שירלי ברנר חוזרת ללימודים בתיכון בבוורלי הילס
"הרגשתי זרה ואאוטסיידרית" משחזרת השחקנית הישראלית שדרך כוכבה בהוליווד. ככה זה כשכולם סביבך בני עשירים בתיכון הכי יוקרתי בארה"ב. "ברחתי למשחק וחרשתי על הלימודים"
חוזרים ללימודים עם nrg סגנון:
- האם התלבושת האחידה חסכונית כפי שחושבים?
- תפרנו לכם תיק: כל הטיפים לבחירת הילקוט הנכון
"החברה בתיכון היו בני עשירים, מגיעים לחניון עם פורשה ומכוניות יוקרה בגיל 16. הייתי בשוק - לא תיארתי לעצמי שזה קיים. לא אהבתי את כל המותגים והמטריאליזם מסביב והרגשתי די זרה כי כולם גדלו ביחד מהיסודי ואני הגעתי מהארץ, הייתי זרה ובמעמד כלכלי לא זהה לשל החברים.
"הבנות היו די שחצניות ולא ממש קיבלו אותי כי הכול התנהל בקליקות שנוצרו מילדות" ברנר לא נבהלה וצאה פתרון יצירתי כדי לחזק את הביטחון ולבלוט "הצטרפתי לחוג התיאטרון של ביה״ס, השתתפתי בהצגות ובמחזות זמר ושם מצאתי את מקומי בין האומנים והיוצרים".
למרבה הפלא לא שנאתי דבר בביה"ס. לפעמים לא התחשק לי ללכת אז נשארתי בבית אבל הייתי משלימה חומר לבד. ידעתי שהשקעתי וציוני יהיו גבוהים אז זה לא השפיע לרעה . אני לא ממליצה על כך לכולם כי מסגרת היא לא רק לימודים אלה גם חברה וביטחון.
"למרבה הפלא לא שנאתי דבר בביה"ס. לפעמים לא התחשק לי ללכת אז
נשארתי בבית אבל הייתי משלימה חומר לבד. ציוני היו גבוהים אז זה לא השפיע לרעה,
"הייתי תלמידה מאוד חרוצה ושקדנית, תמיד עבדתי מאוד קשה" מספרת שירלי ברנר "ההורים שלי אף פעם לא היו צריכים לשבת לי על הראש לעשות שיעורי בית או ללמוד למבחנים. היה לי חשוב להשיג ציונים טובים ולהצטיין" בקיצור ברנר הייתה "חרשנית" אמיתית.
"כתוצאה מכך כולם נהגו להעתיק ממני במבחנים או לקחו סיכומים שלי ללמוד מהם. היו לי גם תמיד קבוצות למידה אצלי בבית בהן הייתי עוזרת לחברי לכיתה. בגלל שלמדתי בבתי ספר רבים - בארץ, בלונדון ובארה"ב, לא הייתה לי ברירה אלא ללמוד להסתגל מהר למעברים, תרבויות ושפות שהתחלפו מספר פעמים. זה חישל אותי לחיים. אימי, סמדר, שחקנית מוכרת וידועה בזמנה, ("הלהקה") היתה מאוד תומכת, לא הלחיצה ולא התערבה מידי".
בארץ הייתה לי מורה ששמה אילנה בביה״ס א.ד גורדון בארץ.היא הייתה אישה חכמה מקסימה מיוחדת חמה ואוהבת. ומאוד השפיעה לטובה על כל הילדות שלי ועל הכיתה שלנו. גם מבחינה אקדמאית וגם חברתית. היא אהבה מאוד ללמד ואהבה ילדים. דרבנה וכיוונה. הקשר איתה ניתק לפני הרבה שנים אבל תמיד אני מתגעגעת וחושבת עליהכל ילד זקוק בילדותו לדמות מכוונת. כן ירבו כמותה . מוסרת לה הרבה אור ואושר ומקווה שהיו לה חיים יפים מאז ושהיא דמות לדוגמא לאיך מורה צריך להיות
"אני מקווה שילדי ישראל יוכלו ללכת לביה״ס בהרגשה בטוחה ושלא ישמעו אזעקות ולא ידעו פחד או צער. בזמנים כאלו בעיקר מאחלת שלום ושקט וידיעה שיש לנו חיילים אמיצים שמגנים עליהם ושבתי הספר במדינה האהובה והמיוחדת שלנו ימשיכו להתקיים ולהיות מוגנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם