מחקר: שליש מהאוכלוסיה סובלת ממחסור בברזל
בני האדם מצויים בסיכון ללקות באנמיה, לשליש מהאוכלוסיה יש רמת המוגלובין נמוכה מדי ומחסור בברזל, כך עולה ממחקר ראשון מסוגו המשרטט את היקפיה והשלכותיה הבריאותיות של האנמיה
נתונים אלה עולים ממחקר חדש, מהמקיפים ביותר שנעשו עד כה על הנושא, שבוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל בראשותו של ד"ר ניקולס קייסבאום. המחקר התבסס על צבר נתונים ענק שנאסף מ-187 מדינות , ואשר ממצאיו פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת הבינלאומי המוערך Blood. מחקרים נוספים מן החודשים האחרונים, כמו זה שבוצע בבית החולים "מאונט סיני" בניויורק, מצביעים על כך שאנמיה עשויה להעלות גם את הסיכון לשיטיון (דמנציה).
החוקרים מסיאטל ציינו כי שכיחות האנמיה עומדת עתה על 32.9 אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם. לפני עשרים שנה הוערכו ממדי התופעה ב-40.2 אחוזים , אולם מדובר בירידה מינורית למדי. חרף המאמצים שנעשים כיום בעולם לאבחן באופן טוב, מדויק ומוקדם יותר כל חשד לאנמיה, באופן מפתיע היא עדיין מהווה בעיה בריאותית גדולה ונטל לא קטן - גם במובן הכספי - על מערכות הבריאות והרפואה.
העורך הראשי של המחקר, ד"ר קייסבאום, הסביר כי לנוכח הממצאים חובה על מערכות הבריאות להגדיר את האנמיה כמטרה מרכזית להתערבות רפואית. "יש להעניק לה קדימות גבוהה יותר בטיפול, במיוחד באוכלוסיות בסיכון גבוה כמו פעוטות, ילדים, נערות ונשים צעירות. למרות שהאנמיה גורמת לכל כך הרבה לקויות בריאותיות, בלא מעט מערכות בריאות ציבוריות היא איננה זוכה לתשומת הלב הדרושה. רופאים רבים עדיין חושבים שהיא בסך הכול תופעה נלווית למחלות אחרות, והם אינם ממקדים אליה את הפעילות הרפואית הנדרשת".
ד"ר נתנאל הורוביץ, המטולוג בכיר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, מסביר ל'מעריב' כי "אנמיה נחשבת לכאורה בעיה רפואית די פשוטה, אבל המחקר הזה, שגודלו חסר תקדים והוא נערך בשיתוף פעולה בינלאומי נרחב ומאתגר, הבליט שמדובר בבעיה משמעותית הרבה יותר מכפי שאולי העריכו עד כה.
"ציפיתי שבעשרים השנים שחלפו מאז ההערכה הקודמת ממדי האנמיה יצטמקו בשיעור גדול הרבה יותר, משום שהמודעות לתופעה גדלה. ברור שקיימים פערים באמות המידה הבריאותיות בין מדינות העולם המערבי למדינות האחרות, אך בכל זאת היה מקום לצפות לירידה גדולה יותר בממדי האנמיה - וזה לא קרה", אומר ד"ר הורוביץ.
קיימים סוגים שונים של אנמיה וגורמים רבים להופעתה. יש אנמיה שאיננה נובעת ממחלות אלא מתזונת לא מספקת, והיא שכיחה בקרב ילדים ופעוטות שמזונם איננו מכיל ברזל בכמות גדולה די הצורך. "הרופאים אינם מתייחסים למחסור בברזל כאל מחלה", מציין ד"ר הורוביץ. "כאשר מתברר בבדיקות מתאימות שלמרות ספיגת ברזל נאותה הגוף מאבד אותו במהירות - למשל אצל נשים בעת המחזור-גם זו איננה נחשבת מחלה. אולם כאשר מוצאים מחלת מעי - למשל מחלת מעי דלקתית כרונית, שהיא הסיבה לכך שהגוף איננו סופג את המינרל החיוני או שהוא איננו יכול לנצלו כדי לייצר המוגלובין - זה כבר נחשב מצב המחייב התייחסות ממוקדת יותר ואף בדיקות פולשניות לצורך אבחנה וטיפול מתאים".
הברזל הנאגר בגופנו מגיע למח העצם, שבו מיוצר ההמוגלובין, הנושא את החמצן בדם על גבי הכדוריות האדומות. מח העצם שלנו הוא בית החרושת לייצור הכדוריות האדומות, ואילו ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית הם חומרי הגלם לייצור תאי הדם. מחסור של כל אחד מהם בתפריט התזונתי עלול לגרום לאנמיה.
ההתייחסות לאנמיה כמחלה בפני עצמה נעשית בעיקר כשמדובר במחסור בדם, כאשר רמת ההמוגלובין נמוכה. סוג כזה של אנמיה נפוץ בקרב מבוגרים הסובלים ממחלות כרוניות ומדלקות ממושכות. "רופאים רבים חוטאים בכך וסבורים עדיין כי האנמיה נובעת מהמחלות הכרוניות של המטופלים", אומר ד"ר הורוביץ. "לפי דרך החשיבה הזו, אם נטפל במחלות נתקן את בעיית האנמיה. אלא שלא תמיד הגישה הזו נכונה: כך לדוגמה מקרה של חולה אשר מגיע עם דלקת פרקים כרונית והוא עובר בדיקות דם מקיפות שבהן מתגלה אנמיה. במקרה כזה צריך לאמץ גישה שבמסגרתה בודקים את הסיבות לחוסר חומרי הגלם הגורם לתופעה - כמו ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית. כאשר אכן מתגלה מחסור בחומרים אלו, יש לפעול להחזרתם לרמה הנדרשת - או לפחות לרף המינימום ואף מעט מעליו. עלינו לברר גם את הסיבות להופעת החוסרים. בכל גיל הסיבות עלולות להיות אחרות".
ממצא מעניין נוסף של המחקר הוא שסוג מסוים של אנמיה, המכונה "אנמיית ספורט", הוא תופעה ההולכת ומתרחבת דווקא בקרב ספורטאים ובקרב מי שעוסק בפעילות גופנית מוגברת. יש אפילו מומחים שכבר כינו את אנמיית הספורט "מגפה". סוג כזה של התופעה נגרם בשל ההתעלמות מהצורך לנטר בקביעות רמות ברזל בגוף או בשל היעדר תשומת לב לצריכתם של פריטי מזון עשירי ברזל.
בחודש שעבר פרסמה מדענית צעירה מאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב מחקר ראשון מסוגו בהקשר לכך, המבוסס על ניסיון אישי. החוקרת, קייטלין פטרסון, הייתה רצה בנערותה למרחקים ארוכים, אבל עוד בתיכון היא נאלצה לפרוש מעיסוקה הספורטיבי משום שסבלה מתשישות ומבעיות בנשימה גם כשהאטה את מהירות ריצתה. התברר שהיא סובלת מאנמיה בשל מחסור בברזל שנגרם כתוצאה מאימון גופני אינטנסיבי - בעיה ידועה בקרב ספורטאיות עילית.
במחקר התברר לראשונה שהבעיה נובעת מכשל בהורמון המווסת את רמת הברזל ששמו פצידין, הגורם ל"אנמיה מושרת אימון גופני נמרץ". בעבר נהוג היה לחשוב שהאימון הגופני רק מעלה את רמות ההורמון החיוני, אולם המחקר של פטרסון חשף שלכמחצית מהרצים שנטלו חלק בניסוי יש היסטוריה של אנמיה ו-85 אחוזים מהם צרכו תוספי ברזל ייעודיים להעלאת רמת הברזל בגוף.
ככלל, בעולם המערבי ובצפון אמריקה, מסביר ד"ר הורוביץ, אנמיה אצל מבוגרים מיוחסת למחלות כרוניות כמו אי ספיקת כליות. אצל חולים אלו קיימת שכיחות רבה של אנמיה, בדרגת חומרה בינונית עד קשה, בעיקר עקב חסר בהורמון אריתרופויטין, המיוצר בכליה. לאחרונה נערך בישראל מחקר בקרב 480 קשישים המאושפזים במוסד גריאטרי, ונמצא שרבים מהם סובלים מאנמיה עקב אי ספיקת כליות או מחלות כרוניות אחרות.
אצל אנשים מבוגרים חובה לבדוק גם אפשרות שהסיבה לאנמיה היא איבוד דם אטי וכרוני מדרכי העיכול. מקורו של איבוד דם כזה עלול להיות בגידול ממאיר בדרכי העיכול, היוצר דימום סמוי. כשצוות רפואי מאבחן אדם מבוגר הסובל מאנמיה ומרמות נמוכות מדי של המוגלובין (מתחת ל-13 אצל גברים ומתחת ל-12 אצל נשים), ייתכן שמדובר במחסור בברזל הקיים עוד לפני שאובחנה האנמיה, הנובע מהידלדלות מאגר הברזל בגוף. כשמאבחנים אנמיה מהסוג הזה בקרב בני חמישים ומעלה, חובה לברר את הסיבות לה ולבדוק את האפשרות שאיבוד הדם בדרכי העיכול נובע מגידול ממאיר.
"אם במצב כזה נשאלות השאלות הנכונות בזמן ונערכות הבדיקות המתאימות, אפשר להציל את החולה. חשוב גם לאבחן חוסר ב-B12 או בחומצה פולית. חוסר ממושך בוויטמין B12 עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת העצבים, ולכן חשוב לגלות מחסור כזה בזמן ולתת את הטיפול המתאים", מדגיש ד"ר הורוביץ.
על פי המחקר האמריקני, אנמיה מופיעה אצל אנשים שסובלים מתת-משקל והיא עלולה להופיע גם בקרב נשים לאחר לידה. אנמיה בקרב פעוטות וילדים עקב תזונה לא נכונה שניתן לתקנה נחשבת לבעיה רפואית פחותה בהשוואה למצבם של ילדים בגילים דומים במדינות המתפתחות, שבהן תנאי המזון ירודים יותר. שכיחות גבוהה של הופעת אנמיה נפוצה גם בקרב תינוקות בתקופה שלאחר הלידה, וגם בגילאי שנה עד ארבע. אנמיה הקשורה למחלת כליות נפוצה אצל מבוגרים, בעיקר בקרב קשישים מגיל שמונים ומעלה.
"לפני כחמש שנים", מספר ד"ר הורוביץ, "בוצע בידי חיל הרפואה מחקר שמצא רמות נמוכות של ברזל בקרב מתגייסים לצה"ל. הממצאים זכו להדים נרחבים בתקשורת הבינלאומית והרפואית. אצל 11.4 אחוזים מהבנים ו-15 אחוזים מהבנות אובחנו רמות המוגלובין וברזל נמוכות עקב צריכת מזון לא נכונה. בקרב בנות הבעיה שכיחה יותר בשל איבוד דם במחזור החודשי, אבל גם הבעיה התזונתית ברורה: ברזל מצוי בבשר בקר ובירקות שונים, אך נראה שמשתתפי המחקר צרכו מעט מדי מהנדרש. איזון הוא סוד החיים, וזה נכון גם כשמדובר בענייני בריאות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם