו" - מיומנה לילדים ו"מותק הילדות התחברו" עם חני נחמיאס וציפי שביט.
המחירים הם סיפור מטורלל בפני עצמו: המחיר המקורי מאמיר הרבה מעבר ל-100 שקלים, אבל מחזיקי כרטיסי אשראי שונים, חברי מועדוני רשתות קניות, מנויי עיתונים ובעלי דופק פעיל יכולים להשיג אותם במחירים זולים בהרבה כך שהם צונחים לכמה עשרות שקלים. כך, מופעי חנוכה 2013 בבית הספר למשחק בית צבי, "ספר הג'ונגל" בהפקת תאטרון הספרייה, "מתחיל בבום ונגמר בטראח", "הברווזון", מוצעים במחיר התחלתי העומד על 95 שקלים וצונחים עד 35 שקלים, בהתאם לכרטיס שבידכם.
ובתוך כל ההיצע הזה, קל לשכוח מה באמת חוגגים. ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוספי ישראל בספרייה הלאומית מזכיר כי בתקופת המנדט ניתנה לחג החנוכה תשומת לב רבה בישוב בארץ ישראל. "התוכן העיקרי של החג היה ההליכה בעקבות המכבים והמרד שלהם בשלטון הזר, כמופת להתחדשות וגיבוש תרבות לאומית שהיא צו השעה לעם היהודי בארץ ישראל", מסביר עמיאור. "למעשה, חנוכה נחוג כחג לאומי ונערכו טיולים לקברות המכבים ובעקבות קרבותיהם בארץ, הועלו הצגות תיאטרון לפי מחזות שנכתבו סביב המרד ועוד. ניתן לסכם ולומר שחג החנוכה מילא תפקיד מקביל לזה שממלא יום העצמאות בימי המדינה".
יוסי בר-אל, מרצה בכיר במסלול האקדמי המכללה למנהל ומומחה בהתנהגות צרכנים מזכיר כי השאלה המרכזית היא מדוע יש ריכוז כה גדול של מופעים בחנוכה. "מהנתונים שיש לי, התופעה הרווחת היא צמצומים וכתוצאה מזה ירידה במכירות", מבהיר בר-אל. "אנשים מסתובבים בקניונים אבל לא קונים כמו שקנו פעם וכולם מדווחים על ירידות".
עדיין , המחירים שנקבעים מראש הם די מטורפים.
"המחירים האלה שמורים רק למי שמגיע ברגע האחרון. מסורתית, המארגנים של המופעים הללו מוכרים אותם קבוצתית, במכירה מוקדמת ובהנחה. כדי להציג את ההנחה באופן משמעותי הם קובעים מחיר כרטיס גבוה מלכתחילה".
מבין שלל חגי ישראל דווקא חנוכה הפך לחג המופעים. למה?
"די בטעות, ולדעתי דווקא בשל העוצמה של ההיצע שכרם יוצא בהפסדם. ילדים לא הולכים לכל ההצגות וההורים לא יכולים לשלם ליותר משתי הצגות, אבל כולם מציעים. השנה אני מאמין שנראה ירידה, ואולי בהמשך יהיה פיזור. אני מאמין שהמתנסים יהיו מלאים, בהפקות רזות וענייניות - ולא בפירוטכניקה. זה הפער, כי מחיר כרטיס הצגה בשבתות לילדים קטנים הוא-15 20 שקלים מקסימום, וההורים באים, ואז יש מספיק לתת לילד כיף נוסף לפני או אחרי ההצגה".
לצד הפקות היוקרה, יש גם יוזמות אחרות, מלאות עניין ותוכן, אחת מהיוזמות האלו, היא פסטיבל הצגות ילדים של תאטרון לילדים ולנוער על שם אורנה פורת בתאטרון גבעתיים, המעלה במרוצת החג כ-50 הצגות לילדים מגיל שנתיים וחצי (70 שקלים במכירה מוקדמת).
אפרים סידון, האיש מאחורי המחזה "מסיבה בגן העכברים" שנכתב על ידי שלומית כהן אסיף, מסביר כי יש הרבה כבוד לקהל הצעיר. "אני לא עושה הפקה לילדים. אני כותב מחזה לאנשים יותר קצרים, כלומר מבחינתי אני נותן כל מה שהייתי נותן למבוגרים והרבה יותר. כיון שילדים הם ציבור שניתן עדין להשפיע עליו מבחינת השפה, הדמיון, ההומור ונקודת המבט החברתית והאישית, הרי שהאחריות הרבה יותר כבדה.
"ככל שהגיל צעיר יותר, כך הכתיבה אחראית יותר. כך שהכתיבה למבוגרים תהיה ישירה - ואילו לילדים יעטף המסר בצורה דמיונית והומוריסטית יותר".
התאטרון היהודי הרפרטוארי "אספקלריא" יעלה בחנוכה את הצגת הילדים "שאלה של חיים", העוסקת בגבורה במישור של יחסים חברתיים. מנהל התאטרון חגי לובר מוצא יחס ישר בין תוכן ההצגה לסימני החג החדשים: "מדובר בילד שמחרימים אותו ואוהב ללמוד ושלא מספיק מגניב, ולא אכפת לו מלחץ חברתי", אומר לובר. "המסר של ההצגה הוא שבסופו של דבר תלך עם האמת הפנימית שלך ואל תיכנע ללחצים חברתיים של החברה".
גם במוזיאון הילדים הישראלי מציעים מגוון פעילויות עם ערך מוסף. "מוזיאון הילדים הישראלי חולון הוא מקום המעניק לילדים בילוי חווייתי המותאם לגילם. הייחוד של המוזיאון בא לידי ביטוי בחיבור בין פנטזיה למציאות. הילדים לא צריכים לדמיין את הסיפור, הם מחוללים אותו", אומר גיל עומר, מנכ"ל המוזיאון.
דוגמה נוספת לפעילות מסוג שונה היא הפעילות שמציע במהלך חופשת חג החנוכה (ימי ראשון - חמישי, 1-5/12) בית אבי חי במוזיאון ארצות המקרא: במסגרת "הגיבורים חוזרים", משחק חוויתי למשפחות וילדים, תינתן משימה לילדים בעקבות סיפורם של עורך העיתון, אליעזר בן יהודה, שנותר בערב החג ללא כתבים. בייאושו הוא פונה אל הילדים בבקשה לסייע לו להשלים את הכתבות לעיתון החנוכה. "הפעילות שבית אבי חי מייצר עבור הילדים היא כזו שמנסה להעביר אליהם בדרך איכותית וחינוכית, את התכנים והערכים של החג - גבורה, תקווה, השאיפה לחופש ועצמאות", מסביר רכז התוכן בבית אבי חי, רוני סילפן.
"באמצעות משחקים ופעילויות כמו עריכת עיתון, הילדים חווים את החג, את הסמלים ואת הערכים שלו באופן חוויתי ומהנה".
התיאוריה יפה והכוונות טובות. אבל איך עומדים בפני הפיתויים של הילדים?
"חג החנוכה טומן בחובו באופן שניתן לצפות מראש מנהגים תרבותיים, שעניינם תרבות להמונים ובמקרה זה תרבות להמוני הילדים שדורשים והמוני ההורים שנכנעים", מסבירה צאלה מיינרט, ראש תחום הורות ומשפחה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים.
"ההוצאות הכספיות הופכות לבלתי אפשריות, המצפון ההורי עובד שעות נוספות ואנו שוב מוצאים את עצמנו נכנעים לרצונות הילדים בניגוד לעמדתנו בנושא וזאת בתקווה שיש לנו בכלל עמדה. הילדים נמשכים לאותם אירועים בומבסטיים שמקדשים את תרבות הטאלנט והשואו שמתבטאת בסדרת מופעי צריכה, שאם אתה לא נמצא בהם אתה לא קיים, אתה לא נחשב".
מיינרט מציעה להסתכל על התופעה ולגבש עמדה עצמאית. "הורה צריך לשאול את עצמו האם הוא מוכן להיות חלק מאפקט העדר ומהצד המרצה. אם הורה ממש נגד המופעים הללו, בהחלט יכול להיות שהוא לא לבד. בטוח ישנם הורים נוספים שחושבים כמוהו. אני מציעה לבדוק ביחד עם שאר ההורים אלטרנטיבות ולהוביל ביחד מהלך של שינוי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם