אודטה: מה עושים נגד עקיצות יתושים?
(וגם: נגד סדקים, יובש ופיצוצים בכפות הרגליים, ריח נעליים, שפשפת, פטריות ציפורניים, שיערות בנחיריים, אף סתום, כאבי אוזניים ועיניים נפוחות. לגזור ולשמור)
אלא שלמרבה המזל הוא מתפרק בחום. אז קחו כפית, חממו אותה בכוס מים רותחים והניחו אותה לכמה שניות על העקיצה בלחיצה. שימו לב שבהתחלה מניחים אותה על העור רק בנגיעת נוצה, ורק לאלפית השנייה, כדי לבדוק כמה חמה הכפית, כדי לא לגרום לעצמנו כווייה.
הרעיון הוא להניח את הכפית בטמפרטורה הכי גבוהה שעדיין אפשר לשאת, אבל ללא כווייה. לא משנה אם העור שלנו נרטב - משנה רק החום. ולא, ברוך, להניח סיגריה בוערת ליד העקיצה זה גם מסריח, גם לא בטיחותי וגם פחות יעיל מכפית לוהטת לחוצה על העור. אמנם, בועת הנפיחות של העקיצה עלולה להישאר עוד כמה ימים, אבל לפחות הגירוד המעצבן ייפסק לכמה שעות. וכשהוא מתחיל מחדש, עושים שוב את הנומער הזה עם הכפית החמה. זה עוזר באחריות.
כתבה ח"נ: "יש לי טיפ נהדר שעבד בשבילי ממש טוב. לפעמים נותרים בכף הרגל המון סדקים וחריצים מכוערים גם אחרי פדיקור. אז הנה הפתרון: בבית מרקחת מוכרים פלסטר שקוף מתוצרת חוץ, שמגיע בספריי. מתיזים, והוא מתייבש על המקום שהתזנו אותו לפלסטר, או לשכבה אוטמת דקיקה ושקופה. אז אחרי המקלחת והפדיקור מתיזים את הפלסטר השקוף הזה על החריצים שבכף הרגל. ההתזה מייצרת עליהם גלזורה שקופה, שעוזרת להבריא את הסדקים האלה נהדר".
כתבה ד"ר: "גיליתי שהריח הרע מהנעליים יחד עם העור היבש והבקוע בכפות הרגליים נעלמו לי לגמרי, מיד אחרי שהתחלתי לשים בגרביים אבקת פונגימון (בכל בית מרקחת). בכלל , גם השפשפת במפשעה ומתחת לחזייה נעלמה לי בשימוש יומיומי באבקה. זה אפילו פתר לי בעיות כשהדאודורנט נשאר בבית. "אני עובדת עם סוסים, בחוץ, כל היום אני מזיעה, ואני מודיעה לך שאת כל הקיץ האחרון עברתי בלי שום כאבים או אי נעימויות".
כתבה ח"נ: "מה לא קניתי ומה לא ניסיתי כדי להדביר את פטריות ציפורני הרגליים שלי. ובסוף, בשבילי, הפתרון הכי זול ופשוט היה נוזל פולידין ששמתי לי ממנו (עם מקלון אוזניים) במשך כמה שבועות על הציפורן הנגועה כמה שרציתי ללא חשש (כי אני לא אלרגית ליוד). והפטרייה בציפורן פשוט נעלמה. מה לומר, אצלי זה הצליח".
כתבה צ"ח: "שאלתי קצת מביכה: איך נפטרים/ מתמודדים עם שערות שמבצבצות מהאף? יקירה, אמנם קיימים בשוק מכשירי גילוח חשמליים דמוי עט, הפועלים על סוללה, ומיועדים ל"קצירת" שערות האף והאוזן. אבל מה שאני מציעה לך הוא שתקני מהיבואן בוקי (בן יהודה 1, תל אביב, חצי קומה מתחת לקומת הכניסה) מראה מגדילה פי 7 עם רגליות ואקום מאוד איכותי, ותדביקי אותה על המראה באמבטיה, או על כל משטח זכוכית חלק ומואר.
קני אצלם גם את הפינצטה האלוהית האפקטיבית שלהם, ופעם בכמה זמן תוכלי לתלוש איתה ביעילות מול המראה המגדילה הזו את שערות האף המבצבצות. ואגב, קוסמטיקאיות מסוימות ממלאות את הנחיריים בשעווה נוזלית שמתקשה, ואז הן תולשות את כל הגוש הזה בבת אחת, עם כל שיערות פנים האף הדבוקות אליו. זה נראה יפה, אבל אני לא מציעה לך לעשות את זה, כי זה תולש גם את הפלומה הקטנה של החלק החיצוני של מחיצת האף, ואז היא מתעבה.
עוד תכונה של הרוזמרין: כשמצוננים והאף סתום לוקחים כמה ענפי רוזמרין, מייבשים אותם ואז מציתים אותם בתוך סיר קטן, או מחבת (ברזל, לא טפלון) שיוחדו למטרה זו בלבד. נושפים עליו, ואת העשן שיוצא ממנו כמו קטורת מעבירים מתחת לאף, אבל לא קרוב מדי. נושמים את הקטורת הזו, וכל דרכי הנשימה הסתומות נפתחות ככה מיד.
החורף הוא עונת דלקות האוזניים הכרוניות של הילדודים. ובעניין הזה, הנה קטע מהמייל של ל"ש: "אמא שלי זכרה שפעם, ממש מזמן, כתבת על מרפא שמתמחה בדלקות אוזניים של ילדים. חיפשתי באינטרנט את הכתבה, מצאתי, הגעתי למטפל וככה סוף-סוף הצלחנו - אחרי ייסורי גוף ונפש מרובים - להיפטר מדלקות האוזניים הכרוניות של בתי הפעוטה. רוצה להודות לך מקרב לב. תודה ענקית ויישר כוח, כי ממש הצלת אותנו". ולמי שתוהה: מדובר במרפא אייל פוליטי, איש דתי מופלא שמציל ילדים מכאבי אוזניים כרוניים, ניתוחים ו"פקקים". למרפאה שלו קוראים "שמעתי", והיא ברח' יעבץ 2 בצפת. הייתה לו פעם מרפאה גם בתל אביב, אבל עכשיו רק בצפת.
ואם כבר מדברים על כאבי אוזניים, סיפרה א"ב: "כשטסים עם תינוקות וילדים קטנים, כדאי מאוד להצטייד לטיסה גם בטיפות אוטידין. הן נמכרות ללא מרשם רפואי ובעיניי זהו ציוד חובה. שמים טיפה או שתיים באוזן הכואבת, וזהו. הטיפות מאלחשות את האוזן וככה היא מפסיקה לכאוב. הן שמנוניות, נוזלות החוצה, ורצוי לסתום את האוזן גם בצמר גפן. אם עודפי התכשיר (הנוזלים החוצה) מסריחים - יודעים בוודאות שזו דלקת ולא רק כאב מלחץ האוויר בטיסה". ומובן שמתייעצים תחילה עם רופא/ה בקשר לטיפ הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם