מריאליטי לריאליטי, ג‘קי לא שוכחת את הסיר על הגז
אחרי שכיכבה ב“מאסטר שף“ וזכתה ב“זוג מנצח VIP“, ג‘קי אזולאי נהנית מחיבוק רחב ודקות של תהילה. ובכל זאת, הילדה שנאלצה לבשל לכל המשפחה כבר בכיתה ב', רוצה בעיקר לעזור כלכלית לאמא. סלב? ממש לא מה שחשבתם
אכלנו? זו ככל הנראה לא בדיוק המילה המתאימה לתיאור ההתרחשויות. יותר מדויק לומר שאני ניסיתי לשתות את כוס הקפה ולשאול שאלות, ואילו היא הייתה עסוקה בלהצטלם ולחייך לעשרות מעריצים שלא הפסיקו לגשת אלינו ולבקש חתימה פלוס תמונה למזכרת.
את סלב.
"מה זה סלב? מפורסם? מה הפירוש של המילה הזאת לעזאזל? כן, קצת התפרסמתי, אבל כשאומרים לי סלב, אני אומרת שרק השם סלב. אני לא מרגישה סלב ולא אוהבת את המילה הזאת".
נסגור על אהובת הקהל. מה לדעתך הפך אותך לכזו? אנחנו יושבות פה חצי שעה ולא עוזבים אותך.
"זו שאלה קשה וקשה לי להעיד על עצמי, אבל אני חושבת שהאותנטיות. הייתי מי שאני. ככה אני בחיים, אין לי מסננים. אם בא לי להגיד משהו, אני אומרת, לטוב ולרע זה מה שמחפשים בארץ, לראות אמת".
סיפור חייה לא פשוט. היא בת 30. קרויה על שם סבתה. "קיצור של ג'קלין, הייתי בן קטנה, אז מהר מאוד זה הפך לג'קי". אמה עבדה במשק בית ואביה למד בכולל. גדלה בבית שמש. בת שנייה מתוך 14 אחים ואחיות. "אמא שלי עבדה שעות נוספות במשק בית והייתה קונה לנו את הבגדים הכי יפים. נראינו תמיד מתוקתקים, אבל הייתה חסרה לי הפינה שלי. גדלנו בדירת ארבעה חדרים קטנה, אנחנו הילדים בשלושה חדרים במיטות קומתיים נפתחות. זה לא קל, בקושי מדף בארון יש לך". אולי זו הסיבה שבגללה ניסתה תמיד להיות מיוחדת ושונה מכולם. "הייתי צריכה להיות הכי שובבה כדי שיתייחסו אליי. תמיד אמרו שייצא ממני משהו אחר".
אזולאי התחילה לבשל כחלק מדרישות המציאות של חייה. "הייתי בכיתה ב' כשהתחלתי לבשל", היא מספרת. "אני באה ממשפחה גדולה ובכל פעם שאמא שלי הלכה ללדת, הייתי מעמידה את כל הסירים לשבת. הייתי בוכה, זה היה קשה לילדה קטנה שחייבת לבשל. זה לא כמו היום שילדים עושים ניסויים בבצקים של פסטה. זה לבשל חמישה-שישה סירים וחמין ענק. זה היה עול. אבל גדלתי וכשהייתי בת 17 ובאו אלינו אורחים, הייתי עוזרת לאמא לבשל. אז התחילו להגיע המחמאות ונהיה כיף. הרי מה הכיף בלבשל? שהאדם אוכל ואת רואה את הערגה בפנים שלו. המחמאה הראשונה שקיבלתי הייתה שהדגים שלי יצאו יותר טעימים משל אמא. אז הבנתי שיש לי את זה".
לפני כשמונה שנים, שבועיים לפני יום חתונתה, נפטר אביה, כשהוא רק בן 42. "פתאום הוא לא הרגיש טוב וכשהלך לרופא אמרו שיש לו אי ספיקת כליות. הוא נזקק לדיאליזה ולא רצה לחכות שנים בארץ להשתלה. אנחנו משפחה בלי הרבה כסף, אז הוא טס לעשות השתלה בקולומביה, מקום יחסית זול. שם הכל הסתבך. ההשתלה עברה בסדר אבל אחריה לא טיפלו בו טוב והוא קיבל דום לב. אמי אספה כספים כדי להטיסו חזרה לארץ. שלושה שבועות אחר כך הוא נפטר", היא מספרת וקולה נסדק. האב טס להשתלה בליל אירוסיה. "הוא אמר שיתקשר לאחר ההשתלה ואז אקבע תאריך לחתונה. אבל יומיים לאחר מכן הוא כבר היה בקומה וכל הרבנים אמרו לקבוע מהר תאריך כי זו סגולה להקים בית וכל מיני סיפורים כאלו. אז קבענו מהר תאריך ושבועיים לפני הוא נפטר. מכיוון שאסור היה לדחות את החתונה, כל המשפחה באה על תקן מלצרים ובחופה היו רק בכי ויללות. הזמנו 700 אורחים והגיעו איזה 1,700 איש. נשים חסידיות מירושלים באו רק כדי לשמח, נכנסו לאמצע המעגל ורקדו איתי. וואו זה היה... כשאני רואה את הווידאו, זה קשה ומזעזע. זה מחזיר אותי אחורה".
אם המשפחה נותרה לבדה עם ילדים קטנים, הקטנה רק בת ארבעה חודשים. "אני חושבת שעד היום היא לא התאבלה על אבי, עוד לא היה לה זמן. היינו צמודים אליה כדי שלא תיפול לנו. בזמן הזה אין זוגיות, אין זוג צעיר, אין בעל. עשינו שם שבתות וחגים כדי שלא תהיה לבד. עד היום זה לא קל".
שנתיים לאחר מכן, עוד טרגדיה פקדה את המשפחה. אש שפרצה בשל קצר בחשמל כילתה את בית המשפחה. "זה היה נורא. לא נשאר שום דבר. ואחרי השריפה, אף אחד לא רצה להשכיר לאמי דירה עם מלא ילדים, ולכן היא עברה אל אחותי עם חלק מהילדים והשאר גרו עם סבתי. אמא שלי אפילו לא בכתה אחרי שהכול נשרף. לא נשאר לה כלום, אבל מתגברים על הכול", היא משחררת אנחה.
את צריכה לעזור למשפחה כלכלית?
"היום כן. בהתחלה היו הרבה ארגונים שעזרו, אבל בשמונה השנים שחלפו מאז נהיו עוד הרבה יתומים ואלמנות ויש פחות עזרה, כמעט בכלל לא. בחצי מהכסף שהרווחתי בפרסומת עשיתי לאמא שלי מטבח, כי הקודם היה לגמרי שבור".
את מגיעה מבית שמש. יש לך דעה על מה שקרה שם בבחירות האחרונות?
"אנחנו הכי לא משפחה של פוליטיקה. רוב השנים לא הצבענו. לא מדובשם ולא מעוקצם, רימתם בבחירות, לא רימיתם, מה זה משנה איזה ראש עיר נבחר, בסוף כולם מושחתים, לא?"
כשהחלו העונות הראשונות של 'מאסטר שף', היא חלמה להגיע לשם. "הייתי צופה במשימות והיה לי ברור שהמקום מתאים לי. בסוף רשמתי את עצמי, אבל רק אחרי שבעה חודשים חזרו אליי. אחר כך היו הרבה שלבי מיונים, שבכל אחד מהם לא האמנתי שאני עוברת. עד שהחלה התוכנית".
ספרי קצת סודות מאחורי הקלעים. האם כל ארבעת השופטים טועמים את המנות?
"ארבעתם טועמים, וכל אחד מדבר איזה חצי שעה. זה ייבוש של שבע שעות שמהן אתם רואים עשר דקות בלבד. בכלל, 'מאסטר שף' זו תוכנית אינטנסיבית. היינו יוצאים מהבית בחמש וחצי בבוקר, מגיעים לנוה אילן ובשעה שמונה כבר מתחילים משימה. עשינו שתי משימות ביום והיינו מסיימים בסביבות שתיים בלילה. אי אפשר לתאר".
איך שומרים על כשרות בתוכנית כזאת?
"במזווה של 'מאסטר שף' הכול כשר וזה מקל. את הכלים הגעלתי לפני כל משימה, וכולם ראו. את התנור הייתי מדליקה בבוקר על החום הכי גבוה, שעות שהוא היה דלוק. ברור שזה לא שיא הכשרות, אבל הרגשתי שההשתדלות היא יותר מהמעשה. אם באמצע משימה של שעה ורבע התקלקל לי הסיר, או שהייתי צריכה כלי או מצקת, לא ויתרתי על הכשרתו. גם הבחירה מה לבשל היא לגמרי שלך. לא היתה שום משימה שניסתה להכשיל. מה שכן, ההפקה לא הבינה כשביקשתי שמנת ריץ' פרווה או מרגרינה. הם אמרו שאין מצב, שאלו דברים שבקולינריה נחשבים כלא מוחלט. אז בקינוחים פרווה הייתי צריכה להשתמש בחלב קוקוס, או שעשיתי פחזניות עם שמן במקום חמאה והתפללתי שייצא אותו הדבר. יצא מעולה".
התבאסת שלא ניצחת בגמר?
"לא. אני תחרותית, אבל איני חייבת להשיג את הדבר, העיקר שהגעתי עד אליו. אבל את כל המדינה זה ביאס. לא יכולתי לצאת לרחוב. מכל מקום שמעתי 'איך לא ניצחת?'. לא יכולתי להגיד לאנשים שזה לא מבאס אותי, כי זה לא נשמע אמין. אבל זו האמת. חוויתי כל מה שהמנצח חווה, כי גם את המנה האחרונה בישלתי, כי לא ידעו מי יעלה. אפילו היו לי טסטות (קטעי דיבור) של אחרי הניצחון. אז לא לקחתי את הפרס, לא קרה כלום. זה שניצחתי באהבת העם, זה בשבילי הכל".
עם המתמודדים בתוכנית היא נשארה בקשר הדוק. "יש לנו קבוצה בווצאפ. אנחנו מצלמים מנות, נפגשים מדי פעם אצל מישהו". הקשר הזה, אגב, לא מתקיים עם השופטים, השפים חיים כהן, אייל שני, יונתן רושפלד ("אני אוהבת את האמת שלו, הוא יגיד מה שהוא חושב ולא מייפה דברים") ומיכל אנסקי. "השופטים מאוד עסוקים, כל אחד במסעדותיו וב'מאסטר שף' חדש. דרך הטלוויזיה אולי נראה שאנחנו מחוברים, אבל זו בסך הכל העבודה שלהם, הם באים לעבודה".
ביקרת במסעדות שלהם?
"רוב המסעדות לא כשרות, אבל ביום הנישואין האחרון היינו ב'קרלטון', החדשה הכשרה של רושפלד ושילמתי בדמי (צוחקת). לא קיבלתי הנחה, אבל פינקו אותנו וקיבלנו מלא מנות לשולחן. היה כיף, זו חוויה אחרת לעבור משווארמות למסעדה פנסי שמנסי, וזה בהחלט שווה את הכסף. ישראל עוד לא מבין את זה (צוחקת), הוא קצת כעס בדרך חזרה הביתה על המחיר, למרות שהכנתי אותו לפניי".
מה עשית לאחר שהתוכנית ירדה?
"היה את הרעש הגדול, במהלכו עשיתי ראיונות לעיתונים, פרסומת ל'הום סנטר' והרבה סדנאות בישול עם ערוץ האוכל, 'שישי שף' בקניונים וגם סדנאות בישול פרטיות. עזבתי את העבודה בחברת השכרת רכב בשדה התעופה, בה עבדתי במשמרות ולילות בשביל להרוויח כמה גרושים. היום אני בעיקר עושה סדנאות".
את מרגישה שבגלל שאת דתיה המגזר רואה בך נציגה?
"ברור. לא באמת באתי לייצג, אבל אין מה לעשות. כשאת משתייכת למשהו, אפילו שאני לא משייכת את עצמי לשום מגזר, רק להקב"ה ורק הוא יכול לקבוע ולהגיד מי אני ומה אני. זו החברה שלנו, לא יעזור כלום, ואני מקבלת את זה. לפעמים אני רואה תגובות פוגעניות כמו 'הנה היא הורידה את הפאה', או 'החצאית שלה התקצרה'. אבל אתם לא מכירים אותי לפני. החצאית שלי לצערי הרב היתה קצרה גם קודם. קחו תמונות שלי שנתיים אחורה ותראו שזה אותו הדבר".
בטח הוזמנת להמון השקות בעקבות התוכנית.
"התפוצץ לי המייל. קודם שולחים מייל, ואם את לא עונה, שולחים הודעה ואם לא ענית, מתקשרים. אם את לא רוצה ללכת, מתחננים. בהתחלה מאוד התלהבתי. ידוע שאני אוהבת רכילות ושטויות. בהשקה הראשונה ראיתי מפורסמים, התלהבתי ועפתי לשמיים. בפעם השנייה התלהבתי שוב. בשלישית פתאום נפל לי האסימון, שזה מה זה ריקני, אז הפסקתי ללכת. היום זה חלק מהיח"צ של התוכנית, אבל אני יכולה לבחור לאן אני הולכת, ואם אני הולכת, אז צ'יק צ'ק והביתה".
בחודשים האחרונים היא כיכבה כאמור בריאליטי 'זוג מנצח VIP' יחד עם בעלה, ישראל. במסגרת התוכנית, גרו זוגות מפורסמים במשך כחודש בבית אחד, והתחרו במשימות זוגיות. בכל שבוע צברו כסף, בו זכו ג‘קי וישראל, שנשארו אחרונים במשחק. ”הציעו לנו להשתתף אחרי תקופה יחסית רגועה אצלי והשיקול היה לגמרי כספי", היא מסבירה מדוע החליטה להשתתף בתוכנית ריאליטי נוספת. "אנשים חושבים שנהייתי מליונרית, ואני לא. ב'מאסטר שף' את רק מפסידה כסף. כי את לא הולכת לעבוד, וכמובן שלכל תוכנית רציתי בגד חדש. אחר כך מגיעות כתבות שלא מכניסות כסף. אז היתה את הפרסומת להום סנטר, אבל אני לא בר רפאלי. בתוכנית הזאת היחס שונה. את מקבלת כסף בגלל שאת נחשבת VIP, ויש חוזה שאם מצלמים מעבר לשעות מקבלים עוד כסף, ואני רק התפללתי שישאירו אותנו יותר".
לא חששת לחשוף את הזוגיות שלך?
"לישראל ולי יש זוגיות מאוד יציבה, שום דבר לא יכול לטלטל אותה. לא פחדנו מה יקרה לנו כי אנחנו לא זוג שברירי. ישראל הוא אדם של שגרה, עבודה, בית
על המסך קשה שלא להתרשם מהזוגיות של הזוג אזולאי. הפירגון, האהבה והכבוד ההדדי. "הלכנו עם זוגיות מאד טובה וחזרנו עם זוגיות פי אלף טובה יותר. אנחנו צמחנו מקשיים. לא היה לנו ירח דבש, אפילו בבית מלון אני והוא אף פעם לא היינו. פה היינו חודש בלי ילדים ובית, בלי בנקים ועבודה, רק אני והוא. עשינו משימות שתלויות אחד בשני וזה קירב אותנו. היה כל כך כיף".
איך היה לגור עם סלבריטאים?
"בהתחלה לא האמנתי שהם לידי ובתוכנית זה יצא מוקצן. כאילו אני יותר מדי מתלהבת ומבשלת. היו שם אנשים עם מוניטין כבד כמו רון קופמן ומיכל אמדורסקי, אבל אחר כך את רואה שוואלה, הם בסך הכל בני אדם כמוני וכמוך".
לא הפסקת לבשל להם.
"לא בישלתי להם כי הם מפורסמים. בישלתי כי אני אוהבת לבשל, היה לי מטבח ענק כמו בחלום שלי, וכל מה שרציתי קנו. בתוכנית ראו שבישלתי מלא אוכל וסירים לשבת. אבל אף אחד לא ביקש ממני. שבת בשבילי זה הכי לחומרה ואמרתי שאם אנחנו כבר בבית שמצלמים בו ואין לי שליטה על זה, רציתי שהם לא יצטרכו לבשל. אז קמתי בשישי בחמש בבוקר ובישלתי כל מה שרק חשבתי שיבוא להם. הכול כדי שהם לא יבשלו בשבת".
איך הרגשת כשדנה רון ובעלה ביקשו שתכיני אוכל לכלבה שלהם?
"בהתחלה חשבתי שזו בדיחה. כשהבנתי שלא, אמרתי לו 'חמוד אם הכלבה שלך אוכלת אוכל שמבשלים, תבוא למטבח ותבשל לה. אני לא מבשלת לכלבים".
את בעלה הכירה בליל תשעה באב בכותל המערבי וכבר מהרגע הראשון ידעה שזה זה. "הייתי עם אחותי בכותל ופגשנו קבוצת חברים שאחותי הכירה אחד מהם. אני תמיד הייתי סנובית עם בנים, לא סופרת אף אחד. זו היתה תקופה של טוקמנים, או שלא היו טלפונים ולי היו שיחות. במהלך הלילה ישראל נעלם ואחיו ביקש ממני שיחה כדי להתקשר אליו. אחרי כמה ימים ראיתי שחייגתי למספר שלא זיהיתי אז שלחתי סמס 'מי זה' וכך התכתבנו שבוע. אחרי שבוע. בסוף כתבתי לו 'לפחות תתקשר' וקבענו להיפגש. כמובן שהוא איחר ובמקום ב-11 בלילה הוא הגיע ב-3 בבוקר. חיכיתי לו כל הלילה כדי להתעצבן. ישבנו בתחנת דלק, המקום היחיד שהיה פתוח, עד עשר בבוקר ומאותו היום כמעט שלא נפרדנו. אני לא זכרתי, אבל אחותי אמרה שכבר בכותל הצהרתי 'את רואה אותו? איתו אתחתן'".
איך חלוקת התפקידים בינכם?
"ישראל עושה הכל, ואני מאשרת (צוחקת). סתם, אין חלוקת תפקידים והגדרות, הכל ביחד. אין דבר שלא אעשה, אבל יש משהו שהוא לעולם לא יעשה וזה לקנות לעצמו בגדים. אין לו טעם בבגדים, אני צריכה לבחור הכל".
מי מבשל טוב יותר, את או חמותך?
"הופה, איזו שאלה. אני צריכה לבדוק אם באיזור החיוג שלה מחלקים את העיתון, ואז אענה. בואי נעבור שאלה".
את גרה היום באלעד. החברים שלך רואים אותך בטלוויזיה?
"אני גרה באיזור דתי-לאומי אז הרבה רואים ומפרגנים. אני רואה אנשים מציצים על הבית ואני בטוחה שגם מריחים את הדלת לבדוק אם יש היום אוכל. אני רואה תגובות ברשתות של אנשים מאלעד שכותבים שאני גאווה. גם בסוף 'מאסטר שף' ראש העיר התקשר ואמר שעשיתי קידוש השם וכל הכבוד".
לפני כחודש פתחה אזולאי את תצוגת האופנה באירוע 'האדרת נשים' של מגזין 'נשים' בו חגגנו 150 גיליונות. ג'קי אזולאי כיכבה על מסלול התצוגה יחד עם ענהאל שמואלי ואופיר בן שטרית. עבורה, היא מספרת, מדובר היה בהגשמת חלום. "אמנם שבוע היו לי יבלות ברגליים", היא צוחקת. "אבל הגשמתם לי חלום. חבל שלא היה לי גוף יפה ורזה, אבל הצרחות שיצאתי, אמאל'ה, זה היה כיף. מעבר לתצוגה ושטויות, היה לי לכבוד שהזמנתם אותי. הרגשתי שאני כבוד לדת".
קיבלת טיפים מלירז דרור (הדוגמנית הבינלאומית וחברתה בתוכנית, ת.פ) איך לצעוד על המסלול?
"בהחלט. היא אפילו צילמה בווידאו ובדקה אותי. היא אמרה שהכי חשוב לא ליפול, כמו שקרה לה לפני התצוגה של 'קסטרו'. אבל לא יעזור, אני לא דוגמנית. התאמנתי קצת, אבל לא עזר. במיוחד שאחריי יצאו 18 דקיקות. מה זה?! אבל אני משכנעת את עצמי שהן לא בריאות, לא אוכלות, לא נהנות ומסכנות (צוחקת). חוץ מלירז, שדופקת אוכל ובא לי להרוג אותה. היא אוכלת יותר ממני, תראי אותי ותראי אותה".
מה החלום שלך לעתיד?
"פעם לא היו לי בכלל חלומות, היום יש המון. יש חלומות גשמיים ויש חלומות שהכי משמעותיים כמו להזדקן עם ישראל, לאהוב אותו כמה שיותר ושלמשפחה שלי יהיה טוב, ויש את החלום לקנות בית ולהפסיק לעבור דירות".
ומה עם תוכנית בישול בטלויזיה?
"ממש לא. אין לי חלומות שקשורים בטלוויזיה. אולי חלום לקמפיין שידחף אותי, אבל זה חלום צהריים כזה בשביל החלום של הלילה, לקנות דירה. בשמונה שנים עברנו שמונה דירות. גם הילדים שותפים לחלום שלנו, די לנדודים".
הכתבה פורסמה במגזין 'נשים'מבית 'מקור ראשון'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם