משועממים? לא תאמינו כמה תועלת תוכל לצמוח
נסו לחשוב על השעמום כמו שער אל ההשראה, הרי המשחק האמתי של החיים, מתרחש במגרש של הרעיונות אליהם אנחנו מגיעים בעיקר בזמן בו אנחנו לבד. לפניכם שש סיבות מאד טובות להשתעמם
עוד ידיעות ב nrg סגנון:
- למה נינט לובשת תחתוני סבתא ועדיין לוהטת?
- התמונה שמסעירה את הרשת: פדופיליה מוכרת?
אז הנה, קחו במתנה שש סיבות טובות להזיז את העיניים הבוהות במסכי המדיה השונים במהלך חופשת הקיץ ולהתחיל להתמודד ברצינות עם השעמום.
בלי לשים לב, הפכנו את הפעולה השקטה והנינוחה של קריאה להיות פעולה חברתית, המונית ורב חושית. אנחנו מדרגים ספרים באינטרנט וברשתות החברתיות. אנחנו קופצים הלוך ושוב בתוך טקסטים דיגיטליים וקופצים במהירות בין קישורים שונים.
אבל, חשוב לזכור שרק לפני 20 שנה לא היה פעולה "בודדת" יותר מקריאת ספר. היינו ממש נסוגים מהעולם אל תוך עולם של נרטיב שקט ובלתי חדיר. שם, בתוך אותה בדידות למדנו איך להיות גרסה טובה יותר של אנו-עצמינו.
אלבר קאמי כתב: "על מנת להבין את העולם, צריך לצאת ממנו מידי פעם". ועל זה בדיוק אנחנו מדברים. פעולה בה נמשוך את עצמינו מעט משטף הגירויים ומהרשת החברתית, אל תוך זמן מה של שעמום מבורך – תיתן לנו מרווח מנטלי לו אנו זקוקים כדי לצלול לעומקם של רעיונות חדשים, שיביאו אותנו יותר מאוחר להתערות בעולם עם אותם הרעיונות, אך עם אורך רוח טוב יותר.
הנתונים אומרים כי 6,000 ציוצים עולים מידי שנייה, אך אף אחד מאותה מערבולת ציוצים אדירה לא משתווה לעמידה בטבע ולשמיעת ציוץ אמתי של להקת ציפורים. אנחנו יודעים שהמוח מתפתח בצורה מחודדת ואופטימלית יותר דווקא במצב של שקט,
תכל'ס, אנחנו לא ממציאים את עצמינו מחדש בזמן שאנו יושבים בוועידות משמימות או בשגרה מטמטמת. שיתוף הפעולה עם אנשים אחרים – כבודו במקומו מונח, אבל המשחק האמתי של החיים, מתרחש במגרש של הרעיונות אליהם אנחנו מגיעים בעיקר בזמן בו אנחנו לבד.
זה עלול להיות מעשה של טירוף או של שעמום עמוק להיזרק ככה מהקהל הרוחש בוחש, אבל, נסו לחשוב על השעמום כמו שער אל ההשראה. אנחנו צריכים קמצוץ של שעמום כדי שהמוח שלנו יגלה שהוא מסוגל לשחק עם תיבת ההילוכים וההיגוי שלו ולשנות כיוון חשיבה.
אם נשמע לעצה האומרת לנו להילחם בשלל הגירויים, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו בתוך שקט שחור ומבהיל. השעמום הדחוס הזה שנרגיש אם נשאיר את הסמארטפון והלפטופ שלנו במגירה, יכול להוביל אותנו (לאחר שיעברו הסימפטומים של ההתמכרות) למסע אל רעיונות חדשים שלעולם לא ידענו שקיימים בתוכנו.
הפסיכיאטר אנטוני סטור כתב כי עד כה, המספר הגדול ביותר של רעיונות חדשים עלו במוחותיהם של אנשים שהיו במצב של הזיה מסוימת או במצב של בין ערות לשינה. אבל אנחנו לעולם לא נזכה להשראה, אם הדבר הראשון שמעניין אותנו בבוקר זה לבדוק אם לא פספסנו דבר בפייסבוק או בטוויטר.
אם אנחנו מסרבים בתוקף להיות במצב של שעמום – ולו לרגע קל, וגונבים הצצה חטופה בסמארטפון בזמן שהקופאי בסופר סופר את העודף המגיע לנו, הדבר גורר שרשרת של הסחות דעת. לדוגמא, כאשר נשב יחד במקום העבודה ויהיה זמן פנוי, כמובן שלא נוכל להתאפק ונציץ לסמארטפון. הקולגה שלנו יראה את זה ובלית ברירה יוציא גם הוא את המכשיר שלו ויצלול לתוכו וכן הלאה. כל זה קורה, כי אנחנו לא מסוגלים להתמודד היום עם שעמום של עשר שניות תמימות.
אנחנו נמצאים כיום במציאות כזו שכל שנייה פנויה מנוצלת לבדיקת תיבת הדואר הנכנס שלנו. קחו לכם סוף שבוע של שבתון מהאינטרנט ותגלו לתדהמתכם עד כמה נעשיתם תלותיים בקשרי מיילים שכלל אינם מהותיים לכם. לכן, בשביל לחיות חיים תבוניים בעולם, אנחנו חייבים להיות ערים לבחירות שאנחנו בוחרים, למשל על ידי סינון דואר אלקטרוני מזדמן ומיותר. אתם יכולים למשל לקבל השראה מקבוצת אנשים הבוחרים להתנתק.
לסיום, נסו להתייחס להרגלי צריכת המידע שלכם באותה הרצינות בה אתם מתייחסים להרגלי צריכת המזון שלכם, כנראה שזה יעזור.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם