אודטה: איך נפטרים מריח רע מכפות הרגלים?
וגם: איך שומרים על הנעליים בגשם, מסירים שעוות שרף מהבגדים, מצילים דלתות של ארונות מטבח, ספר, סרט ומתקשר נהדר
כתבה מ"ש: "לבני בן ה־8 יש ריח רע מאוד מהרגליים. רוב הזמן הוא נועל נעלי ספורט. הוא מחליף גרביים בכל יום ולפעמיים אפילו פעמיים ביום. בזמן האחרון שמתי לב שהגרביים רטובים באזור האצבעות... יכול להיות שזה מזה? מה עושים? תודה מראש".
יקירה, אם רק בזמן האחרון הגרביים רטובים באזור האצבעות, יש מצב שהנעליים מעבירות מים מהשלוליות שהילד דורך בהן כדרך הילדים, גם אם זה לא יום גשום במובהק. ובאשר לריח הרע: מובן שנעלי ההתעמלות הסגורות לא עוזרות, ומובן שמותגים מסוימים (כן!) מסריחים כמו סוס מת כשחולצים את תוצרתם.
אז הרפואה הכי מהירה נגד ריח רע היא לשפוך אבקת סודה לשתיה לתוך מלחייה, על תקן דאודורנט פלאים. בוזקים את המלחייה עם הסודה לשתייה בין האצבעות, ואם מציק לו אז על הגרביים או בתוך הנעליים, וזה יעזור. וחוץ מזה, בכל ערב כדאי להכניס לתוך נעלי ההתעמלות מלא נייר טואלט מקומט ודי דחוס, בתור "סופח נוזלים ולחויות" מעולה מהנעליים.
וחוץ מזה, ד"ר אוז של אופרה וינפרי נתן אצלה בתוכנית טיפ מדהים, עם סרטונים של לפני ואחרי, שבהם עדות של החברה לחדר של סטודנטית מסריחת רגליים.
אוקצור, הטיפ היה לטבול בכל יום לעשרים דקות את הרגליים (מול הטלוויזיה) בקערת מים חמימים עם תמצית תה מאוד חזקה ("צובעים" מים רותחים עם כמה שקיות תה רגיל עד שהם ממש־ממש כהים, ואז מדללים במים קרים, שיהיה נעים לכפות הרגליים ולא ישרוף). וככה יום־יום במשך שבועיים, והריח הרע נעלם! חוזרים על הפעולה פעם בכמה זמן, בהתאם לצורך.
ההסבר הוא שהחומר תנין שבתה פועל על בלוטות הזיעה ומכווץ אותן, למרות שהריח הוא לא ממי הזיעה אלא מהבקטריות שמי הזיעה החמימה עוזרים לגדל. בהצלחה!
"ערדליים", ברוך, הם כיסוי הגומי הזה, שאבותינו החכמים היו מכסים בו את הנעליים הרגילות שהם נעלו. ולמה? כי ככה הן לא היו נרטבות מהגשם, וזה היה מייתר לאנשים את הצורך לנעול מגפי גומי כמו ברפת, גם בעיר.
הבנאדם היה נועל את נעלי העור היפות שלו, נועל עליהן את הכיסוי הזה הקרוי "ערדליים" שהיה מתלבש מודולרית על כל נעל (לפי מידה גדולה יותר מהנעל, כמובן), וככה אפשר היה לפסוע איתן בחרבה. ועכשיו, אחרי שאיפסנו שעונים, אפשר להמשיך הלאה.
כתבה ד"פ: "בגלל בעיה בכפות הרגליים, בעלי נועל סנדלים פתוחים כל השנה (כן, גם בחורף). הבעיה היא בימי הגשם, ובייחוד כשיש
כן, יקירה, לפתרון האחר שלי קוראים שתי שקיות סופר ושתי גומיות חזקות ועבות, שכל מי שסובל מדרכים מוצפות הולך איתן כל החורף כשהן מכווצ'צ'ות לו בתוך התיק. איך שפורץ "מצב מים" – טאך! מלבישים על הנעליים את שקיות הסופר, מחזקים אותן לרגל עם גומייה חזקה, וטדאם! אמנם הלוק לא משהו, אבל זה בדיוק המצב ל"קיש־מעך־אין־טוכעס" ("שקו־לי־בתחת", זכריה, מה, אתה לא דובר יידיש ספרותית?...), כי הנעליים היקרות שלכם ניצלות. ובאשר לערדליים, כתבי בגוגל "ערדליים" ותראי כמה מלא כתובות יוצאות לך אחרי ויקיפדיה שמסבירה מה הם ערדליים. ואיך שעניתי, למחרת, מיד הגיע לי גם ההמשך: "תודה מקרב לב על העזרה המהירה. הועלת לי מאד, וכבר מצאתי את מבוקשי אצל ‘ברוש' בכיכר רבין 7 בתל אביב".
ולהשומע ינעם.
כתבה ס"ש: "יש לך רעיון איך מורידים שעווה מהגבות? מהבגדים? או מכל מקום שלא היה אמור להיתלש באכזריות? מדובר בשעווה חמה, להסרת שיער, כאשר היא מתקררת ומתקשה. תודה מראש!"
יקירה, מהפנים (מהגבות, מהשיער) שאריות שעווה חמה מורידים עם שמן, ומהבגדים עם מים רותחים שמוזגים אותם על הבד ישר מהקומקום, מצד שמאל של הבגד לצד ימין (שעליו השעווה). אם זה בד שלא סובל מים חמים, נסי עם בנזין (פה, בארץ, בכל חנויות טמבור, או בבתי המרקחת), כי בנזין ממיס שרפים. ומדובר בבנזין נקי, לא בדלק מכוניות!
כתבה ר"ה: "מזה שבע שנים יש לי ארונות מטבח בצבע חום, ומשום מה הדלתות נראות ישנות כאילו לא ניקיתי אותן, וברור שניקיתי אותן בלי סוף. באיזה חומר אני יכולה לנקות אותן כדי להחזיר להן את הברק ואת המראה הנקי?"
יקירה, צלמי את דלת הארון הזה ממש מקרוב בטלפון בסדרת תמונות, ושלחי את התמונות לנגר, או הביאי אותן איתך בסלולרי לחנות "טמבור" הקרובה, והראי אותן למוכר. או פרסמי אותן אצלך בפייס, ובקשי את עזרת החברים. קוראים לזה "חוכמת הרשת". ככה הבנאדם שיוכל לעזור לך יראה במה מדובר, ויציע לך מה לעשות: או לצבוע ובאיזה צבע לצבוע, או לצפות אותן בפורמייקה, או להחליף. כי לפי תיאורך, עושה רושם שלדלתות האלה רק צבע, ציפוי או ממש החלפה - יחזירו את הברק.
השיגו לעצמכם (אתמול!) את הספר "נמר מעופף" של יעל טבת־קלגסבלד (בהוצאת כנרת־זמורה־ביתן), כי פשוט לא תוכלו להניח אותו מהיד. הבחורה משרטטת ביד אמן רומן רגיש ומדויק מתוך החומרים הכי נפיצים של המציאות הישראלית. אל תחמיצו.
ועוד דבר אל תחמיצו, אבל רק בתנאי שעברתם את גיל 40: את הסרט הכל כך טוב בסוגו "סוגרים חשבון" (עם סטלונה ורוברט דה נירו). הוא כתוב נפלא, אין שם שורה אחת שהיא לא גאג אינטליגנטי, או קריצה, או בדיחה פרטית אמיתית בין השחקנים. אחלה סרט שבעולם!
"סבלנות אין קץ מביאה לתוצאות מיידיות", צוחק תמיד אמנון יוסטינג, המתקשר המחונן שפעם כתבתי עליו, ומאז, מלא בקשות להדרן.
יואב צור, למשל, שהיה עורך ראשי של מעריב, מתייעץ איתו ועושה עסקאות מדהימות בעקבות הייעוץ המדויק שלו ("כן, בשמחה, את יכולה לספר שאני לקוח שלו, כי לא מדובר בסתם לקוח, אלא בלקוח מרוצה במיוחד!") וכמוהו הרבה מאוד אנשי עסקים שמתייעצים איתו, גם בסוגיות חיים אחרות כמובן. אז הנה, לבקשתכם: amnonchanneling@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם