אודטה: טיפים להארכת חיי פרחים
וגם: איך אפשר להאריך חולצת טריקו שהתכווצה ואיך מוצאים את "ראש" הסדין שתמיד בורח
רות ריכטר (rrichter@012.net.il) שלחה טיפים להארכת חיי הפרחים. הם מתבססים על ידע מגלגולה המקצועי הקודם: מורה לביולוגיה ואגרונומית בהתמחות של גידול פרחים וצמחי נוי. כיום היא סופרת ותסריטאית, שברזומה שלה שמונה ספרים ושישה סרטים קצרים לפי תסריטים שלה.
"פרחים המאריכים ימים הם עדעד (לימוניום), חרציות וציפורנים. לפעמים גם זנים מסוימים של ליזיאנטוס, סייפנים (גלדיולות), ליליות ואמריליס. הפרח הנקנה ביותר בישראל הוא הוורד, אך רוב זניו אינם מאריכים ימים. לכן - לפני שמכניסים פרחים לאגרטל יש לקטום את קצות הגבעול באלכסון (כדי להגדיל את שטח ספיגת המים), ולשים מעט אקונומיקה במים (בערך 1 כף לליטר מים). ולמה? מפני שרוב הפרחים מתים אחרי שקצה גבעולם נסתם בגלל פעולת חיידקי הריקבון, וכתוצאה מכך הפרח לא מקבל מים. האקונומיקה קוטלת חיידקים אלה. חשוב להוריד עלים ירוקים מיותרים ובעיקר עלים הנמצאים בחלק התחתון ובחלק האמצעי של הגבעול, כי העלים מאדים מים ומשתמשים בחומרי התשמורת המיועדים לפרחים.

ולפרחים השונים:
ציפור גן העדן
מעטים יודעים שבכל נרתיק של פרח זה חבויים עוד שני פרחים. כשהפרח נובל יש לקטום אותו, ובעזרת מסרגה או ידית צרה של כפית יש לחלץ מהנרתיק את הפרח הבא החבוי בתוכו ולפרוש את חלקיו. כשהפרח החדש נובל, אפשר לחזור על הפעולה בשנית.
נוריות, ורדים וכלניות
כדי להחיות ורדים, נוריות וכלניות ש'הורידו ראש', יש 'להטביל' את הפרח (על כל חלקיו - כולל עלי הכותרת), באמבט מים למשך לילה או לכמה שעות. כדאי לקטום את קצה הגבעול בתחילת הטבילה, כשהוא שקוע בתוך המים. אפשר לעשות זאת באמבטיה, בכיור גדול או בגיגית עמוקה. רוב הפרחים מתיישרים כתוצאה מטיפול זה. יש לבצע את הטיפול כשהפרחים רק מתחילים להרכין את ראשיהם, כי הוא לא מחיה מתים, אלא רק עוזר להם לשרוד.
גרברות וחמניות
הגרברות והחמניות הנמכרות לציבור פותחו מפרחים שקוטרם כשליש או כמחצית מקוטר הפרחים המסחריים האחרים. לכן הגבעול הדק לרוב אינו יכול לשאת את הפרח הגדול, וצריך 'לעזור' לו. עושים זאת על ידי חיבור שיפוד עץ קטן לגבעול, או מקלות אכילה סיניים, או מקלות של המשחק 'דוק'. ואז, בעזרת סלוטייפ או חוטי מתכת דקים, מלפפים אותם בליפופים אחדים לכל אורך הגבעול.
רקפות
הרקפות אוהבות קור ושונאות עודף מים. כדאי לקנות אותן בעיצומו של החורף ולא בתחילת העונה. הדרך הטובה ביותר להשקותן היא לרפד את שפת העציץ העליונה בקוביות קרח פעם ב־5 ־6 ימים. יש לשפוך את המים הנאגרים בצלחת התחתית. הזנים התרבותיים גדלים בצל, ויש להרחיקם משמש ישירה. כדאי לשמור את העציץ במקום מואר ומוצל, להוציא אותו בלילות קרים למרפסת, ולא לשכוח להחזירו הביתה בבוקר כדי שהרקפות לא יעמדו בשמש. אם אין קוביות קרח אפשר להכניס את העציץ לשעות אחדות או ללילה למקרר, והפרחים מתיישרים.
עציצים פורחים בעלי בצלים ופקעות
נץ החלב, נרקיסים, אירוסים, רקפות ויקינתונים: בגמר הפריחה קוטמים את הפרחים, וממשיכים להשקות את הצמחים הירוקים במשך 1 ־3 שבועות עד שהעלים מתחילים להצהיב בקצותיהם. מפסיקים את ההשקיה, וכשהקרקע יבשה לחלוטין מוציאים מהעציץ את הפקעות/הבצלים, מנקים מרגבי אדמה יבשים, ושומרים אותם עד השנה הבאה בשקית נייר במקום מוצל. כדאי לכתוב על השקית את שם הפרח".
ולהשומע ינעם.

כתבה מאיה זיצר: "הצלחתי להאריך (בלפחות 20 ס"מ!) ולהרחיב בחזרה טי־שירט מטריקו־כותנה שהתכווצה לי בכביסה.
"את רצינית?" שאלתי אותה, "כי נראה לי שהחולצה הופכת ככה לקלוש רציני. היא ממש התארכה טוב? כי אם כן, אני מלשינה אותך לציבור".
"שום קלוש!" חזרה תשובתה. "הכיסא היה כיסא פלסטיק של חברת כתר, צר ומעוגל בגב. ובכיף, תפרסמי". אז עשיתי, אבל שימו לב: אם לכיסא יש גב מעץ עם פוליטורה (או עם צבע בייץ'), יש ללפף אותו תחילה בניילון נצמד, או להלביש עליו שקית אשפה ענקית, לפני שמלבישים עליו את החולצה הרטובה. כי במגע עם לחות, זה יוריד את הצבע על החולצה.
כתבה לי ו"ל: "אני תמיד המומה איך משהו מסובך מקבל אצלך פתרון פשוט, קל וברור. אז הנה עוד משהו ל'פיצוח': המזרן שלי הוא בגודל לא שגרתי של מטר וארבעים על מטר ושישים, וזה, כמובן, גם גודלו של הסדין עם הגומי בקצותיו. מה שלא מאפשר לי לדעת בוודאות: מהו האורך ומהו הרוחב של הסדין? לעיטוף שמיכת הפוך עם הציפה מצאתי פתרון: קניתי שמיכה עם שישה ריבועים לרוחב, ושבעה לאורך. אבל מה אני עושה עם הסדין שהאורך והרוחב שלו די דומים?"
יקירה, קני בחנות כלי כתיבה טוש שחור בלתי מחיק בכביסה, ומדדי את הסדינים שלך מפינה לפינה, במתיחת צלעות הגומי שלהם. בטוח שצלע אחת שם תהיה קצרה מזו הניצבת לה. אז בררי מה הצלע הקצרה יותר, ורק את שתי הפינות של הצלע הקצרה (אבל מבפנים, בצד השמאלי, של התפרים) סמני בטוש שחור. נקודה אחת בכל פינה. הצלע שבין שתי הנקודות האלה תהיה זו של צד הראש (או של צד הרגליים). אל תסמני יותר משתי פינות, כי אז שוב לא תדעי. ואם צלע אחת של סדין מסתדרת לך נכון על המזרן, היי בטוחה שכל שאר הצלעות, גם...
ברכות ע־נ־ק־יות לזכייתה של הסופרת נעה ידלין, חברת מערכת סופשבוע, בפרס "ספיר" לספרות, על ספרה הנהדר "בעלת הבית" (בהוצאת זמורה ביתן).
"ידלין", כתבו השופטים, "כתבה רומן שנון ומהנה, השולח את חציו לנקודות חולשה רבות בחיים המודרניים, ובחיים במדינת ישראל בפרט. כמעט אין תחום שאינו נבחן במראה הסטירית הביקורתית של ידלין: כשליו של הניו־אייג', זיופו וחולשותיו של השמאל הישראלי האשכנזי השבע, וכל אלה העוסקים בתדמית במקום במהות, וכוללים את יועצי התקשורת, תוכניות הריאליטי והמדיה לסוגיה". ויותר מדויק מזה – אי אפשר. שאפו, נעה!
