איך מדברים עם ילדים על הטרדה מינית?

צירוף מראות קשים שנראו לאחרונה בטלוויזיה עשוי להעלות שאלות בקרב ילדינו, וחשוב לדעת כיצד להקשיב להם ולענות להם

כרמית ספיר ויץ | 13/1/2014 8:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
השבוע ישבנו והקשבנו לרדיו. במהדורת חדשות אחת הוזכר השורש אנ"ס על כל הטיותיו למעלה מעשר פעמים. בין לבין הוזכר הצירוף "הטרדה מינית". " מה זה אונס?" שאל י' בן התשע את אחיו בן ה-12. אלוהים , אמרתי, תעשה שתצא בת קול ותסביר להם. היא לא באה, אז אמרתי שאונס זה לכפות מגע מיני עם מישהו שלא רוצה בכך. ברור, לא? ובכן: לא. הילדים שלנו עמדו חסרי אונים.

החברים שלנו, גם הם הורים לילדים, נותרו חסרי אונים מול שטף הזוועות האלה, ולנו אין מילים להסביר מה זה בכלל. בשביל זה יש כידוע אנשי מקצוע, ותודה לרונית שרף, פסיכולוגית התפתחותית בכירה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים, שהתגייסה לעזור לנו. הנה מה שהיא אומרת:

בלי תשובות פתוחות. תנו תשובה רק למה שבאמת מטריד אותו 
בלי תשובות פתוחות. תנו תשובה רק למה שבאמת מטריד אותו  שאטרסטוק
1. לא כל ילד ששואל שאלות בנושא הטרדה מינית מבין באמת מה הוא שואל. לכן חשוב להקשיב היטב לניואנסים שעולים משאלתו ולבדוק מה בדיוק מטריד אותו ומהיכן נובעת השאלה, לשאול מה הוא בדיוק רוצה לדעת ומה מפריע לו כדי שלהורה יהיה קצה חוט ממוקד להבין מה בדיוק הילד מבקש לדעת וממה הוא חושש.

2. בגילאי הגן הרכים הילדים אינם צריכים לדעת ואינם מסוגלים באמת להפנים ולהבין את הנושא, ואפשר רק להגיד להם באופן כללי שאלו דברים של מבוגרים ושזה עניין מאוד לא מקובל ויפה, שלא צריך להטריד אותם ואשר לא מתאים לגיל שלהם. אפשר לומר להם שמדובר במשהו לא טוב ושאנו נדאג להם ונשמור עליהם.

3. כשמדובר בילדים עד גיל שמונה כדאי להקשיב לילד ולשמוע מה הוא בדיוק שואל ומה מטריד אותו כדי לא לספק לו מידע מעבר למה שהוא מבקש לדעת וממה שבאמת מטריד אותו. כהורים, לעתים כשאנו מוטרדים או מובכים משאלה מסוימת מתוך לחץ ודחף אנו מנסים להסביר ולהרגיע את חששות הילד ובעיקר את עצמנו, וכך נוצר מצב שאנחנו מספקים לו הרבה יותר מידע מהנחוץ ומשרצה לדעת.

4. מגילאי שמונה ואילך אפשר לומר שאונס הוא דבר קיצוני שמתבצע נגד הסכמת הילד או הילדה, ושהוא קורה בדרך כלל עם אנשים מבוגרים יותר וקשור בשמירה על פרטיות הגוף. חשוב להדגיש שישנם אנשים שלא מכבדים את השמירה על הפרטיות. אפשר גם לגעת בנושא האינטרנט ולהסביר כי אסור לגלות דברים אישיים שנוגעים לנו, כמו היכן אנו גרים ולהבהיר שכפי שאנו לא חושפים את גופנו בציבור, כך גם אנו לא חושפים מידע אישי שנוגע לנו. אפשר לציין בפני הילד שאם חלילה הוא שמע על חבר שנפגע ממישהו, חשוב שיבוא לספר לנו ולהסביר שזה לא באשמתו. ניתן להדגיש במהלך השיחה שזהו מצב קיצוני שמנצל תמימות.
carmit.weitz@maariv.co.il

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק