יעל גולדמן ואורי פפר עדיין מאוהבים
הוא בליין כפייתי והיא שומרת על כושר. הוא מת על תל-אביב והיא רוצה לעבור לקריית אונו. הוא לא דופק חשבון לאף אחד ולה מאוד אכפת מה יחשבו עליה.אחרי חמש שנות זוגיות ושתי בנות פעוטות, יעל גולדמן ואורי פפר מאוהבים עד הכוכבים. איך הם עושים את זה?
יעל: "זה קרה בזכות עפר שכטר. הוא הקופידון שלנו. אני בכלל לא רציתי שנכיר. ממש לא רציתי לצאת עם שחקן וסירבתי לשידוך הזה. אורי ניסה להתחיל איתי בכל דרך אפשרית, ופשוט אמרתי כל הזמן לא. בסוף עפר נתן לו את הטלפון שלי בלי לשאול אותי. הוא סימס לי בדיעבד".
אורי : "היא לא הפסיקה להתקשר אלי, עד שבסוף נשברה רוחי ואמרתי 'טוב, נו'. סתם . עוד לפני שהיה לנו דייט ראשון היא בכלל חשבה שקוראים לי אורי עם שורוק. נפגשנו באיזו מסיבת יום הולדת, וכשהכירו בינינו היא אמרה לי 'שלום' ואני אמרתי לה 'את יודעת שאני ואת נתחתן'. היא חשבה שאני מטורף, אבל הייתה בי ידיעה עמוקה שזה יקרה".
אורי: "ראיתי אותה לראשונה בלוס אנג'לס. התמונה שלה התנוססה על איזה שלט ענק של פרסומת, אמרתי לחבר 'תראה איזו בחורה יפה' והוא אמר לי 'כן, היא ישראלית', אז אמרתי לו שאני אעלה ואוריד את השלט ואלך למצוא את הבחורה הזאת".
יעל : "אני חושבת שזה קרה ממש מהר. הדייט הראשון היה אצלו בבית. חשבתי שככה אני אוכל לברוח מתי שאני רוצה, כי אצלי בבית תהיה בעיה לגרש אותו ובחוץ יש סיכוי שיראו אותנו. רציתי פתח מילוט, אבל בסוף הייתה כימיה והתאהבנו. לא יודעת להגיד לך מאיזו סיבה התאהבתי בו, באמת לא יודעת. ככה יצא".
אורי: "בתור האח הקטן במשפחה אני בשל להיות אבא כבר מגיל שלוש.
יעל : "בשבילי משפחה זה הדבר הכי חשוב, וזה סוג של הגשמת חלום, כי תמיד רציתי להיות בשלב הזה. יש רגעים שבהם אני עוצרת את כל המירוץ הזה ואומרת לעצמי 'וואו, אני כבר אמא לשתיים' אני מרגישה שמגיעה לי טפיחה על השכם שהשגתי את זה, השגתי לעצמי משפחה".
יעל: "אצלי זה מצרך נדיר, כי אני עדיין מיניקה. כשהתחלנו לצאת הייתה הסכמה שבשתיקה על כך שאף אחד לא מוותר על הזמן לבד שלו. אורי עדיין יוצא לברים עם חברים שלו ואני עדיין הולכת לחברות ועושה ספורט. אני מקווה שכשהבנות יהיו קצת יותר גדולות, אוכל לעשות את זה יותר, כי אני חושבת שבלי זמן לבד זה אסון. לפני שהייתי של אורי ושל הבנות הייתי 30 שנה יעל, ואני לא יכולה לאבד את זה".
אורי : "אני יותר בליין במהותי. זה משהו שהוא חלק ממני. אנחנו מתאהבים אחד בשני בגלל השיגעונות אחד של השני, ומאוד חשוב לתת לשיגעונות האלה להמשיך להתקיים - גם אם זה לצאת, להשתכר, לחזור, להקיא בשירותים ולהעיר אותה שתטפל בי. זה הזמן להזכיר לעצמך מה שאתה גם מחוץ למסגרת הזאת, של המשפחה".
אורי: "אני מתגעגע לזה. תמיד הרגשתי שהחיבור שלי עם בן אדם נמדד לפי היכולת לעשות חיים ביחד בחו"ל, כשתקועים יחד 24 שעות ביממה. לזה אני מתגעגע. להיזרק ביחד על מפה ולהתגלגל להרפתקאות. זה החלק שהכי קשה לאחוז בו בשלב הזה. אין לנו את זה כרגע, שלא לדבר על זה שאנחנו באמצע העניינים או העבודה (פפר משחק עכשיו בסדרה "פלפלים צהובים" בקשת - מ"ז), הילדות בוכות וצריך לקום".
יעל : "השנתיים האחרונות היו בעיקר סביב הריון ולידה, אז אם יש לנו זמן לבד, זה בעיקר סרטים ומסעדות. אני נשבעת לעצמי שבעוד איזו שנה אנחנו עושים וויקאנד רק אני ואורי. אני משכנעת את עצמי שזה יחזור. איך שאני יורדת מההנקה, אני שולחת אותה ישר לסבתא".
אורי: "אני כל הזמן אומר ליעל 'אנחנו פה במרתון ל-40 שנה , בואי לא נאלץ את הרגע הזה בגלל שהיום זה ולנטיין או ט"ו באב או יום נישואים. אנחנו חוגגים באינטימיות. אני מביא לה מתנה, או שאני מבשל לה ארוחת ערב, או שהיא מבשלת".
יעל : "הזמן של החגיגות אצלנו הוא דווקא בקיץ. ימי ההולדת שלנו בקיץ וגם יום הנישואים שלנו ב-18.6, שבו נחגוג כבר חמש שנות נישואים. מדהים, לא? בדרך כלל אנחנו חוגגים ביום כיף ומסעדה, ואני מאוד מקווה שגם הפעם נצליח למצוא לנו זמן מיוחד, רק בשבילנו".
אורי: "הליבה. שם יושבת המלכה וכולם מבלים מסביב. אנחנו גרים בלב תל-אביב, קרוב לים, ולא הייתי יכול לדמיין משהו אחר. אני אוהב את הבלגן של תל-אביב ואת הקרבה לחברים ולבילויים. יותר קל ליהנות ממה שהחיים מציעים לך פה. היה לי פעם חלום ליישב את הנגב, כי יש לי רומן עם המדבר, אבל עבר לי".
יעל : "בשבילי הבית היום זה בית זמני. אני כבר מתה לעבור. כל חברי הילדות שלי מקריית אונו גרים היום עם המשפחות שלהם בקריית אונו, ובשבילי זו באמת שאלה איפה לגור: ליד ההורים זה נהדר, כי הם יוכלו לעזור לי מלא, אבל אורי מטיל וטו. בשבילו, לעבור את הירקון נחשב איסור חמור. אני מתה לקנות דירה, אבל בתל-אביב המחירים לא נורמליים. בעיקרון, אני מאוד נהנית לגור פה, הכל זמין ופשוט על אופניים, הולכים המון לים ונהנים מהחיים".
יעל: "אני מרגישה שבזה אנחנו הכי טובים. יש בינינו הבנה בלי מילים, ויש חלוקה של הנטל. אני לא צריכה להגיד לו מה לעשות ולבקש ממנו דברים. אין בינינו פנקסנות. אנחנו מבינים שזה עסק שצריך לתפעל, ואני מרגישה שאנחנו ממש על אותו קו, גם בחינוך וגם בתפעול. זה ממש החוזק שלנו".
אורי : "יש חלוקה בינינו, אבל בסודי סודות אני אגיד לך שיעל עובדת יותר קשה ממני בבית, וכשאני עוזר, אני דואג שכולם ידעו את זה".
אורי: "עם תינוקת טרייה בת חודשיים, אשתי הנדיבה נותנת לי לנסוע עכשיו לדרום אמריקה - ועל כן אני מעריץ אותה. אני יודע על הנסיעה הזאת כבר הרבה זמן, ומטבע הדברים ויתרתי עליה, אבל אז חבר משותף שלח לנו את מסלול הנסיעה ויעל אמרה 'אורי, זה טיול של פעם בחיים, אתה לא יכול לפספס דבר כזה, לך תראה את העולם'. אני כולי מוצף רגשות כשאני מספר לך את זה. אולי היא רוצה ממני איזה ברייק, לא יודע, שלא יהיה מי שיזרוק את המעיל באמצע הבית ויעשה בעיות".
יעל : "מזמן כבר לא היינו בחופשה רק שנינו, אבל בעוד שנתיים יש לאורי יומולדת 40, וכבר הודעתי לו שזה הולך להיות התאריך של החופשה המטורפת שלנו. אנחנו עושים לה קופת חיסכון מעכשיו. מבחינתי, זה יהיה במלדיביים, כי זה נראה לי טו גוד טו בי טרו".
אורי: "אנחנו רבים כשיעל לוקחת אותי מהעיסוקים שלי, כשהיא יותר מדי דואגת לי וכשהיא מתעצבנת עלי שאני עושה יותר מדי בלגן ולא מחליף מצעים, כי אני שונא להחליף מצעים. מצד שני, אני חושב שיש איזה מושג שיעל לימדה אותי מהרגע הראשון, שנקרא 'תרבות ריב'. כלומר, כמו שלכל דבר יש מסגרת ולא יוצאים ממנה, גם לריב יש מסגרת. אני, מטבעי, אדם יותר קיצוני, וכדי לשמור אחד על השני ועל מה שיש בינינו, יש לנו כללים. אני מאוד מאמין שאי אפשר לקחת חזרה דברים שאמרת בכעס בלי להשאיר צלקות - וצלקות זה לא מה שאתה רוצה להשאיר אצל מישהו שאתה אוהב. אז הגדרנו מה מחוץ לתחום, באיזה נשק אנחנו לא משתמשים, ולאורך זמן זה מה ששומר על טוהר הדברים".
יעל : "זוגיות זו תבנית ואנחנו כל הזמן רבים על אותו דבר. עם הזמן השתפרנו בלפרק את זה. הנטייה שלי היא שאני שותקת במשך כמה זמן, ואז מתפוצצת. אורי, מצדו, תופס מרחק. עם הזמן למדנו שחשוב שאחד מאיתנו יציף את זה, כדי שנדבר על זה ונפתור את זה".
יעל: "הוא לא שם זין. אני נורא מחשבנת וחשוב לי לצאת בסדר, והוא באמת לא שם. זה כיף, זה נעים וזה משחרר, והייתי רוצה קצת מזה לעצמי".
אורי : "את הטוב שלה. היא הבן אדם הכי טוב שאני מכיר, הייתי רוצה את זה אצלי כמו שזה אצלה".
יעל: "בדיוק את מה שאני אוהבת אצלו הייתי רוצה, לפעמים, גם לשנות. לפעמים, בגלל שהוא לא רואה ממטר, זה יוצר מצבים מביכים".
אורי : "הייתי הופך אותה לאלכוהוליסטית לאיזו תקופה. היה יכול להיות נחמד להשתכר איתה, אבל היא לא שותה. פעם חשבתי שהיא לא אוהבת לאבד שליטה, אבל היום אני מבין שדווקא יש משהו אמיץ בזה".
אורי: "מנערותי אני רומנטי נורא. אחד שמקליט את "איי ג'סט קול טו סיי איי לאב יו" ומשמיע לבחורה בטלפון. היום, עם הילדות, זה מאתגר, אבל לפעמים אני משתדל לתת ליעל רומנטיקה במחוות קטנות - להביא פרחים בשישי או לשיר לה סרנדה בקול הצרוד והנוראי שלי. אנחנו תמיד משתדלים לזכור להגיד מילים יפות אחד לשני. זה חשוב".
יעל : "אורי רומנטי? נו טוב, כל אחד חושב על עצמו שהוא רומנטי. כשהתחלנו לצאת הוא באמת הביא כל יום שישי פרחים, עכשיו כבר פחות, אבל הוא מפציץ במתנות. הוא נותן לי את כל מה שאני בחיים לא הייתי מפרגנת לעצמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם