טיול לעיון: נחל מתופף ומפלי תנור קרירים
אם תקפצו מראשו של שבע בן בכרי לכיסו של ג'בור ביי תמצאו את אדמותיו של רוטשילד, שהפכו למטולה. אם תמשיכו לטייל תמצאו הפתעות נוספות
התנ"ך מוסיף ומפרגן לאישה החכמה מהעיר הזו שבזכות תושייתה ניצלה העיר מחרב יואב בן צרויה לאחר שהבטיחה לו את ראשו של שבע. דברי האישה החכמה הם מופת של נאום ומונולוג שיש ללמדו בכל סדנת כתיבה:
"ותקרא אישה חכמה מן העיר: שמעו שמעו, אמרו נא אל יואב, קרב עד הנה ואדברה אליך. ויקרב אליה, ותאמר האישה: האתה יואב? ויאמר: אני. ותאמר לו: שמע דברי אמתך. ויאמר: שומע אנוכי. ותאמר לאמור: דבר ידברו בראשונה לאמור, שאול ישאלו באבל, וכן התמו, אנוכי שלומי אמוני ישראל. אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל, למה תבלע נחלת ה'? "ויען יואב ויאמר: חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית. לא כן הדבר, כי איש מהר אפריים, שבע בן בכרי שמו, נשא ידו במלך בדוד. תנו אותו לבדו ואלכה מעל העיר. ותאמר האישה אל יואב: הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה. ותבוא האישה אל כל העם בחוכמתה, ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישליכו אל יואב, ויתקע בשופר, ויפוצו מעל העיר איש לאוהליו. ויואב שב ירושלים אל המלך" (שמואל ב', כ').
עד אמצע המאה ה־19 הייתה נחלת מטולה בבעלותו של אפנדי ג'בור ביי מצידון, שהחכיר את אדמותיו לאריסים (בעיקר תושבים נוצרים) תמורת שליש מהיבול. בגלל איומיהם של המתואלים (מהזרם השיעי) על הנוצרים, התרוקנו עמק עיון ואזור מטולה מהתושבים הנוצרים ובמקומם הגיעו דרוזים, שנמלטו מהנוצרים. הדרוזים לא העבירו לג'בור ביי את היבול, וכאשר הגיעו שליחי הברון רוטשילד אל ביי, הוא התקשה לסרב להצעת המחיר שהוגשה לו בעבור קרקעותיו. הדרוזים עזבו את האזור והמתיישבים היהודים נכנסו במקומם. בתחילה הוצעו מספר שמות לעיר, כמו עם סגולה (הצעה טיפוסית לאליעזר בן־יהודה), אך לבסוף נבחר השם מטולה, מעין עברות לשם הדרוזי הקודם - אומתאללה. ואם בשמות עסקינן, חשוב לציין שהכפר הערבי ששכן פה עד למלחמת העצמאות נקרא אבל אל־קמח.
ממטולה הגענו לשמורת נחל עיון. המסלול הארוך נבחר רק אחרי שהתמלא התנאי של הג'דלשית לפיו ימתין לקבוצה רכב בסוף המסלול - כי למי יש כוח לטפס עד למטולה? אפילו נסראללה מתקרר בבונקר שלו בעונה הזו. ואגב, כה זימר זאב נחמה, סולן אתניקס: "על גבול מרג' עיון, הייתי מג'נון..." אני לא סגורה לגבי המג'נון, אבל מקור המים הנובעים בשמורת עיון הוא בבקעת עיון, אזור פורה מאוד הנמצא בדרום לבנון. משם עושה הנחל מהלך של שבעה קילומטרים עד שמגיע לקופות של רשות שמורות הטבע והגנים.
בתחילת המסלול אפשר לתצפת על הנוף. בחורף הרי הלבנון עוטים שלג, מה שהקנה להם את שמם. בדרכנו פגשנו שרידי גשר שנבנה בידי הבריטים ופוצץ פעמיים:
המשכנו עד למפל עיון, שגובהו יותר מתשעה מטרים ומימיו נופלים לתוך טחנת קמח ישנה (שאליה נגיע בהמשך). בראש המפל הבחנו בקיר בטון, ששימש כסכר ונבנה בידי הבריטים במלחמת העולם השנייה. מבריכת המים שנוצרה שאבו הבריטים מים לחייליהם.
עיון מוזכר בספר מלכים וכן בתלמוד כ"נקובתא דעיון" - נקבת העיון. הערבים מכנים אותו בשם ואדי דרדרה - הנחל המתופף, שם שהולם אותו רק בימי חורף סוערים, כנראה. אנחנו התאכזבנו מהזרימה הדלילה, שלה אחראי החורף המבאס שביקר פה לאחרונה. המשכנו למפל הטחנה הסמוך לטחנת הקמח, ששימשה את תושבי מטולה עד 1920.
טחנות קמח רבות יש ברחבי הגליל, אך זו הייתה הראשונה והיחידה שנעה בכוח המים ושבעליה היו יהודים, לאחר שנמכרה לברון רוטשילד על ידי ביי. מפל האשד שהתנשא מולנו עשוי מחובר למעשה משני מפלים, אחד מהם הוא מפל התנור המפורסם. שתי השערות למקור השם: האחת - התנורה, מילה בערבית שמשמעותה חצאית שנוהגות ללבוש בדוויות וערביות לבנוניות. האחרת, צורת המפל דומה לארובת טאבון (תנור בערבית) שנוצרה מזרימת המים אשר שחקה את סלע הגיר במשך שנים. כך או כך, מומלץ להגיע בחורף ולצפות במראה הזועף של המפל. בתום טיולנו המתין לנו רכב. כמה מאיתנו התעקשו לחזור למטולה ברגל. שככה יהיה להם טוב.
איפה: נוסעים בכביש קריית שמונה־מטולה (כביש מספר 90), עד שמגיעים לחניון הדרומי של נחל עיון 9 (הק"מ ה־476.5). ניתן להשאיר פה את הרכב שכן זהו גמר המסלול. לאחר מכן נוסעים למטולה, סמוך למצודת המשטרה פונים מזרחה ומתחילים את המסלול ממגרש החנייה. איך: מסלול חביב ומשפחתי. עדיף לבקר בו בחורף.
כמה: מסלול מעגלי קצר: מכביש ראש פינה־מטולה, כולל ביקור במפל התנור. כחצי שעה. המסלול הארוך: כנ"ל, כשעתיים.
מתי: שעות פתיחת השמורה (הכניסה בתשלום): בימים א־ה ושבת 8:00־17:00. בימי שישי וערבי חג 8:00־16:00. ביולי־אוגוסט 08:00־18:00. אפשר להיכנס למסלול הארוך עד השעה 16:00.
במרחק נגיעה - על אף גודלה הזעיר של מטולה, העיירה משופעת בבתי קפה, בבתי מלון קטנים ומתוקים ומציעה פעילויות שונות ומעניינות. כדי לדעת איפה הם כדאי להיכנס לאתר התיירות מטולה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם