כשזמרת האופרה אפרת רותם התאהבה בעופר לוי
גם בגיל 43, אחרי שלוש לידות, קולה הצלול והגבוה של זמרת הפופ-אופרה אפרת רותם עשוי לנפץ חלונות מזכוכית משוריינת. עכשיו, כשהיא סוף-סוף עם אלבום בכורה ביד, הקול הנדיר הזה כובש גם את תחנות הרדיו בארץ
"זה לא למשוגעות", היא מוחה, "ואני לא עושה את זה בשביל להזיע יותר או לשרוף יותר קלוריות, זו יוגה מדהימה שעושה לי באלאנס ומסדרת את החיים שלי. זה המצפן שלי". חוץ מהמצפן הזה, שמופעל בתדירות של שלוש-ארבע פעמים בשבוע, היא גם רצה בפארק, עושה פילאטיס מדי יום ומנויה לחדר כושר. כל יום נפתח אצלה בהתעמלות, אחר כך היא מטפלת בשגרת הבוקר של בנותיה (ליה, בת תשע וחצי; אביה, בת שלוש וחצי; ודריה, בת שנה וחצי) ואז היא מתחילה לעבוד, כלומר, לשיר.
רותם היא זמרת אופרה - סופרן קולורטורה, אם לדייק - בעלת מנעד חריג ועצום של שלוש וחצי אוקטבות. את הכישרון הזה היא גילתה בפריז, לשם הגיעה בגיל 12 בעקבות שליחות של אביה. עד אז היא שרה קצת בטקסים של בית הספר, אבל סבלה מפחד במה אדיר ומחוסר ביטחון משווע. בפריז אמא שלה שהתה זמן רב יותר בבית, נחשפה לצווחות הגבוהות של רותם כשאחיה חבט בה, והחליטה לקחת אותה לקונסרבטוריון דה סורן(Suresnes Conservatoire De) כדי לבדוק את העניין. המורים שם גילו את הפוטנציאל שלה, וטיפחו אותו במשך ארבע שנים.
בינתיים, בבית הספר, רותם לא סיפרה לאף אחד שהיא שרה אופרה, מפאת הפדיחה. בגיל 16 היא חזרה לארץ והתפקדה ללהקת פיקוד מלבס, הלהקה הייצוגית של פתח תקווה. היא חלמה אז על להקה צבאית, אבל לא התקבלה, ולבסוף התגייסה למשרד הביטחון. יום לפני הגיוס, בדרך חזרה מחופשת הפתעה שבן זוגה סידר לה, היא נקלעה לתאונת דרכים שבה בן הזוג נפצע קשה. את כל השנה הראשונה בצבא היא בילתה בצמוד למיטת השיקום שלו, ואז החליטה לעשות מעשה ולנסות להיבחן שוב ללהקה צבאית - אפילו במחיר של חתימה על תקופת שירות נוספת.
"השנה ההיא הייתה שנה מאוד מורכבת מבחינתי", היא מספרת, "אז, בעצם, החלטתי שאם אני לא אעשה מה שאני אוהבת, לא יהיה לי טוב. בסופו של דבר התקבלתי ללהקה צבאית, תודה לאל, והייתה לי תקופה מכוננת בצבא. זה פתח אצלי הכל. החיים שלי השתנו מקצה לקצה".
יום אחד, זמן קצר אחרי שרותם השתחררה מצה"ל ושבה לבית הוריה, השכן, מנחם עוז, שהיה אז צלם מפורסם, ביקש לצלם אותה, העביר את תמונותיה לסוכן הדוגמניות עופר רפאלי, והלה זיהה שם פוטנציאל. רותם הפכה בעקבות זאת לדוגמנית עסוקה למדי: פרט לצעידה מקצועית על מסלולי התצוגות בארץ, היא גם עבדה קצת במדריד ואף הייתה "מיס הוואיין טרופיק".
"עבדתי עם ספיר קאופמן, מיכל זוארץ ועוד כל מיני דוגמניות מצליחות, והצטלמתי אצל כל הצלמים הנחשבים, ביניהם בן לם ורון קדמי, אבל לא הרגשתי מדהימה, וחבל, כי בדיעבד ברור שהיה על מה להתלהב".
משם , עדיין עם מיני ועקבים, היא הגיעה לאקדמיה למוזיקה, התקבלה בלי בחינות כניסה והחלה ללמוד שירה אופראית. במקביל היא התקבלה גם לבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, כך שבסופו של דבר נאלצה לבחור בין שני הכיוונים.
"כשיצאתי מהלהקה הצבאית היה לי ברור שאני רוצה להיות שרון חזיז", היא מספרת, "אבל כשהתקבלתי לאקדמיה הבנתי שאני לא יכולה לעשות את שני הדברים במקביל. יש דיסציפלינה מאוד קשוחה לשירה אופראית: אסור לך להתקרר ואסור לך להיות בסביבת מעשנים. חיי הבוהמה של בית הספר למשחק לא הולכים עם אופרה. בקיצור, עשיתי את הבחירה שלי". ואולם, למרות הבחירה במסלול האופראי, גם האהבה של רותם לפופ קיבלה ביטוי: לסגנון שהיא מתמחה בו כיום קוראים פופ-אופרה.
"הבנתי שאני יכולה לשיר אריות רציניות, אבל גם דברים קלים", היא מסבירה, "כשאמה שפלן החלה להתפרסם, פתאום הבנתי שזה אפשרי. היום אני חושבת שזו הייתה בחירה נהדרת, כי להיות זמרת אופרה של ממש זה לא מסתדר עם גידול ילדים. את צריכה לישון המון ואסור לך לדבר ביום של קונצרט. תראי לי איך אני עושה את זה פה".
בתור זמרת פופ-אופרה, רותם הופיעה עם האופרה הישראלית ועם תזמורת רעננה, העלתה מופע משותף עם הזמרת דקלה, הצטלמה לסרט של מנחם גולן וניהלה את חייה, במשך כמה שנים, על קו לוס אנג'לס-ישראל, שם הייתה חביבת הישראלים היורדים כששרה בערבי התרמה למיניהם. לאחרונה חגגה עשר שנות נישואים עם הפרסומאי ירון מרחב, שעמו הביאה לעולם את שלוש בנותיה. היא פגשה אותו בגיל 32, כשהייתה גרושה והוא היה אלמן.
כיצד בדיוק התוסף לחייך התואר "גרושה"?
" בגיל 23 וחצי התחתנתי עם ישראלי פרסי עשיר, כריזמטי, חתיך ומבוגר ממני. אהבנו מאוד, אבל סולם הערכים שלנו היה שונה: הוא ציפה שיהיה לי תואר ראשון ושאגדל ילדים בבית. הבנתי שזה לא ילך. יום אחד הוא יצא לנסיעת עסקים וכשהוא חזר חיכו לו מסמכי גירושים. הוא היה בשוק.
"במשך שנים אחר כך הייתי רווקה. יצאתי עם יותר מדי בחורים, ואולי גם עם הלא נכונים. כשגרתי באל.איי ניסו להכיר לי המון גברים יהודים אמריקאים, אבל רציתי מישהו ישראלי. כשהכרתי את ירון הוא היה בן 40, אלמן (אשתו נפטרה מסרטן השד, מ"ז) ומובטל. הזוגיות שלנו היא לא משהו שהסתדר מראש. אנחנו משתדלים לעשות דברים אחד בשביל השני, הוא נמצא המון עם הילדות, ובכלל, הוא בעל נפלא. אני מוכנה להזדקן איתו".
היום , בגיל 43, היא נמצאת סוף סוף אחרי האלבום הראשון שלה, "אודסיטי" (בעברית: תעוזה). "הייתי סופרת בלי ספר במשך המון שנים", היא מודה, "אבל עכשיו הדיסק יצא לחנויות ונמכר במאות. נכון, רק במאות, לא באלפים, אבל יש לזה המשכיות: יהיו מופעים, ונפתח גם ערוץ עם חו"ל, כי זה דיסק בינלאומי".
מפיק האלבום הוא קובי אושרת "הוא, אגב, זה שלא קיבל אותי בבחינות ללהקה צבאית בסיבוב הראשון. הוא לא זכר את זה, אבל דאגתי להזכיר לו", והוא גם כתב לו שני שירים מקוריים, אחד יחד עם אהוד מנור ז"ל.
"קובי שינה אצלי משהו", היא מספרת, "על הבמה יש את הכוח הזה של ההופעה, שנעלם בעבודה באולפן, וקובי לימד אותי שכל שיר אני צריכה לבצע אחרת, ושמותר לעבוד "מלוכלך" מבחינתי , הכל היה חייב להיות טכני ונקי, כמו שלמדתי באקדמיה. קובי לימד אותי שאפשר גם אחרת. פתאום שרתי נמוך. עד היום, אף אחד, ממש אף אחד, לא הצליח לשכנע אותי לשיר נמוך. אפילו שלמה ארצי ניסה פעם ולא הצליח".
אחד השירים בדיסק החדש של רותם הוא "בא לי לשיר לך" דואט עם הזמר עופר לוי.
מה לג'ינג'ית האופראית עם המסלסל שומר המסורת? עופר לוי יודע בדיוק מה. "החיבור עם אפרת זה החיבור הכי יפה שקרה לי עד היום" הוא אומר, "במשך 20 שנה חלמתי לעשות דואט עם ריטה, וזו הגשמת חלום דרך נשמה אחרת, כי היא מאוד מזכירה לי אותה. ריטה היא הזמרת הכי גדולה שהייתה למדינת ישראל, ובאפרת יש את ריטה, היא מאוד ילדותית כמו ריטה ויחד עם זה מאוד אינטליגנטית - אבל יש לה מה שלריטה אין, ולאף אחד אין, וזה האופרה. היא זמרת בחסד עליון עם קול קטיפתי ומלטף, היא מאוד ממושמעת וחרוצה, וחוץ מזה היא גם מסלסלת מאוד יפה. הקול שלה מסונן, צלול, מלא פילטרים רוחניים מהסוג שאוזן מוזיקלית מאוד נהנית לשמוע".
המעריצים שלך אהבו את הדואט?
המעריצים שלי מאוד-מאוד אינטליגנטיים ומוזיקליים - אין לי הרבה מעריצים, בקושי מיליון מעריצים - אבל כולם זמרים ומוזיקאים כמו בועז שרעבי ואריאל זילבר, ששומעים אותי ממש הרבה. אם אני אוהב ומעריך את אפרת, קל וחומר שהמעריצים שלי יאהבו אותה. מי שלא אוהב אותה, לא מבין בזה. זה לא רחוק מהסגנון שלי, אגב. ואני באתי מקיבוץ, גדלתי על המוזיקה הזו וזה שיר שאני הבאתי ואני הלחנתי. שמרתי את השיר הזה של חמוטל בן זאב בבוידעם בקלסר אדום משנת 1990, וכשהוצאתי אותו הלחנתי אותו בוואן טייק, אז ברור שאני מתחבר אליו ואליה. לשיר אותו עם אפרת על הבמה זה ממש הגשמת חלום".
" החיבור הזה הוא תוצאה של דלתות מסתובבות", מוסיפה רותם, "תמיד היה לי קשר חם למוזיקה המזרחית, אבל את עופר לא הכרתי. שמעתי אותו במקרה כשהייתי אצל המוזיקאי ירון בכר, וגיליתי טנור שחבל על הזמן. יש לו חתיכת גרון. בקיצור, ארגנו פגישה, והייתה בינינו התאהבות מקצועית מיידית. השיר שלנו הגיע למצעד ההשמעות ברשת ג' והיו לנו כבר מעל מאה השמעות ברדיו. זה מדהים, כי מעולם לא הושמעתי קודם ברשת ג' אני בדרך כלל רק בקול המוזיקה וברשת ב'"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם