שרון כידון: "בזכות הרנטגן מצאתי את דרכי"
שרון כידון עברה מתחום הלייף סטייל להנחיית תוכנית הכלכלה 'רשת כלכלית', ומגלה מה הקשר בין משכנתה, מחאה חברתית וחצרות רבנים, למשל זו של הרב איפרגן
"ברגעים האלה, כשעמדנו מול הלהבות וראינו את החיים שהכרנו עולים באש מול עינינו, משהו קרה לי. בכלל, ברגעים בהם אנשים מצליחים מאוד או מתרסקים, החיים הרציונאליים לא יכולים לספק תשובות ורבים בוחרים להיתלות במקומות אחרים. בהגדרה אני אדם חילוני, אבל כמו כולם גם אני מאמינה ומתחברת למקומות של דת ומסורת, וברגעים האלו של הרע, חיפשתי פתרונות מהשמיים".
החיפוש שלה הוביל לחצרו של הרב איפרגן, 'הרנטגן' מנתיבות. "באתי להתייעץ עם הרב, והתופעה והאיש עניינו אותי", היא מספרת. "נוצרו בינינו יחסי אמון והוא נתן לי להיכנס לחצר שלו ולתעד דברים שקרו שם. עד אז חיפשתי את דרכי".
כידון לא חזרה בתשובה, אבל השריפה ההיא והפגישה עם הרב איפרגן גרמו לה להיכנס לעשייה דוקומנטרית ולהמציא את עצמה מחדש כאישיות טלוויזיונית, הרחוקה מעולם הלייף סטייל ותוכניות הבוקר. החיפוש ההוא הוביל לתוכנית דוקומנטרית מוערכת על חצרו של הרב איפרגן ולאחרונה גם לכס מגישת תוכנית הכלכלה בערוץ 2, 'רשת כלכלית'.
בשבוע האחרון מדברים הרבה על חצרו של הרב פינטו והחשדות למעשים לא כשרים שנעשו בה. כמי שהסתובבה רבות בחצר אחרת, מה דעתך על הפרשה?
"זכותו של אדם להתייעץ עם מי שהוא רוצה. חלק מתייעצים עם בן הזוג שלהם, חלק עם קואוצ'ר, פסיכולוג, רב או גורו. זה לא ממש משנה. יש מקום לחוויה רוחנית ולהתייעצות, אם זה עושה טוב לאדם. אבל צריך לזכור שבסופו של דבר אדם לוקח אחריות על מעשיו. המשמעות היא שאם הוא עושה משהו לא רציונאלי או נוהג בשחיתות, האחריות על כך היא שלו. לגבי הרבנים, מי שמושחת, צריך לטפל בשחיתות שלו. לא הייתי מכתימה בשל כך את כל הרבנים".
גם בחצרו של הרב איפרגן נתקלת באנשי הון ושלטון?
"בלי סוף. כל החצרות הגדולות של הרבנים שאנחנו מכירים, כמו פינטו, איפרגן או אבוחצירא, וגם בחצרות הרבנים האשכנזים, ניתן למצוא אנשים בעלי כוח פוליטי, ציבורי, חוקי או עסקי".
"איך הרב הסביר את זה?
"הרב לא הסביר. כששאלתי, הוא אמר שאשאל אותם למה הם באים. הם דיברו על חשיבה מאוד מיוחדת, יוצאת דופן, לא נגועה להערכתם באינטרסים. זה מה שהם אמרו. אני לא יודעת להסביר את התופעה".
מעבר לעיתונות, מצאת נחמה אחרי המפגש עם הרב איפרגן?
"זו הייתה התחדשות. כמו שמתארים את התחדשות הכרמל לאחר האסון והשריפה הגדולה, שניצנים ראשונים נראים. לא יכולתי להבין זאת כשזה קרה, אלא רק אחרי. יש משהו בריסטרט. כשפתאום קורה דבר גדול ולא טוב, אבל מהרגע שבו את עושה ריסטרט על החיים, את מתחדשת. חודש לאחר המקרה התחלתי להגיש תוכנית שיווקית בחינוכית ואמרתי: 'הנה, נגרעים ממך דברים בחיים, אבל את מקבלת דברים אחרים'. זה היה הדבר הראשון שעשיתי והתגשמות של חלום: להיות בטלוויזיה ולעסוק בתחומים שאני מבינה בהם".
את הקריירה המקצועית שלה החלה כידון כתקציבאית במשרד הפרסום 'גיתם', שם גם הכירה את מי שלימים הפך לבעלה, הפרסומאי ואיש העסקים מודי כידון. לאחר שנתיים במשרד, הבינה שהמקום שלה הוא על המסך הקטן.
היא מילאה תפקידים בכירים בעולם הפרסום, אבל חלמה טלוויזיה. "לאחר שילדתי את בתי השנייה, החלטתי שאני חוזרת. עירית תאומים, אשתו של השותף של בעלי, הייתה תחקירנית בתוכנית הבוקר והזמינה אותי לעשות פינת פרסומות. זה לא היה ממש תפקיד ובאתי בהתנדבות", היא מספרת, אלא שכאמור, לפני עשור נפלה לידה ההצעה מהחינוכית לערוך תוכנית וגם לכבוש את המרקע. "וזו הייתה ההזדמנות שלי".
מאז הגישה כידון לא מעט תוכניות. 'מומחים ברשת', 'מומחים עם סגנון', 'דברים טובים', 'איך זה עובד', היא הנחתה כמחליפה את תוכנית הבוקר ועד לפני כשנה הגישה לצד שי גולדן את 'מדברים על זה'. בימים אלה היא מגישה כאמור את 'רשת כלכלית' (ראשון-שלישי 23:15 ב'רשת'), רצועת אקטואליה יומית חדשה, שעוסקת בחדשות הכלכליות ואיך הן נוגעות לכל אחד ואחת מאיתנו. "זו לא חוכמה להתעסק בתקציב הביטחון, בריבית ובדולר ולא להתעסק בכלים שגורמים לבן אדם לחשוב נכון וכלכלי יותר", היא מסבירה. "פעם היו כאלו שהיו מביני עניין והשאר קיבלו את מצבם כגזירה משמיים. היום האווירה היא שהאחריות לניהול הפיננסי היא שלנו. אי אפשר לצעוק כל היום המדינה והבנקים. בסוף את צריכה לדאוג לעצמך, לקחת את הכלים הללו, לנצל ולמקסם אותם לטובתך".
איך היה המעבר מתחום הלייף סטייל הקליל לתחום כבד כמו כלכלה?
"כבר לפחות חמש שנים שאני לא עוסקת בלייף סטייל. בהתחלה עשיתי תוכניות שעסקו בתכנים קלילים, כי זו הייתה הטלוויזיה. היא הייתה חדשה בשבילי וחשבתי שמשם מתקדמים. אחר כך הבנתי שזו לא הדרך. כדי להתקדם, את צריכה לעסוק בעולמות התוכן שלך ומשם להמשיך הלאה".
כדי שלא להיתקע במשבצת הקלילה.
"כן, כמעט נכנסתי לשם. הבנתי את זה כשיום אחד, באחת התוכניות, עסקתי בתשעה באב ובטור ביקורת נכתב 'וואו, היא יכולה לדבר על דברים אחרים', ואמרתי 'איזה קשקוש'. אני בן אדם שכל החיים מדבר על דברים אחרים. מאז עשיתי לא מעט סרטים דוקומנטריים ותוכניות אקטואליה וכבר שלוש שנים שמדי יום שישי יש לי תוכנית ברדיו תל אביב שעוסקת במאחורי הקלעים של התקשורת (התוכנית זכתה ב-2011 בפרס תוכנית המלל הטובה ביותר מטעם אגודת העיתונאים, ת"פ). אני כבר לא שם וזה לא מעניין אותי. אולי רק בשיחות ווטסאפ עם החברות".
לפני שאנחנו עוברות לנושאים שברומו של עולם, שאלה שמטרידה אותי, למה את עומדת כל התוכנית ועוד על כאלו עקבים?
"(צוחקת) כבר כמה נשים שאלו אותי את השאלה הזו. החלטנו ללכת על משהו קצבי. יש כעשרה אייטמים של שלוש דקות, שזה קצב מטורף בטלוויזיה וישיבה באולפן לא מאפשרת את זה. צריך לתקתק ולהמשיך הלאה ואין לי בעיה לעמוד חצי שעה. ולמה על עקבים? כי זה יפה! זה היתרון של מנחה אשה, שיכולה גם להנחות וגם להיות יפה".
טוב, אז בואי נדבר קצת כלכלה. כולם מדברים על בועת הנדל"ן, האם היא תתפוצץ ומחירי הדירות יירדו?
"הבועה יכולה להתפוצץ רק כשיהיה עוד היצע. כ-90 אחוז מהקרקעות שייכות למדינה, וזו רק החלטה של הממשלה לפתוח את השיבר ולהתניע מהלך של שיווק קרקעות מסיבי, הזרמת קרקעות לבנייה ומילוי חסך של 50-40 אלף דירות בשנה. זה יוריד את מחירי הדירות ואת השכירויות. אני חושבת שאם תהיה החלטה אמיתית של המדינה, משהו ישתנה. אבל צריך לזכור שלמדינה יש בעניין הזה ניגוד עניינים. מצד אחד היא בעלת הקרקע ורוצה למקסם את הרווחים ולמכור במחיר גבוה, ומצד שני עליה להוריד את מחירי הדיור, כי העם כבר לא עומד בזה. בסופו של דבר, לדעתי, יהיה מהפך".
הייתה מחאה חברתית לפני כשנתיים. היא הצליחה לדעתך?
"כן. היא אומנם לא הצליחה בפרמטרים של תוצאות, כי רוב מסקנות ועדת טרכטנברג לא יושמו, יוקר המחיה ומחירי הדיור נשארו כשהיו, וזו בעיה גדולה של המחאה החברתית. ובכל זאת, היא הצליחה בכך ששינתה את הלך הרוח. היום הפוליטיקאים והחברות העסקיות מבינים שהכוח נמצא גם אצל הצרכן, וגם באופן בו כלי התקשורת מסקרים את התחום. את התוצאות לכך אולי נראה בהמשך".
האם את יכולה להזדהות עם מצוקות מעמד הביניים ויוקר המחיה?
"זו שאלה טובה, אבל זה לא משנה. גם אם בן זוגי מצליח בעבודתו ואני בעבודתי, זה עדיין לא אומר שזה לא מעניין אותי. אני עדיין חווה את הכעס על המערכות שלא מסוגלות לתת תמורה ומענה הולם למיסים שאנחנו משלמים, ומרגיז אותי שרק חלק מהעם נושא על עצמו את הנטל. מדברים על כך שעד רבע מהתוצר המקומי מתנהל בכלכלה שחורה. אז אולי מצבנו הכלכלי הפרטי טוב, ואנחנו כמשפחה משלמים את דרגת המס הגבוהה ביותר, אבל אנחנו מוציאים על חינוך ובריאות מהכיס שלנו. אלו שלא משלמים מיסים יכולים לצעוק על יוקר המחיה, אבל הם לא נושאים בנטל ההוצאות החברתיות.
"נכון שזה פחות הישרדותי עבורי, אבל גם אני פוגשת את יוקר המחיה, יומיום בסופר ובעלויות של חינוך בנותיי, ואני מבינה את זה. מה גם שנולדתי וגדלתי בבית של מעמד ביניים. כל חיי, עד שנישאתי למודי וגם אחרי, אני עובדת מבוקר עד לילה. רוב האינטראקציה שלי במהלך היום היא עם אנשים עובדים ומשלמי משכנתאות. זה החיבור שלי, דרך העבודה הקשה ודרך האנשים שסובבים אותי".
את נשמעת כמעט מתנצלת על כך שבעלך הוא איש עסקים מצליח ומבעלי משרד פרסום מוביל ועל כך שאת מרוויחה לא מעט. מה דעתך על האווירה הציבורית שקיימת כנגד העשירים?
"פופוליזם. כל עוד מדובר בטענה עניינית כלפי איש עסקים שלא מתנהל נכון, אני יכולה להבין את זה; אבל טענות כלפי אדם עשיר, שלא בסדר שהוא הצליח והתעשר, הן בעייתיות. הצלחה לא צריכה להיות מילת גנאי, הצלחה היא דבר חיובי".
הנושא הכלכלי שהכי קרוב לליבה, מודה כידון, הוא נשים וקריירה. "הן מבחינת חוקי העבודה, הטבות המס, שכר ניהול הבית והג'אגלינג בין הבית לעבודה", היא מסבירה. "אני חושבת שאחד הנושאים שיחלצו את המשק הישראלי ויצרו צמיחה היא כניסה של נשים לשוק העבודה. צריך להוריד את החסמים, להגביר את התמורה עבור עבודתן ולעודד את האפשרויות שזה יקרה".
כחלק ממשנתה הפמיניסטית, כידון חברה בוועד המנהל של עמותת 'כוח נשים - לקידום מנהיגות נשית'. "אנחנו עובדות מול חברי הכנסת לחקיקה שמשווה את ייצוג הנשים בשדרת קבלת ההחלטות העסקית, הציבורית והפוליטית. משם קורים שני דברים: האחד, נשים שנמצאות שם מקדמות יותר נשים, והשני, החלטות שמתקבלות על ידי נשים הן החלטות חברתיות יותר נכונות, כי הן מייצגות את המגוון שיש בחברה. נשים הן לא מיעוט, הן יותר ממחצית האוכלוסייה".
יש סיכוי שגם אותך נראה בקרוב בפוליטיקה?
"אם בעבר לא היה לי ספק שזה יהיה הצעד הבא, היום אני כבר לא חושבת שתראי אותי בפוליטיקה. למה? אולי בגלל יאיר לפיד, כי כשאני מסתכלת עליו אני אומרת לעצמי 'אוי אלוהים, מה הוא היה צריך את זה'".
היית רוצה לראות אשה בראשות הממשלה?
"ברור. לא רק שהייתי רוצה, אני חושבת שאנחנו חייבים. את גולדה מאיר איני סופרת כהישג פמיניסטי. מבחינתי יש היום נשים חזקות בכנסת ובשדרה הניהולית וזה הזמן לראות ראש ממשלה אשה. אני חושבת שאולי גם אשה תעשה שלום. נשים הן פרגמטיות יותר ואמהות לחיילים".
יש לך איזו דמות בראש?
"יש הרבה נשים שעומדות בראש מפלגות, או בכירות במפלגות. זו יכולה להיות כל אחת מהן. לא תוציאי ממני זיהוי פוליטי".
כידון, 43, נראית כמו דוגמנית. תמירה, רזה, עם שיער בהיר גולש ולבוש אופנתי מוקפד. אולם יופי, היא אומרת, אינו בהכרח זה שפותח דלתות. "יופי זה דבר סובייקטיבי ולאנשים ייצוגיים קל יותר. עם זאת, אני לא חושבת שיופי נמדד על פי מאפיינים גיאומטריים הנדסיים של הפנים, ממש לא. יופי בעיניי זו כריזמה. פעמים רבות תראי שאנשים שלא נראים בובתיים, נראים טוב יותר על המסך בגלל הכריזמה שלהם. זה נכון לטלוויזיה, לפוליטיקה ולכל דבר אחר".
היא נולדה בשם שרון ויכסלבאום. כשהייתה בת ארבע עברו הוריה מתל אביב לשכונת רמת אילן בגבעת שמואל. "הייתי ילדה מרצה, תלמידה טובה. זו שבמועצת התלמידים ובבית עושה את הקניות ומסדרת הכול. טיפוס שמשתדל תמיד לקבל ציון גבוה שאני בסדר". כל השנים הייתה ההפך הגמור מאחותה התאומה דלית, אשתו לשעבר של הקומיקאי איל קיציס. "הוא עבד איתי והיה חבר טוב שלי, אבל לא חשבתי שהם מתאימים בכלל", כדבריה.
"הייתי האחות הגדולה במלא מובן המילה. דלית היא בחורה מצליחנית ואחראית, אבל בתור ילדה היא הייתה יותר משוחררת ממני. למדנו בתיכון באותה כיתה. יום לפני מבחן ראו אותי חורשת והיא ב'יהיה בסדר'. זה היה ההבדל בינינו. אנחנו החברות הכי טובות", היא אומרת. ברקע מגיעות התראות ווטסאפ בלתי פוסקות מכיוון אחותה.
לבני הזוג כידון שתי בנות: מאיה (16) ונועה (עשר) את הלידות שלהן היא לא תשכח לעולם. "כמה קלישאתי, ככה נכון. אולי אפילו יותר מהלידה, אחרי שילדת, האופוריה המטורפת ואת בעננים ונחה ומביאים לך בבוקר בקופסה השקופה על הגלגלים את היצור הזה, שהוא עכשיו הילד שלך. אני זוכרת שיצאה נשמתי, זה הדבר הכי יקר בעולם. אין, לא היה ולא יהיה".
איך את מצליחה לשלב את האימהות והקריירה?
"אין לי סוד. זה לשלם ברגשות אשם ולהבליג על הערות של הילדות פה ושם ושל הסביבה. לפעמים לשמוע מה שלא תמיד נוח לשמוע ולעיתים להרגיש נורא עם עצמי, כי בסוף זו אני שצריכה להסתכל במראה, אבל זו הבחירה שלי. אני חיה מיום ליום. היום זו אמא שלי, מחר מודי ומחרתיים המטפלת. אין לי אסטרטגיה, רק טקטיקה".
יש לך חלום?
"אני חיה היום את החלום שלי. יש לי תוכנית משלי שעוסקת בתחומים חשובים. כיף להגיד את זה סופסוף".
***
הכתבה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם