רונה לי שמעון: "היום אני הרבה יותר סקסית"
פתאום, כשהייתה בשלהי שנות ה-20 לחייה , הגיעה רונה לי שמעון למסקנה שאולי בעצם לא נולדה רק לרקוד ולהיות סלבית חושנית וסקסית. עכשיו, כשהיא מככבת בהצגה הלוהטת "דבר מצחיק קרה", היא זו שצוחקת אחרונה, וגם מבינה שהגיע הזמן לחשוב על זוגיות וילדים
שמעון הייתה אז בת 22, גיל חוקי אבל צעיר מאוד, וההתייחסות אליה, ברחוב ובתקשורת, הייתה לרוב בקטע מיני. "ההתייחסות אלי הייתה נורא רחוקה ממי שאני", היא מספרת, "בהתחלה התקוממתי ואחר כך הבנתי שאנשים הציבו לי מראה על מה שאני מקרינה - וזה מה שהקרנתי. העניין הוא שהיה פער גדול בין זה למי שאני באמת, וזה נורא הפחיד אותי. היום אני הרבה יותר פתוחה עם המיניות שלי מאשר הייתי אז. אז רק שיחקתי את המיניות שלי. הייתי מוקצנת ואולי נטפתי מיניות, אבל זה לא באמת היה שם. היום אני מרגישה הרבה יותר סקסית מאשר אז".
רונה לי שמעון, בכלל, הייתה אז סלבית ואפילו קיבלה תפקיד בסדרה המצליחה "השיר שלנו", אבל זמן קצר אחר כך נעלמה מתחת לרדאר לטובת לימודי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין. היא העבירה שלוש שנים בטרנינגים, עם אפס משכורת,
נראה שזה הצליח לה. אחרי שהחליפה את יעל בר זוהר ב"לילה לא שקט" לאחר שזו התבשרה שהיא בהריון, שמעון לא הפסיקה לקבל תפקידים בתיאטרון הקאמרי וצברה קילומטרז' מכובד בשנתיים של עבודה. היא השתתפה, בין השאר, בהצגות "קומדיה של טעויות", "אשכבה", "פאנק רוק", "קברט" (שם נכנסה לנעליה של אולה שור, לאחר שגם זו גילתה שהיא הרה) "סטמפניו", "מקבת", ובימים אלה היא מופיעה ב"דבר מצחיק קרה" - קומדיית טעויות רוויית כוכבים, ביניהם שלמה בראבא, רמי ברוך ועירית קפלן.
הריקוד והיא, לעומת זאת, כבר לא. אף על פי שטיפחה מגיל צעיר חלומות על קריירה של בלרינה ואף נסעה ללמוד ריקוד באקדמיה המלכותית לבלט באמסטרדם בגיל 18, בשנים האחרונות היא זנחה את העניין לגמרי ופנתה לדרך חדשה. לא הגוף היה זה שבגד בה. היא פשוט הבינה שהמקצוע הזה עשוי להשאיר אותה ענייה ומתוסכלת.
"ההופעה האחרונה שלי הייתה לפני שנה וקצת, ומאז לא רקדתי", היא מספרת, "בגלל שאני כמעט כל ערב בהצגה וכמעט כל בוקר בחזרות, אין לי זמן לזה. אני דואגת להישאר בכושר במכון וביוגה, אבל זהו. מבאס אותי שמחול הוא לא משהו שאנשים באים לראות בארץ, כי יש מגוון מדהים של יצירות מחול ויש פה קהילה של רקדנים שנאבקת על החיים שלה. זה אנשים שהקדישו את עצמם לריקוד מאז שהיו קטנים, וזו לא ילדות רגילה. יש בה המון ויתורים, אבל אני לא מתחרטת על זה, זה עיצב לי את האישיות".
וגם את דימוי הגוף?
"זה נושא טריקי. עברתי עם זה המון אפס אנד דאונס. כשאת עומדת מול המראה המון שעות ביום, זה מעוות לך את המוח. מזל שהיה לי גב מאוד חזק בבית, וזה מה ששמר עלי. אני מכירה הרבה בנות שלא עמדו בלחץ. כשגרתי באמסטרדם הייתי עם הרבה בנות אנורקטיות, שהיו במידות מטורפות והלכו ונעלמו לי מול הפנים. כשאת נמצאת בתוך זה את בהחלט יכולה להיגרר לזה, אז כן, היו לי תקופות שהייתי רזה מדי והתעסקתי בחישובים של מה אכלתי היום ולמה, אבל עכשיו אני במקום אחר. יש תקופות שאני משתדלת לאכול בריא ויש תקופות שאני אוכלת ג'אנק. כשאני בתקופה טובה, אני שותה שייק של חסות ואצות כל בוקר - וזה עושה לי מדהים".
אחרי שלוש שנים אצל ההורים היא חזרה לדירה שכורה עם שותף בתלאביב. מה לעשות, למרות השינוי המקצועי היא עדיין לא יכולה להרשות לעצמה מגורים לבד. "הוא עובד בבוקר ואני עובדת בערב, וכשאנחנו כבר נפגשים, נורא מצחיק לנו ביחד. נעים לי שמישהו נמצא עם כמון, החתולה שלי, כשאני לא שם, למרות שהיא לא ממש מתמסרת. היא קנאית לי נורא ומאוד אגרסיבית עם בני הזוג שלי".
עזבת את הריקוד לטובת משחק, אבל גם שם לא ממש אפשר לבנות על יציבות כלכלית.
"נכון, זו מלחמת הישרדות. אנחנו חיים פה באופן הישרדותי וזה משפיע על כולנו. כשהמאבק הוא הישרדותי זה הופך להיות אלים ומכוער, יש בזה פוליטיקה - וזה קיים גם באמנות. אני מאוד מבינה את השחקנים ששבתו ב"הבימה". אתה נותן את הנשמה ובסוף לא מקבל את הכסף שלך. אני עובדת עכשיו מאוד קשה, אבל אני עדיין פרילאנס, אני לא טאלנט של התיאטרון. זה אומר שאם יש הצגה - אני מקבלת, ואם אין - אז אין. אני מפרישה לעצמי היום את הפנסיה, אבל לא נורא. מתברר שאפשר לחיות מהמקצוע הזה בכבוד פלוס-פלוס, ואני גם מצליחה לחסוך למען העתיד שלי, אז מה רע".
מלאו לך 30 השנה. איך עברת את זה?
"האמת היא שאני מחכה לגיל הזה כבר עשור. תמיד ידעתי שזה יהיה העשור שבו יתחילו לי החיים האמיתיים. תמיד קינאתי בנשים בגיל הזה ורציתי להיות בסביבתן. עשיתי מסיבת יומולדת ענקית השנה, באיזה מועדון בתלאביב, היו שם אנשים מכל התקופות בחיי וזה היה נורא מרגש. אומרים על מזל גדי שהוא נולד זקן ומתיילד עם השנים. עכשיו אני ממש מבינה מה זה אומר. יש בי איזו קלילות שלא הייתה בי קודם. מבחינתי, עכשיו זה הפארטי טיים שלי. בכלל, הולך להיות לי עשור נורא מרגש, לדעתי. דה בסט איז יט טו קאם".
עכשיו, אגב, זה גם בדיוק הזמן שבו היא מתחילה להיות בשלה לזוגיות ארוכת טווח. לאחרונה האינסטגרם של רונה לי התמלא בזרי פרחים יפהפיים, שמגיעים אליה מדי ערב אל התיאטרון, ומדורי הרכילות טענו שרומן מתפתח בינה לבין קובי לפידות, איש עסקים מוכר וגרוש. רונה לי מכחישה: "זה ממש לא נכון. זה היה חדש גם לי כשכתבו את זה. זה נכון שיש לי מחזרים, וזה נכון שחלקם שולחים לי זרי פרחים, וזה מאוד כיף, אבל אני עדיין באותו מצב, עדיין לא מצאתי זוגיות. היו לי כמה בני זוג, ואני מרגישה שכל מערכת יחסים קירבה אותי לדעת מה אני רוצה", היא אומרת, "אני רוצה גבר נדיב, חכם ומעניין, ושהדברים שחשובים לי יהיו חשובים גם לו. כדאי מאוד שהוא גם יהיה מספיק יצירתי באופן המחשבה שלו. גם גמישות מאוד חשובה לי, וענווה היא בכלל משהו שקשה למצוא אצל גברים בעיר הזאת. אני לא רוצה אחד כזה שיודע הכל. אני רוצה אחד שפתוח ללמוד. מצד שני, אני אוהבת אסרטיביות, אנשים שיודעים מי הם. אני רוצה אחד שיידע מי הוא אבל לא יפחד להשתנות. זה מובן?"
העיקר שזה מובן לך.
"אני מאמינה שהקוסמוס יסדר לי את זה, אבל הייתי שמחה לפסוח על שלב הדייטים. יש משהו מאוד לא אורגני בדייטים. בליינד דייט זה כמו ראיון עבודה, עם אותה מידה של אי נוחות. אני לא בלחץ על זה, אבל היום אני מרגישה מוכנה יותר מאי פעם. יש לי מוכנות בהרבה חזיתות, כולל ילדים. אני כבר לא נבהלת מזה. כשהייתי צעירה לא הצבתי גבולות באהבה, ואז היה שלב שהצבתי המון גבולות. היום אני מוכנה להיכנע באהבה ולא להרגיש שזה ויתור".
למה נבהלת פעם מזוגיות וילדים?
"פעם חשבתי 'או קריירה או ילדים', וזו הייתה החלטה מבהילה. היום אני חושבת שיהיה אפשר לסדר את הפאזל הזה, עם קצת יצירתיות. אני פשוט צריכה גבר שמאמין בשוויון ובחלוקת הנטל, כי ברור שהוא יצטרך לקחת חלק בגידול הילדים. יש לי חברות שרוצות להיות פול-פאואר-מאם ואני מבינה את זה, ויש לי חברות שחקניות שלא רוצות את זה, ואין בי שפיטה. אני יודעת שאני רוצה משהו באמצע".
אז איך את מכירה בחורים? מתחילים איתך ברחוב? מאחורי הקלעים?
"לא יצאתי עם מפורסמים בחיים שלי. ברחוב מתחילים איתי לפעמים, אבל אני לא זורמת. אין מצב. ג'יי דייט זה גם משהו שאני לא עושה ולא אעשה, וגם בפייסבוק זה לא קורה".
בהשקות לא רואים אותך. זה בגלל שאת ממתגת את עצמך עכשיו כשחקנית רצינית?
"לא, אין לזה חוקים. תראי את קרן מור: היא הולכת להשקות, והיא שחקנית מדהימה ומצליחה. פשוט לא בא לי ללכת לדברים האלה. אם יש לי ערב אחד פנוי בשבוע, אני מעדיפה להיות עם חברים. אני הולכת רק לתצוגות אופנה, כי אופנה אני אוהבת".
ואכן , בתקופתה הקצרה ככוכבת מדורי הרכילות, רונה לי שמעון הייתה ידועה גם בבחירותיה האופנתיות הלא קונבנציונליות. "כשאני כבר יוצאת אני הכי מגזימה, וככה אני גם אוהבת נשים אחרות", היא מסבירה, "אני אוהבת נשים שעפות על עצמן. בעבודה אני עם טייטסים, טרנינגים, סוודרים גדולים וגוזיות, אז בערב אני אוהבת להתגנדר. הארון שלי מלא פאייטים, נוצות וחרוזים. אני אוהבת בגדים עם סיפור, ובבגדים ישנים, וינטג', אני מוצאת את זה. מותגי על אני לא אוהבת. אני לא מסתובבת בכיכר המדינה. יש לי זוג עגילי שאנל ותיק של מוסקינו, אבל הם וינטג' במציאה. זה לא שיש לי את הכסף לקנות לואי ויטון חדש, אפילו אם אני נורא רוצה. בסדר, זה לא ביג דיל, נחיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם