חוזרים ללימודים בלי מנוחה ראויה: איך לעכל?
את החזרה הצפויה ללימודים כדאי לנצל לעבודה חינוכית. זה הזמן לדבר עם התלמידים ולהזמין אותם לשתף בתחושות שלהם
חוזרים ללימודים עם nrg סגנון:
-מתלבשים על הבית: לרהט ובזול את חדר הילדים
- איך להעלות את כושר הריכוז של הילדים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בימים בהם השיח מוקדש רובו ככולו לילדים שיחזרו או לא יחזרו לספספל הלימודים לאחר קיץ קשה במיוחד, נגרע מהשיח מקומם של המורים מהפאזל שמרכיב את מערכת החינוך. גם בימים רגילים החזרה ללימודים איננה פשוטה. האתגר להיות מורה הינו אתגר שגדל משנה לשנה, אתגר שמורכב מבניית סמכות שהלכה ונשחקה בשנים האחרונות ועוד גורמים שהופכים את עבודתו של המורה ללא פשוטה כלל.
כל שנה צריך לקחת אויר מחדש, לפגוש כיתה חדשה שמורכבת לרוב מ-40 תלמידים ולבנות מחדש את הסמכות המורית שבעבר ניתנה למורה מעצם תפקידו והיום הוא צריך לזכות בה בזכות קשר טוב עם התלמידים, לבסס את מעמדו כמקור ידע ולדעת להוביל את הכיתה שלו כמנהיג.
על כל אלו מתווספת התמודדות עם ההורים שמעורבים הרבה יותר מבעבר ומביעים את דעתם באופן גלוי והמורים נדרשים לשמר אותם כסוג של לקוח, כאשר פעמים רבות יש התנגחויות לא פשוטות.
על האתגרים הללו מתווספת התקופה הקשה הזו, כשהמורים הם בעצמם הורים לילדים שנדרשים להתמודד עם חופש בו הם בעצם לא נחו ולא הספיקו להטעין כוחות מחודשים לקראת שנת הלימודים החדשה, וכך הם בעצם מגיעים לפגוש כיתה שלמה שגם היא לא התאווררה, ולא אגרה כוחות ומה שיש לנו זה בעצם סטרס מאוד גדול משני הכיוונים.
מתוך כל האמור, נשאלת השאלה כמה פניות יכולה להיות במקום העבודה כשאתה עסוק וטרוד איפה הילדים שלך והאם הם מוגנים מספיק? וכיצד מתמודדים עם החרדות והעייפות המצטברת? ההתמודדות עם הגודש ברגשות, הסטרס והעייפות צריכים להיות מטופלים בכמה מישורים:
מבחינת המערכת יהיה נכון שההנהלה תתן את דעתה למצב, ובעזרת היועצות החינוכיות והצוות הפסיכולוגי תאפשר איזושהי פגישה או מסגרת מיוחדת שבה המורים יוכלו לפגוש יועץ חינוכי פנימי או חיצוני שיתן מקום לתחושות ולרגשות שהם חשים.
לוונטיליציה בימים אלו יש ערך רב, והיא יכולה לשחרר מועקות רבות. בעיקר להעביר את המסר שאלו ימים לא רגילים, שאנו חוזרים לשנה מאוד יוצאת דופן, ומבחיננה זו יש חשיבות מכרעת לכך שהמערכת תעביר מסר של הכלה, שהמטרות הרגילות של לימוד והקניית ידע חשובות ויחד עם זאת היא אינה פועלת כרובוט ומאפשרת הן למורים והן לתלמידים לקחת את האוויר שהם כה זקוקים לו.
ברמת ההתמודדות האישית כל מורה צריך לומר לעצמו שזו תקופה לא רגילה שיש בה גם מקום לסלחנות כלפי עצמו - מה שאנשי המקצוע מכנים "דיבור עצמי". הדיבור הזה מאוד חשוב כיון שהלך החשיבה מייצר תודעה שלפיה אנו פועלים.
במסגרת המסרים שאנו יכולים לומר לעצמינו בעת הזו משפטים כמו: "אנו מנסים לעשות את המקסימום האפשרי אבל זו תקופה לא רגילה וגם היא צריכה להילקח בחשבון", "לבחון את עצמינו ביחס לנסיבות". במקביל כל מורה יכול בהתאם לאישיותו להתאים לעצמו פעילויות מאווררות כמו פעילות גופנית, הרפיה, הליכה על שפת הים, שמיעת מוסיקה שעושה לו טוב. כל דבר שישחרר אפילו קצת את המועקות, יפנה יותר מקום לעשייה ולאנרגיות חדשות, טובות יותר.
מעבר לעבודה החינוכית שאין צורך לפרט עליה כאן, חשוב שהמורים יפגשו את התלמידים בגובה העיניים. זה הזמן לדבר עם התלמידים, להזמין אותם לשתף בתחושות ולשתף אותם בתחושות האישיות. שיתוף של חוויות או תחושות מצד המורים גורם לתלמידים לראות את המורה כבן אדם מרגיש ולא מרוחק ויגרום להערכה רבה יותר ולנכונות לפתיחות גדולה יותר אל מול המורה ואל מול חבריהם לכיתה.
מעבר לכך, המורה עושה מודלינג לתלמידים ומאפשר פריקה של רגשות. בידיו ללמד כמה חשוב לדבר על רגשות לא "פוטוגניים" כגון: פחדים, חרדות וכאב. מדובר ברגשות שרבים לא יודעים לדבר אותם, ומבחינה זו זה בית ספר לא פחות חשוב מלימוד דידקטי.
עד אז, יש לקוות שנגיע לחופשות החגים כשהמלחמה מאחורינו ונוכל להטעין בנחת מצברים.
חדוה נוביץ'מומחית לפסיכודרמה אירגונית, תרפיסטית בפסיכודרמה, בקבוצות ובפרטני, מטפלת ויועצת זוגית ומשפחתית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם